חיילים אוקראינים מתכוונים לשיגור רחפן מתוצרת מקומית / צילום: Reuters, Dmytro Smolienko
אוקראינה הייתה חלוצת השימוש הרחב בכטב"מים בשדה הקרב, וכעת - גם משקיעים מערביים מבקשים לקחת חלק מהעוגה. הזרמת ההון החדשה אל המדינה מחזקת את תעשיית הנשק המקומית, ומסייעת לה להפוך מיזמים קטנים שנולדו במוסכים וביחידות קרביות - לחברות מקצועיות המתחרות בשחקנים מערביים.
במקביל, מציעים הסטארט־אפים האוקראיניים פתרונות אפשריים לפערים הקיימים בטכנולוגיית הכטב"מים של צבאות מערביים, ובראשם ארה"ב.
● החשוד האוקראיני, ההסגרה מאיטליה והחשש מדעת הקהל בגרמניה: פרשת נורד סטרים מסתעפת
● ארה"ב הסירה איסור מהותי על השימוש של אוקראינה בטילים אירופאיים ארוכי טווח
"האם הם מחוספסים? כן. האם הם מייצרים את הנשקים בבניינים מופגזים, עם כלי עבודה שמצאו בצדי הדרך? לא. הם יודעים מה הם עושים", אמר ג'סטין זיף, שותף מייסד בחברת גרין פלאג (Green Flag Ventures) שבסיסה בלוס אנג'לס ובקייב, והוקמה בשנת 2023 על מנת להשקיע בחברות אוקראיניות. לדברי החברה, בחודשים האחרונים חלה התעניינות גוברת בקרן הראשונה שלה, בסך 20 מיליון דולר.
זיף הוסיף כי משקיעים מערביים תופסים כיום את יצרניות הכטב"מים האוקראיניות כפחות מסוכנות, לאחר שרבות מהן כבר הניבו הכנסות במשך כמה שנים, הרחיבו את פעילותן לשווקים זרים ונמצאות תחת פיקוח ממשלתי הדוק. בנוסף, לאחרונה הודיעה קייב כי תאפשר לראשונה לחברות ביטחוניות במדינה לייצא את מוצריהן.
מהחזית, דרך המוסך - עד לסבבי גיוס של מיליונים
אוקראינה נמצאת בחזית לוחמת הכטב"מים מאז הפלישה הרוסית בשנת 2022, ומאז, המלחמה בין שתי המדינות משמשת זירה לניסויים בטכנולוגיה חדשה. רוב כלי הטיס הבלתי מאוישים בהם נעשה שימוש במלחמה מיוצרים על ידי סטארט־אפים מקומיים, שמוצריהם נחשבים לעתים קרובות יעילים יותר מאלה של עמיתיהם בארה"ב ובאירופה. ויש עוד בונוס גדול: הם גם עולים שבריר ממחירם של אלו המיוצרים במערב.
לדוגמא, חברת סוואמר (Swarmer), שבסיסה בקייב, גייסה בספטמבר 15 מיליון דולר בסבב גיוס - כולל ממשקיעים אמריקאים. לדברי הסטארט־אפ, מדובר בהשקעה הגדולה ביותר בעסק טכנולוגיית ביטחון אוקראיני מאז תחילת המלחמה.
החברה, שהחלה את דרכה במוסך בשנת 2023, מייצרת תוכנת בינה מלאכותית, ששימשה את אוקראינה לתיאום התקפות נחילי כטב"מים על עמדות רוסיות. היא מתכננת להשתמש במימון החדש לפתיחת משרדים בוורשה ובאוסטין, טקסס, וכן לפיתוח תוכנה חדשה.
בעוד שההשקעות הן קטנות יחסית לעושר הזורם לחברות טכנולוגיות ביטחוניות אמריקאיות ולמגזרים חמים אחרים כמו בינה מלאכותית - מספר כן העסקאות גדל במהירות. כך לדוגמא, קרן אונדס קפיטל (Ondas Capital) האמריקאית אמרה לאחרונה כי היא צופה שתשקיע לפחות 150 מיליון דולר בטכנולוגיה שהוכיחה עצמה בלחימה, בעיקר באוקראינה.
כמו כן, ארבע חברות הון סיכון אירופיות אמרו בכנס טכנולוגיות ביטחוניות שנערך באוקראינה בספטמבר - אליו הגיעו כ-5,000 משקיעים ומנהלים, לעומת אלף בשנה השעברה - כי הן מתכננות להשקיע יחד 100 מיליון דולר. חלק ניכר מההון שגייסו הסטארט־אפים האוקראיניים הגיע מאירופה, מפני שאלו קטנים מדי עבור קרנות־הענק האמריקאיות.
