מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov
למשט המרמרה ב־2010 היו השפעות רבות על יחסי ישראל־טורקיה. אחת הפחות מדוברות שבהן היא ניתוק הקשר העמוק בין התעשיות הביטחוניות הישראליות למערכת הביטחון הטורקית, שכללה אספקה של מל"טי (מטוס ללא טייס) הרון. טכנאים ישראלים הפסיקו להגיע למדינתו של רג'פ טאייפ ארדואן, וכתוצאה מטיפול כושל - מל"טים התרסקו. "תראו איך המל"טים הישראליים מתרסקים", עקץ ראש ממשלת טורקיה דאז, והנשיא כיום, מבלי להתייחס להיעדר התחזוקה.
● המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי
● מסלול עוקף ישראל: המהלך של ארדואן להקמת מסדרון יבשתי למפרץ
השנים חלפו, וכיום שתי המדינות נאבקות ראש בראש בצמרת הסחר הבינלאומי במל"טים. לכל אחת מהן עצמאות מלאה בתחום, וזאת בזמן ששתיהן עלולות להתנגש זו בזו בשטח סוריה, שהפכה למדינת חסות טורקית, שאותה מנהל אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני) בתיאום עם הפטרון ארדואן, ולעתים קרובות באינטרסים מנוגדים לאלו של ירושלים.
"טורקיה היא יריב משמעותי, וההיתקלות בין המדינות בסוריה עלולה לקרות אפילו בטעות", מסביר ד"ר אייל פינקו מהמחלקה למדעי המדינה ומרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן. "בהתחשב בזה שהטורקים נמצאים בעיקר בצפון סוריה, בגלל שהם מתעניינים בנפט ובגז הטבעי, וישראל נמצאת בעיקר בדרום, התנגשות עשויה להתרחש, אם בכלל, בתווך האווירי. קרבות מטוסים מאוישים סבירים פחות, בשל היותם אסקלציה כבדה, כך שאם אחד הצדדים ירצה לבצע מהלומות קטנות לטובת אזהרות, זה עשוי לקרות באופן בלתי מאויש".
אלון אונגר, יו"ר ומייסד כנס UVID ומייסד קהילת הכטב"ם בישראל, מתריע כי "מה שמצפה בשמי סוריה זה לא עזה. במרחב המל"טים, מדינות מרשות לעצמן דברים שלא עושים במקומות אחרים".
ההתנגשות הזו עשויה לחשוף עוד יותר את המוצרים הישראליים והטורקיים, שממילא כבר מוכרים לכל אחד בשוק. במחקר שפרסמה החוקרת מולי קמפבל במרכז CNAS (Center for a New American Security), נמצא כי ישראל הייתה ספקית החימושים המשוטטים (מל"טים מתאבדים) הבכירה בעולם בשנים 2023-1995, ואילו טורקיה, שנכנסה לשוק רק ב־2018, סיפקה יותר מל"טים תוקפים מכל מדינה אחרת.
האמצעים של שתי המדינות נהנים מתו "קומבט פרובן" (הוכחו בשדה הקרב), אך לא באותה מידה. מל"טים מתוצרת ישראלית וטורקית כאחת שימשו את אזרבייג'ן להבסת ארמניה במלחמת קרבאך השנייה ב־2020. לאחר מכן, בתחילת מלחמת רוסיה־אוקראינה, בייראקטר TB2 הטורקיים הרשימו, אבל כעבור חודשים ספורים מצאו להם הרוסים מענה הולם.
לעומת זאת, במבצע עם כלביא, המל"טים הישראליים מתוצרת חברות כמו התעשייה האווירית, אלביט ואירונאוטיקס השתלטו על שמי איראן, כולל בלב הערים הגדולות. ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת ת"א ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מספר כי בתקשורת המקומית בטורקיה דואגים שלא לספק שום סקירה על המל"טים הישראליים, אף שעל בסיס התוצרת הישראלית והאמריקאית נוצרה התעשייה המקומית.
"ארדואן משתמש בביטוי 'בעל הבית האכזרי הופך את השוכר לבעל הדירה במקום אחר'. קרי, בגלל שהטורקים נשענו על ישראל כדי להשיג את המל"טים, והם 'לא סיפקו שירות טוב', אז הטורקים בחרו לפתח את המל"טים שלהם", מסביר ד"ר כהן ינרוג'ק. "כיום, כשמסתכלים על סיקור התקיפות הישראליות במהלך המלחמה בעזה ובלבנון, הטורקים נמנעים מלשבח את הטכנולוגיה הישראלית. בניגוד לכך, כשפותחים את דוח אקדמיית המודיעין הטורקית בנושא עם כלביא, רואים כי הם מודעים היטב להתקדמות הישראלית, ומפרטים את האמצעים, ואת יעילותם".
מאבק על היצוא הביטחוני
שתי המדינות נאבקות ראש בראש גם בצמרת כלל היצוא הביטחוני העולמי. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה, כי ישראל מדורגת במקום השמיני בטבלת היצואניות בעולם, עם כ־3.1% מכלל הסחר ב-2024-2020, וטורקיה במקום ה־11 עם 1.7%. עם זאת, מבדיקת המגמות עולה כי בעת שישראל ירדה קלות מכ־3.2% בין 2015 ל-2019, הטורקים זינקו מכ־0.8%.
בכל הנוגע לתחום המל"טים, הוא נותר עוגן משמעותי בתעשייה הביטחונית הטורקית בשנים 2024-2022, עם כ־25%-33% מתוך כלל היצוא הטורקי. מול זאת, ישראל הולכת משמעותית לאחור, כפי שמשתקף ממידע רשמי. מנתוני סיב"ט עולה כי המל"טים והרחפנים אומנם היוו 25% מכלל היצוא ב־2022, אבל צנחו ל־4% ב־2023 ול־1% בלבד ב־2024. זאת אף שלפי אונגר, יש יותר מ־300 חברות באקוסיסטם הישראלי.
תעשיית כלי הטיס הבלתי מאוישים הישראלית תתכנס לתערוכת UVID המסורתית באקספו ת"א ב־26 בנובמבר. מנתונים שאנחנו חושפים בגלובס באדיבות ABG-SC לקראת האירוע עולה היקף יצוא המל"טים הנרחב של הטורקים. עד עתה, הם העבירו ליצוא עשרות מל"טים מדגמי אקינג'י ואקסונגור, כ־100 מל"טים מדגם אנקה, אבל גולת הכותרת היא יותר מ־600 בייראקטר TB2.
את בייראקטר TB2, אקינג'י ודגמים נוספים מייצר תאגיד בייקאר, שה־CTO שלו הוא חתנו של הנשיא ארדואן, סלצ'וק בייראקטר. החברה הזו היא שיאנית היצוא הביטחוני של טורקיה, עם 1.8 מיליארד דולר ב־2024, ובפער גדול מהאחרות. לצורך ההשוואה, במקום השני נמצאת התעשייה האווירית הטורקית (TUSAŞ), עם 750 מיליון דולר; ובמקום השלישי חברת המספנות ASFAT (644 מיליון דולר), שמהווה עוגן משמעותי בעוצמת הצי הימי הטורקי.
"הכטב"ם כמנוע צמיחה"
אלון אונגר מקדם את חזון ומדיניות "הכטב"ם כמנוע צמיחה לאומי", ששואף לחבר את כל המשרדים לכדי פעילות מסודרת בתחום. אין מדובר רק במשרד הביטחון, כי אם גם במשרד הכלכלה, שזיהה בתחום הביטחוני מנוע צמיחה פוטנציאלי. על כן, במינהל הצמיחה של משרד הכלכלה והג'וינט פועל קלסטר דיפנס וסייבר, בהובלת אלינור יעקובסון.
בצל המגמות בישראל ובעולם, אונגר קורא להתעוררות בתחום המל"טים - בעקבות היעדר המוכנות בתחום הרחפנים, שהשתקפה בתחילת מלחמת חרבות ברזל. בטרם המלחמה התנהל ויכוח קולני האם צריך לוותר על נושא הרחפנים בשל זמינות התוצרת הסינית הזולה יחסית, במיוחד DJI, אבל מייד לאחר 7 באוקטובר ניכר הצורך בעצמאות ישראלית.
לטורקים, כך ניכר, יש יכולת הן לייצר והן לייצא בהיקפים גדולים. דיווחים בחו"ל מצביעים כי טורקיה ייצאה אשתקד תוצרת ביטחונית ל־178 מדינות, זינוק של 103% בהשוואה ל-2019-2015. הלקוחות העיקריות שלה, לפי מכון SIPRI, הן איחוד האמירויות, פקיסטן וקטאר.
להוציא את האמירותים, שרוכשים גם מישראל, פקיסטן וקטאר משקפות עד כמה שוקי היצוא המרכזיים של אנקרה וירושלים שונים. לפי אותו מכון, 34% מהיצוא הישראלי בשנים 2024-2020 היה להודו, 13% לארה"ב ו־8.1% לפיליפינים. בהסלמה האחרונה בין הודו לפקיסטן בחודש מאי, האמל"ח הישראלי והטורקי ככלל והמל"טים בפרט התנגשו ראש בראש וההודים יצאו מרוצים. הדבר השפיע על החלטתם לחתום השבוע על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בין משרדי הביטחון של שתי המדינות, ועל שאיפת ניו דלהי לרכוש מערכות חדשות מישראל, ובמיוחד טילים.
ההבדלים מול אנקרה
כמות המדינות השונות שאליהן מייצאת טורקיה מעידה על ההבדלים הגדולים בין אפ"י (האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני) במשרד הביטחון הישראלי, ובין האסטרטגיה המתירנית של אנקרה. זו מוכנה לייצא כמעט לכל מדינה, כולל כאלו שאין להן ממון, כדי לרכוש ולו מל"ט אחד. עבור אלו יצרו הטורקים מודל שבו לעתים הם מעניקים מל"ט או שניים "במתנה" למדינה נחשלת, כדי שזו תיאלץ לרכוש מהם את עבודות התחזוקה. בניגוד לאותה מתירנות, אונגר מתריע מפני השלכות רגולציית-יתר. רחפנים משמשים גם למשימות אזרחיות, ועל אף כל זאת, לדבריו, אפילו מצנח לרחפן דורש אישור אפ"י.
בעבר, ישראל הייתה חדשנית גם בהיבט השיווקי. ב־2010, ארה"ב דרשה מחברות נאט"ו לספק שעות טיסה באפגניסטן. הגרמנים פנו לישראל, וקיבלו בליסינג מל"טים מדגם הרון 1 של התעשייה האווירית. "ייחודיות ישראל התבטאה גם בשיטות מכירה חדשניות. ליסינג הוא אינו דבר סטנדרטי בתחום הביטחוני: תשלום לפי שעה. ואולם, מדינות פיתחו מאז יכולות ויש פחות צורך בכך".