גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיחוד האירופי לבריטניה: רוצים להשתתף ב"בום הביטחוני"? שלמו מיליארדים

האיחוד האירופי משיק קרן ביטחונית חדשה לשיקום היכולות האירופיות מול רוסיה ● בריטניה מבקשת להצטרף ונתקלת בדרישת תשלום כ"דמי כניסה" ● בממלכה רותחים: "הסכום לא סביר" - אך חוששים להישאר מחוץ לחגיגה הביטחונית

סטארמר בסיור בבסיס חיל האוויר הבריטי
סטארמר בסיור בבסיס חיל האוויר הבריטי

אחד הגורמים שהטו את הכף בעבור בריטים רבים במשאל־העם שהתקיים לפני כעשור על הפרישה מהאיחוד האירופי היה ביטול תשלום המיליארדים השנתי של הממלכה המאוחדת לבריסל. נייג'ל פאראג' ובוריס ג'ונסון הסתובבו ברחבי הממלכה עם אוטובוסים שעליהם נכתב בגדול "350 מיליון ליש"ט" - הסכום שנטען כי לונדון משלמת לאיחוד מדי שבוע. הסכום היה מופרך, ובריטניה השיגה החזר כספי משמעותי מדי שנה, אבל בשורה התחתונה הבריטים העבירו בערך כעשרה מיליארד אירו מדי שנה לאיחוד האירופי. ההבטחה להוציא את הכסף על מערכות הרווחה והבריאות במקום זאת שיכנעה את הבריטים להצביע בעד הפרישה ברוב קטן.

בצל התוקפנות הטורקית: יוון מאיצה את המגעים לסגירת עסקת הענק עם משרד הביטחון הישראלי
הצעד של ארדואן נגד ישראל: איסור משלוחי מוצרים עם כיתוב בעברית

כעת, אחרי שהבריטים השלימו בהצלחה את ה"ברקזיט", שוב תופס את הכותרות בבריטניה תשלום שנתי מבוקש לאיחוד האירופי. הפעם, מדובר בדמי השתתפות שמבקשת בריסל, במטרה לאפשר לחברות בריטיות להצטרף לבום הביטחוני שעוברת היבשת ולקבל גישה לקרן רכש ביטחונית, בהיקף התחלתי של 150 מיליארד אירו. הקרן נועדה לבנות במהירות את יכולות ההגנה וההתקפה של אירופה מול רוסיה. השבוע הודיעה בריסל כי היא דורשת כ־6 מיליארד אירו עבור השתתפות חברות בריטיות, בהן BAE ואחרות, במכרזי ההגנה הכלל־אירופיים שהקרן תממן בשנים הקרובות.

בעוד ממשלת הלייבור הנוכחית הודיעה על "התחלה מחדש" של היחסים עם האיחוד האירופי והשאיפה לנהל איתו קשרי סחר וביטחון הדוקים, הסכום שהציעה בריסל נשמע גבוה מדי לבריטים בשלב זה. דיפלומטים אירופיים אמרו כי זו "רק הצעת הפתיחה", אבל הבריטים כבר הודיעו כי הם דוחים אותה, והיחסים שאותחלו שוב חווים דינמיקה של חיכוך ואי־הסכמה.

הקרן שמעוררת מחלוקת באירופה

במרכז החיכוכים בין הצדדים ניצבת קרן הגנה של האיחוד האירופי בשם SAFE (Security Action for Europe) - מהלך לגיוס 150 מיליארד אירו על ידי כל חברות הארגון שיחולקו למימון פרויקטים ביטחוניים בתחום הסייבר, ההגנה האווירית, התקשורת והגנה על גבולות, שהן חלק מ"נקודות תורפה" אירופיות. דו"ח שכתב מריו דראגי הציב את הסכום הדרוש לאיחוד לטובת מטרות ביטחון על 800 מיליארד אירו מדי שנה. הקרן הזו נחשבת כצעד ראשון בדרך לשם.

