אבי כץ, מייסד ומנכ''ל GigCapital / צילום: באדיבות המצולם
חברות הספאק (SPAC), שלדים בורסאיים שהוקמו במיוחד לצורך מיזוג חברה פרטית אל תוכם - הפכו למושא ללעג בתחילת העשור הנוכחי. הן הבטיחו לסייע לחברות מבטיחות להיכנס לבורסה "בדלת האחורית", אך בפועל רוב המיזוגים הניבו חברות בינוניות שאיבדו עשרות אחוזים מערכן הותירו למשקיעים טעם מר בפה.
● מה גרם לקרנות הישראליות להכריז בבת אחת על גיוס של מעל למיליארד דולר
● אחרי הכניסה למדד ת"א 35: נקסט ויז'ן מדווחת על זינוק של 56% ברווח
כיום, חברות הספאק עושות קאמבק: עם פתיחת שוק ההנפקות באמצע השנה הנוכחית והורדת הריביות, הן מגייסות מאות מיליוני דולרים ומתחברות לטרנד אחר, כזה שהפך לסחורה חמה בקרב משקיעי התעשייה הביטחונית שחולמים על פלנטיר או אנדוריל משלהם - קרי, סטארט־אפ קטן שצומח במהירות ומאתגר את ענקיות הביטחון הקיימות עם מוצרים חכמים, זריזים ועתירי בינה מלאכותית. אחרות, מתרשמות ממניות הביטחון, כמו מניית אלביט שעקפה את טבע בקיץ האחרון והפכה לזמן קצר לישראלית השנייה בשוויה בוול סטריט.
יש גם נסיבות אובייקטיביות: העלייה בהוצאות הביטחון בארה"ב ובאירופה, הצורך לענות על אתגרי עידן טראמפ - כולל הצטיידות במל"טים, רחפנים ולווינים נמוכי מעוף - כמו גם והחשש מהעידן הפוסט קוונטי, שבו ההצפנות עלולות להיפרץ בקלות, מביאים את צבאות המערב לסגור חוזים גדולים ומהירים עם הסטארט־אפים הביטחוניים. זו התחמשות בסדרי גודל שלא נראו מאז ימי המלחמה הקרה.
ספאקים ישראליים כובשים את ארה"ב
משקיעי הספאק מגלים עניין מיוחד בחברות ישראליות, ורבים רואים בהקמת השלד הבורסאי כלי למשיכת חברות צומחות המחפשות חשיפה לשוק האמריקאי - כולל משקיעים, לקוחות ושותפים להקמת מפעלי ייצור על אדמת ארה"ב.

בארה"ב לבדה גויסו בחודשים האחרונים יותר מ־600 מיליון דולר עבור שלוש חברות ספאק שבראשן עומדים ישראלים: אבי כץ, משקיע ספאק ותיק המתגורר בניו יורק, גייס 253 מיליון דולר עבור ג'יגה־קפיטל (GigCapital), קרן הספאק שאותה הוא מייעד לרכישות ישראליות בתחום הדיפנס־טק; ומני שלום, מנכ"ל חברת האחזקות נוקליאוס (Nukkleus) שעוסקת ברכישת חברות ביטחוניות, הודיע על כוונה לגייס 150 מיליון דולר בחודש שעבר במסגרת חברת ספאק חדשה בשם "SC II".
אבי כץ מג'יגה־קפיטל מתמחה כבר שני עשורים בגיוסי ספאק - עוד לפני שהענף הפך למושמץ - ונחשב לשמרן מביניהם. הוא אחד מהבודדים ששמרו נאמנות לפורמט וגם מצליח להראות אגב כך תשואה למשקיעיו. בחודש שעבר מיזג לספאק שגייס חברה אמריקאית המייצרת מיקרו־כורים גרעיניים להפעלת חוות שרתים לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, ובספאק שהקים ב־2021 הנפיק את חברת הבינה המלאכותית ביג בר (Big Bear) שנסחרת כיום לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר.
וביום שישי האחרון, היה כץ זה שלחץ על פעמון פתיחת המסחר בנאסד"ק בפעם ה־18 בקריירה שלו. לקראת גיוס הספאק השמיני שלו, כץ גייס את חבריו מחיל הים לשעבר - מפקד חיל בדימוס האלוף (במיל') דודו בן בעש"ט וראש מספן ציוד לשעבר תא"ל (במיל') עומרי דגול. אליהם הצטרף שגריר ארה"ב ברומניה לשעבר, אדריאן צוקרמן, שניהל מטעם ממשל טראמפ הסכמים בילטרליים לחידוש צבא רומניה ולחידוש פעילותם של כורים גרעיניים.
כץ מסביר: "ב־2021 היתה בועת ספאק שיצרה שם רע למהלך. הרבה יזמים ומשקיעים חשבו שיוכלו להרוויח כסף מהיר, והרבה חברות עם שווי מופרך נכשלו. אנחנו התרחקנו מהערכים הללו ולא אפשרנו לבנקאי ההשקעות לקחת את החלקים שלקחו אז. במקום זאת, התמקדנו בתחומים שבהם האמנו, ופעלנו באופן שמרני, מקפידים לגייס בין 200 ל־250 מיליון דולר לכל ספאק".
חברות מישראל בשוק ההון? "מסובך"
לא רק חברות הספאק לוטשות עיניים למגזר הביטחוני - גם חברות אחזקות זרות המתמחות במיזוגים ורכישות מגייסות הון רוצות חלק מהעוגה: אונדס (Ondas) אחזקות, המנוהלת בידי המייסד האמריקאי אריק ברוק וקצין הנדסה ראשי לשעבר, תא"ל (במיל') אושרי לוגסי, גייסה גם היא 800 מיליון דולר במניות ואופציות במסגרת ארבע הנפקות משנה בנאסד"ק מאז חודש יוני האחרון שמשמשות בעיקר לרכישת חברות ישראליות.
כמה חודשים לפני מלחמת "חרבות ברזל", הימרה אונדס על רכישת אירובוטיקס, חברת רחפנים ישראלית שהגנה על תחנות כח, שנסחרה בבורסה בתל אביב והתקשתה לצמוח. החברה הפכה אותה לחברת רחפנים קרביים דומיננטית - הן למשימות סיור והן לתקיפת כלי טיס אחרים.
"הרעיון לקחת חברות ישראליות לשוק ההון ולפעילות בחו"ל נשמע טוב, אבל במציאות הוא מסובך", אומר בכיר בשוק הביטחוני שמכיר את פעילות חברות הספאק. "הן נזקקות לאישורים מיוחדים וצריכות לעבור את משרד הביטחון בישראל - לא עניין פשוט. לכן קל יותר להתחיל ליצור קבוצת אחזקות ישראליות שעובדות עם מערכת הביטחון הישראלית, כמו שעשו באונדס".