גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא בכל מקום מתאים לצופף": באוצר רוצים צפיפות מסביב לתחנות הרכבת

משרד האוצר מקדם בחוק ההסדרים התניה של הקמת פרויקטים תחבורתיים ברמת צפיפות הבינוי מסביבם ● לפי התוכנית, בשלב הראשון מינהל התכנון יגבש תוכנית לצפיפות רצויה בכל אזור, ובשלב השני תקצוב הפרויקט יותנה בעמידה ביעדים

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, Markus Mainka
רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, Markus Mainka

במשרד האוצר שואפים לצופף את הבינוי סביב תחנות רכבת ורכבות קלות. הרעיון הוא להחיל את עקרונות תמ"א 70 - תוכנית המתאר הארצי שגובשה לצורך העצמת הבנייה סביבת תחנות המטרו - גם ליתר פרויקטי התחבורה.

ראיון | מכרזי המטרו מתחילים, ומנכ"ל נת"ע מבטיח: "עבודות בהיקף שעוד לא ראינו"
עוד 2% למס היסף: האיום על משקיעי הנדל"ן חוזר. האם הוא יעבור?

בהצעה שמופיעה בטיוטת חוק ההסדרים מציעים באוצר להתנות את הקמת הפרויקטים בבינוי צפוף, ולמדוד את חברות התחבורה הממשלתיות על פי הצלחתן בבינוי בסביבת התחנות.

1המטרה: מימוש הפוטנציאל של מרחב התחנות

לפי האוצר, השקעות המדינה בתשתיות שכוללות מטרו, רכבות קלות ומערכות מטרוניות הן "מהגבוהות בתולדותיה", ואולם מזהירים שם ש"ללא תכנון מושכל סביב התחנות ונתיבי המערכות, נמנע מימוש הפוטנציאל הכלכלי והתחבורתי הגלום בהן. בפועל, בעוד שהמדינה משקיעה משאבים ניכרים בהקמת מערכות הסעת המונים, התכנון במרחבים הסובבים אותן נותר לעתים דל, לא מסונכרן, או בעל ניצול נמוך של הקרקע".

לפי האוצר, "מצב זה מביא לכך שההשקעה הציבורית בתחבורה אינה מניבה את התועלות המלאות האפשריות - הן מבחינת צפיפות, הן מבחינת כדאיות כלכלית, הן מבחינת שימוש יעיל בתשתית התחבורתית, והן מבחינת איכות חיים עירונית". לכן מציעים באוצר לקבוע מדיניות ממשלתית שתייצר תיאום בהשקעות בתחבורה הציבורית לבין התכנון והפיתוח הכלכלי במרחב התחנות לפי קביעת מדיניות תכנונית ותקצוב ממוקד.

2איך זה יעבוד: מינהל התכנון יגדיר סף ציפוף מינימלי

על פי ההצעה, יוטל על מינהל התכנון, בתיאום עם אגף תקציבים, להכין תוכנית מדיניות המעצימה זכויות בנייה בהתאם לעקרונות תכנון מוטה תחבורה ציבורית, תוך ניצול יעיל של הקרקע במרחב מערכות תחבורה עתירות נוסעים. לאחר אישור תוכנית המדיניות יקדם מינהל תכנון תוכנית מתאר ארצית במרחב בהתאם להמלצות תוכנית המדיניות.

לאחר שמינהל התכנון יגדיר את סף הציפוף המינימלי, לא יקודמו פרויקטים תחבורתיים אם סביבת התחנות לא תעמוד בסף הזה. גם התקצוב של מערכות הסעת המונים יותנה בעמידה בתוכנית ופרויקטים יתועדפו בהתאם.

נוסף לכך, חברות התשתית הממשלתיות כמו רכבת ישראל, נת"ע ונתיבי איילון יצטרכו לעמוד ביעדים שנתיים ויתומרצו על קידום, פיתוח ושיווק נדל"ן במרחב אמצעי התחבורה שבאחריותן.

חלק מהמוטיבציה להצעה נובע מתוך העובדה שתחנות רבות של רכבת ישראל ממוקמות מחוץ לערים משום ששם קל יותר לקדם בנייה עם מיעוט התנגדויות וקונפליקטים. ההצעה נועדה לתמרץ את הרכבת לבנות את התחנות במרכזי הערים ולכל הפחות לגרום לגופי התכנון והביצוע לצופף את הבנייה סביב התחנות הקיימות.

נוסף לכך, ההצעה אם תעבור, תאפשר לאוצר להתמודד עם דרישות פוליטיות לתקצב מערכות הסעת המונים בקווים לא כדאיים מבחינה כלכלית משום שהכדאיות נבחנת בין היתר על ידי תחזית השימוש בקו לפי מספר הנוסעים - כשהצפיפות נמוכה, הכדאיות יורדת ולהיפך. כך למשל, עמדת האוצר הייתה שקו הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת אינו כדאי ובתחילה הציעו לבטל את הפרויקט ולאחר מכן לשנמך אותו מרכבת קלה למטרונית - כל ההצעות הללו נדחו בין היתר בעקבות התערבות פוליטית.

3הביקורת: "דריסה נוספת של הרשויות המקומיות"

ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני מחברת פלאנט, מברך על היוזמה. לדבריו, התוכנית היא צעד בכיוון הנכון: "אני חושב שזה יכול לעשות הרבה טוב אף שיש הרבה אתגרים בדרך. למשל, את רוב תוכניות התחבורה מקדמים בוות"ל, שם ניתן לתכנן רק את זכות הקרקע. זאת ועוד, לפי החוק והתקנות היום אסור לבנות מעל מסילות רכבת בעוד שבעולם זה מאוד מקובל, בלונדון ניתן לראות בניינים שלמים מעל התחנות והמסילות.

"אתגר נוסף ומשמעותי הוא שקשה יותר לצופף מרחב קיים מאשר לבנות אזור חדש, וצריך לייצר כדאיות ליזמים, בשונה ממסי המטרו שהם לא הגיוניים לדעתי".

לעומתו, יעל דורי ראש תחום התכנון ב"אדם טבע ודין", מסבירה שתכנון משולב תחבורה ציבורית הוא דבר נכון אבל המימוש של העיקרון לוקה בחסר בהצעה. "יש תוכניות טובות בגוש דן ובירושלים אבל הסעיף שקובע שאין אפשרות להוריד כלפי מטה את סף הצפיפות הוא מאוד בעייתי כי בתכנון תמיד צריך שיהיה יוצא דופן. לא בכל מקום זה מתאים, למשל במרחב הררי", אומרת דורי.

לדבריה, "הארץ נהפכת ליער של מגדלים חסרי זהות שמשנים את המרקמים העירוניים למקומות סתמיים, מאיימים וחסרי זהות. תכנון צריך להיות כולל, לא רק לפי עקרון של ציפוף ליד מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) אלא להתחשב במערך התנועה הרגלית לדוגמה, בשימושים, באופי ונתוני המקום.

"כשייסדו את הוותמ"ל, לקח להם 10 שנים להבין שאי־אפשר לתכנן רק מגורים. כך זה עלול להיות עם הציפוף המוצע סביב קווי התחבורה באופן קשיח. זה לא תכנון ראוי ולא ישמור על איכות החיים ביישובים העירונים בעתיד".

גם יוגב שרביט, מומחה לכלכלה אורבנית מחברת בילד אסטרטגיה אורבנית, מעלה קשיים בתוכנית: "מדובר על דריסה נוספת של הרשויות המקומיות לקבוע את התכנון בתחומן. וכמו שתמ"א 38 יצרה מערכת תמריצים שבסופו של דבר הרשויות היו צריכות להתמודד עם המשמעויות שלהן, גם תוכנית כזאת תייצר את אותן בעיות. היה עדיף אם המדינה לא הייתה משקיעה בתוכנית כלל ארצית והייתה מעבירה לרשויות הרלוונטיות תקציבים לקידום תוכניות מקומיות שתפורות למידותיהן ולצרכיהן.

"מצד שני, המדינה מכתיבה כללים שבפועל לא יאפשרו הקמה של מתע"ן ברבות מהרשויות בישראל, כי רף הכניסה הכלכלי של מתע"ן לא נמוך בכלל. זו כמובן גישה שגויה ביסודה משום שעקרון הביקוש המושרה מדבר על כך שאם מייצרים תשתיות תחבורה עם תועלת גבוהה למשתמשים על פני האלטרנטיבות - הם ישתמשו בה. זה מתחיל משבילי אופניים מופרדים בתוך ערים, נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים שמקצרים זמני נסיעה בתח"צ ונגמר באמצעי תחבורה רבי קיבולת שמאפשרים תנועה מהירה בין מוקדים.

"תחבורה היא קטליזטור משמעותי ואם רוצים לייצר שינויים במרחב, כמו למשל לעודד התחדשות עירונית, לעודד ציפוף, הקמה של אמצעי תחבורה רבי קיבולת היא כלי לעשות זאת. המדינה יצרה פה משחק של ביצה ותרנגולת - לא יאפשרו מתע"ן עד שיגיעו לרף, אבל ייתכן שבלי המתע"ן לא יגיעו אליו".

עוד ביקורת מפנה שרביט למדינה שמייצרת מערך של כללים שהיא לא מחילה על עצמה. לדבריו, "יש לא מעט מוקדים לאורך התוואי של תמ"א 70 שאין בהם כלום - והמדינה הציבה בהם תחנות בשביל שהן יהיו מחוללות הביקושים באותם מקומות. איפה המקומות האלה? במקומות שבהם יש קרקע של המדינה והיא צפויה להרוויח מזה. איפה אין קרקע של מדינה? באזורי התחדשות עירונית שם רוב הקרקע פרטית.

"ולבסוף, הרצון שחברות תחבורה יהיו יזמיות נדל"ן לא מוצלח. חברות תחבורה צריכות להתמקד במה שהן טובות בו - תחבורה. זה נכון למקרה של אגד ונצבא ונכון לרכבת ישראל שהיא היחידה שעוסקת גם בנדל"ן".

עוד כתבות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

ישראל וארה"ב פתחו במתקפה באיראן, עשרות מטרות הופצצו

חיל האוויר תקף עשרות מטרות של המשטר האיראני • שר הביטחון חתם על צו מיוחד ולפיו יוטל מעתה מצב חירום מיוחד בעורף בכל שטח מדינת ישראל • בפיקוד העורף הנחו לשהות סמוך למרחבים המוגנים • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • גל תקיפות חריג בהיקפו גם בלבנון נגד פירי שיגור תת קרקעיים • עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

"להימצא סמוך למרחב מוגן": ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

על המחיר שמשלם האתלט ההוליוודי

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"