גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בוול סטריט קרנות הביטקוין הפכו ללהיט. בארץ הן בקושי מגייסות משקיעים

קרנות שעוקבות אחרי מטבעות קריפטו היו אחד הטרנדים החמים בארה"ב בשנתיים האחרונות, אבל כשעשו עלייה, הן לא הצליחו לשחזר את ההצלחה ● פחות מ־300 מיליון שקל יושבים בקרנות הקריפטו הישראליות, והתשואות מאכזבות ● בענף מסבירים: "המוסדיים טרם נכנסו לתחום"

מטבעות דיגיטליים
מטבעות דיגיטליים

זו הייתה אחת המהפכות הגדולות של השנים האחרונות בוול סטריט. לראשונה בהיסטוריה, ב־10 בינואר 2024, רשות ניירות ערך של ארה"ב אישרה השקה של קרנות סל מחקות על הביטקוין - והשוק סער. חודשים קודם לכן דיונים סוערים שטפו את המערכת הפיננסית בניו יורק ואת הרשתות החברתיות, המטבע הדיגיטלי זינק בתקווה לאישור המיוחל ועם הגעתו היקף הנכסים העוקבים אחר הביטקוין הרקיע שחקים. זה היה אחד המנועים המרכזיים שדחף את מחיר הביטקוין לאורך תקופה ארוכה, עד לשיא כל הזמנים באוקטובר האחרון - מעל 122 אלף דולר למטבע.

פרשנות | החוב הממשלתי תופח, והפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי
כך נער הקריפטו מניו יורק הפך את חוכמת ההמונים לאימפריה של מיליארדים

אבל כשהמהפכה ניסתה לעשות עלייה, היא גילתה מציאות אחרת לגמרי. בשלהי השנה שעברה איפשרה רשות ניירות ערך לקרנות הסל המקומיות להתחיל לעקוב אחר מטבעות הקריפטו המרכזיים. המטרה הייתה להקל על חיי המשקיעים ולאפשר להם חשיפה למטבעות הללו מבלי להסתבך עם ארנק דיגיטלי ומסחר בפלטפורמות ייעודיות. או במילים פשוטות - להכניס את הקריפטו למיינסטרים, כפי שקרה באמריקה. היום, כבר כמעט שנה שקרנות עוקבות ביטקוין ואת'ריום פועלות בארץ, אבל הן בקושי מצליחות לגייס משקיעים. עד כה הושקו בישראל 10 קרנות סל העוקבות אחרי המטבעות הדיגיטליים ועוד קרן נאמנות אקטיבית אחת. יחד, הן חולשות כיום על נכסים בשווי של 284 מיליון שקל בסה"כ - פרומיל (4 אלפיות האחוז) מהיקף הנכסים בענף קרנות הנאמנות העומד כיום על 737 מיליארד שקל.

הדולר הפך את העליות בביטקוין לירידות

לא סתם המשקיעים הישראלים מסרבים להתרגש. מתחילת השנה, התחזקות השקל מול הדולר מחקו את העליות בביטקוין ואף הפכו אותן לירידות. מתחילת השנה עלה שערו הדולרי של הביטקוין ב־9%, לאחר צניחה של כ־18% במחיר בחודש האחרון, והוא עומד כיום על כ־102 אלף דולר. אבל עבור מי שקנה קרן נאמנות ישראלית, בשקלים, שעקבה אחרי המטבע הדיגיטלי המפורסם, מדובר היה בשחיקה של כספו. מתחילת השנה נחלש הדולר מול השקל ב־10% לכ־3.25 שקל לדולר כיום. לכן באותה תקופה רשמו קרנות הסל שעוקבות בת"א אחרי הביטקוין תשואה שלילית שנעה בין 1.2% לירידה של 4%.

החברות תכלית (של מיטב), הראל, אי.בי.אי, מור ומגדל (MTF) קרנות סל שעוקבות אחרי המטבע. ואילו איילון מנהלת קרן נאמנות אקטיבית שמשקיעה בביטקוין. קרנות הסל רוכשות בוול סטריט מוצרי השקעה שונים, לרוב מדובר בתעודות סל אמריקניות שעוקבות אחרי אותו המטבע. מדובר בהליך שמייקר בפועל למשקיע הישראלי את העלות של ההשקעה. בעוד שדמי הניהול בארץ נעים בין 0.2% ל־0.5%. מנהלי קרנות הסל משלמות על התעודות עוד 0.2%־0.25% כאשר הן רוכשות אותן ממנהל בחו"ל. בפועל טוענים הגורמים הפועלים בענף כי רכישת קרן סל בארץ, חוסכת למשקיעים את עיקר כאב הראש של המרת מטבע, ורכישת הארנק הדיגיטלי.

אז מדוע אחרי מעל לעשרה חודשי פעילות הציבור עוד לא הצטרף בהמוניו? ייתכן שמדובר היה בשיווק בעייתי שכן לקראת השקת הקרנות הללו הן פורסמו עם דמי ניהול גבוהים משמעותית מהמקבילות האמריקאיות (עיוות שתוקן עם ההשקה הרשמית). ייתכן גם שהפער נובע מהשינוי בפרופיל של משקיעי הביטקוין בישראל, שנחשבים למתוחכמים יותר וכאלה שלמדו כבר שנים להסתדר בעולמות של ארנקים דיגיטליים ורשת הבלוקצ'יין. גם התשואות שמיאנו להרשים, הירידות ברחבי העולם, והשקל שמחק גם את העליות שנרשמו מתחילת השנה יכולים להסביר את המגמה השונה בישראל. אבל בענף מסמנים גורם אחר - המוסדיים.

"ההבדל הגדול הוא המוסדיים"

ליאור כגן, מנכ"ל מיטב תכלית קרנות נאמנות, שמנהלת חצי מנכסי קרנות הסל שעוקבות אחרי המטבעות הדיגיטליים בשוק, אומר "כשיצאנו בסוף דצמבר אשתקד לדרך לא ידענו למה לצפות. ראינו את המגמה בעולם בארה"ב, שם נכנסו הרבה כספים לקרנות הסל (ETF) שהפכו להיות פתוחות לכל הציבור. ההבדל הגדול בארץ (ביחס לחו"ל) הוא בקרב המוסדיים. בארץ הם עדיין לא נכנסו לתחום הזה".

ליאור כגן, מיטב קרנות נאמנות / צילום: מיטב

אם בחו"ל גופים מוסדיים כמו בלקרוק, פידלטי וגרייסקל הובילו את המגמה, בארץ התמונה הפוכה. כגן סבור כי המוסדיים בארץ נרתעים מסיבות שונות לכניסה לתחום. "יש פער בין מה שאותם מנהלי השקעות בגופים המוסדיים חושבים על מטבעות הקריפטו באופן אישי, שזו תפיסה יותר חיובית לתחום, לבין הפער בסוף של יישום ההשקעה בכסף שלהם. כשמדברים עם המוסדיים, רבים מהם חושבים שנכון להשקיע בין 1%־2% מהנכסים במטבעות דיגיטליים. אבל בפועל זה לא קורה".

למה? "להערכתנו, חלק מהסיבה היא הגישה של הרגולטור, שהיא גישה זהירה. לכן, מי שיושב בדירקטוריונים ובוועדות ההשקעה בגופים המוסדיים, שואל את עצמו: למה אני צריך את זה על שמי? מדוע שאהיה המוסדי הראשון שיצא לדרך? לא מתאים לי הסיכון הזה (מול הרגולטור)".

חוששים מהמקרה של אלטשולר ואי.בי.אי?

בקרב המוסדיים זכורים מקרים שונים שבהם בתי השקעות גדולים ביצעו השקעות במטבעות דיגיטליים ולאחר מכן ספגו ביקורת ושאלות מצד הרגולטור. כך היה המקרה של אלטשולר שחם שב־2021 נחשף כי השקיע 100 מיליון דולר בקרן של גרייסקייל שעקבה אחרי הביטקוין. רשות שוק ההון בדקה את הנושא והעבירה הערות לבית ההשקעות. לפני שנה הטילה רשות ניירות ערך קנס של 700 אלף שקל על בית ההשקעות אי.בי.אי בגין פעילות קריפטו בעבר הרחוק יותר 2017־2020, משום שאפשר ללקוחות של חברת נאמנות קשורה להמיר מטבעות דיגיטליים למטבעות "רגילים" (פיאט) אצל ברוקרים זרים.

גם גורם מוסדי אחר מתאר כי "היום יש תחושה אצל הגופים המוסדיים, שלא בטוח שכדאי להם עדיין להיכנס לתחום. הם חוששים שאולי הרגולטור לא יאהב את זה. זו שאלה שנותרת פתוחה. גם אם ישקיעו, הם עשויים להידרש להסביר את ההחלטה, להראות ניתוחים, עבודות מחקר וכיוב'. חלקם אומרים מראש: נעזוב את זה".

כגן על פניו עדיין אופטימי: "הסכר ייפרץ כאשר המוסדיים ייכנסו, ולדעתי זה יקרה במוקדם או במאוחר. כשהם יהיו בפנים, הציבור יהיה מושקע בעקיפין דרכם, וגם יראה בכך גושפנקא להשקעה של אנשים פרטיים".

בינתיים לפחות, התעשייה עוד רחוקה משם. אם בינואר הראשון להקמתן קרנות הביטקוין גייסו כ־80 מיליון שקל, בעשרת החודשים לאחר מכן הם הוסיפו עוד כ־200 מיליון שקל לנכסיהן בלבד. עד כמה מדובר בסכום זעום? לשם השוואה, קרנות הגידור בנאמנות, גם הן מוצר חדש בשוק שנכנס לפני יותר משנתיים, צמח להיקף נכסים מנוהלים של 3.3 מיליארד שקל - הרבה מעבר למאות מיליוני השקלים שנחים בקרנות הקריפטו.

עוד כתבות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

מלחמה עם איראן: טילים יורטו בצפון ובמרכז, אזעקות בצפון ירושלים

חיל האוויר בשיתוף כוחות אמריקאיים תקפו עשרות מטרות של המשטר האיראני • שר הביטחון חתם על צו מיוחד ולפיו יוטל מעתה מצב חירום מיוחד בכל שטח מדינת ישראל • בפיקוד העורף הנחו לשהות סמוך למרחבים המוגנים • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • גל תקיפות חריג בהיקפו גם בלבנון נגד פירי שיגור תת-קרקעיים • עדכונים שוטפים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

30 יעדים הותקפו: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים