עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא
מכרזי המטרו יוצאים היום לדרך, היקפם עומד על לא פחות מ-65 מיליארד שקל. במסגרת המכרזים הללו, השלב שמתפרסם היום הוא שלב המיון המוקדם לביצוע החפירות של מנהרות כפולות באורך 150 ק"מ מתחת ל-24 רשויות מקומיות בגוש דן.
למעשה קבוצות החברות שיגשו לשלב המיון המוקדם היום, אם יעברו אותו, יכנסו לתוך פול הקבלנים של המטרו לבניית השלב הראשון בפרויקט שכולל 78 קילומטרים של מנהרות ו-59 תחנות תת קרקעיות.
● יבואנית פורשה ובנטלי רכשה מפרשקובסקי שטח מסחרי בהרצליה פיתוח ב-69 מיליון שקל
● המכה שמתכננים במשרד התחבורה ליבואני הרכב הגדולים, וההטבה שבדרך
בשנה הבאה יופצו מכרזי הביצוע בדרך של התמחרות על 11 חבילות עבודה. כלומר יפורסמו 11 מכרזים וכל קבוצה שנכנסה לפול תוכל להגיש הצעה לתקציב הביצוע.
הסבב הראשון
הסבב הראשון של המכרזים שיפורסמו יתמקד במקטעי הטבעת הפנימית של שלושת קווי המטרו, אשר תיצור קישוריות רשתית רחבה ותניב את עיקר התועלות הכלכליות של הפרויקט.
לדברי מנכ"ל נת"ע, איתמר בן מאיר, לביצוע עבודות הכרייה יידרשו כ-20 מכונות TBM (מכונות כרייה), העתידות לפנות כ-40 מיליון קוב של עודפי עפר. לדיפון המנהרות יידרשו כ-1.25 מיליון יחידות סגמנטים, ולביצוע העבודות יועסקו למעלה מ-16,000 עובדים מומחים ופועלים - רבים מהם צפויים להגיע מחו"ל.
לפי נת"ע, הליך ה-PQ נועד לאתר חברות ישראליות ובינלאומיות "בעלות ניסיון מוכח בכרייה ובבנייה של מנהרות ותחנות תת קרקעיות, לקראת השתתפותן במכרזי התכנון והביצוע של שלב א’ של פרויקט המטרו. החברות תוכלנה להתמודד בהליך כגוף עצמאי (חברה בודדת) או להתאגד בקבוצות של עד 3 שותפים בכל קבוצה".
כפי שנחשף בגלובס, על רקע המלחמה והשפעותיה על נכונותן של חברות בינלאומיות לעבוד בישראל, בנת"ע הגו הליך מכרזי "נושם". כלומר בעוד שנה מהיום ההליך ייפתח שוב וקבוצות נוספות יוכלו להתמודד על חברות ב"פול" הקבלנים של החברה, אולם תנתן עדיפות לתחילת הביצוע לחברות שייגשו כבר עתה.
נת"ע מנסה לפתוח שווקים חדשים
בסוף השבוע שעבר נחתה בישראל משלחת בהובלת מנכ"ל נת"ע איתמר בן מאיר לאחר ביקור בדרום קוריאה - שם ניסו לעניין חברות זרות שעדיין לא עבדו בפרויקטים בישראל עד כה. משלחת קודמת של החברה ביקרה בהודו. הניסיון לפתוח שווקים חדשים למטרו נוצר מתוך הבנה שלחברות הישראליות אין יכולת להתמודד עם היקף העבודות העצום, בעוד שאין הנחיה ברורה על העסקת חברות סיניות לנוכח המתיחות המדינית בנושא ולצד הצינה מחברות אירופיות.
בנוסף לביקורי המשלחות גם ההליך המכרזי הותאם כאמור בתקווה שעם סיום המלחמה, חברות שלפני כן חששו להגיע לעבוד בישראל בשל לחץ פוליטי יוכלו בכל זאת להגיע לכאן ולהנות משוק מפותח ובתנופה, שכן הוצאת מכרזים בעלות של עשרות מליארדי שקלים לשוק היא דבר חריג גם במונחים בינלאומיים.
היציאה למכרזי המטרו מבוצעת בהתאם ללוחות הזמנים של הממשלה, ששבעת רצון מהתנהלות החברה תחת הנהגתה החדשה של המנכ"ל איתמר בן מאיר ויושבת ראש הדירקטוריון יודפת אפק ארזי.
"יזרים אלפי משרות לשוק"
רשת המטרו תכלול שלושה קווים, שיחברו בין 24 רשויות, אזורי תעסוקה, מוסדות חינוך ורפואה ומוקדי מגורים. סה"כ 300 ק"מ של מנהרות ו-109 תחנות תת קרקעיות.
במטרו עתידות להתבצע למעלה מ-600 מיליון נסיעות בשנה, ובחיבור עם רשת הרק"ל - יותר מ-800 מיליון נסיעות מדי שנה.
בנת"ע מדגישים כי לאחר אישור התוואי והקמת מנהלות לקווים, החלו השנה (2025), העבודות בשטח: דפו ראשונים ב-1M, דפו סגולה ב-M2 בגולדה מאיר בחולון וביגאל אלון באור יהודה במסגרת M3.
"מעבר למענה התחבורתי לגוש דן, צפוי המטרו להיות קטר כלכלי משמעותי שיזרים אלפי משרות לשוק, ויעודד התחדשות עירונית של אלפי מטרים למגורים ועסקים לאורך התוואי. עפ"י נתוני מחקר כלכלי, עתיד המטרו להביא לחסכון משקי שנתי של למעלה מ-34 מיליארד שקל".
יו"ר דירקטוריון נת"ע, יודפת אפק ארזי אמרה: "זהו יום משמעותי והיסטורי עבור מדינת ישראל. חברת נת"ע גאה להוביל את פרויקט התשתיות הגדול ביותר שנעשה כאן אי פעם. פרויקט המטרו הוא פרויקט לאומי משנה מציאות ובעל חשיבות אסטרטגית לכלכלה ולחברה וישפיע על איכות החיים של כולנו. כדי להצליח, נדרשת התגייסות ושיתוף פעולה מלא של כלל הגורמים: משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, חברות התשתית והציבור הישראלי. רק ככה נצליח להוביל את מהפכת התחבורה במדינת ישראל".
בפני המטרו עוד אתגרים רבים
ואולם למרות היום החגיגי, בפני המטרו עוד אתגרים רבים. לוחות הזמנים אמורים לכלול את פתיחת חלקו הראשון של המטרו בשנת 2037 ועד לשנת 2042. מדובר במועדים דחויים ועדיין שאפתניים מאוד.
בחודש שעבר מנהל רשות המטרו עוזי יצחקי פרש מתפקידו לאחר חמישה חודשים בלבד. מדובר בגוף הממשלתי שאמור להסיר חסמים ממשלתיים ואחרים כדי שנת"ע תוכל לבצע את הפרויקט במהירות וביעילות.
גם עתה השוק עדיין לא ברור ביחס למכרזים: האם חברות סיניות שיתמודדו יוכלו לזכות במכרזים או שבהנחיה "מלמעלה" הן יפסלו כפי שאכן התרחש בעסקת רכש הקרונות בקו הכחול בירושלים? האם חברות מדרום קוריאה ומהודו אכן ייענו להזמנה וכיצד יגיב השוק האירופי לפרויקט הישראלי.
בנוסף, בפני המטרו אתגרים משמעותיים החל מיבוא המלט, ייצור לוחות הבטון שידפנו את המנהרות ועד לפינוי כמות עצומה של עפר וחול. את כל אלו מובילי הפרויקט יצטרכו לצלוח - ועוד לא דיברנו על פוליטיקאים, רשויות מקומיות וחוסר התיאום בין גופי התשתית במדינה.