מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל
במסגרת טיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026, באוצר מקדמים מספר מהלכים שצפויים להשפיע על ענף התעופה. בתוך כך, עדכון שיטת הפחת על מטוסים, הטלת מס חדש על טיסות נוסעים היוצאות מישראל וסעיף מסווג העוסק בייעול תקציב מערך האבטחה.
● ההגבלות המתוכננות על החזקת מזומן והחובה שתוטל על בעלי הדירות להשכרה
● שולחן המשא ומתן הריק: ההסתדרות מחוץ לתקציב 2026, מה עכשיו?
● אחרי שהתלונות נערמו, חברות התעופה הישראליות נכנסות לשעת מבחן
המהלך הראשון עוסק בעדכון שיטת הפחת על מטוסים. כיום נהנות חברות התעופה מפחת שנתי של 30%, המאפשר להן לפרוס את ערך המטוס לצורכי מס בתוך פרק זמן קצר יחסית - כ־3.3 שנים. לפי רשות המסים, שיעור זה אינו משקף את אורך החיים הכלכלי של מטוסים, שמוערך בכ־20 שנה ואף יותר, והוא חריג ביחס לשיעורי הפחת הנהוגים במדינות אחרות.
לפיכך, מציע האוצר להפחית את הפחת המוכר למס ל־5% בשנה, כך שהפחת ייפרס על פני עשרים שנה. השינוי יחול על מטוסים שיירכשו החל מה־1 בינואר 2026. לפי נתוני האוצר, יישום המהלך צפוי להגדיל בהדרגה את הכנסות המדינה ממסים, החל מכ־180 מיליון שקל בשנת 2029 ועד כ־260 מיליון שקל בשנת 2032.
מס טיסות חדש
היוזמה השנייה עוסקת בקידום מס חדש על טיסות נוסעים היוצאות מישראל, במסגרתו יוקצה לכל טיסה סכום מס קבוע שנועד לשקף את העלויות הסביבתיות הנובעות מפליטות גזי חממה. סכום המס יחושב לפי משקל ההמראה המרבי של המטוס ולפי מרחק הטיסה: טיסה קרובה עד 500 קילומטר, טיסה בינונית בין 500 ל־4,000 קילומטר, וטיסה ארוכה מעל 4,000 קילומטר. מדרגות המס נעות בין כ־1,200 שקל למטוסים קלים בטיסות קצרות ועד כ־95 אלף שקל למטוסים כבדים בטיסות ארוכות.
על פי נתוני האוצר, ענף התעופה אחראי לכ־3.4% מפליטות המדינה בשנה, והמס מוצג ככלי לתמחור העלויות החיצוניות של הפליטות, בהתאם לנוהגים במדינות שונות באירופה כגון אנגליה, צרפת, שוודיה, גרמניה ואוסטריה. ההכנסה השנתית הצפויה מהמהלך מוערכת בכמיליארד שקל בשנה מלאה של יישום.
אבטחת התעופה
המהלך השלישי עוסק ב"ייעול תקציב מערך אבטחת התעופה", אך נוסחו מופיע בטיוטה כפרק מסווג. כיום המדינה מסבסדת 95% מהוצאות האבטחה של חברות התעופה הישראליות. במרץ האחרון עדכנה הממשלה את הסדר השתתפות המדינה בעלויות אלו, ולפיו שיעור ההשתתפות יופחת בהדרגה מ־95% בשנת 2025 ל־92.5% משנת 2029 ואילך. אל על, המספקת באמצעות אגף "אופק" את שירותי האבטחה לכלל החברות הישראליות, תהיה זכאית לשיעורי ההשתתפות שנקבעו. נקבע גם מנגנון שלפיו אם עלויות האבטחה של אל על יעלו על תקרת תשלום שנתית של 13 מיליון דולר, המדינה תישא ב־97.5% מהחלק שמעל התקרה.
הסדר דומה יחול גם על ישראייר וארקיע, אך בתקרות נמוכות משמעותית: 2 מיליון דולר לכל חברה, ובתוספת שנתית אפשרית של 0.5 מיליון דולר (לעומת מיליון דולר בתקרה של אל על). הפעלת ההסדר עבור החברות שאינן מספקות את שירותי האבטחה בעצמן מותנית בכך שיגישו לחשב הכללי התחייבות כתובה בנוסח שייקבע . ההחלטה מאריכה את הסדר אבטחת התעופה עד לסוף 2031, ועלותה התקציבית הכוללת מוערכת בכ־8 מיליארד שקל בשנים 2025-2028.
בענף התעופה מזהירים כי יישום מהלכים אלו עלול להביא לעלייה בעלויות ההפעלה של החברות ועלול להתגלגל אל מחירי הכרטיסים.