גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מלחמת המל"טים" בין ישראל לטורקיה: סוריה היא רק שדה קרב אחד

משט המרמרה, שהפסיק את אספקת מל"טי הרון לארדואן, הפך כעבור עשור למאבק עוצמה גלובלי בין התעשיות הביטחוניות ● בעוד שטורקיה הפכה ליצואנית המל"טים התוקפים הגדולה בעולם, בישראל מתריעים מפני התנגשות "בלתי מאוישת" אפשרית בתווך האווירי של סוריה

מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov
מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov

למשט המרמרה ב־2010 היו השפעות רבות על יחסי ישראל־טורקיה. אחת הפחות מדוברות שבהן היא ניתוק הקשר העמוק בין התעשיות הביטחוניות הישראליות למערכת הביטחון הטורקית, שכללה אספקה של מל"טי (מטוס ללא טייס) הרון. טכנאים ישראלים הפסיקו להגיע למדינתו של רג'פ טאייפ ארדואן, וכתוצאה מטיפול כושל - מל"טים התרסקו. "תראו איך המל"טים הישראליים מתרסקים", עקץ ראש ממשלת טורקיה דאז, והנשיא כיום, מבלי להתייחס להיעדר התחזוקה.

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי
מסלול עוקף ישראל: המהלך של ארדואן להקמת מסדרון יבשתי למפרץ

השנים חלפו, וכיום שתי המדינות נאבקות ראש בראש בצמרת הסחר הבינלאומי במל"טים. לכל אחת מהן עצמאות מלאה בתחום, וזאת בזמן ששתיהן עלולות להתנגש זו בזו בשטח סוריה, שהפכה למדינת חסות טורקית, שאותה מנהל אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני) בתיאום עם הפטרון ארדואן, ולעתים קרובות באינטרסים מנוגדים לאלו של ירושלים.

"טורקיה היא יריב משמעותי, וההיתקלות בין המדינות בסוריה עלולה לקרות אפילו בטעות", מסביר ד"ר אייל פינקו מהמחלקה למדעי המדינה ומרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן. "בהתחשב בזה שהטורקים נמצאים בעיקר בצפון סוריה, בגלל שהם מתעניינים בנפט ובגז הטבעי, וישראל נמצאת בעיקר בדרום, התנגשות עשויה להתרחש, אם בכלל, בתווך האווירי. קרבות מטוסים מאוישים סבירים פחות, בשל היותם אסקלציה כבדה, כך שאם אחד הצדדים ירצה לבצע מהלומות קטנות לטובת אזהרות, זה עשוי לקרות באופן בלתי מאויש".

אלון אונגר, יו"ר ומייסד כנס UVID ומייסד קהילת הכטב"ם בישראל, מתריע כי "מה שמצפה בשמי סוריה זה לא עזה. במרחב המל"טים, מדינות מרשות לעצמן דברים שלא עושים במקומות אחרים".

ההתנגשות הזו עשויה לחשוף עוד יותר את המוצרים הישראליים והטורקיים, שממילא כבר מוכרים לכל אחד בשוק. במחקר שפרסמה החוקרת מולי קמפבל במרכז CNAS (Center for a New American Security), נמצא כי ישראל הייתה ספקית החימושים המשוטטים (מל"טים מתאבדים) הבכירה בעולם בשנים 2023-1995, ואילו טורקיה, שנכנסה לשוק רק ב־2018, סיפקה יותר מל"טים תוקפים מכל מדינה אחרת.

האמצעים של שתי המדינות נהנים מתו "קומבט פרובן" (הוכחו בשדה הקרב), אך לא באותה מידה. מל"טים מתוצרת ישראלית וטורקית כאחת שימשו את אזרבייג'ן להבסת ארמניה במלחמת קרבאך השנייה ב־2020. לאחר מכן, בתחילת מלחמת רוסיה־אוקראינה, בייראקטר TB2 הטורקיים הרשימו, אבל כעבור חודשים ספורים מצאו להם הרוסים מענה הולם.

לעומת זאת, במבצע עם כלביא, המל"טים הישראליים מתוצרת חברות כמו התעשייה האווירית, אלביט ואירונאוטיקס השתלטו על שמי איראן, כולל בלב הערים הגדולות. ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת ת"א ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מספר כי בתקשורת המקומית בטורקיה דואגים שלא לספק שום סקירה על המל"טים הישראליים, אף שעל בסיס התוצרת הישראלית והאמריקאית נוצרה התעשייה המקומית.

"ארדואן משתמש בביטוי 'בעל הבית האכזרי הופך את השוכר לבעל הדירה במקום אחר'. קרי, בגלל שהטורקים נשענו על ישראל כדי להשיג את המל"טים, והם 'לא סיפקו שירות טוב', אז הטורקים בחרו לפתח את המל"טים שלהם", מסביר ד"ר כהן ינרוג'ק. "כיום, כשמסתכלים על סיקור התקיפות הישראליות במהלך המלחמה בעזה ובלבנון, הטורקים נמנעים מלשבח את הטכנולוגיה הישראלית. בניגוד לכך, כשפותחים את דוח אקדמיית המודיעין הטורקית בנושא עם כלביא, רואים כי הם מודעים היטב להתקדמות הישראלית, ומפרטים את האמצעים, ואת יעילותם".

מאבק על היצוא הביטחוני

שתי המדינות נאבקות ראש בראש גם בצמרת כלל היצוא הביטחוני העולמי. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה, כי ישראל מדורגת במקום השמיני בטבלת היצואניות בעולם, עם כ־3.1% מכלל הסחר ב-2024-2020, וטורקיה במקום ה־11 עם 1.7%. עם זאת, מבדיקת המגמות עולה כי בעת שישראל ירדה קלות מכ־3.2% בין 2015 ל-2019, הטורקים זינקו מכ־0.8%.

בכל הנוגע לתחום המל"טים, הוא נותר עוגן משמעותי בתעשייה הביטחונית הטורקית בשנים 2024-2022, עם כ־25%-33% מתוך כלל היצוא הטורקי. מול זאת, ישראל הולכת משמעותית לאחור, כפי שמשתקף ממידע רשמי. מנתוני סיב"ט עולה כי המל"טים והרחפנים אומנם היוו 25% מכלל היצוא ב־2022, אבל צנחו ל־4% ב־2023 ול־1% בלבד ב־2024. זאת אף שלפי אונגר, יש יותר מ־300 חברות באקוסיסטם הישראלי.

תעשיית כלי הטיס הבלתי מאוישים הישראלית תתכנס לתערוכת UVID המסורתית באקספו ת"א ב־26 בנובמבר. מנתונים שאנחנו חושפים בגלובס באדיבות ABG-SC לקראת האירוע עולה היקף יצוא המל"טים הנרחב של הטורקים. עד עתה, הם העבירו ליצוא עשרות מל"טים מדגמי אקינג'י ואקסונגור, כ־100 מל"טים מדגם אנקה, אבל גולת הכותרת היא יותר מ־600 בייראקטר TB2.

את בייראקטר TB2, אקינג'י ודגמים נוספים מייצר תאגיד בייקאר, שה־CTO שלו הוא חתנו של הנשיא ארדואן, סלצ'וק בייראקטר. החברה הזו היא שיאנית היצוא הביטחוני של טורקיה, עם 1.8 מיליארד דולר ב־2024, ובפער גדול מהאחרות. לצורך ההשוואה, במקום השני נמצאת התעשייה האווירית הטורקית (TUSAŞ), עם 750 מיליון דולר; ובמקום השלישי חברת המספנות ASFAT (644 מיליון דולר), שמהווה עוגן משמעותי בעוצמת הצי הימי הטורקי.

"הכטב"ם כמנוע צמיחה"

אלון אונגר מקדם את חזון ומדיניות "הכטב"ם כמנוע צמיחה לאומי", ששואף לחבר את כל המשרדים לכדי פעילות מסודרת בתחום. אין מדובר רק במשרד הביטחון, כי אם גם במשרד הכלכלה, שזיהה בתחום הביטחוני מנוע צמיחה פוטנציאלי. על כן, במינהל הצמיחה של משרד הכלכלה והג'וינט פועל קלסטר דיפנס וסייבר, בהובלת אלינור יעקובסון.

אלון אונגר, יו''ר ומייסד כנס UVID ומייסד קהילת הכטב''ם בישראל / צילום: יח''צ

בצל המגמות בישראל ובעולם, אונגר קורא להתעוררות בתחום המל"טים - בעקבות היעדר המוכנות בתחום הרחפנים, שהשתקפה בתחילת מלחמת חרבות ברזל. בטרם המלחמה התנהל ויכוח קולני האם צריך לוותר על נושא הרחפנים בשל זמינות התוצרת הסינית הזולה יחסית, במיוחד DJI, אבל מייד לאחר 7 באוקטובר ניכר הצורך בעצמאות ישראלית.

לטורקים, כך ניכר, יש יכולת הן לייצר והן לייצא בהיקפים גדולים. דיווחים בחו"ל מצביעים כי טורקיה ייצאה אשתקד תוצרת ביטחונית ל־178 מדינות, זינוק של 103% בהשוואה ל-2019-2015. הלקוחות העיקריות שלה, לפי מכון SIPRI, הן איחוד האמירויות, פקיסטן וקטאר.

להוציא את האמירותים, שרוכשים גם מישראל, פקיסטן וקטאר משקפות עד כמה שוקי היצוא המרכזיים של אנקרה וירושלים שונים. לפי אותו מכון, 34% מהיצוא הישראלי בשנים 2024-2020 היה להודו, 13% לארה"ב ו־8.1% לפיליפינים. בהסלמה האחרונה בין הודו לפקיסטן בחודש מאי, האמל"ח הישראלי והטורקי ככלל והמל"טים בפרט התנגשו ראש בראש וההודים יצאו מרוצים. הדבר השפיע על החלטתם לחתום השבוע על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בין משרדי הביטחון של שתי המדינות, ועל שאיפת ניו דלהי לרכוש מערכות חדשות מישראל, ובמיוחד טילים.

ההבדלים מול אנקרה

כמות המדינות השונות שאליהן מייצאת טורקיה מעידה על ההבדלים הגדולים בין אפ"י (האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני) במשרד הביטחון הישראלי, ובין האסטרטגיה המתירנית של אנקרה. זו מוכנה לייצא כמעט לכל מדינה, כולל כאלו שאין להן ממון, כדי לרכוש ולו מל"ט אחד. עבור אלו יצרו הטורקים מודל שבו לעתים הם מעניקים מל"ט או שניים "במתנה" למדינה נחשלת, כדי שזו תיאלץ לרכוש מהם את עבודות התחזוקה. בניגוד לאותה מתירנות, אונגר מתריע מפני השלכות רגולציית-יתר. רחפנים משמשים גם למשימות אזרחיות, ועל אף כל זאת, לדבריו, אפילו מצנח לרחפן דורש אישור אפ"י.

בעבר, ישראל הייתה חדשנית גם בהיבט השיווקי. ב־2010, ארה"ב דרשה מחברות נאט"ו לספק שעות טיסה באפגניסטן. הגרמנים פנו לישראל, וקיבלו בליסינג מל"טים מדגם הרון 1 של התעשייה האווירית. "ייחודיות ישראל התבטאה גם בשיטות מכירה חדשניות. ליסינג הוא אינו דבר סטנדרטי בתחום הביטחוני: תשלום לפי שעה. ואולם, מדינות פיתחו מאז יכולות ויש פחות צורך בכך".

עוד כתבות

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד