גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקרים מזהירים: בעידן ה־AI שאלת התודעה הופכת דחופה יותר

שלושה חוקרי תודעה מובילים בעולם קוראים להאיץ את חקר התודעה האנושית נוכח קצב ההתקדמות של הבינה המלאכותית ● ניתוח חדש מעריך את הדיבידנד של אריכות ימים לכלכלת ישראל ● Imagene AI ושערי צדק משתפות פעולה בחקר הסרטן ● אינטרקיור רוכשת את חברת הקנאביס של פרופ' דדי מאירי ● וגם: סוכן AI חדש מאפשר חיפוש חכם במאגר התרופות של משרד הבריאות ● השבוע בביומד

חדשות הביומד / צילום: תמר מצפי
חדשות הביומד / צילום: תמר מצפי

פרופ' ליעד מודריק: חייבים להאיץ את חקר התודעה בשל התפתחות הבינה המלאכותית

שלושה חוקרי תודעה מובילים בעולם, בהם פרופ' ליעד מודריק מאוניברסיטת תל אביב, פרסמו נייר עמדה יוצא דופן בכתב העת Frontiers in Science , ובו ציינו כי יש להאיץ בדחיפות את חקר התודעה האנושית, לאור קצב התקדמות הבינה המלאכותית. מלבד מודריק, חתומים על הקריאה פרופ' אקסל קלירמאנס מהאוניברסיטה החופשית של בריסל ואניל ק' סת' מאוניברסיטת סאסקס בבריטניה.

פייזר ניצחה את נובו נורדיסק, ותרכוש את חברת תרופות ההרזיה מטסרה
החוקר הישראלי שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

לדבריהם, "השאלה עתיקת היומין, 'מהי תודעה?' קיבלה משנה חשיבות מדעית ואתית במאה ה־21, והיא בעלת השלכות מרחיקות לכת על בינה מלאכותית, על זכויות בעלי חיים, על רפואה, על בריאות הנפש, על חוק ומשפט ועל ממשקי אדם-מכונה".

מודריק ממשיגה את שאלת התודעה כך: "מה מאפשר למוח - בניגוד לכל מכונה אחרת, לפחות בינתיים - לא רק לעבד מידע, אלא גם לייצר חוויות? אם אתן ל־ChatGPT תמונה של ים, הוא ידע להגיד שהים בתמונה כחול. אבל הוא לא ידע איך זה מרגיש לראות כחול, או להריח את הים. השאלה היא איך המוח שלנו עושה את זה: איך הוא הופך מידע לתודעה".

לדבריה, "השכם והערב אנחנו שומעים הערכות - גם באקדמיה וגם בתעשייה - שלפיהן בינה מלאכותית היא מודעת, או לא מודעת. אנחנו חושבים שכדאי שבדיון הזה ישתתפו גם מומחים למודעות, שחוקרים את הנושא כבר שנים ויכולים לתרגם תובנות מתיאוריות של מודעות לתחומים כמו מדעי המחשב. למשל, חשוב להבין שמודעות אינה אינטליגנציה: יכולות להיות מערכות מאד אינטליגנטיות, אבל הן לא יחושו דבר וחצי דבר. לא תהיה להן חוויה מודעת".

החוקרים טוענים כי הסכמה על תיאוריה אמפירית של תודעה תאפשר לנו לשפוט טוב יותר מה מודע. הבנה טובה יותר של התודעה הקיימת תעזור, למשל, ליצור מסגרות אתיות וחוקיות באשר לממשקי אדם-מכונה - דוגמת השבב המוחי של חברת ניוראלינק (Neuralink), שבשנה שעברה כבר הושתל בבן אדם.

ויש לכך גם משמעויות נוספות. "ההתפתחות המהירה של בינה מלאכותית, היא רק אחת מכמה סיבות שמצריכות התקדמות בפתרון הבעיה. השאלה הזו חשובה גם ליכולת לזהות מודעות בקרב חולים שאינם מגיבים לסביבה, חשובה בקביעה אילו בעלי חיים מודעים ואילו לא, ובאיזה שלב בהריון העובר כבר מודע. בנוסף לאתגרים, יש גם הזדמנות ממשית: מחקרים מסעירים והתפתחויות חדשות עשויות להוביל אותנו סוף סוף אל פריצת דרך, לקראת הבנה עמוקה של מודעות".

75 מיליארד דולר: הדיבידנד של הארכת חיים בריאים לכלכלת ישראל

ניתוח כלכלי שנערך עבור כנס Longevity Nation שנערך בסוף אוקטובר באוניברסיטת בר אילן, מראה כי הארכת חיים בריאים יכולה להוסיף לכלכלת ישראל 75 מיליארד דולר לאורך 50 שנים.

הנתון מבוסס על מודל "דיבידנד אריכות החיים" ( Longevity Dividend) שפותח על ידי פרופ’ ג'יי אולשנסקי מאוניברסיטת שיקגו ופרופ’ דנה גולדמן מאוניברסיטת דרום קליפורניה, שהשתתפו בכנס. המודל יושם לישראל על ידי ד"ר איליה סטמבלר, חוקר מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר־אילן ויו"ר עמותת ותק, ממובילי הכנס.

המודל מניח כי ניתן יהיה להוסיף לכל בני ה־50 של היום שנה אחת של חיים בריאים, וכי הדבר יניב כ־1.5 מיליארד דולר, בזכות הפחתת הוצאות הציבוריות על טיפול במחלות כרוניות, הקלה על מערכות הרווחה, הגדלת היקף כוח העבודה הפעיל ותפוקתו הכלכלית.

אל מול הנתון המרשים הזה, החוקרים טוענים כי השקעה במחקר וגם בחינוך בתחום אריכות הימים הבריאה היא אחת ההשקעות המשתלמות עבור המדינה.

ד"ר איליה סטמבלר, התוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה, באוניברסיטת בר-אילן, ויו"ר עמותת "ותק - התנועה לאיכות ואריכות חיים", אמר בכנס כי: "הדוח קורא לממשלת ישראל להקים גוף מייעץ ייעודי ולהשקיע בהרחבת המחקר בתחום ה־ Geroscience -תחום מדעי המתמקד בתהליכי ההזדקנות כגורם סיכון מרכזי למחלות. הזדקנות האוכלוסייה איננה גזירה, היא אתגר מדעי, רפואי וכלכלי שניתן להתמודד איתו, השקעה לאומית ממוקדת במחקר ההזדקנות יכולה לייצר תועלת אדירה לכלכלה הישראלית, להפחית את נטל המחלות הכרוניות ולשפר את איכות החיים של מיליוני אזרחים".

שערי צדק ו־Imagene AI משיקים שיתוף פעולה בחקר סרטן

חברת מדעית, זרוע המחקר והחדשנות של המרכז הרפואי שערי צדק, יחד עם חברת הבינה המלאכותית הרפואית הישראלית Imagene AI, בה מושקע מייסד אורקל לארי אליסון, השיקו שיתוף פעולה לקידום המחקר והטיפול בסרטן. שיתוף הפעולה מבוסס על המידע הקליני והידע המחקרי של שערי צדק, יחד עם מנוע הבינה המלאכותית לאונקולוגיה של אימג'ין.

מדעית תספק ל־Imagene AI גישה לנתונים קליניים ממגוון מקורות וסוגים, מותממים (אנונימיים) וללא פרטים מזהים של המטופלים, במטרה להעשיר את מאגר המידעים הייחודי של Imagene AI. במקביל, חוקרי וקלינאי שערי צדק יקבלו גישה לפלטפורמת המחקר OI Suite ויוכלו לנתח בעצמם מערכי נתונים, לבחון השערות מחקריות לגילוי סמנים ביולוגיים, ולפתח מודלים לחיזוי סוגי סרטן שונים.

חברת אימג'ין AI נוסדה בשנת 2020 על ידי דין ביתן, יהונתן צלח ושחר פורת. החברה משתמשת במגוון מקורות מידע, כמו ביופסיות, מידע גנומי ונתוני רשומות רפואיות, כדי לשפר ניסויים קליניים עבור חברות, ולשם רפואה מותאמת אישית, כמו אבחון מחלות, ניסוי תגובה לטיפול, ניבוי חזרת מחלות ועוד. מודל הבינה המלאכותית שלה פותח בשיתוף פעולה עם חברת אורקל, אשר חיזקה בשנים האחרונות את פעילותה בתחום הבריאות עם רכישת חברת המידע הרפואי Cerner.

המערכת הוטמעה עד היום בכ־20 מרכזים רפואיים ומעבדות בעולם, בין היתר אצל כמה מחברות הפארמה הגדולות בעולם. הבדיקה המתקדמת ביותר של חברה מאפשרת לזהות מוטציות סרטניות בריאה על בסיס תמונת הביופסיה, וזאת תוך כמה דקות במקום כמה שבועות בתהליך הקיים היום, מה שמאפשר להתחיל בטיפול מוכוון אישית מוקדם יותר.

הבדיקה כבר מאושרת לשיווק ומופצת בארה"ב על ידי חברת Tempus. בישראל, משתפת החברה פעולה עם מרכזים רפואיים מובילים, ביניהם בתי החולים איכילוב ושיבא, וכעת גם עם שערי צדק כאמור.

אימג'ין הודיעה לפני כמה חודשים על סבב גיוס שני, בהיקף של 23 מיליון דולר. לארי אליסון הוביל גם את סיבוב הגיוס הזה, כמו את סבב הגיוס הראשון של החברה. בסבב השתתפה גם Aguras Pathology Investments , (איל גורה וד"ר דיוויד אגוס).

אינטרקיור תשקיע בחברת הקנאביס הרפואי של דדי מאירי מהטכניון

חברת הקנאביס הישראלית אינטרקיור הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת Cannasoul שהוקמה על בסיס מחקרים של פרופ' דדי מאירי מהטכניון. אינטרקיור תרכוש 28% מקנאסול עם אופציה להגדיל אחזקתה עד 51% תוך שנתיים, והחברות ישתפו פעולה במחקר, פיתוח ומסחור של מוצרים מבוססי קנאביס, במטרה לייצר גם נתונים התומכים אמפירית בתועלותיהם הרפואיות השונות, ברזולוציות גבוהות מאלה בהן נתמכות תועלות הקנאביס הרפואי עד היום.

ההסכם מרמז על חזרה של אינטרקיור, מובילת שוק הקנאביס הרפואי בישראל, למיקוד בתועלות הרפואיות של מוצרי קנאביס ספציפיים. זוהי גישה שרוב שוק הקנאביס זנח בשנים האחרונות, בעקבות מורכבות רגולטורית והתרשמות שהשוק לא מעוניין לשלם פרמיה עבור המידע הקליני.

החברות מסרו כי שיתוף הפעולה מגיע על רקע הצהרות של ממשל טראמפ על שינויים רגולטוריים צפויים בשוק הקנאביס, והעברתו מקטגוריה I המשוייכת לסמים המסוכנים ביותר, לקטגוריה III, למוצרים בהם ניתן לסחור בהגבלות מעטות בלבד.

העובדה כי קנאביס נמצא היום בקטגוריה I, מקשה על מחקר במימון פדרלי לקנאביס, על קבלת מימון מבנקים לחברות, על סחר במניות החברות על ידי גופים ממשלתיים, ועל שיתופי פעולה עם חברות פארמה.

אינטרקיור משווקת את מוצריה היום בעיקר בישראל, כאשר השקת מוצריה באירופה התעכבה לאחר שמתקניה ועובדיה בניר עוז נפגעו במתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, ולאחר מכן המתקן הולאם על ידי צה"ל כדי לשמש לאירוח חיילים.

אינטרקיור טרם קיבלה את מלוא הפיצוי ממס רכוש בגין האירועים הללו, והיא נאלצה לשקם בסופו של דבר את מתקן היצור שלה בעצמה, ולגייס הון נוסף כדי לחדש את תוכניות השקת מוצריה באירופה.

על פי דוחות המחצית הראשונה של 2025, הכנסות אינטרקיור בתקופה זו עמדו על 130 מיליון שקל, גידול של 3% לעומת התקופה המקבילה. היא רשמה רווחיות תפעולית, אך הפסד של 1.7 מיליון דולר, אחרי רבעונים רבים של רווח. לחברה אג"ח להחזרה או המרה בהיקף של 62 מיליון שקל, ובקופתה 51 מיליון שקל נכון לסוף המחצית, בעודה ממתינה להחזר ממס רכוש.

בדוחותיה מסרה אינטרקיור כי היא הרחיבה בשנה האחרונה את רשת בתי המרקחת שלה בישראל, וגם השקיעה בחברת Botanico, רכישה אשר צפויה להניב לה מוצרים והזדמנויות שיווקיות בשוק האמריקאי.

סוכן AI חדש ינבור עבורכם במאגר התרופות של משרד הבריאות

כלי בינה מלאכותית חדש המופעל על בסיס הצ'אט־בוט קלוד, פותח כדי לאפשר חיפוש במאגרי התרופות של משרד הבריאות. כיום המאגר של משרד הבריאות אינו מאפשר חיפוש מתוחכם. הכלי החדש מאפשר לשאול את המאגר שאלות כמו מה זמינות התרופה בסל הבריאות, מהם תחליפים אפשריים, עלונים לצרכן, וניתן להפנות אליו שאילתות מורכבות יותר כמו: איזו תרופה יכולה להתאים לילדים בני 3-5 עם כאב ראש? מה המחיר של נורופן לעומת אדוויל בסל הבריאות? אילו תרופות זמינות ללא מרשם לתסמין ספציפי? האם לתרופה מסויימת יש אלטרנטיבה גנרית זולה יותר? השוואה מקיפה בין מספר תרופות על פני כמה פרמטרים.

המיזם הוקם על ידי דוד אושר, אשר פיתח בעבר מספר בוטים לחיפוש מידע בתחומים שונים, ולאחרונה הקים מיזם לחיפוש מידע בתחום הפארמה באמצעות בינה מלאכותית. הסוכן שפיתח יודע לחפש מידע במאגרי ה־FDA האמריקאי, בשאלות ותשובות בפורומים, בפרסומים מדעיים בתחום הרפואי. אלה הן יכולות שכלולות בחברה המסחרית שהקים אושר, בעוד הבוט לתשאול מאגר התרופות הישראלי זמין בקוד פתוח לשימוש אישי ולצרכי מחקר.

אושר מסביר כי הצ'ט קיבל הנחות ברורות לפיהן אינו נותן ייעוץ רפואי, אינו יכול להמליץ על הפסקת טיפול ולא לשלב מידע שאינו ממאגר התרופות של משרד הבריאות. משתמשי קלוד יכולים להשתמש בו כאן: https://israel-drugs-mcp-server-demo.onrender.com/mcp
ואחרים כאן: Https://diagnostica-web-app.vercel.app.

מכללת עזריאלי משיקה תוכנית חדשה להנדסת ביוטכנולוגיה

המועצה להשכלה גבוהה אישרה לאחרונה למכללת עזריאלי להנדסה בירושלים, לפתוח את המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה - תוכנית לתואר B.Sc המשלבת לימודי הנדסה ומדעי החיים, בשילוב התמחות מעשית בתעשיות הביוטק, הפארמה, המזון והקוסמטיקה.

לראש התוכנית מונתה ד"ר טלי תבור-ראם, שהסבירה: "הבוגרים שלנו לא רק יידעו לבצע מחקר במעבדה, אלא גם להוביל תהליכי ייצור אמיתיים בתעשייה. אנחנו מחברים את הסטודנטים כבר במהלך הלימודים למפעלים, לחברות פארמה וסטארט-אפים, ומאפשרים להם להתנסות בטכנולוגיות מתקדמות ממש כמו בעולם האמיתי".

פרופ' תמר רז נחום, נשיאת מכללת עזריאלי להנדסה: "הקמת המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה היא בשורה לסטודנטים ולתעשיית הביוטק. הביקוש למהנדסים בתחום הולך וגדל, ואנחנו גאים להיות המוסד שמכשיר את דור המהנדסים הבא - כאלה שיובילו את פיתוח התרופות, המזון החדש והטכנולוגיות הרפואיות של העתיד".

עוד כתבות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?