בשנה האחרונה, התגלעו עימותים רבים בתוך האיחוד על הכללים שבהם יחולקו ההלוואות מתוך הקרן. צרפת, שמעוניינת מאוד לקדם את תעשיית הנשק המקומית שלה, דרשה כי 100% ממנה יוקצה לחברות אירופיות או לכאלו הפועלות באיגוד הסחר החופשי האירופי (שוויץ, נורבגיה ועוד), יחד עם אוקראינה. גרמניה, שמעוניינת להתחמש במהירות וביעילות ואינה מהססת לרכוש נשק אמריקאי או ישראלי, דחפה בכיוון ההפוך.

בסופו של הדבר הוחלט כי רק 35% מכספי הקרן יוכלו להיות מוקצים לחברות ביטחונית במדינות זרות לאיחוד האירופי - כל עוד ייחתם אתן הסכם בילטרלי. כך ארה"ב, ישראל וטורקיה יצטרכו לשאת ולתת עם בריסל על השתתפות בפרויקטים שמממנת הקרן, ולקבל גישה לקצת יותר משליש מהכספים בה.

כעת, כדי לסמל את הקשרים הביטחוניים הקרובים, הציעה הנציבות האירופית לבריטניה "תנאים מועדפים": גישה ל־50% מהפרויקטים בקרן תמורת תשלום שנתי של שישה מיליארד ליש"ט. "זו ההצעה ההתחלתית שלנו, בין ארבעה לשישה מיליארד תמורת מחצית מהיקף המימון של הקרן", אמר גורם אירופי ל"טלגרף" הבריטי. שילוב בריטניה בפרויקטים המשותפים היא גם אינטרס אירופי, במיוחד על רקע שיתוף הפעולה הקרוב בין שבדיה לבריטניה בתחום הייצור, והובלתן של חברות ביטחוניות בריטיות בתחומים שונים.

סטארמר במבחן ראשון מול בריסל

הדינמיקה של החברות בקרן החדשה מזכירה את דפוס ההשתתפות בתוכנית "הורייזן" למחקר ופיתוח ושיתוף פעולה מדעי. בדומה לפרויקט זה, גם כאן בריטניה אמורה לשלם את הסכום, מתוך הנחה שהחברות הביטחוניות שלה ייהנו מהכנסות בשווי דומה לזה שהיא תוציא. עם זאת, קשה מאוד להעריך עד כמה אכן תיהנה התעשייה הביטחונית הבריטית מהקרן הנוכחית ואם היא לא תפסיד כתוצאה מתשלום "דמי הכניסה" לפרויקט. "אנחנו נסכים רק על תנאים שיסייעו בסופו של דבר לתעשייה שלנו ולכלכלה הבריטית" אמר מקור בדאונינג 10 לתקשורת הבריטית.

בניגוד לתוכנית "הורייזן", במקרה הזה הגופים הישראלים לא ניצבים בראש הרשימה. נכון לעכשיו, אין דיווחים על מגעים בין בריסל לבין ישראל בנוגע לחתימה על הסכם בילטרלי שיאפשר לחברות ישראליות גישה לכספי הקרן, או על הסכום שישראל תידרש לשלם בעבור כך. מקורות ביטחוניים אמרו ל"גלובס" כי הדבר משקף את התחרות ההולכת וגוברת לתעשיות הביטחוניות הישראליות מצד מתחרות ביטחוניות אירופיות, וכן על ידי מתחרות מחוץ לאיחוד. דרום קוריאה וטורקיה כבר הודיעו על כוונתן לחתום על הסכמים כאלה, כמו גם ארה"ב וקנדה.

מהצד הבריטי, ראש הממשלה קיר סטארמר - שהציב את האתחול מחדש של יחסים עם האיחוד - ייאלץ כעת לנסות ולמכור לציבור תשלום כלשהו בעבור הזכאות לכספי הקרן. אם אכן יעשה כן, זו תהיה הפעם הראשונה שבה בריטניה תידרש לשלם לבריסל מאז ה"ברקזיט". ובמצב העניינים הנוכחי, שבו מיליארדים מגולחים מהתקציב ושירותים סוציאליים נחתכים כדי לנסות ולצמצמם את הגירעון, זו צפויה להיות מלאכה קשה במיוחד.

"הם דורשים תשלום לא הגיוני"

מהצד האירופי, קיים רצון אמיתי לוודא שכספי הקרן יופנו להוצאה ביטחונית רלוונטית ויעילה - ולא ישמשו רק למימון עקיף של מערכות נשק צרפתיות ואיטלקיות אשר יעילותן שנויה במחלוקת. מגמה זו עשויה לדחוף את בריסל לחפש פשרה עם לונדון.

"שום דבר לא הוסכם עד כה, והשיחות מתנהלות", הודיעה בלקוניות לשכת ראש הממשלה הבריטי בתגובה לדרישת התשלום. מקור במשרד הוסיף בשיחה עם בלומברג: "הסכום המבוקש אינו הגיוני - הוא גבוה בהרבה ממה שציפינו". הבריטים מאשימים בעיקר את הצרפתים בהקשחת התנאים נגדם, ממניעים עצמאיים. אי השתתפות של בריטניה, הוסיף המקור, "תשלח מסר של חולשה לרוסיה".

בבריסל מצביעים על כך שתשובה שלילית מבריטניה עלולה לגרום לממלכה להחמיץ את הבום הביטחוני האירופי, עליו היא בונה כדי לחדש את הצמיחה הכלכלית בממלכה. יש גם מי שטרחו להזכיר כי לו היתה בריטניה נשארת חלק מהגוש האירופי, התשלום הזה היה נחסך ממנה. בינתיים, המשא ומתן בין הצדדים נמשך, וההכרעה צפויה להתקבל עד סוף החודש.

עוד כתבות

רמת גן / צילום: Shutterstock, Noa Ratinsky

קבלן נפסל ממכרז של תאגיד מים - בגלל מידע שדלף מתאגיד אחר

מכרז של עשרות מיליוני שקלים בתאגיד המים של אזור השרון מסתבך: החברה הזוכה טוענת שמידע עסקי חסוי שלה דלף והועבר לידי מתחרה שניסתה לפסול את זכייתה ● איך יושפע המכרז?

מבצעי מכירה (לפרויקט אין קשר לכתבה) / צילום: דרור מרמור

האוצר: כמעט שליש ממכירות הקבלנים בספטמבר כללו הטבות מימון, ובכמה התכווצו רכישות תושבי חוץ?

מסקירת הכלכלן הראשי על שוק הנדל"ן לחודש ספטמבר, עולה כי בחודש ספטמבר השוק המשיך לרדת, וגם תושבי החוץ כבר לא נוהרים ארצה לרכוש דירות ● מבדיקה עולה כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה נמכרו 1,859 דירות חדשות בחודש בממוצע, בעוד שבתשעת החודשים הראשונים של שנה שעברה הגיע מספרן ל-2,817 בחודש בממוצע - מדובר על ירידה של שליש

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל שובר שיא חדש, והמומחים תוהים: לאן הוא יכול להגיע

התחזקות השקל, לצד הרגיעה הביטחונית והאופטימיות בוול סטריט, מחזקות את ההערכות שבנק ישראל יפחית ריבית בהחלטה הקרובה ● מדד המחירים לצרכן שיתפרסם ביום שישי יהיה גורם מכריע

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

הוא פוטר וגנב 18 אלף קבצים מסווגים. עכשיו אינטל תובעת אותו

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק ● והפעם: התביעה החריגה של אינטל כנגד עובד שגנב 18 אלף קבצים ● חברת הסייבר הישראלית משלימה סבב גיוס של 75 מיליון דולר ● המהנדס מענקית השבבים עובר ל-OpenAI ● המדען הראשי של מטא מקים סטארט-אפ חדש ● ותוכנית הלימודים החדשה בישראל ● חדשות ההייטק

חיילים אוקראינים מתכוונים לשיגור רחפן מתוצרת מקומית / צילום: Reuters, Dmytro Smolienko

ההשקעה החמה של עולם הטכנולוגיה: כטב"מים שצמחו במוסכים מאולתרים

מאז הפלישה הרוסית ב־2020, מאות יזמים באוקראינה הפכו מחסנים מאולתרים למרכזים לפיתוח נשק מתקדם ● כעת, משקיעים מהמערב מזדרזים להזרים הון לחברות שצמחו מהחזית ● אבל מאחורי ההתלהבות מסתתר גם שוק צפוף, מסוכן - ומאבק הישרדות על כל דולר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מספר הישראלים שיורדים מהארץ מזנק. באילו ערים הם גרים?

המלחמה האיצה עוד יותר את העזיבה מהארץ והיא הגיעה לשיא של 78 אלף ב-2024 ● העיר ממנה עוזבים הכי הרבה את הארץ היא תל אביב, ממנה מגיעים 14% מהעוזבים; מירושלים, הגדולה יותר, מגיעים 6.3% מהעוזבים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, קורוויב ב-16%

נאסד"ק ירד ב-0.2%, דאו ג'ונס זינק במעל ל-1% ● אנבידיה ירדה לאחר שסופטבנק חשפה היום כי מכרה את כלל החזקותיה בחברה, בשווי של 5.83 מיליארד דולר ● הסנאט האמריקאי אישר אתמול הצעת חוק לסיום השבתת הממשל ● ישראליות בוול סטריט: לייבפרסון וקלטורה זינקו בעקבות הדוח הרבעוני ● הביטקוין מתקשה להתאושש, מתחת ל-104 אלף דולר ● נעילה חיובית באירופה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר

השכירות ארוכת הטווח תדעך? ההצעה שתשנה את הכללים בענף

חוק ההסדרים קובע כי כל תוכנית שכוללת דיור להשכרה ארוכת טווח, תעבור בחינה אצל השמאי הממשלתי ● המשמעות: ביטול כמעט מוחלט של מסלול "דירה להשכיר" ● ומי עשוי להרוויח

רובוט של בלייד ריינג'ר לניקוי פאנלים סולאריים / צילום: מצגת החברה

אחיו של עופר ינאי מוכר את הפעילות שנכשלה בת"א בפי 4 משוויה

אחרי שלא הצליחה להתרומם בבורסה המקומית, בלייד ריינג'ר מוכרת את פעילות חברת ניקוי הפאנלים, סולאר דרון אותה יצק לחברה שמוליק ינאי לפני פחות משנתיים, בעסקה המגלמת לה שווי של 22 מיליון דולר

מתחם קו רקיע בפארק אריאל שרון / צילום: צילום מסך מיוטיוב

האם ישראל בשלה לארנה לאומית בגודל של ה־O2 בלונדון?

הביקוש להופעות ענק בארץ הוא עצום, אך לצדו בולט המחסור במתחם ראוי עם 20 אלף מקומות שיכול לארח אותן בסטנדרט גבוה ● עם עלות השקעה המוערכת בכמיליארד שקל, הדרך למימוש הפוטנציאל אינה עוברת דרך השוק הפרטי בלבד, אלא דורשת החלטה אסטרטגית לאומית

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, Markus Mainka

"לא בכל מקום מתאים לצופף": באוצר רוצים צפיפות מסביב לתחנות הרכבת

משרד האוצר מקדם בחוק ההסדרים התניה של הקמת פרויקטים תחבורתיים ברמת צפיפות הבינוי מסביבם ● לפי התוכנית, בשלב הראשון מינהל התכנון יגבש תוכנית לצפיפות רצויה בכל אזור, ובשלב השני תקצוב הפרויקט יותנה בעמידה ביעדים

המומחה שבטוח: מצרים מתקרבת לאחת האויבות הגדולות של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: טורקיה ומצרים מודאגות מהאיום הישראלי ובונות ציר אזורי חדש, הפוליטיקו חושף מסמכים לפיהם האמריקאים חוששים לעתיד תוכנית טראמפ, והאם ישראל ממציאה עלילות דם על האיראנים? • כותרות העיתונים בעולם

אבי כץ, מייסד ומנכ''ל GigCapital / צילום: באדיבות המצולם

מיליארד וחצי דולר לרכישות דיפנס ישראליות: חברות הספאק בקאמבק

חברות הספאק חוזרות לבמה ומגייסות סכומי עתק ● המשקיעים הישראלים מובילים את הגל החדש בוול־סטריט, כשהמוקד הוא החברות הביטחוניות מישראל ● ברקע: ההתחמשות הגדולה במערב

ערן זינמן ורועי מן, מנכ''לים משותפים במאנדיי / צילום: נתנאל טוביאס

בכיר במאנדיי על המניה: "לפעמים אי אפשר לנצח מומנטום בשוק"

תחזית צמיחה מתונה הובילה לצניחת מניית מאנדיי, אף שחברת התוכנה מציגה תוצאות פיננסיות חזקות ● במקביל למעבר ללקוחות ולארגונים גדולים יותר ולשילוב הבינה מלאכותית במוצריה, בתי ההשקעות חלוקים – אופנהיימר נזהר, ג’פריס אופטימי

מטה סופטבנק בעמק הסיליקון / צילום: Shutterstock

מניית אנבידיה נפלה לאחר שסופטבנק חיסלה במפתיע את החזקותיה בחברה

סופטבנק חשפה היום כי מכרה את מניות של אנבידיה בשווי של 5.83 מיליארד דולר ● מניית אנבידיה ירדה בכ-3% לאחר עלייה מרשימה של קרוב ל־6% אמש לאחר פרסום הידיעות על סיום ההשבתות בממשל האמריקאי ● עוד מדווחת סופטבנק על עלייה משמעותית ברווח הנקי שלה בשל החזקותיה ב-OpenAI

החברות מישראל ששוברות שיאים בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

זינוק של יותר מ־2,000% מהשפל: החברות מישראל ששוברות שיאים בוול סטריט

עונת הדוחות הנוכחית הקפיצה את מניותיהן של טאואר, טבע, ג'יי פרוג ולמונייד, למחירים שבהם לא נסחרו שנים ● מה הוביל לכך ומה צפוי למניות בעתיד, על פי האנליסטים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

"אם שואלים אותך את לא מכירה אותי": מתווך נדל"ן ועו"ד מואשמים בהעלמת מס ממכירת קרקעות חקלאיות

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד עו"ד ומתווך נדל"ן בגין שורת עבירות מס, שבוצעו במסגרת עסקאות למכירת קרקעות חקלאיות באזור אשקלון ● עוד באישום: המתווך יצר קשר עם רוכשים וניסה לשכנע אותם לשקר בחקירה לגבי סכום העסקאות

מערכת ''קלע דוד'' / צילום: דוברות רפאל

בצל התוקפנות הטורקית: יוון מאיצה את המגעים לסגירת עסקת הענק עם משרד הביטחון הישראלי

לאורך השנים יוון לא השקיעה רבות בטכנולוגיות הצבאיות, וכעת מוצאת את עצמה בפער תחת האיום הטורקי ● כעת היא פועלת להאיץ את המגעים לסגירת עסקת ענק בסך כ־3 מיליארד אירו לרכישת שלוש מערכות הגנה אוויריות ישראליות מתוצרת התעשייה האווירית ורפאל

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

הפשרה שמקדמת את נקודות הזיכוי ממס ללוחמי המילואים

יו"ר ועדת הכספים דרש לכלול בחבילת ההטבות גם משרתים ששכרם נמוך מכדי ליהנות מנקודות זיכוי ממס, והגיע להבנות עם האוצר על הרחבת החוק ● בין ההסכמות: קיבוע התשלום המינימלי של 321 שקל ליום מילואים, אשר היה נהוג במהלך המלחמה ● העלות הצפויה: כחצי מיליארד שקל בשנה

מצטיידים במכלי מים בטהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא רק ישראל וסנקציות בינ"ל: משבר המים שמאיים על משטר האייתוללות

נזקים בעקבות המלחמה, מטבע מקומי שמתרסק וסנקציות בינלאומיות הופכים, כך מתברר, לבעיות משניות באיראן ● הפאניקה האמיתית: בצורת והזנחת תשתיות מאיימות להותיר את הבירה בלי מים