"לא ידענו אם נשרוד בשנתיים הראשונות"
השקעה בכטב"מים אוקראינים לא חפה מסיכונים: למדינה יש היסטוריה של שחיתות, שוק הכטב"מים צפוף, והיא מסוכנת - לא בדיוק המקום שאפשר לטוס אליו על מנת לאתר עסקאות.
ובכל זאת, אוולין בוכצקי, שותפה מנהלת ב-D3, מדגישה את הפוטנציאל של חברות אלו לנצל את ההוצאות הצבאיות הגדלות באירופה. "יש כאן הזדמנות עסקית, וזו הסיבה שאנשים קופצים פנימה", היא אמרה. קרן D3, אשר בין תומכיה נמנה מנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט, הוקמה בתחילת המלחמה כדי להשקיע בטכנולוגיית הגנה אוקראינית.
וזה לא קרה בלילה אחד. לדברי יבן ז'בקו, מייסד שותף של טלטקטיקה (Teletactica), המייצרת מערכות תקשורת לכטב"מים, גיוס משקיעים בשנתיים הראשונות של המלחמה הייתה משימה "כמעט בלתי אפשרית". "כולם ניסו להבין האם בכלל נשרוד", אמר.
ביולי האחרון, טלטקטיקה גייסה 1.5 מיליון דולר ממשקיעים, כולל 'גרין פלאג'. המימון עזר לחברה להגדיל את הייצור עבור קווי החזית. היא גם מתרחבת בלטביה ובאסטוניה, שם גורמים רשמיים ביקשו לקבל את הטכנולוגיה של החברה בכמויות קטנות, אמר ז'בקו.
הכסף הזר כבר משנה את פני תעשיית הכטב"מים באוקראינה. חברת ההשקעות האמריקאית מיטס קפיטל (MITS Capital) איחדה לאחרונה ארבע חברות ביטחוניות אוקראיניות תחת גוף אחד בשם MITS Industries. הישות החדשה תפעל מדנמרק - צעד שמטרתו להפיג את חששות המשקיעים מפני אי־היציבות באוקראינה, ולנצל את הביקוש הגובר בסקנדינביה לציוד צבאי מתקדם.
גם חברות טכנולוגיה מערביות מביעות עניין גובר בנשק האוקראיני. כך למשל, קוואנטום סיסטמס (Quantum Systems) הגרמנית רכשה ביולי 10% ממניות פרונטליין (Frontline), יצרנית כטב"מים מבוססת קייב, והתחייבה לסייע לה להרחיב את הייצור המקומי, אם כי תנאי העסקה לא נחשפו.
ההשקעה הגיעה שנתיים בלבד לאחר שפרונטליין פעלה מתוך מבנה נטוש ולא מחומם. כיום, מועסקים בה יותר מ־100 עובדים - והיא מגדילה במהירות את קצב הייצור. היתרון הבולט שלה: כטב"ם הדגל של החברה נמכר בכ־3,000 דולר בלבד - פחות משישית ממחירו של הדגם המתחרה במערב. "באירופה ובארה"ב יש חברות דומות", אומר מיקיטה רוז'קוב, מנהל השיווק הראשי של פרונטליין, "אבל הן מציעות את אותה יכולת בעלות גבוהה בהרבה".
עלויות הייצור הנמוכות מפתות גם את ממשלות בעולם המערבי. כך, הפנטגון כבר העניק מספר קטן של חוזים לסטארט־אפים אוקראינים, לרבות לכאלה המפתחים כטב"מים ארוכי טווח ומערכות נגד כטב"מים. כעת, ארה"ב ואוקראינה מנהלות משא ומתן על עסקה, לפיה חברות אוקראיניות יחלקו את טכנולוגיית הכטב"מים שלהן תמורת תמלוגים או צורות אחרות של תגמול. בריטניה ודנמרק חתמו גם הן על עסקאות משלהן עם קייב, שמטרתן לגרום ליצרני כטב"מים אוקראינים לייצר במדינותיהם.
התחזיות המטלטלות ליום שאחרי המלחמה
לפי מועצת כלי הנשק האוקראינית, באוקראינה פועלות כבר יותר מ־300 יצרניות כטב"מים. בנוסף, מאות חברות חדשות קמות ברחבי אירופה וארה"ב. עם זאת, בכירים בענף מעריכים כי לאחר תום המלחמה תתרחש טלטלה משמעותית, ורק מעטים יישארו בשוק.
עובדי פלורל (Plural), קרן הון סיכון שהשקעותיה כוללות את הסטארט־אפ הביטחוני הגרמני הלסינג (Helsing), השתתפו לאחרונה בכנס ביטחוני שבו הציגו סטארט־אפים אוקראיניים בפני משקיעים. חאלד הליואי, שותף בקרן, אמר שם: "הרוב המכריע לא יצליח, אבל כל עוד חלק מהסטארט־אפים ינצחו, יהיו גם מנצחים".