גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב
פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

כשפרופ' בועז המאירי, חוקר של קונפליקטים אלימים, התייאש מהסכסוך הישראלי־פלסטיני, הוא החליט לצאת לחקור מקומות אחרים. לאחרונה זכה המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת תל אביב, במענק יוקרתי של מועצת המחקר האירופית (ERC). הוא קיבל 2 מיליון דולר כדי לחקור את התאמתן ואת יעילותן של התערבויות שונות בסכסוכים מסוגים שונים. בראיון עמו, הוא מספר על המחקר, שייערך בין היתר בקולומביה, ניגריה וארה"ב, ועל הסיכוי שממצאיו יתממשו יום אחד גם כאן.

מהמקום המסוכן בעולם לאתר תיירות

רובנו אולי חושבים על קולומביה כעל אחד המקומות המסוכנים בעולם, אבל מתברר שיש שם מגמת שיפור. עד כדי כך שהמחקר שם הוא בבחינת אסקפיזם לחוקר ישראלי.

ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל
הולנד מציגה: מסיבת החנוכה, הצעד האנטי-ישראלי והסערה

"קולומביה סבלה מסכסוך אלים מאוד במשך כמה עשורים", מספר המאירי. "משנות ה־50 והלאה סבלה המדינה מסכסוך אלים בין הממשל לבין כמה מחתרות. אחת המוכרות שבהן היא פאר"ק, שקמה כדי להגן על כפרים בקולומביה מפני ניצול על ידי הממשל המרכזי, אבל כדי לפרנס את פעילותה אנשיה סחרו בסמים וחטפו אנשים, לאו דווקא אויבים שלהם.

"זמן רב הם היו מאוד אלימים, ומאז 2016 המצב נמצא במעין לימבו, שבו יש הסכם וירידה משמעותית ברמת האלימות. ארגונים ממשלתיים הוקמו כדי לקיים פיוס, אך במדינה פועלים גם כוחות נגד שמנסים לערער על כך. הוזמנתי להרצות ולחקור שם על ידי ארגונים ממשלתיים המקדמים פיוס ואמת. הרגשתי שם היענות רבה ומוכנות לקבל את הרעיונות שלי".

לעומת זאת בישראל, הרגיש המאירי חוסר אונים. "כאן יותר אנשים מרגישים שניסו הכול ואין עתיד, וזה מכביד על הרווחה הנפשית. כדי להתמודד עם הקושי הפסיכולוגי של החיים בסכסוך - האיום, הקושי לחלום קדימה, תהליך הגיוס המתמשך של העם לקחת חלק בסכסוך - נוצר תהליך פסיכולוגי שהוא די אדפטיבי ליחיד, אבל הוא מקשה על סיום הסכסוך. יש יותר סיכון לדה־הומניזציה, להכללות. עדיין יש אנשים שעוסקים בנושא הזה בארץ, אף שאולי הם היום פחות אופטימיים".

אזור קומונה 13 בעיר מדיין, קולומביה / צילום: Reuters, Fredy Builes

ובכל זאת, קולומביה. לא פחדת שיחטפו אותך?
"ביקרתי באזור שנקרא קומונה 13 (שכונה בעיר מדיין - ג"ו). לפני 20 שנה או קצת יותר, זה נחשב לאזור הכי מסוכן בעולם. כל כך מסוכן, שפנייה אחת לא נכונה הייתה כנראה מספיקה לוודא שלא תצאי משם. כיום אותן כנופיות שולטות במקום, אבל הן החליטו כנראה שיותר כדאי להן לעשות כסף מתיירות. אפשר לקרוא לזה אפקט נארקוס. תיירים מגיעים לראות את המקום הכי מסוכן בעולם ואיך אנשים חיים בו בעוני.

"יש עדיין חטיפות, אך בעיקר באזורי ספר ולא בערים הגדולות. בכל זאת המארח המקומי שלי היה די 'מארח הליקופטר', שפיקח עליי מקרוב או מרחוק כל הזמן ודאג שלא אלך למקומות שאני לא אמור ללכת אליהם".

לא תמיד אנחנו יודעים מה חושבים עלינו

מה תבדוק במסגרת המחקר?
"שאלת המחקר היא אם אנחנו יכולים לומר משהו תיאורטי עמוק על הקשר בין טיב ההתערבות לסוג הסכסוך, ולנבא מראש אילו התערבויות יכולות לעבוד.

"נניח, ההתערבות המפורסמת היא הגברת המגע בין קבוצות, ובסך הכול זו התערבות שנחקרה ונמצאה כמועילה מאוד. אלא שזה קורה בשני תנאים - בחברה שבנויה כך שהיא מאפשרת מגע אמיתי בין הצדדים למרות הקונפליקט (לדוגמה יהודים וערבים שעובדים יחד במערכת הבריאות הישראלית - ג"ו), או כשהמוטיבציה גבוהה מאוד. במקרה כזה האנשים שמשתתפים באירועים כאלה הם ממילא פעילי שלום, וההתערבות אינה מקיפה את כלל האוכלוסייה או אפילו נתח גדול ממנה.

"בינתיים, על בסיס הנתונים שיש בידינו, אנחנו יכולים להגיד שככל שהסכסוך יותר 'חם', התערבויות קלאסיות כמו זו יהיו קשות יותר לביצוע. פחות אנשים רוצים לקחת בהן חלק, ואם הם כבר מגיעים למפגש, הם באים יותר טעונים ויותר שליליים. לכן במחקר שלנו אנחנו רוצים לבדוק אילו התערבויות מתאימות בסיטואציה הזאת ואילו בסיטואציות אחרות".

אילו עוד התערבויות אפשריות?
"התערבות יחסית לא יקרה נקראת 'מטא־תפיסות' - מה אני חושב שהחברים בקבוצה השנייה חושבים עליי. בדרך כלל, בקונפליקט מתמשך, במקביל לכך שאני עושה לצד השני דה־הומניזציה ושונא אותו, אני בטוח שגם הוא עושה אותו דבר. לפעמים נוצרת הזדמנות ואני יכול לעשות צעד לקראתו, אך לא אם אני משוכנע שהוא לעולם לא יעשה צעד לקראתי.

"המחקרים מראים שבדרך כלל התפיסה שלנו היא שהצד השני רואה אותנו באופן שלילי יותר מכפי שהוא רואה אותנו באמת. באופן כללי, אנשים חושבים שאחרים תופסים אותם באופן שלילי יותר מכפי שהם תופסים אותם באמת, וזה נכון גם לגבי קבוצות. ואם אנחנו מראים לצד אחד שהצד השני מתעב אותו פחות מכפי שהוא חושב, יכולה להיות הפחתה בהגנות שינוי התפיסות שלנו לטובה.

"תפיסות לגבי מה אני חושב על האחר הן בדרך כלל די יציבות וקשה לשנות אותן, בטח כשמדובר בקונפליקטים ממושכים ומורכבים. לעומת זאת לגבי המטא־תפיסות, אנחנו מפתחים פחות הגנות. אנחנו לא בונים כל כך הרבה חומות רגשיות נגד הרעיון שאוהבים אותנו יותר ממה שחשבנו".

אבל המאירי לא בטוח שזה עובד בכל המקרים. "המחקר מראה את האפקט כמעט ללא יוצא מן הכלל, אבל החשש הוא שלא נחקר מגוון מספיק גדול של סיטואציות. אני חשבתי שאם הדבר הזה נכון לדמוקרטים כלפי רפובליקנים בארה"ב ולהיפך, זה לא בהכרח אומר שהוא נכון, למשל, גם לחילונים ולחרדים בישראל. יחסי כוח עלולים להשפיע על התפיסות הללו. ואכן, המחקרים שלנו התחילו להראות שהמטא־תפיסות של החרדים לגבי האופן שבו החילונים רואים אותם הן די מדויקות, יותר מלהיפך, ואז אין לנו כל כך עם מה לעבוד בכיוון הזה".

מדוע דווקא במקרה הזה התפיסה היא מציאותית?
"חלק מהמחקרים הקודמים שהראו את ההטיות במטא־תפיסות בחנו קבוצות שוות בגודלן. לעומת זאת קבוצות מיעוט חייבות, לשם הישרדותן, להבין היטב מה הרוב חושב. זה ממצא שעלה גם כשבחנו את המגזר הערבי. הם היו הרבה יותר מדויקים בהבנה איך תופסים אותם מאשר היהודים בהכללה. וכאן הפער הוא הפוך, אנחנו חושבים שהיחס של הערבים אלינו גרוע מכפי שהוא באמת".

