צילום: Shutterstock, Pavel Kubarkov
אמצע נובמבר כמעט, ונכון לזמן כתיבת שורות אלה עדיין לא כונסה ועדת סל הבריאות. בדרך כלל, היא מתכנסת כבר ספטמבר, אבל השנה עניין בירוקרטי־פוליטי מונע את פעילותה: לאחר פרישת שרי ש"ס מהממשלה, מונה למשרד הבריאות שר זמני ותוקף מינויו פג לאחרונה. באין שר, אי אפשר למנות את ועדת הסל.
● הכשל בבדיקת ה-BRCA: לא נמצאו נבדקות נוספות שקיבלו תוצאה שלילית כוזבת
● המחקר שמגלה: כך תורידו את הסיכוי לסבול ממחלות לב ב-5 דקות הליכה
נדרשים כחודשיים וחצי לוועדה כדי לעשות את עבודתה כראוי, כך שגם אותם בני המזל שהתרופה שלהם תיכנס לסל לא יקבלו אותה עם פתיחת השנה, המועד שבו הסל אמור להתעדכן.
הצעת חוק חדשה, שיזמו ארגון רופאי המדינה, האגודה לזכויות החולה וחברים לרפואה ומובילה בכנסת חברת ועדת הבריאות טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), מבקשת לתת פתרונות לבעיה הזאת ולבעיות אחרות הקשורות בסל התרופות. להצעה שותפים ח"כים נוספים מהאופוזיציה ומהקואליציה.
בשיחה עם גלובס, מסבירים ראשי הארגונים מדוע השינוי בעבודת הוועדה נחוץ כל כך.
הבעיה: סל לא מעודכן ומקוצץ
סל הבריאות נחשב אחד המנגנונים המוצלחים והמוערכים בישראל, אולם בשנים האחרונות הוא סופג אש. ב־2017 החלה חקירה של ניסיון שוחד הקשור בו, אבל למרות פרסומים מ־2022 שלפיהם המשטרה מצאה ראיות בתיק, דבר לא קרה מאז.
לכך ניתן להוסיף את הקיצוץ בתוספת לסל. אחרי שלוש שנים שבהן גדל תקציב התוספת לסל ל־650 מיליון שקל בשנה, השנה פג ההסכם הקואליציוני מול ש"ס שבמסגרתו הושגה התוספת הזאת, והתוספת תחזור ל־550 מיליון שקל, אלא אם כן תחליט הממשלה לפתע אחרת. זאת בזמן שהאוכלוסייה גדלה, מתבגרת, תרופות חדשות רבות נכנסות לשוק, ובהן תרופות יעילות מאוד אך גם יקרות ומיועדות לפלחי שוק גדולים. כך, בזמן שהצורך גדל, התוספת נותרת קבועה בשקלים ונשחקת מול עליית המדד.
מנכ"ל ארגון חברים לרפואה, העוסק בהשגת תרופות ומימון שלהן למי שאינם מצליחים להשיגן, מציג נתונים על היקף הבעיה. "מתחילת המלחמה הייתה עלייה של 30% בביקוש לתרופות שלנו על ידי חולים כרוניים. אנחנו מטפלים ב־670 חולים קשים או כרוניים בכל חודש - זו עלייה משמעותית לעומת השנים הקודמות", הוא אומר לגלובס. "אנחנו מעבירים לחולים בכל שנה תרופות ששוות 126 מיליון שקל, כמו קופת חולים חמישית.
לדברי ליברמן, חלק מהבעיה נובע מסיבה טובה: "אנחנו בעיצומה של מהפכה, שבה ניתן להשיג איכות חיים ראויה למשך שנים לחולים אונקולוגיים ולחולים במחלות נדירות. אני לא חבר ועדת הסל ולא איש מקצוע שיודע מה צריך להיכנס לסל, אבל אני בטוח שחלק מהדברים שראיתי בחוץ לא צריכים להיות בחוץ. בכל שנה רק רבע מהתרופות שמקבלות את הציון הכי גבוה של ועדת הסל אכן נכללות בו בסופו של דבר".
ליברמן רואה גם אנשים עם ביטוח פרטי, אם כי פחות. לפעמים הם מגיעים לתקרת ההחזר על פי הפוליסה. "למשל, אם רופא ממליץ על קוקטייל של תרופות אונקולוגיות, וזה קורה יותר ויותר, העלות יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש ולחצות במהירות את תקרת הביטוח", הוא אומר. חברות הביטוח מצדן כבר החלו לומר שהתקרה הזאת מלכתחילה גבוהה מדי, והן יצטרכו בקרוב להנמיך אותה.
ההצעה: תוספת קבועה ומינוי לארבע שנים
הצעת החוק כוללת שלושה רכיבים עיקריים: תוספת קבועה לסל, שינוי הרכב הוועדה והכנסת תרופות יותר מפעם בשנה.
החוק המוצע מגדיר תוספת של 1.65% לסל בכל שנה. נכון להיום, זה אומר תוספת של כמיליארד שקל.
"בעיניי השינוי הכי חשוב הוא הגדרה של תוספת קבועה, הצומחת באופן קבוע כמו כל הכלכלה, ולא תלויה בכל שנה מחדש בהחלטת הממשלה", אומר שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה. "התוספת הקבועה תאפשר גם לקבל החלטות לטווח ארוך, למשל לאשר טכנולוגיה מסוימת עבור חלק מהחולים בידיעה שבשנה הבאה הנגישות תורחב".
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר איגוד רופאי המדינה (רופאים המועסקים על ידי המדינה), שהיה שותף למהלך, מוסיף: "רק אם נבטיח גידול קבוע של תקציב הסל, נוכל להישאר עם רמת רפואה דומה לזו של מדינות מתקדמות אחרות. ברגע שאנחנו מתחילים להידרדר, זה תהליך שלא נגמר רק בסל. למשל, אם סטנדרט הטיפול כאן אינו כמו באירופה, אז אף אחד לא יעשה כאן ניסוי קליני שבו יש השוואה לסטנדרט. לכן התהליך הזה יפגע בכולם, גם במי שיכול לשלם על בריאות.
"בשנים האחרונות אנחנו כבר לא מרגישים שמושקים כאן המוצרים הכי חדשים, כבעבר. הבריאות כאן עדיין טובה, אבל התחושה אינה כמו שהייתה פעם. התנהלות המערכות בארץ מתחילה להיות יותר צינית, עם פחות חמלה, וזה אומר פחות בריאות".
בנוגע להרכב ועדת הסל, החוק מבקש להגדיל את מספר נציגי הציבור לחמישה, ובהם נציג של אגודת חולים, ולהרחיב את מינוי החברים לארבע שנים. כיום הוועדה מורכבת מארבעה רופאים, ארבעה כלכלנים (שמגיעים ממשרדי האוצר והבריאות), נציגי ארבע קופות החולים וארבעה נציגי ציבור שיכולים להיות משפטנים, אנשי אתיקה, אנשים העוסקים בטכנולוגיות רפואיות ואינם רופאים או אנשי דת (שחלקם בשנים האחרונות עולה).
"באחת השנים הקודמות נציג הציבור היה יו"ר חברת החשמל. זה בוודאי מוזר", אומר בן יעקב. אך חשוב מכך, לדבריו: החוק המוצע קובע כי מינוי נציגי הציבור לוועדה יהיה לארבע שנים. "זה מאוד חשוב משום שלוקח זמן לנציגי ציבור ללמוד את הטכנולוגיות ואת שיטת העבודה של הסל, ועד שהם לומדים זאת, הם פחות משמיעים את קולם. יותר מדי כוח נשאר בידי קופות החולים ומשרד הבריאות".
משרד הבריאות: "כל שינוי דורש משאבים"
מינוי קבוע יאפשר לוועדה להיפגש פעמיים בשנה. בפעם השנייה, סביב יוני, יוכנסו לסל רק טכנולוגיות חדשות שאינן מצריכות תוספת תקציב לסל. יש טכנולוגיות כאלה, והיום הן לפעמים מחכות זמן רב כדי להיכלל בסל. אם הייתה הוועדה ממונה לארבע שנים, היה יותר קל לכנס אותה גם עכשיו.
האם יש בכלל סיכוי להצעת החוק לעבור?
פלדמן: "היסטורית, הצעות חוק שאינן של הקואליציה, בעיקר כאלה שיש להן משמעות תקציבית, לא עוברות. אבל זה נושא שנוגע לכל אחד. אולי זה יצליח בדרך נס".
בן יעקב: "אי אפשר לדעת מה יהיה. נתניהו אמר ב־2019 שצריך להסדיר את סל התרופות בחוק. אני לא חושב שיש רק אנשים רעים בכנסת. ואם לא הפעם, אולי בממשלה הבאה".
ממשרד הבריאות נמסר: סל שירותי הבריאות בישראל הוא מהמתקדמים והרחבים בעולם. התהליך מתקיים כבר למעלה מ־20 שנה במנגנון שהוכיח את עצמו, ומבטיח שלחולים תהיה גישה לטיפולים ולתרופות המתקדמות ביותר, ללא קשר ליכולתם הכלכלית. מטבע הדברים, כל שינוי בתהליך דורש משאבים ותקציבים נוספים.