עופר שחם, מנכ''ל מג'סטיק לאבס / צילום: טל גבעוני
עופר שחם, ישראלי שהתגורר במשך שני עשורים בעמק הסיליקון וחזר ארצה לאחרונה, מדבר על בינה מלאכותית עוד מלפני עידן ה-ChatGPT. למעשה, כבר לפני עשרים שנה, לאחר שסיים דוקטורט בסטנפורד, התבקש על ידי דארפא, המפא"ת האמריקאי, לפתח מעבדי בינה מלאכותית לצרכים צבאיים. שחם גויס לגוגל ובהמשך הדרך היה אחראי על פיתוח שבבי הראייה הממוחשבת של מכשירי הפיקסל, עד לתפקיד הבכיר של ראש תחום מעבדי ה-AI של מכשירי הקצה של גוגל.
● אפל מציגה: אם נפסיד במרוץ ה-AI, לפחות נקנה אותו מהמתחרה
● מהפגישה עם ת'יל לבית הקפה בפאלו אלטו: המיליארדר הישראלי שמסרב לראות בצניחה של 30% מההנפקה כישלון
מאוחר יותר, מארק צוקרברג משך אותו אליו למטא כדי להקים את מעבדת השבבים של החברה - שייועדה לפיתוח קסדות המציאות שלה - ובמשך שנים הוא ניהל את כל תחום השבבים מישראל, מבלי לעורר תשומת לב ציבורית גדולה. היום, ממרומי נסיונו, אחרי שהיה ל"צאר השבבים" של סרגיי ברין ומארק צוקרברג במשך מרבית הקריירה שלו, שחם לא רוצה לעבוד עבור איש - הוא מנכ"ל חברה שהקים בעצמו יחד עם שותפיו לשעבר במטא ובגוגל - שאה רביי, אמריקאי ממוצא איראני, ושותפתם מאסומי ריינדרס.
היום (ב') נחשפת מג'סטיק לאבס (Majestic Labs) לראשונה עם הודעה על גיוס כולל של 100 מיליון דולר בשני סבבים - האחד במסגרת סיבוב סיד של 10 מיליון דולר, והשני (סיבוב A) בהיקף של כ-90 מיליון לפי שווי חברה שלא פורסם. להערכת גלובס, שווי החברה כיום לאחר הגיוס עומד על 300-400 מיליון דולר - אך החברה מסרבת להתייחס לכך.
הבטן הרכה של אנבידיה
החברה שמנהל שחם הוקמה כדי לאתגר את אנבידיה בבטן הרכה שלה: חוסר היעילות של רכיבי הזיכרון שלה, עניין שמגביל מאוד את יכולת החישוב של כל מעבד בנפרד ומכתיב את הצורך של חברות שמעוניינות לאמן מודלי שפה מורכבים לקנות עוד ועוד מעבדים גרפיים יקרים - אותם רכיבים שקריטיים כל כך לאימון מודלי AI.
חוק "אלטמן", חוק אצבע המקביל במשהו לחוק מור מעולם השבבים, מגדיר כי העלות של עיבוד AI שווה לריבוע מספר המשתמשים שלה. כאשר מספר שאילתות ה-AI עולה דרמטית על ידי משתמשים - הענף מגיע לנקודת רתיחה, תרתי משמע, שבו לא רק העלות עולה, אלא גם הטמרפטורה בחוות השרתים, דבר שמעיק בתורו על פעילות השבבים ומאט אותם.
אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של המעבדים הגרפיים שמכתיבים זאת הוא כאמור הזיכרון המצומצם הפעיל בכל שבב: עד 192 ג'יגבייט של זיכרון בכל אחד - מה שמחייב רכישה של שבבים יקרים רבים. את הבעיה הזו מנסים לפתור בחברה הישראלית-אמריקאית.
מג'סטיק לא מציעה מעבד גרפי משלה - כפי שעושות מתחרות מוצלחות יותר כמו AMD, או פחות כמו אינטל, סמבנובה, גרוק או סריברס, אלא מחליפה את שרת ה-AI של אנבידיה בשרת משלה - חזון שאפתני מאוד שכולל לא רק מעבד ייעודי שפותח בישראל, אלא גם מבנה חדש של שרת שמחבר לכל מעבד גרפי כמויות אדירות של זיכרון ברוחבי פס גבוהים מכל מה שנראה כיום בשוק. התוצאה שוות ערך לחיבור של עד פי 1,000 יותר זיכרון לכל מעבד גרפי בהשוואה לשרתי ה-AI של אנבידיה, AMD או גוגל, כך לטענת החברה. את כל זאת היא עושה ממשרד צנוע במבנה על גבול כפר סבא והוד השרון. בחברה 50 עובדים, מחציתם בישראל.
