גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא בכל מקום מתאים לצופף": באוצר רוצים צפיפות מסביב לתחנות הרכבת

משרד האוצר מקדם בחוק ההסדרים התניה של הקמת פרויקטים תחבורתיים ברמת צפיפות הבינוי מסביבם ● לפי התוכנית, בשלב הראשון מינהל התכנון יגבש תוכנית לצפיפות רצויה בכל אזור, ובשלב השני תקצוב הפרויקט יותנה בעמידה ביעדים

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, Markus Mainka
רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, Markus Mainka

במשרד האוצר שואפים לצופף את הבינוי סביב תחנות רכבת ורכבות קלות. הרעיון הוא להחיל את עקרונות תמ"א 70 - תוכנית המתאר הארצי שגובשה לצורך העצמת הבנייה סביבת תחנות המטרו - גם ליתר פרויקטי התחבורה.

ראיון | מכרזי המטרו מתחילים, ומנכ"ל נת"ע מבטיח: "עבודות בהיקף שעוד לא ראינו"
עוד 2% למס היסף: האיום על משקיעי הנדל"ן חוזר. האם הוא יעבור?

בהצעה שמופיעה בטיוטת חוק ההסדרים מציעים באוצר להתנות את הקמת הפרויקטים בבינוי צפוף, ולמדוד את חברות התחבורה הממשלתיות על פי הצלחתן בבינוי בסביבת התחנות.

1המטרה: מימוש הפוטנציאל של מרחב התחנות

לפי האוצר, השקעות המדינה בתשתיות שכוללות מטרו, רכבות קלות ומערכות מטרוניות הן "מהגבוהות בתולדותיה", ואולם מזהירים שם ש"ללא תכנון מושכל סביב התחנות ונתיבי המערכות, נמנע מימוש הפוטנציאל הכלכלי והתחבורתי הגלום בהן. בפועל, בעוד שהמדינה משקיעה משאבים ניכרים בהקמת מערכות הסעת המונים, התכנון במרחבים הסובבים אותן נותר לעתים דל, לא מסונכרן, או בעל ניצול נמוך של הקרקע".

לפי האוצר, "מצב זה מביא לכך שההשקעה הציבורית בתחבורה אינה מניבה את התועלות המלאות האפשריות - הן מבחינת צפיפות, הן מבחינת כדאיות כלכלית, הן מבחינת שימוש יעיל בתשתית התחבורתית, והן מבחינת איכות חיים עירונית". לכן מציעים באוצר לקבוע מדיניות ממשלתית שתייצר תיאום בהשקעות בתחבורה הציבורית לבין התכנון והפיתוח הכלכלי במרחב התחנות לפי קביעת מדיניות תכנונית ותקצוב ממוקד.

2איך זה יעבוד: מינהל התכנון יגדיר סף ציפוף מינימלי

על פי ההצעה, יוטל על מינהל התכנון, בתיאום עם אגף תקציבים, להכין תוכנית מדיניות המעצימה זכויות בנייה בהתאם לעקרונות תכנון מוטה תחבורה ציבורית, תוך ניצול יעיל של הקרקע במרחב מערכות תחבורה עתירות נוסעים. לאחר אישור תוכנית המדיניות יקדם מינהל תכנון תוכנית מתאר ארצית במרחב בהתאם להמלצות תוכנית המדיניות.

לאחר שמינהל התכנון יגדיר את סף הציפוף המינימלי, לא יקודמו פרויקטים תחבורתיים אם סביבת התחנות לא תעמוד בסף הזה. גם התקצוב של מערכות הסעת המונים יותנה בעמידה בתוכנית ופרויקטים יתועדפו בהתאם.

נוסף לכך, חברות התשתית הממשלתיות כמו רכבת ישראל, נת"ע ונתיבי איילון יצטרכו לעמוד ביעדים שנתיים ויתומרצו על קידום, פיתוח ושיווק נדל"ן במרחב אמצעי התחבורה שבאחריותן.

חלק מהמוטיבציה להצעה נובע מתוך העובדה שתחנות רבות של רכבת ישראל ממוקמות מחוץ לערים משום ששם קל יותר לקדם בנייה עם מיעוט התנגדויות וקונפליקטים. ההצעה נועדה לתמרץ את הרכבת לבנות את התחנות במרכזי הערים ולכל הפחות לגרום לגופי התכנון והביצוע לצופף את הבנייה סביב התחנות הקיימות.

נוסף לכך, ההצעה אם תעבור, תאפשר לאוצר להתמודד עם דרישות פוליטיות לתקצב מערכות הסעת המונים בקווים לא כדאיים מבחינה כלכלית משום שהכדאיות נבחנת בין היתר על ידי תחזית השימוש בקו לפי מספר הנוסעים - כשהצפיפות נמוכה, הכדאיות יורדת ולהיפך. כך למשל, עמדת האוצר הייתה שקו הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת אינו כדאי ובתחילה הציעו לבטל את הפרויקט ולאחר מכן לשנמך אותו מרכבת קלה למטרונית - כל ההצעות הללו נדחו בין היתר בעקבות התערבות פוליטית.

3הביקורת: "דריסה נוספת של הרשויות המקומיות"

ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני מחברת פלאנט, מברך על היוזמה. לדבריו, התוכנית היא צעד בכיוון הנכון: "אני חושב שזה יכול לעשות הרבה טוב אף שיש הרבה אתגרים בדרך. למשל, את רוב תוכניות התחבורה מקדמים בוות"ל, שם ניתן לתכנן רק את זכות הקרקע. זאת ועוד, לפי החוק והתקנות היום אסור לבנות מעל מסילות רכבת בעוד שבעולם זה מאוד מקובל, בלונדון ניתן לראות בניינים שלמים מעל התחנות והמסילות.

"אתגר נוסף ומשמעותי הוא שקשה יותר לצופף מרחב קיים מאשר לבנות אזור חדש, וצריך לייצר כדאיות ליזמים, בשונה ממסי המטרו שהם לא הגיוניים לדעתי".

לעומתו, יעל דורי ראש תחום התכנון ב"אדם טבע ודין", מסבירה שתכנון משולב תחבורה ציבורית הוא דבר נכון אבל המימוש של העיקרון לוקה בחסר בהצעה. "יש תוכניות טובות בגוש דן ובירושלים אבל הסעיף שקובע שאין אפשרות להוריד כלפי מטה את סף הצפיפות הוא מאוד בעייתי כי בתכנון תמיד צריך שיהיה יוצא דופן. לא בכל מקום זה מתאים, למשל במרחב הררי", אומרת דורי.

לדבריה, "הארץ נהפכת ליער של מגדלים חסרי זהות שמשנים את המרקמים העירוניים למקומות סתמיים, מאיימים וחסרי זהות. תכנון צריך להיות כולל, לא רק לפי עקרון של ציפוף ליד מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) אלא להתחשב במערך התנועה הרגלית לדוגמה, בשימושים, באופי ונתוני המקום.

"כשייסדו את הוותמ"ל, לקח להם 10 שנים להבין שאי־אפשר לתכנן רק מגורים. כך זה עלול להיות עם הציפוף המוצע סביב קווי התחבורה באופן קשיח. זה לא תכנון ראוי ולא ישמור על איכות החיים ביישובים העירונים בעתיד".

גם יוגב שרביט, מומחה לכלכלה אורבנית מחברת בילד אסטרטגיה אורבנית, מעלה קשיים בתוכנית: "מדובר על דריסה נוספת של הרשויות המקומיות לקבוע את התכנון בתחומן. וכמו שתמ"א 38 יצרה מערכת תמריצים שבסופו של דבר הרשויות היו צריכות להתמודד עם המשמעויות שלהן, גם תוכנית כזאת תייצר את אותן בעיות. היה עדיף אם המדינה לא הייתה משקיעה בתוכנית כלל ארצית והייתה מעבירה לרשויות הרלוונטיות תקציבים לקידום תוכניות מקומיות שתפורות למידותיהן ולצרכיהן.

"מצד שני, המדינה מכתיבה כללים שבפועל לא יאפשרו הקמה של מתע"ן ברבות מהרשויות בישראל, כי רף הכניסה הכלכלי של מתע"ן לא נמוך בכלל. זו כמובן גישה שגויה ביסודה משום שעקרון הביקוש המושרה מדבר על כך שאם מייצרים תשתיות תחבורה עם תועלת גבוהה למשתמשים על פני האלטרנטיבות - הם ישתמשו בה. זה מתחיל משבילי אופניים מופרדים בתוך ערים, נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים שמקצרים זמני נסיעה בתח"צ ונגמר באמצעי תחבורה רבי קיבולת שמאפשרים תנועה מהירה בין מוקדים.

"תחבורה היא קטליזטור משמעותי ואם רוצים לייצר שינויים במרחב, כמו למשל לעודד התחדשות עירונית, לעודד ציפוף, הקמה של אמצעי תחבורה רבי קיבולת היא כלי לעשות זאת. המדינה יצרה פה משחק של ביצה ותרנגולת - לא יאפשרו מתע"ן עד שיגיעו לרף, אבל ייתכן שבלי המתע"ן לא יגיעו אליו".

עוד ביקורת מפנה שרביט למדינה שמייצרת מערך של כללים שהיא לא מחילה על עצמה. לדבריו, "יש לא מעט מוקדים לאורך התוואי של תמ"א 70 שאין בהם כלום - והמדינה הציבה בהם תחנות בשביל שהן יהיו מחוללות הביקושים באותם מקומות. איפה המקומות האלה? במקומות שבהם יש קרקע של המדינה והיא צפויה להרוויח מזה. איפה אין קרקע של מדינה? באזורי התחדשות עירונית שם רוב הקרקע פרטית.

"ולבסוף, הרצון שחברות תחבורה יהיו יזמיות נדל"ן לא מוצלח. חברות תחבורה צריכות להתמקד במה שהן טובות בו - תחבורה. זה נכון למקרה של אגד ונצבא ונכון לרכבת ישראל שהיא היחידה שעוסקת גם בנדל"ן".

עוד כתבות

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים