גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מלחמת המל"טים" בין ישראל לטורקיה: סוריה היא רק שדה קרב אחד

משט המרמרה, שהפסיק את אספקת מל"טי הרון לארדואן, הפך כעבור עשור למאבק עוצמה גלובלי בין התעשיות הביטחוניות ● בעוד שטורקיה הפכה ליצואנית המל"טים התוקפים הגדולה בעולם, בישראל מתריעים מפני התנגשות "בלתי מאוישת" אפשרית בתווך האווירי של סוריה

מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov
מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov

למשט המרמרה ב־2010 היו השפעות רבות על יחסי ישראל־טורקיה. אחת הפחות מדוברות שבהן היא ניתוק הקשר העמוק בין התעשיות הביטחוניות הישראליות למערכת הביטחון הטורקית, שכללה אספקה של מל"טי (מטוס ללא טייס) הרון. טכנאים ישראלים הפסיקו להגיע למדינתו של רג'פ טאייפ ארדואן, וכתוצאה מטיפול כושל - מל"טים התרסקו. "תראו איך המל"טים הישראליים מתרסקים", עקץ ראש ממשלת טורקיה דאז, והנשיא כיום, מבלי להתייחס להיעדר התחזוקה.

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי
מסלול עוקף ישראל: המהלך של ארדואן להקמת מסדרון יבשתי למפרץ

השנים חלפו, וכיום שתי המדינות נאבקות ראש בראש בצמרת הסחר הבינלאומי במל"טים. לכל אחת מהן עצמאות מלאה בתחום, וזאת בזמן ששתיהן עלולות להתנגש זו בזו בשטח סוריה, שהפכה למדינת חסות טורקית, שאותה מנהל אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני) בתיאום עם הפטרון ארדואן, ולעתים קרובות באינטרסים מנוגדים לאלו של ירושלים.

"טורקיה היא יריב משמעותי, וההיתקלות בין המדינות בסוריה עלולה לקרות אפילו בטעות", מסביר ד"ר אייל פינקו מהמחלקה למדעי המדינה ומרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן. "בהתחשב בזה שהטורקים נמצאים בעיקר בצפון סוריה, בגלל שהם מתעניינים בנפט ובגז הטבעי, וישראל נמצאת בעיקר בדרום, התנגשות עשויה להתרחש, אם בכלל, בתווך האווירי. קרבות מטוסים מאוישים סבירים פחות, בשל היותם אסקלציה כבדה, כך שאם אחד הצדדים ירצה לבצע מהלומות קטנות לטובת אזהרות, זה עשוי לקרות באופן בלתי מאויש".

אלון אונגר, יו"ר ומייסד כנס UVID ומייסד קהילת הכטב"ם בישראל, מתריע כי "מה שמצפה בשמי סוריה זה לא עזה. במרחב המל"טים, מדינות מרשות לעצמן דברים שלא עושים במקומות אחרים".

ההתנגשות הזו עשויה לחשוף עוד יותר את המוצרים הישראליים והטורקיים, שממילא כבר מוכרים לכל אחד בשוק. במחקר שפרסמה החוקרת מולי קמפבל במרכז CNAS (Center for a New American Security), נמצא כי ישראל הייתה ספקית החימושים המשוטטים (מל"טים מתאבדים) הבכירה בעולם בשנים 2023-1995, ואילו טורקיה, שנכנסה לשוק רק ב־2018, סיפקה יותר מל"טים תוקפים מכל מדינה אחרת.

האמצעים של שתי המדינות נהנים מתו "קומבט פרובן" (הוכחו בשדה הקרב), אך לא באותה מידה. מל"טים מתוצרת ישראלית וטורקית כאחת שימשו את אזרבייג'ן להבסת ארמניה במלחמת קרבאך השנייה ב־2020. לאחר מכן, בתחילת מלחמת רוסיה־אוקראינה, בייראקטר TB2 הטורקיים הרשימו, אבל כעבור חודשים ספורים מצאו להם הרוסים מענה הולם.

לעומת זאת, במבצע עם כלביא, המל"טים הישראליים מתוצרת חברות כמו התעשייה האווירית, אלביט ואירונאוטיקס השתלטו על שמי איראן, כולל בלב הערים הגדולות. ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת ת"א ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מספר כי בתקשורת המקומית בטורקיה דואגים שלא לספק שום סקירה על המל"טים הישראליים, אף שעל בסיס התוצרת הישראלית והאמריקאית נוצרה התעשייה המקומית.

"ארדואן משתמש בביטוי 'בעל הבית האכזרי הופך את השוכר לבעל הדירה במקום אחר'. קרי, בגלל שהטורקים נשענו על ישראל כדי להשיג את המל"טים, והם 'לא סיפקו שירות טוב', אז הטורקים בחרו לפתח את המל"טים שלהם", מסביר ד"ר כהן ינרוג'ק. "כיום, כשמסתכלים על סיקור התקיפות הישראליות במהלך המלחמה בעזה ובלבנון, הטורקים נמנעים מלשבח את הטכנולוגיה הישראלית. בניגוד לכך, כשפותחים את דוח אקדמיית המודיעין הטורקית בנושא עם כלביא, רואים כי הם מודעים היטב להתקדמות הישראלית, ומפרטים את האמצעים, ואת יעילותם".

מאבק על היצוא הביטחוני

שתי המדינות נאבקות ראש בראש גם בצמרת כלל היצוא הביטחוני העולמי. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה, כי ישראל מדורגת במקום השמיני בטבלת היצואניות בעולם, עם כ־3.1% מכלל הסחר ב-2024-2020, וטורקיה במקום ה־11 עם 1.7%. עם זאת, מבדיקת המגמות עולה כי בעת שישראל ירדה קלות מכ־3.2% בין 2015 ל-2019, הטורקים זינקו מכ־0.8%.

בכל הנוגע לתחום המל"טים, הוא נותר עוגן משמעותי בתעשייה הביטחונית הטורקית בשנים 2024-2022, עם כ־25%-33% מתוך כלל היצוא הטורקי. מול זאת, ישראל הולכת משמעותית לאחור, כפי שמשתקף ממידע רשמי. מנתוני סיב"ט עולה כי המל"טים והרחפנים אומנם היוו 25% מכלל היצוא ב־2022, אבל צנחו ל־4% ב־2023 ול־1% בלבד ב־2024. זאת אף שלפי אונגר, יש יותר מ־300 חברות באקוסיסטם הישראלי.

תעשיית כלי הטיס הבלתי מאוישים הישראלית תתכנס לתערוכת UVID המסורתית באקספו ת"א ב־26 בנובמבר. מנתונים שאנחנו חושפים בגלובס באדיבות ABG-SC לקראת האירוע עולה היקף יצוא המל"טים הנרחב של הטורקים. עד עתה, הם העבירו ליצוא עשרות מל"טים מדגמי אקינג'י ואקסונגור, כ־100 מל"טים מדגם אנקה, אבל גולת הכותרת היא יותר מ־600 בייראקטר TB2.

את בייראקטר TB2, אקינג'י ודגמים נוספים מייצר תאגיד בייקאר, שה־CTO שלו הוא חתנו של הנשיא ארדואן, סלצ'וק בייראקטר. החברה הזו היא שיאנית היצוא הביטחוני של טורקיה, עם 1.8 מיליארד דולר ב־2024, ובפער גדול מהאחרות. לצורך ההשוואה, במקום השני נמצאת התעשייה האווירית הטורקית (TUSAŞ), עם 750 מיליון דולר; ובמקום השלישי חברת המספנות ASFAT (644 מיליון דולר), שמהווה עוגן משמעותי בעוצמת הצי הימי הטורקי.

"הכטב"ם כמנוע צמיחה"

אלון אונגר מקדם את חזון ומדיניות "הכטב"ם כמנוע צמיחה לאומי", ששואף לחבר את כל המשרדים לכדי פעילות מסודרת בתחום. אין מדובר רק במשרד הביטחון, כי אם גם במשרד הכלכלה, שזיהה בתחום הביטחוני מנוע צמיחה פוטנציאלי. על כן, במינהל הצמיחה של משרד הכלכלה והג'וינט פועל קלסטר דיפנס וסייבר, בהובלת אלינור יעקובסון.

אלון אונגר, יו''ר ומייסד כנס UVID ומייסד קהילת הכטב''ם בישראל / צילום: יח''צ

בצל המגמות בישראל ובעולם, אונגר קורא להתעוררות בתחום המל"טים - בעקבות היעדר המוכנות בתחום הרחפנים, שהשתקפה בתחילת מלחמת חרבות ברזל. בטרם המלחמה התנהל ויכוח קולני האם צריך לוותר על נושא הרחפנים בשל זמינות התוצרת הסינית הזולה יחסית, במיוחד DJI, אבל מייד לאחר 7 באוקטובר ניכר הצורך בעצמאות ישראלית.

לטורקים, כך ניכר, יש יכולת הן לייצר והן לייצא בהיקפים גדולים. דיווחים בחו"ל מצביעים כי טורקיה ייצאה אשתקד תוצרת ביטחונית ל־178 מדינות, זינוק של 103% בהשוואה ל-2019-2015. הלקוחות העיקריות שלה, לפי מכון SIPRI, הן איחוד האמירויות, פקיסטן וקטאר.

להוציא את האמירותים, שרוכשים גם מישראל, פקיסטן וקטאר משקפות עד כמה שוקי היצוא המרכזיים של אנקרה וירושלים שונים. לפי אותו מכון, 34% מהיצוא הישראלי בשנים 2024-2020 היה להודו, 13% לארה"ב ו־8.1% לפיליפינים. בהסלמה האחרונה בין הודו לפקיסטן בחודש מאי, האמל"ח הישראלי והטורקי ככלל והמל"טים בפרט התנגשו ראש בראש וההודים יצאו מרוצים. הדבר השפיע על החלטתם לחתום השבוע על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בין משרדי הביטחון של שתי המדינות, ועל שאיפת ניו דלהי לרכוש מערכות חדשות מישראל, ובמיוחד טילים.

ההבדלים מול אנקרה

כמות המדינות השונות שאליהן מייצאת טורקיה מעידה על ההבדלים הגדולים בין אפ"י (האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני) במשרד הביטחון הישראלי, ובין האסטרטגיה המתירנית של אנקרה. זו מוכנה לייצא כמעט לכל מדינה, כולל כאלו שאין להן ממון, כדי לרכוש ולו מל"ט אחד. עבור אלו יצרו הטורקים מודל שבו לעתים הם מעניקים מל"ט או שניים "במתנה" למדינה נחשלת, כדי שזו תיאלץ לרכוש מהם את עבודות התחזוקה. בניגוד לאותה מתירנות, אונגר מתריע מפני השלכות רגולציית-יתר. רחפנים משמשים גם למשימות אזרחיות, ועל אף כל זאת, לדבריו, אפילו מצנח לרחפן דורש אישור אפ"י.

בעבר, ישראל הייתה חדשנית גם בהיבט השיווקי. ב־2010, ארה"ב דרשה מחברות נאט"ו לספק שעות טיסה באפגניסטן. הגרמנים פנו לישראל, וקיבלו בליסינג מל"טים מדגם הרון 1 של התעשייה האווירית. "ייחודיות ישראל התבטאה גם בשיטות מכירה חדשניות. ליסינג הוא אינו דבר סטנדרטי בתחום הביטחוני: תשלום לפי שעה. ואולם, מדינות פיתחו מאז יכולות ויש פחות צורך בכך".

עוד כתבות

מטה אלי לילי, ארה''ב, ומנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: AP - AJ Mast

"בית חרושת לתרופות": מחשב־על של אלי לילי ואנבידיה מציב רף חדש לשוק

ענקית הפארמה מובילה את מרוץ ההתחמשות של התעשייה בכוחות חישוב, בדרך למהפכה בגילוי ובפיתוח תרופות ● במסגרת ההסכם עם אנבידיה אמור להיבנות המחשב החזק בעולם לתחום הרפואי, שנשען בין היתר על טכנולוגיה ישראלית ● איך הוא ישנה את השוק?

משה ינאי / צילום: רחל ינאי (מתוך ויקיפדיה)

כיצד הגיע משה ינאי לפשיטת רגל ומדוע הדירות והמסוקים שעל שמו לא עזרו?

היזם הסדרתי, שמכר בעבר חברות לענקיות IBM ודל, מצוי במרכזו של מאבק משפטי בישראל ובארה"ב לאחר שנפתח נגדו הליך כינוס נכסים ● קרן האשראי שינטילה דורשת לממש נכסים ודירות בשווי עשרות מיליונים, וטוענת כי ינאי מכר מניות בניגוד להסכם איתה ● ינאי מאשים את הקרן בריביות מופרזות על ההלוואות ומבטיח: מכירת אינפינידט תכסה את כל החובות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המערכת הפיננסית בארה"ב הרימה דגל אדום, והנגיד פאוול בפלונטר

מצוקת הנזילות בשוק מביאה למצב שבו הריביות על ההלוואות בפועל (מחיר הכסף) אינן יורדות בקצב התואם את הורדת הריבית של הפד ● הבנק המרכזי בארה"ב נזהר ממשברי נזילות כלקח ממשבר 2008, ולכן הפסיק לצמצם את המאזן, ומשאיר אצלו טריליוני דולרים בנכסים

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

המהלך שיפתח את שוק הפיקדונות לתחרות מגיע לכנסת. בבנקים צפויים להיאבק בו

האם בקרוב נראה עוד "בנקים קטנים" שמציעים פיקדונות? תזכיר חקיקה בנושא פורסם לראשונה, וכעת האירוע עובר לידי הכנסת ● המועמדים העיקריים לנגוס בנתח של הבנקים הם המוסדיים וחברות כרטיסי האשראי, אך ההיסטוריה מלמדת שהשלמת החקיקה לא תהיה פשוטה

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

בציפייה להסכמי אברהם: משלחת של רשות החברות תצא לקזחסטן

משלחת רשמית של רשות החברות הממשלתיות ונציגות מעשר חברות - בהן מקורות, קצא"א ונתג"ז - תצא לקזחסטן בשבוע הבא יחד עם השר דוד אמסלם ● על רקע הצטרפותה האפשרית של המדינה להסכמי אבהרם, בישראל מזהים הזדמנות לשיתוף פעולה בעיקר בתחום תשתיות המים, וכן בתחומי האנרגיה והסייבר

מפעלי ים המלח של איי.סי.אל (כיל) / צילום: Shutterstock

פשרה של מיליארדים: הזיכיון על ים המלח ייפתח למכרז, ICL תקבל פיצוי ענק מהמדינה

רבים מהמכשולים שמנעו את השינוי הדרמטי הוסרו, ונראה שבשנים הקרובות ייפתח מכרז חדש על זיכיון ים המלח ● המכרז יעגן את השמירה על איכות הסביבה ויגדיל משמעותית חלק הממשלה ● כל הפרטים על הפשרה ועל הוויתורים שעשו הצדדים

תומר בר־זאב ממייסדי איירון סורס (מנכ''ל) וזיג, ועומר קפלן  ממייסדי איירון סורס וזיג / איור: גיל ג'יבלי

למה הסטארט-אפ החדש של מייסדי איירון סורס רכש מפעל למזון כלבים

סטארט־אפ חדש של מייסדי איירון סורס רוכש ומשווק מותגים קיימים בתחום מזון לחיות וקוסמטיקה ● פלטפורמת המסחר האלקטרוני משלבת AI ומדע נתונים כדי לחזות את הצלחתם של מוצרים ולהפיצם ● יותר מ־40 מיליון דולר גויסו - אך הנוכחות הדיגיטלית של המותגים בשוק הרווי עדיין ראשונית

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

ICL תקבל פיצוי במיליארדים, אז למה המניה צונחת?

לאחר שפורסם מזכר ההבנות של הסכם הפשרה מול האוצר בזיכיון ים המלח, אחד הנכסים החשובים ביותר של ICL, מניית החברה צנחה לאורך יום המסחר בשיעורים דו-ספרתיים ● מה הבטיחה המדינה ל-ICL, ומה יקרה ב-2030? ● גלובס עושה סדר

שוקי ניר ודניאל שרייבר / צילום: דורון לצטר, שלומי יוסף

המניה הישראלית החבוטה שזינקה ב־30% וזו שקפצה לשיא שלא נראה שנים

הישראליות בוול סטריט רשמו יום מסחר מוצלח במיוחד אתמול, כאשר חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד המריאה בכ-34%, וחברת האנרגיה הסולארית סולאראדג' קפצה בכ-29% ● אצל למונייד התרשמו מהעקביות בצמיחה, וסולאראדג' הודיעה על שיתוף-פעולה עם חברת השבבים אינפיניון לפיתוח תשתיות אנרגיה לדאטה סנטרים

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע עקפה את ציפיות האנליסטים והרגיעה את החששות לגבי ההכנסות בארה"ב; המניה זינקה

ענקית הפארמה דיווחה על הכנסות בגובה של 4.5 מיליארד דולר ורווח נקי של 78 סנט ● מניית טבע נמצאת במגמה חיובית בחודשים האחרונים, ועלתה בכ-60% מאז השפל השנתי האחרון שאליו הגיעה בחודש אפריל ● המניה זינקה במעל 17% בת"א וב-20% בוול סטריט

איור: Shutterstock

מתי כדאי למכור נכס ואיך להיערך לחזרתו של מס הרכוש: מדריך למיסוי השקעות נדל"ן

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - נדל"ן להשקעה ● איך להעביר אליכם נכסים מחברה מפורקת, כיצד לבחור מסלול לתשלום מס על השכרה, ומה לעשות במקרה שמס רכוש יחזור ● כתבה רביעית בסדרה

זוהרן ממדאני נושא את נאום הזכיה שלו, הבוקר / צילום: ap, Yuki Iwamura

האיום של ראש העיר החדש והשאלה: האם חוזי ענק של ישראלים בסכנה?

בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק מדירה שינה מעיניהם של יזמים ישראלים: על בסיס הכרזותיו מהעבר, הוא יוכל לפעול נגד חברות בטענה שהן מוכרות טכנולוגיה לזרועות הביטחון ● כיצד הוא יגיב לרכישה שהושלמה ערב בחירתו, האם הוא יפגע בחברות כי המייסדים שלהן שירתו בצה"ל, ומה יעשו אנשי ההייטק הישראלים?

נתניהו וטראמפ עם שרי החוץ של בחריין ואיחוד האמירויות בחתימה על הסכמי אברהם ב־2020 / צילום: ap, Alex Brandon

נשיא קזחסטן צפוי להכריז הלילה: מצטרפים להסכמי אברהם

אף שהמדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים כבר יותר מ־30 שנה, המהלך נועד להחיות את הסכמי אברהם ● צה"ל: "השלמנו גל תקיפות לעבר תשתיות טרור ומחסני אמצעי לחימה של יחידת 'כוח רדואן' בדרום לבנון" ● משרד האוצר של ארה"ב: כוח קודס של משמרות המהפכה העביר לחיזבאללה יותר ממיליארד דולר ● דיווח ברויטרס: צבא ארה"ב נערך להתבסס בנמל התעופה בדמשק כדי לקדם את ההסכם הביטחוני בין ישראל לסוריה ● עדכונים שוטפים

אולם התצוגה של טסלה במידטאון תל אביב / צילום: יח''צ

בדרך לרכב האוטונומי של טסלה בישראל? החברה שוכרת צוות לחטיבה בת"א

טסלה פרסמה משרת דרושים למפעיל רכב, שתפקידו לבצע איסוף נתונים מכלי רכב תוך כדי נהיגה ● במודעה צוין כי המשרה מיועדת עבור חטיבת AI & Robotics של טסלה בישראל, שאחראית ישירות על פרויקט הרכב האוטונומי ועל פיתוח צ'יפ ה-FSD

זוהרן ממדאני. מגלם דור חדש / צילום: Reuters, Jose Luis Magana

ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל

ניצחונו של זוהרן ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק מגלם דור חדש ביחסו העוין לישראל, ונוכח בשני צדי המפה הפוליטית בארה"ב ● מומחים מזהירים: אם בעבר האמריקאים חשו הזדהות איתנו, כעת פריחת הגישה הפוסט־קולוניאליסטית באוניברסיטאות מצמיחה איבה כלפינו

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

האקזיט הגדול בתולדות ישראל עולה שלב: עסקת גוגל־וויז קיבלה אור ירוק בארה"ב. התחנה הבאה: אירופה

עסקת הענק בסכום של 32 מיליארד דולר עברה ציון דרך משמעותי עם אישורה ע"י הרגולטור האמריקאי ● אלא שהאישור הוא רק שלב ראשון בדרך להשלמתה, והיא תצטרך לעמוד בדרישות מחמירות של רשויות בעולם, בראשן אירופה, עליהן העסקה משפיעה בתחום הענן ● וגם: כמה צפויה ישראל להרוויח מהרווח של המייסדים?

בצלאל סמוטריץ', עמית גל, ספי זינגר, אילן רום / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, עופר עמרם, ברוך גרינברג, יוסי כהן

"השר הפתיע אותנו": מאחורי הקלעים של הפשרה במהפכה בתחום החיסכון

הפשרה סביב קופות הגמל להשקעה, שפרטיה נחשפו בגלובס, תאפשר למהלך הגדול של השוואת תנאי מיסוי בין שורה של מוצרי חיסכון להגיע לחקיקה ● פרטים חדשים: קרנות ההשתלמות יירדו מההמלצות הסופיות ולא ייכללו כלל בפלטפורמה החדשה, ומהי המחלוקת המרכזית שנותרה?

נתב''ג / צילום: Reuters, Nir Keidar

מחירי הטיסות הקצרות ירדו, והרחוקות התייקרו: כמה עולה כרטיס טיסה בנובמבר?

עם פתיחת עונת החורף בתעופה, ולאחר תקופה ארוכה של פעילות מצומצמת, כ-50 חברות תעופה כבר חזרו לפעול מישראל ● הדבר השפיע על מחירי הטיסות ליעדי אירופה, שירדו בעשרות אחוזים, אולם ביעדים מרוחקים נרשמות עליות חדות

רוברט אנטוקול, דיוויד קוסטמן, גבי ויסמן / צילום: אוהד רומנו, נובה, נועם גלאי

למה נובה יורדת אחרי דוחות טובים, והישראלית הקטנה שצונחת בוול סטריט

דוח מצויין לנובה, אך תחזית פושרת מפילה את המניה ● התוצאות של פלייטיקה מאכזבות, אך החברה מאשררת את התחזית ● הכנסות טידס (אאוטבריין לשעבר) זינקו, אכזבה בשורה הרווח, המניה צוללת

שרון רייך וגדעון עמיחי / צילום: רמי זרנגר, מנחם רייס

אחרי שנים שנעדרה מהפסקת הפרסומות: איילון ביטוח בוחרת משרד פרסום

לראשונה זה שנים, חברת איילון ביטוח ופיננסים בוחרת משרד פרסום ובקרוב תעלה בקמפיין טלוויזיה ● מעבדת החדשנות הטכנולוגית סיטיזון קיבלה הכרה רשמית כ"מעבדה חיה" של האיחוד האירופי ● אריקה כרמל-טק (בי-קיור לייזר), פותחת חנות פיזית ראשונה בקניון עזריאלי "מול הים" באילת ● וגם: זה המנכ"ל החדש של סוכנות מקפת שירותים פיננסיים מבית מגדל ● אירועים ומינויים