הקשרים בתעשייה משחקים תפקיד משמעותי
את סיבוב הסיד גייסה מג'סטיק בהובלת הקרן האמריקאית לאקס קפיטל (Lux), משקיעה אמריקאית שהעלתה פרופיל בישראל במהלך המלחמה וכבר השקיעה קודם לכן בחברת הדיפנס-טק קלע של חמוטל מרידור. השתתפו בו גם קרנות כמו גרוב של דב מורן וחץ ונצ'רס. את סיבוב ה-A, בהיקף של 90 מיליון דולר, הובילה קרן Bow Wave הניו יורקית של הישראלי איתי לנגרטל, אליה הצטרפו SBI היפנית וטל ונצ'רס, הקרן הישראלית היחידה שהצטרפה לסיבוב הגדול.
"התעשייה מנסה להריץ כיום מודלי שפה עם טריליוני פרמטרים במצטבר - וכל זאת על מעבדים שנפח הזיכרון המקסימלי שלהם אינו עולה על 192 גיגבייט", אומר שחם. "ביתיים, השימושים שלנו ב-AI כבר לא מסתפקים בצילום קוד QR ובפענוח שלו: אנחנו שואלים את הצ'ט מספר שאלות ביום, מעלים מסמך של 150 עמודים ומבקשים ממנו לתרגם אותו לסינית וליצור תמונות מאפס על ידי תאורים מילוליים, כך שתביעת הזיכרון נאמדת בטרה-בייטים של מידע על מעבדים שיודעים לעבוד בגיגבייטים".
על ידי בניית השרת מחדש, טוענים בחברה, מג'סטיק מסוגלת להגדיל את הנגישות לזיכרון עד פי אלף ביחס לפתרונות הקיימים, לשפר ביותר מפי 50 את ביצועי המחשוב של השרת, ולחסוך בפועל 10 או 20 שרתי אנבידיה על כל שרת שנמכר מתוצרתה.
לא רק הנסיון של שלושת המייסדים, שגויסו באופן קפדני על ידי צוקרברג עצמו לנהל את מעבדת השבבים של מטא, ולא רק תארי הדוקטור שלהם ומאה הפטנטים שרשמו בארה"ב ברשות השנים - גם הקשרים שלהם בתעשייה משחקים תפקיד משמעותי ומאפשרים להם לשוחח במקביל עם לקוחות פוטנציאליים רבים ולפתח עבורם שרת שיושק כבר לצרכים העתידיים שלהם, אי שם ב-2027. "אנחנו יודעים לעבוד ולהבין את דרישות המוצר שלהם", אומר שחם.
"יש חברות שלא ישרדו"
מג'סטיק, כמובן, איננה חברת הסטארט-אפ היחידה שמתכוונת להתחרות באנבידיה. היא מאותגרת על ידי חברות שפיתחו שבבים ייעודיים ל-AI כמו סמבנובה, סריבראס, גרוק, טנסטורנט האמריקאיות או נקסטסיליקון הישראלית. "החברה הוקמה לעידן ה-AI", אומר שחם. "ובעוד שחברות רבות מנסות לבוא מפתרון חומרתי או 'מוקשח' ולא מתרוממות, או שענקיות השבבים משיקות עוד פתרון שלא באמת משפר את בעיית הזיכרון, המודלים ממשיכים לגדול ולהשתנות, כך שחשוב שהפתרון יהיה גמיש וניתן לתכנות. אחד השיעורים שלמדתי בדרך הקשה כמנהל פיתוח שבבים, ודאי בתור אחד שבילה 12 שנים בגוגל ומטא - הוא שהתוכנה היא המלכה. את צוואר הבקבוק באימון מודלים גדולים אפשר, כנראה, לפתור ברמת המערכת כולה ולא בהשקת שבב כזה או אחר".
שחם איננו סבור שקיימת בועה בענף ה-AI אך הוא מפריד בין חברות שיהפכו להיות גדולות יותר, לבין אלה שיעלמו: "כבר ב-2014, כשנסעתי בפרוטיפים הראשונים של המכוניות האוטונומיות של גוגל, או שכביקרתי בחוות השרתים שלהם וראיתי כיצד עם בינה מלאכותית היעילות גדלה ב-20%, הבנתי לאן הולך העתיד", הוא אומר. "ללא ספק, כל תחום שה-AI ייגע בו, ישתנה במהירות. אני ראיתי את זה מתא הנהג בגוגל.
"אבל האם יש בועה? ה-AI גדל בקצב מסחרר, ויש חברות שמוערכות באופן מוצדק בשווי גדל והולך, אבל יש גם חברות שמוערכות גבוה ולא ישרדו. ה-AI תהיה מהפכה גדולה מכל המהפכות האחרות שקדמו לה, אבל לא כל חברה שתיכנס אליה - תשרוד. האם ההוצאות של גוגל ומטא ברכישת ציוד הוני להפעלת AI איננה מוצדקת? לא חושב - תספור כמה פעמים אתה משתמש ב-ChatGPT או מנסה מנוע AI כדי לשפץ תמונות".