הדרך שבה מתגבשת נורמה חברתית

התערבות נוספת שבוחן המאירי קשורה בנורמות. "אף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה חושב 'רוב החברה', או אפילו מה חושבים באמת רוב האנשים במילייה שלנו", אומר המאירי. "אנחנו מסיקים מסקנות על המחשבה המיינסטרימית בכל מיני דרכים, למשל סקרים או קריאה ברשתות החברתיות, האזנה לתקשורת או לדברי המנהיגים שלנו. ואז, אפילו בלי בהכרח להיות מודעים לכך, אנחנו מטים את עצמנו לכיוון התפיסה הרווחת בקרב קבוצת ההתייחסות שלנו. נניח, אם אנשים מאמינים שרוב הציבור ממחזר פסולת ביתית, גם הם ייטו יותר לעשות זאת. ואם, למשל, בית המשפט קבע שנישואים בין בני אותו מין הם חוקיים, החברה תיטה הרבה יותר לקבל זאת.

"לעתים קרובות, אנחנו לא מדייקים לגבי הנורמה. אנחנו שומעים לפעמים ברשתות או בתקשורת אמירות מאוד מאוד קשות של פוליטיקאים. האם רוב הציבור חושב ככה? כנראה שלא. ערן הלפרין, בספר שלו 'אזהרת שוליים', אמר שאחד השינויים הבעייתיים ביותר שקרו בחברה הישראלית בשנים האחרונות הוא הנירמול של הדעות הכי קיצוניות על ידי המיינסטרים".

כתבת בעבר על צנזורה עצמית כחסם לפיוס.
"אנחנו לפעמים לא רוצים להיות חריגים ולכן אנחנו לא משתפים מידע שהוא נגד המיינסטרים. אם אותו מיינסטרים התקבע על גישה שלילית לפיוס, יהיה מאוד קשה להציג מידע או דעה בכיוון השני. אבל חברות דמוקרטיות צריכות לשתף מידע כדי לקבל החלטות מושכלות.

"בתקשורת הישראלית לדוגמה יש אלמנט של צנזורה עצמית לגבי מה שהתרחש בעזה בזמן המלחמה. אני רואה בשיעורים שאני מלמד קושי הולך וגובר של תלמידים להעלות ביקורת על התנהלות המדינה, ולו גם ביקורת רכה. כאשר אני מקבל את הסטודנטים לכיתה, אני מכין אותם לכך שהם ישמעו דברים שלא יסכימו איתם, ומלבן איתם מדוע זה חשוב".

האמונה שאנשים יכולים להשתנות

לפני כמה שנים היה המאירי שותף במחקר תחרותי שהקיף חוקרים רבים בתחום, בשיטת "טורניר התערבויות". "לוקחים בעיה, ומנסים לפתור אותה בכל מיני גישות שונות, כדי לראות איזו מהן משיגה את התוצאה הטובה ביותר. בסוג המחקר הזה, אנחנו לא נותנים העדפה לתיאוריות שיש להן היסטוריה או בסיס תיאורטי יותר עמוק, כמו תיאוריית המגע בין הקבוצות, אלא מנסים הכול ונותנים לנתונים להכריע.

"אז נערך מחקר שבו פנו למגוון חוקרים וחוקרות בתחום ואמרו להם, זו הבעיה שאנחנו רוצים לטפל בה, וכל אחד מכם יכול להגיש את ההתערבות שלו. אני הגעתי עם הרעיון של שינוי מטה־תפיסות, וזה עבד אבל לא ניצח. הזוכה הייתה שיטה שנקראת העלאת ההטרוגניות, כלומר חיזוק התפיסה שבצד השני יש אנשים מכל הסוגים. לדוגמה, ללמוד על חסידי אומות עולם בזמן השואה, זה מגוון את התפיסה לגבי העם הגרמני.

