בר־דוד, מנכ״ל משרד האוצר הייזלר והממונה על השכר מלכין, במעמד חתימה על הסכם ב-2023 / צילום: דוברות ההסתדרות
השבוע לפני שנה, התייצב יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד בלשכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לפגישה שהוגדרה אז כ"גורלית" לתקציב המדינה לשנת 2025. השניים נפגשו על מנת לסגור את המשא ומתן על חבילת גזירות האוצר לעובדים, שנועדה לממן את הוצאות המלחמה החריגות. בר־דוד מתח קו אדום מול תוכניות האוצר לצמצום הטבות המס על קרנות ההשתלמות והפנסיות, והתנגד להקפאת שכר המינימום. לסמוטריץ' לא הייתה ברירה אלא להתפשר: הגזירות נפלו מהתקציב - בתמורה להסכמות על קיצוץ זמני בשכר עובדי המגזר הציבורי, "תרומת" ימי הבראה מהעובדים לקופת האוצר ועוד.
● 78 שנים של שחיתות: איך הסתיימו הפרשות שהתפוצצו ברעש גדול?
● מהפוליטיקה ועד הביטוח: ההשפעה האדירה של ההסתדרות
● האוצר מציע: הגבלות דרמטיות על יצוא גז
"בתום יממה מורטת עצבים אפשר לבשר לציבור העובדים שהצלחנו להשמיט את מרבית הגזרות על האדם העובד", התגאה אז בר־דוד. זמן קצר לאחר מכן התראיין לגלובס וטען: "בסוף, אם אני לא אהיה סביב שולחן המשא ומתן, או שיעבירו חקיקה בעייתית, או שהם יעשו דברים אחרים נוראיים", אמר.
תקציב 2026, בלי בר־דוד הפעם
שנה חלפה, ובמשרד האוצר עסוקים כיום בגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. הפעם, כך נראה, בר־דוד כבר לא יישב סביב שולחן המשא ומתן. בהינתן שפרשת השחיתות פשתה לרוחב ארגון העובדים, ספק כיצד והאם בכלל תוכל ההסתדרות לגשת לדיוני התקציב הפעם ולמלא מקום מרכזי בשיח התקציבי.
"זו באמת בעיה", אומר בכיר באוצר לשעבר, שהיה מעורב במשאים ומתנים קודמים מול בר־דוד. מצד שני, להבדיל מתקציבי המדינה הקודמים, שבהם דרוש היה לאוצר אור ירוק מבית ההסתדרות בתל אביב כדי להתקדם, נראה שהפעם המצב שונה ממילא גם ללא פרשת השחיתות. "הסכמי השכר לעובדי המגזר הציבורי כבר סגורים לשנת 2026 במסגרת ההסכם של שנה שעברה", אומר הגורם באוצר, "ואני גם לא רואה בתוכניות התקציב איזו גזירה שממש רלוונטית להסתדרות, אז לא בהכרח יש אירוע מולם".
האם חולשתה הפתאומית של ההסתדרות בזמן גיבוש התקציב היא הזדמנות עבור האוצר להעביר צעדים שלא הצליחו בעבר, כמו הפגיעה בקרנות השתלמות? לא בהכרח. "קשה לי לראות את סמוטריץ' הולך על מהלך קונטרברסלי עכשיו", משיב הגורם.
כלומר, בפתחה של שנת בחירות, עם לו"ז מקוצר ומאוחר מאוד להעברת התקציב, מול ועדת כספים שעוינת את האוצר, ובדינמיקה של סיום המלחמה אחרי שנתיים של הכנסת הציבור תחת האלונקה הכלכלית - סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו יעדיפו לקדם תקציב של סוכריות ולא של מקלות. עם או בלי הסתדרות חזקה.
"ארנון היה שחקן קבוצתי"
לא ברור האם נתניהו באמת מתכוון לאשר את התקציב במועד או מהי ההיתכנות הפוליטית של התקציב לעבור בכנסת לנוכח משבר חוק הגיוס מול הסיעות החרדיות. עבור סמוטריץ' זה דווקא נוח: הוא יכול להבטיח הורדות מיסים, ואם התקציב לא יאושר בגלל שותפיו הקואליציוניים - הוא יגלגל את האשמה לפתחם. בקונסטלציה הנוכחית, אין טעם ליו"ר הציונות הדתית לדבר על גזירות שרק יעצבנו את ציבור הבוחרים, וסיכוייהן לעבור קלושים במילא. מסוג תקציבי המדינה שבהסתדרות אוהבים ולא נדרשים להיאבק בו.
יש לציין כי ההסתדרות תחת הנהגת בר־דוד נחשבה לשותפה פרגמטית של הממשלה ואף כגורם מרסן מול ועדי העובדים. "ארנון היה פרטנר מעולה לממשלה בשנים האחרונות. זה פשוט מעציב", מציין גורם אחר באוצר, שצבר לאורך השנים שעות עבודה רבות מול ההסתדרות.
הגורם מעלה תיאוריה מעניינת מהיכרותו עם הנפשות הפועלות: "ארנון הוא נהנתן. יתכן שלכאורה גם מושחת. אבל פרגמטי ושחקן קבוצתי. לעומת זאת, אצל יפה (בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים) לא תמצא רבב. אבל אי אפשר לייצר איתה הסכמות על כלום".
המשבר כהזדמנות למהפכה
פרופ' אסף מידני, שעמד בראש הוועדה הציבורית לרפורמה במינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, מעריך כי החקירה הנוכחית יוצרת משבר לגיטימציה עבור ההסתדרות. לדבריו, "קשה לראות כיצד ארגון הנמצא במערבולת חקירה על שחיתות שיטתית יכול לשבת כשותף מלא על שולחן המשא ומתן התקציבי ולטעון שהוא מייצג את טובת העובדים".
"עם זאת, סביר להניח כי ההסתדרות תנסה לשמר את כוחה ואת הלגיטימציה שנשחקה ותנסה לקדם צעדי תיקון, אולי אפילו חקירה פנימית, תוך שימוש בחוות דעת משפטיות על מינוי נציגים שלא קשורים לאירוע", מעריך מידני, "ולו כדי להמשיך להתייצב לשולחן הדיונים עם האוצר והממשלה. הקושי הוא שבכך מונצח המבנה והתשתית שיצרה את השחיתות ופגעה בזכויות העובדים".
על השאלה האם המצב יאפשר לאוצר להעביר רפורמות שנבלמו עד כה, משיב מידני כי התשובה "תלויה בגישה שתיבחר על ידי המדינה". לדבריו, "הראוי הוא כי המדינה תבחר בגישה בה ינוצל המשבר כהזדמנות למהפך מבני - פתיחת המרחב לארגוני עובדים נוספים, היווצרות שולחן מו"מ פלורליסטי, הנהגת חובות שקיפות ואחריותיות, והקמת מנגנוני פיקוח עצמאיים על כל גוף שמקבל כוח ציבורי או כספים ציבוריים".
"התרחיש האחר הוא שהאוצר ימתין עד שהסערה תשכך, וימשיך באותה גישה מונופוליסטית, עם המודל הפגום, רק עם מנהיגות חדשה בהסתדרות. אם האוצר ינסה לנצל את השחיקה בכוחה של ההסתדרות, הוא רק יחזק את הלגיטימיות שלה ואת התשתית שיצרה את השחיתות. בכל מקרה, האמון הציבורי בייצוג עובדים כרעיון ייחלש ותתחזק התפיסה השלילית כלפי איגודים מקצועיים בכלל", מוסיף מידני.
***חזקת החפות: ארנון בר-דוד, הילה קניסטר בר-דוד, עזרא גבאי ויתר העצורים בפרשה הם בגדר חשודים בלבד, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.