גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכרזי המטרו מתחילים, ומנכ"ל נת"ע מבטיח: "עבודות בהיקף שעוד לא ראינו"

חברת נת"ע יצאה במכרזים לביצוע השלב הראשון של המטרו ● בראיון לגלובס מספר המנכ"ל, איתמר בן מאיר, איך מושכים חברות מהעולם לפרויקט, ומתייחס למתיחות ביחסים מול חברות מסין: "אין הגבלות לגבי השחקנים שמשתתפים" ● ומה עם לוח הזמנים?

איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע / צילום: קלמי נתיב
איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע / צילום: קלמי נתיב

מכרזי הענק להקמת המטרו, בעלות של 65 מיליארד שקל, יצאו השבוע לדרך. מדובר בפרויקט הגדול ביותר שמתוכנן להתבצע בישראל, באומדן עדכני של 180 מיליארד שקל, פי עשרה מהעלות של הקו האדום בגוש דן. הוא כולל חפירות של עשרות קילומטרים שיבוצעו בתוך 12 שנים, בהיקפים שלא נצפו בישראל עד כה.

המכה שמתכננים במשרד התחבורה ליבואני הרכב הגדולים, וההטבה שבדרך
חוק ההסדרים ל־2026 מציע: טסט לרכב כל שנתיים

מבחינת התועלת הכלכלית של הפרויקט, על פי הערכה בממשלה זו תגיע ל-30 מיליארד שקל בשנה, והוא ישנה לא רק את אופן ההתניידות במטרופולין, אלא גם את קו הרקיע של גוש דן כולו.

ביום ב' יצאה חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) להליך המיון המוקדם לחפירה ולהקמת תחנות בשלב הראשון בפרויקט, הכולל 78 ק"מ של מנהרות כפולות, מתוך 150 ק"מ, והקמת 59 תחנות. הליך זה נועד לבחור חברות שיהיו במאגר הקבלנים של נת"ע לביצוע הפרויקט, ואלו יתחרו על מכרזי ביצוע.

"קיצור לוחות זמנים"

בראיון לגלובס מספר איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע: "זהו מכרז בינלאומי שפונה גם לשחקנים מקומיים וגם לשחקנים בינלאומיים, לבוא ולהציג את עצמם כמועמדים. אחרי שנסיים את התהליך, תהיה לנו בעצם רשימה סגורה, וכאשר נתחיל להזרים את חבילות העבודה לשוק במסגרת פרויקט המטרו, התמחור יבוצע רק במסגרת אותה רשימה סגורה. התהליך נבנה כך כדי לקצר לוחות זמנים, כי כל הבחינה של עמידה בתנאי הסף תבוצע קודם. בסך הכול נזרים 12 חבילות ביצוע".

מה זה אומר 12 חבילות ביצוע? באילו סכומים מדובר?
"את 65 מיליארד השקלים פירקנו ל-12 מקטעים, שהמכרזים הקטנים בהם יהיו בסך כ-3 מיליארד שקלים והגדולים ב-10 מיליארד שקלים; אלה היקפי עבודות בסדרי גודל שהמשק הישראלי הישראלי עדיין לא חווה. אנחנו לא מתכוונים להקים חבילה אחת, להקים אותה ורק אז להוציא את החבילה השניה. אנחנו נוציא חבילות במקביל בסדרי גודל מאוד משמעותיים, ולכן אנחנו נצטרך פה באמת את השחקנים - גם הבינלאומיים וגם המקומיים - הגדולים ביותר והטובים ביותר".

לדברי בן מאיר, במהלך הכנת המכרזים החברה התמודדה גם עם טעויות עבר. "אנחנו הולכים על שלב מקדים 'נושם'. אנחנו נבחר את הקונסורציומים הראשונים שיגשו, ובתום שנה אנחנו מתכוונים לפתוח את זה שוב, ולאפשר גם לשחקנים נוספים להצטרף לרשימה, נוסף על השחקנים הקיימים שיוכלו לבצע התאמות ודיוקים. בתום השנה השנייה תהיה עוד נקודת הצטרפות. אנחנו רוצים כמה שיותר שחקנים".

איך תתמרצו חברות לגשת כבר עכשיו כדי לייצר ודאות?
"לשחקנים שיגשו קודם מובטח שהם יהיו אלה שביניהם אני מתמחר את החבילות הראשונות, כי אלו יוצאו עוד לפני תום שנה מהיום. ברבעון הרביעי של שנת 2026 כבר יוצאו כאן מכרזי ביצוע. זה מעבר לפינה. לכן, מי שיהיה חכם וייגש כבר עכשיו, יוכל לתמחר עבודות בעוד פחות משנה".

בן מאיר מדגיש שלמכרז הנוכחי החברה באה "צנועה" יותר. "אנחנו אומרים שכל קונסורציום יכול להכיל עד שלוש חברות, אבל אנחנו לא קובעים להן מה יהיה שיעור האחזקה, למעט העובדה שלכל שחקן צריכה להיות השפעה של לפחות 20% באחזקה. יכולים גם לגשת חברות לבדן, והניסיון הרלוונטי יכול להיות של קבלן משנה".

"לא האמינו שנעמוד בזה"

בן מאיר נכנס לתפקידו בספטמבר בשנה שעברה, לאחר שהיה מנכ"ל קבוצת דרייב ומנכ"ל חברת נתיבי איילון. מאז הוא קבע לוחות זמנים חדשים להשלמת קווי הרכבת הקלה, היה מעורב בהסכם להארכת הקו האדום לראשון לציון וקבע תוכנית תלת-שנתית לקידום המטרו.

לפני שנכנסת לתפקיד היו רבים שסברו שלא תעמדו בלוחות הזמנים. מה עשיתם כדי לצמצם פערים, ובעצם לעמוד ביעד של הוצאת המכרזים האלה?
"היה לנו חשוב לתת ודאות לשוק, ולהבהיר שהפרויקט הזה יצא לדרך. זה מסר שבא לידי ביטוי בכמה דברים: העבודות לקידום הזמינות כבר עכשיו נעשות באמצעות קבלנים מקומיים. אלו עבודות במאות מיליוני שקלים, שמבוצעות בשטח. דבר שני, הנחנו כמה אבני דרך שעכשיו אנחנו מתאבדים עליהן, בהן מועד פרסום המכרז הנוכחי, ובשנה הבאה נוציא כבר מכרזים של שלב אינפרא 2 (בניית מערכות החשמל והתקשורת, א' ז') ובמקביל חבילות הביצוע.

"היו הרבה שצקצקו ולא האמינו שנצליח עד סוף השנה הזאת לעמוד ביעד. אני כן אומר לך שהייתה פה הירתמות של האוצר והתחבורה ורשות החברות".

לא חשבתם לדחות את המכרז? חברות זרות יגיעו? עד לפני כמה חודשים נחתו פה טילים.
"אין ספק שהמציאות שחווינו בשנה האחרונה היא מאוד מורכבת. אבל אני חייב להתוודות שגם בחריש שעשינו בכל העולם יצאנו מעודדים. זה פרויקט בסדר גודל שהוא בטופ 3 העולמי. גם חברות אירופיות לא יוצאות בראש חוצות, אבל בשיחות בארבע עיניים הם מעוניינים להיות חלק. בפגישה שלי עם נשיא יונדאי בדרום קוריאה, הוא אמר לי שהוא רואה בישראל יעד להתפתחות החברה שלו. גם הסכמי אברהם פותחים לנו יעדים נוספים ואני אופטימי".

בחודש אפריל האחרון ביטלה המדינה במפתיע מכרז מול חברה סינית לאספקת קרונות לקו הכחול בירושלים, על רקע לחצים אמריקאיים. אך בן מאיר מדגיש, כי "אנחנו נרצה לראות כמה שיותר שחקנים מכל העולם משתתפים במכרז הזה, ואין לנו כרגע שום הנחיות או הגבלות לגבי השחקנים שמשתתפים במכרז הזה".

למרות האופטימיות של בן מאיר, כשמדובר בחברות סיניות שנשלטות על ידי ממשלת סין, התמונה מורכבת יותר. המדיניות הישראלית אינה מובהקת, ולכאורה אין בעיה עם התקשרות עם חברות סיניות, אך אלה מתמודדות פחות במכרזים וגם זוכות פחות מבעבר. השיא הגיע באפריל עם ביטול מכרז הקרונות. למעשה, מאז לא ברור לאיש בממשלה ובחברות הביצוע האם ניתן להתקשר עם חברות אלו ובאיזה אופן, בהעדר מדיניות ברורה. זאת, לצד היתרון במחיר שחברות אלו מספקות.

"לא רק פרויקט תחבורה"

חשש נוסף שעלה בשנתיים האחרונות הוא שבשל הוצאות המלחמה הכבדות, הממשלה תיסוג מכוונתה לממן את העבודות בשנים הקרובות. על רקע כך אומר בן מאיר, כי מדובר בפרויקט לא רק תחבורתי. "בתקופות כאלה, שהמדינה שלנו חווה כעת, זהו מחולל צמיחה מטורף. הוא הולך להזרים מאות ואלפי מקומות עבודה. זה נכון גם לעיריות ולהתחדשות עירונית. הפרויקט הזה ישנה את קו הרקיע של גוש דן, ולעיריות הולך להגיע גל צונאמי נדל"ני ענק. בשנה הבאה אנחנו נקים יחד איתן מנהלות מטרו ברשויות".

האם אתה יכול להגיד שהפרויקט הזה הוא עובדה מוגמרת? הרי שנים רבות לפני שהתחילו להקים את הקו האדום היו עבודות לקידום זמינות ומכרזים.
"כשאתה יוצא למכרז בינלאומי בסדר גודל כזה, אתה מעניין את השחקנים הגדולים ביותר בשוק בעולם התשתיות, והוא יהיה נקודת מפנה. אני באמת חושב שפרויקט המטרו יצא לדרך הלכה למעשה".

התחייבתם לפתוח את המטרו ב-2037. רבים חושבים שזה לא ריאלי. אתה מאמין שזה אפשרי?
"אני והצוות נעשה הכול כדי להביא את הבשורה הזאת כמה שיותר מהר למטרופולין גוש דן. אנחנו במדינה שתמיד יש בה הפתעות, אבל אני כן יכול להבטיח שאני והצוות שלי עם סכין בין השיניים".

זו עדיין לא נשמעת כמו התחייבות ל-2037.
"כרגע אני ממוקד במשימות לשלוש השנים הקרובות,להוציא לפועל את המכרזים, להביא את השחקנים הטובים ביותר שאפשר. מצד שני, אני גם יודע שזה לא יהיה אחראי עכשיו לבוא ולהגיד שביוני 2037 המטרו נפתח, זה לא רציני".

עוד כתבות

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

"להימצא סמוך למרחב מוגן": ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

על המחיר שמשלם האתלט ההוליוודי

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק