בורסת לונדון / צילום: Shutterstock
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
11:40
לאחר שקרן העושר הנורבגית הודיעה מוקדם יותר השבוע כי תתנגד לחבילת השכר שדירקטוריון טסלה מבקש להעניק למנכ"ל אילון מאסק בגובה טריליון דולר, היום צפויים בעלי המניות להחליט האם לאשר אותה או לא. ברויטרס דווח כי מומחים מתארים את הסיטואציה כמקרה בוחן שיוכיח האם חוקי ממשל תאגידי מסורתיים חלים על האדם העשיר בעולם.
הדירקטוריון ומשקיעים רבים טוענים כי רק מאסק יכול לעמוד בהבטחותיו להפוך את טסלה לענקית AI, המספקת מיליוני רכבי רובוטקסי אוטונומיים ורובוטים אנושיים. מנגד, בעלי מניות משמעותיים אחרים מזהירים כי חבילת השכר מעמידה סיכון עצום בפני משקיעים - חבילת השכר, כך אמרו מומחים, באה בניגוד לעקרונות ממשל תאגידי תקין, לא רק בגלל גודלה החריג, אלא גם בגלל שהדירקטוריון תולה את כל עתידה של טסלה במנהיג אחד.
ברויטרס דווח כי אם מאסק יעמוד בכל אבני הדרך שהציב הדירקטוריון בתוך עשור, שווי השוק של טסלה יצמח ל-8.5 טריליון דולר.
10:40
בורסות אירופה רושמות בשעה זו ירידות, כאשר ברקע הציפייה להחלטת הריבית בבריטניה ומספר חברות גדולות שדיווחו על תוצאותיהן לרבעון השלישי. מדד הדאקס יורד בכ-0.4%, הפוטסי נסוג בכ-0.2% והקאק מאבד מערכו כ-0.8%.
ענקית הפארמה אסטרה-זנקה דיווחה על תוצאות חזקות מן המצופה. החברה דיווחה על צמיחה 10% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות צפויות לעלות בשיעור חד־ספרתי גבוה בסיכום השנה הנוכחית, כאשר הרווח למניה צפוי לצמוח בשיעור חד־ספרתי נמוך.
חברת המשלוחים הגרמנית DHL עקפה גם היא תחזיות האנליסטים, אם כי המנכ"ל טוביאס מאייר אמר ל-CNBC כי החברה ראתה ירידה משמעותית בנפחי המשלוחים בארה"ב.
מניית בנק קומרצבנק הגרמני נופלת במסחר, לאחר שהחברה דיווחה על ירידה מפתיעה של 7.9% ברווח הנקי של הרבעון השלישי, שעמד על 680 מיליון דולר, אם כי המנכ"לית בטינה אורלופ אמרה ל-CNBC כי הסיבה לכך נעוצה באירוע מס. למרות זא, הבנק העלה את תחזיתו לשנת 2025 המלאה מ-8 מיליון אירו ל-8.2 מיליון אירו.
9:35
אסיה
באסיה, משתקפות הבוקר העליות שנרשמו בוול סטריט אמש, והבורסות נסחרות במגמה חיובית: מדד הניקיי היפני עלה בכ-1.2%, ההנג סנג קופץ בכ-1.7%, בורסת שנגחאי מוסיפה לערכה כ-0.9% והקוספי הדרום־קוריאני עלה בכ-0.5%.
מניות השבבים ביבשת רושמות עליות. כך, אדוונטסט, שמספקת ציוד לבדיקת שבבים של אנבידיה, עלתה במעל 3%, יצרנית השבבים רנסאס אלקטרוניקס קפצה במעל 4% ויצרנית הציוד לשבבים דיסקו קורפ התקדמה בכ-4.5%.
יצרניות הרכבים האוטונומיים WeRide ו-Pony.ai, שנסחרות גם בבורסה בניו יורק, צנחו בהונג קונג ב-12% וב-8%, בהתאמה.
וול סטריט
אמש בוול סטריט, נרשמה התאוששות לאחר הנפילה שהתרחשה ביום שלישי האחרון. מדד הנאסד"ק עלה בכ-0.6% ומדד ה-S&P 500 התקדם בכ-0.5%, לאחר ירידה שחשפה את הדאגות לגבי עד כמה השוק מתוח ורגיש לחדשות שליליות. מניות יצרניות השבבים, שספגו את עיקר המימושים בימים האחרונים, הובילו את העליות. SOX , מדד השבבים של פילדלפיה, זינק ב-3.5%. בין מניות השבבים שרשמו עליות ניתן למצוא את AMD , ברודקום ומיקרון , כאשר מנגד, אנבידיה דווקא ירדה בקרוב ל-2%. העליות אתמול באו, בין היתר, על רקע נתונים כלכליים טובים מהצפוי שפורסמו בארה"ב (ראו הרחבה תחת סעיף 4).
מניית אלפאבית (גוגל) רשמה עלייה של יותר מ-2% אתמול, לאחר שעסקת רכישת וויז עברה שלב משמעותי נוסף בדרך להשלמת עסקת הענק ביניהן: משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) סיים את בדיקת ההגבלים העסקיים סביב העסקה, שמתומחרת בהיקף של כ-32 מיליארד דולר - כך בין היתר לפי דיווחים של בלומברג ורויטרס. לפי הדיווחים, ההחלטה פורסמה באתר רשות הסחר הפדרלית (FTC) ב-24 באוקטובר במסגרת "סיום מוקדם" של הבדיקה, מה שמסיר חסם רגולטורי מרכזי בדרך לסגירת העסקה. מנכ"ל וויז, אסף רפפורט, אישר בעצמו את ההתקדמות באירוע של "וול סטריט ג'ורנל" שנערך ביום שלישי, אך הבהיר כי התהליך עדיין רחוק מהשלמה: "זה ציון דרך חשוב, אבל אנחנו עדיין בין החתימה לסגירה", אמר.
יום המסחר החולף היה מוצלח במיוחד לישראליות בוול סטריט. מעבר לענקית התרופות טבע, שהוזכרה כבר מעלה ונסחרת בתל אביב ובנאסד"ק, שתי ישראליות בלטו לחיוב:
סולאראדג' זינקה בכ-30%, לאחר שהחברה ואינפיניון טכנולוג'יס הכריזו על שיתוף פעולה לפיתוח דור חדש של שנאי מצב מוצק (Solid-State Transformer, SST) , המיועד למרכזי נתונים בהיקף רחב וליישומי בינה מלאכותית. הטכנולוגיה החדשה תאפשר המרה ישירה ממתח בינוני ל־800-1500 וולט DC ביעילות של למעלה מ־99%, מה שיקטין את הגודל, המשקל ופליטת ה־CO₂ של מערכות החשמל. החברה דיווחה על הפסד רבעוני של 0.31 דולר למניה, לעומת תחזית האנליסטים של הפסד של 0.38 דולר למניה - הפתעה חיובית של כ-18.4%. ברבעון המקביל אשתקד, החברה רשמה הפסד כבד בהרבה - 15.33 דולר למניה (לאחר התאמות לפריטים חד-פעמיים). ברבעון הקודם ציפו האנליסטים להפסד של 0.82 דולר למניה, בעוד בפועל, החברה דיווחה על הפסד של 0.81 דולר - הפתעה חיובית קטנה של 1.2%.
חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד זינקה בכ-34%, לאחר שעקפה את התחזיות ברבעון השלישי והעלתה את תחזית ההכנסות וה-EBITDA השנתית. החברה עקפה את תחזיות הרווח למניה ב־19 סנט וצמצמה את תחזית ההפסד התפעולי המתואם (EBITDA) לשנת 2025 לטווח של 127-130 מיליון דולר, לעומת תחזית קודמת של 135-140 מיליון דולר.
המסחר בחוזים העתידיים על וול סטריט מתנהל הבוקר ביציבות.
שוקי החוב הגלובליים
אג"ח האוצר האמריקאיות ירדו אמש, לאחר שממשלת ארה"ב רמזה על הגדלת היקף ההנפקות בעתיד, בעוד סימנים לעמידות הכלכלה האמריקאית הפחיתו את ההסתברות להורדת ריבית של הפד בדצמבר.
במשרד האוצר הציגו את תוכניות המימון לתקופת נובמבר-ינואר, וציינו כי הם מתחילים לשקול באופן ראשוני הגדלות עתידיות בהיקף ההנפקות, אף שהם עדיין מצפים לא לשנות את גודל הנפקות האג"ח לטווח בינוני וארוך בחודשים הקרובים.
הירידות באג"ח גברו לאחר שפרסום מדד לפעילות בסקטור השירותים באוקטובר היה חזק מהצפוי, מה שחיזק את הערכה שהכלכלה שומרת על חוזקה. התשואות עלו בכ-6 נקודות בסיס, כאשר העלייה המשמעותית ביותר נרשמה באג"ח הארוכות. תשואות האג"ח ל-10 ו-30 שנה הגיעו לשיאים מאז 9 באוקטובר - 4.14% ו-4.73% בהתאמה.
מאקרו
שוק העבודה הפרטי בארה"ב הפתיע לטובה באוקטובר: לפי נתוני ADP, נוספו 42 אלף משרות - יותר מהצפי ל־22 אלף, ולאחר ירידה של 29 אלף בספטמבר. נוסף על כך, מדד מגזר השירותים במדינה, שמהווה את רוב כלכלת ארה"ב, זינק ל-52, מעל הצפי שעמד על 50 נקודות. זאת, כאשר קריאה של מעל 50 נקודות מעידה על התרחבות כלכלית.
נזכיר כי בשבוע שעבר, במסיבת העיתונאים שלאחר הורדת הריבית, יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול הצהיר כי הורדת ריבית בדצמבר "רחוקה מלהיות מובנת מאליה", וציין כי חברי ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי חלוקים מאוד באשר להמשך המדיניות בדצמבר. השיקול המרכזי שהכריע לטובת מהלכי הורדות הריבית האחרונים הייתה החולשה בשוק העבודה, וכך הנתון המעודד הוביל את ההסתברות שמתמחרים בשווקים להורדת ריבית נוספת בדצמבר מ-72% ל-62%.
בגזרת מדיניות הסחר של ארה"ב, מכסי טראמפ הגיעו אתמול לבית המשפט לאחר העתירה שהוגשה בקשר לחוקיות שלהם. הסיבה לעתירה היא שטראמפ השתמש בחוק לשעת חירום שנבע בגלל גרעון הסחר הענק של ארה"ב, שמהווה לתפיסתו איום ממשי על ארה"ב. שופטי בית המשפט העליון של ארצות הברית הביעו היום סקפטיות באשר לחוקיות המכסים האגרסיביים שהטיל טראמפ על רוב מדינות העולם.
שופטים שמרנים וליברלים כאחד מתחו ביקורת על היועץ המשפטי ד. ג’ון סאואר, שהגן על שיטת הממשל של טראמפ בהטלת המכסים - שלטענת מבקרים פוגעת בסמכות הקונגרס לגבות מסים.
בתי המשפט הפדרליים הנמוכים כבר פסקו כי לטראמפ לא הייתה הסמכות החוקית להטיל את המכסים בהתאם לחוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום הבינלאומיות (International Emergency Economic Powers Act). החוק שימש אותו להצדקת "מכסי גומלין" על יבוא ממדינות רבות, וכן מכסים על פנטניל ממדינות כמו קנדה, סין ומקסיקו.
סאואר טען כי מדובר במכסים רגולטוריים, שנועדו להסדיר סחר חוץ ולא לגייס הכנסות למדינה: "העובדה שהם מניבים הכנסות היא תוצאה מקרית בלבד", אמר. אבל השופטת סוניה סוטומאיור, אחת משלושת השופטים הליברלים בבית המשפט, דחתה את הטענה ואמרה: "אתה אומר שמכסים אינם מסים - אבל זה בדיוק מה שהם. הם מייצרים הכנסות מאזרחי ארה"ב".
שוקי הסחורות והמטבעות
מדד הדולר (DXY), אשר אומד את כוחו של המטבע למול סל מטבעות נבחרים ברחבי העולם, עומד כעת על כ-100 נקודות, סביב שיא של כשלושה חודשים. זאת, על רקע האי-ודאות באשר להיתכנות של הורדת ריבית נוספת מצד הפדרל ריזרב בדצמבר.
בדומה לשוקי המניות, גם שוק הקריפטו התאושש אתמול, ומחירו של הביטקוין נע הבוקר סביב 103 אלף דולר. ביום שלישי האחרון, ירידת הביטקוין אל מתחת ל־100,000 דולר - לראשונה מאז יוני - הגבירה את הלחץ על מניות חברות האוצרות הדיגיטליות (Digital-Asset Treasuries, או DATs). גם לאחר ההתאוששות הקלה אתמול, ערך הנכסים הדיגיטליים שמחזיקות החברות הללו שווה כיום בקושי לסך השווי השוק והחוב שלהן, ירידה חדה לעומת תחילת השנה, אז הנכסים שימשו ככרית ביטחון משמעותית יותר.
משקיעים קמעונאיים שחיפשו חשיפה לקריפטו דרך חברות ציבוריות כמו Metaplanet Inc., KindlyMD Inc. ו-Strategy Inc. איבדו מיליארדי דולרים בשווי - עוד לפני גל הירידות האחרון. היצע עודף של חברות DAT, ירידה בביקוש מצד משקיעים פרטיים ומוסדיים, ותחרות גוברת על כספי סוחרי היום שוברים את "המעגל החיובי" שהניע את ראלי הקריפטו מתחילת השנה. כעת, חלק מהחברות שנבנו כדי לאגור מטבעות דיגיטליים נאלצות למכור דווקא בשוק חלש, מה שמוסיף לחץ נוסף על המחירים - בניגוד למטרה המקורית שלהן.