"הרעיון של הטרוגניות לא מחייב אותך לוותר על תפיסות שיש לך לגבי האוכלוסיה בצד השני, אלא רק לגוון אותן. כיום בארץ יש תפיסה מאוד מונוליטית של החברה הפלסטינית, אבל אני יכול לחשוב על דרכים להראות מגוון. למשל, על ידי הצגת מקרים שבהם פלסטינים הגיבו בביקורתיות אחד כלפי השני או כלפי ההנהגה שלהם בעניין הגישה לישראל. אם הם רבים אחד עם השני על זה, אולי הם לא כולם חושבים אותו דבר".

אף התערבות לעולם לא תעבוד עבור כל האוכלוסייה, אומר המאירי. "הצלחת ההתערבות תלויה בתפיסות העומק שיש לאנשים לגבי האפשרות של קבוצות להשתנות, להפוך לפחות אלימות עם השנים, אם זה כן או לא דטרמיניסטי. מתברר שהנכונות להאמין באפשרות לשינוי מתפלגת בהתפלגות נורמלית באוכלוסיה, על פי נטייה אישית, וקשורה לאמונה כללית לגבי היכולת של אנשים להשתנות, לא רק בהקשר של הקונפליקט.

"אבל למרות שהתכונה הזו נטועה בדרך כלל מגיל צעיר והיא חלק מאמונות היסוד של בני אד ם לגבי האנושות, אפשר לשחק איתה. מחקר הראה שכשנתנו לאנשים לקרוא מחקר לגבי עצם היכולת של אנשים להשתנות, זה הוריד את רמת הדה־לגיטימציה של יהודים כלפי פלסטינים והעלה מוכנות לפשרות.

"במחקר שערכתי ב־2022 בקולומביה, יצרנו סרטונטים שבהם ניסינו התערבות כזאת לגבי הפרא"ק. האם מי שהיו חוטפים של אנשים חפים מפשע וסוחרי סמים הם אנשים אלימים בבסיסם ואין מה לעשות, או לא? הסרטונים הציגו אנשים שעזבו את המחתרת, והם לא ישבו שם ואמרו 'השתניתי', אבל המסר היה שהם מנהלים היום אורח חיים שהוא לא אלים וכבר לא מתבדל מכלל החברה. ההתערבות הזאת השפיעה מאוד.

"אבל האם יעזור אם נצלם כך אנשי חמאס? אני חושב שלא. בקולומביה זה עבר כל כך טוב כי התהליך כבר התחיל, ואנשים עברו את הסף של להיות מסוגלים בכלל לשמוע מסר שמגיע מהפה של האויב שלהם".

תחום מחקר שחווה משבר קיומי

חלק ממהלכי הפיוס שבהם נתקל המאירי בקולומביה נשמעים כמו מדע בדיוני לישראלים. "ערכנו מחקר על סרט דוקומנטרי בשם 'הצד השני', שבו היוצר, איוון גוארניזו, מחפש את האיש שחטף את אמא שלו. היא נחטפה עבור כופר בשנות ה־80, וביומן שכתבה הזכירה שהחוטף התייחס אליה בצורה אנושית ואף הגן עליה מאחרים, ועל כך היא מודה לו.

"הבמאי מראיין את החוטף ועושה הומניזציה לאיש ולמחתרת הפרא"ק. כשהראינו את הסרט לציבור הקולומביאני, רמות הדה־הומניזציה של חברי המחתרת ירדו. אני לא יודע אם אפשר יהיה אי פעם לעשות דבר דומה כאן. בטח לא בשנים הקרובות".

המאירי היה מעורב גם בפרויקט של מדע יישומי, שבמסגרתו עזר לארגוני הפיוס בקולומביה להטמיע מגוון רחב של התערבויות מוכרות מהמדע, ותיעד את הצלחתן אחת ביחס לשנייה.

נראה שאם בעבר היה ברור לכולם שמחקר שעוסק בהפחתת הלהבות בין אוכלוסיות הוא מחקר רצוי, כמו מחקר אקלים או מחקר חיסונים, היום אפילו זה מוטל בספק.

"אני גם בעצמי עסוק בשאלות האתיות. לכל התחום שלנו היה משבר אקזיסטנציאליסטי אחרי 7.10. אבל הנחת היסוד שלי ושל אנשים אחרים בתחום, שסכסוכים אלימים הם בבסיסם אינם דבר טוב ודה־הומניזציה זה לא טוב, נותרה על כנה".

עוד כתבות

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת