גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיחוד האירופי לבריטניה: רוצים להשתתף ב"בום הביטחוני"? שלמו מיליארדים

האיחוד האירופי משיק קרן ביטחונית חדשה לשיקום היכולות האירופיות מול רוסיה ● בריטניה מבקשת להצטרף ונתקלת בדרישת תשלום כ"דמי כניסה" ● בממלכה רותחים: "הסכום לא סביר" - אך חוששים להישאר מחוץ לחגיגה הביטחונית

סטארמר בסיור בבסיס חיל האוויר הבריטי
סטארמר בסיור בבסיס חיל האוויר הבריטי

אחד הגורמים שהטו את הכף בעבור בריטים רבים במשאל־העם שהתקיים לפני כעשור על הפרישה מהאיחוד האירופי היה ביטול תשלום המיליארדים השנתי של הממלכה המאוחדת לבריסל. נייג'ל פאראג' ובוריס ג'ונסון הסתובבו ברחבי הממלכה עם אוטובוסים שעליהם נכתב בגדול "350 מיליון ליש"ט" - הסכום שנטען כי לונדון משלמת לאיחוד מדי שבוע. הסכום היה מופרך, ובריטניה השיגה החזר כספי משמעותי מדי שנה, אבל בשורה התחתונה הבריטים העבירו בערך כעשרה מיליארד אירו מדי שנה לאיחוד האירופי. ההבטחה להוציא את הכסף על מערכות הרווחה והבריאות במקום זאת שיכנעה את הבריטים להצביע בעד הפרישה ברוב קטן.

בצל התוקפנות הטורקית: יוון מאיצה את המגעים לסגירת עסקת הענק עם משרד הביטחון הישראלי
הצעד של ארדואן נגד ישראל: איסור משלוחי מוצרים עם כיתוב בעברית

כעת, אחרי שהבריטים השלימו בהצלחה את ה"ברקזיט", שוב תופס את הכותרות בבריטניה תשלום שנתי מבוקש לאיחוד האירופי. הפעם, מדובר בדמי השתתפות שמבקשת בריסל, במטרה לאפשר לחברות בריטיות להצטרף לבום הביטחוני שעוברת היבשת ולקבל גישה לקרן רכש ביטחונית, בהיקף התחלתי של 150 מיליארד אירו. הקרן נועדה לבנות במהירות את יכולות ההגנה וההתקפה של אירופה מול רוסיה. השבוע הודיעה בריסל כי היא דורשת כ־6 מיליארד אירו עבור השתתפות חברות בריטיות, בהן BAE ואחרות, במכרזי ההגנה הכלל־אירופיים שהקרן תממן בשנים הקרובות.

בעוד ממשלת הלייבור הנוכחית הודיעה על "התחלה מחדש" של היחסים עם האיחוד האירופי והשאיפה לנהל איתו קשרי סחר וביטחון הדוקים, הסכום שהציעה בריסל נשמע גבוה מדי לבריטים בשלב זה. דיפלומטים אירופיים אמרו כי זו "רק הצעת הפתיחה", אבל הבריטים כבר הודיעו כי הם דוחים אותה, והיחסים שאותחלו שוב חווים דינמיקה של חיכוך ואי־הסכמה.

הקרן שמעוררת מחלוקת באירופה

במרכז החיכוכים בין הצדדים ניצבת קרן הגנה של האיחוד האירופי בשם SAFE (Security Action for Europe) - מהלך לגיוס 150 מיליארד אירו על ידי כל חברות הארגון שיחולקו למימון פרויקטים ביטחוניים בתחום הסייבר, ההגנה האווירית, התקשורת והגנה על גבולות, שהן חלק מ"נקודות תורפה" אירופיות. דו"ח שכתב מריו דראגי הציב את הסכום הדרוש לאיחוד לטובת מטרות ביטחון על 800 מיליארד אירו מדי שנה. הקרן הזו נחשבת כצעד ראשון בדרך לשם.

בשנה האחרונה, התגלעו עימותים רבים בתוך האיחוד על הכללים שבהם יחולקו ההלוואות מתוך הקרן. צרפת, שמעוניינת מאוד לקדם את תעשיית הנשק המקומית שלה, דרשה כי 100% ממנה יוקצה לחברות אירופיות או לכאלו הפועלות באיגוד הסחר החופשי האירופי (שוויץ, נורבגיה ועוד), יחד עם אוקראינה. גרמניה, שמעוניינת להתחמש במהירות וביעילות ואינה מהססת לרכוש נשק אמריקאי או ישראלי, דחפה בכיוון ההפוך.

בסופו של הדבר הוחלט כי רק 35% מכספי הקרן יוכלו להיות מוקצים לחברות ביטחונית במדינות זרות לאיחוד האירופי - כל עוד ייחתם אתן הסכם בילטרלי. כך ארה"ב, ישראל וטורקיה יצטרכו לשאת ולתת עם בריסל על השתתפות בפרויקטים שמממנת הקרן, ולקבל גישה לקצת יותר משליש מהכספים בה.

כעת, כדי לסמל את הקשרים הביטחוניים הקרובים, הציעה הנציבות האירופית לבריטניה "תנאים מועדפים": גישה ל־50% מהפרויקטים בקרן תמורת תשלום שנתי של שישה מיליארד ליש"ט. "זו ההצעה ההתחלתית שלנו, בין ארבעה לשישה מיליארד תמורת מחצית מהיקף המימון של הקרן", אמר גורם אירופי ל"טלגרף" הבריטי. שילוב בריטניה בפרויקטים המשותפים היא גם אינטרס אירופי, במיוחד על רקע שיתוף הפעולה הקרוב בין שבדיה לבריטניה בתחום הייצור, והובלתן של חברות ביטחוניות בריטיות בתחומים שונים.

סטארמר במבחן ראשון מול בריסל

הדינמיקה של החברות בקרן החדשה מזכירה את דפוס ההשתתפות בתוכנית "הורייזן" למחקר ופיתוח ושיתוף פעולה מדעי. בדומה לפרויקט זה, גם כאן בריטניה אמורה לשלם את הסכום, מתוך הנחה שהחברות הביטחוניות שלה ייהנו מהכנסות בשווי דומה לזה שהיא תוציא. עם זאת, קשה מאוד להעריך עד כמה אכן תיהנה התעשייה הביטחונית הבריטית מהקרן הנוכחית ואם היא לא תפסיד כתוצאה מתשלום "דמי הכניסה" לפרויקט. "אנחנו נסכים רק על תנאים שיסייעו בסופו של דבר לתעשייה שלנו ולכלכלה הבריטית" אמר מקור בדאונינג 10 לתקשורת הבריטית.

בניגוד לתוכנית "הורייזן", במקרה הזה הגופים הישראלים לא ניצבים בראש הרשימה. נכון לעכשיו, אין דיווחים על מגעים בין בריסל לבין ישראל בנוגע לחתימה על הסכם בילטרלי שיאפשר לחברות ישראליות גישה לכספי הקרן, או על הסכום שישראל תידרש לשלם בעבור כך. מקורות ביטחוניים אמרו ל"גלובס" כי הדבר משקף את התחרות ההולכת וגוברת לתעשיות הביטחוניות הישראליות מצד מתחרות ביטחוניות אירופיות, וכן על ידי מתחרות מחוץ לאיחוד. דרום קוריאה וטורקיה כבר הודיעו על כוונתן לחתום על הסכמים כאלה, כמו גם ארה"ב וקנדה.

מהצד הבריטי, ראש הממשלה קיר סטארמר - שהציב את האתחול מחדש של יחסים עם האיחוד - ייאלץ כעת לנסות ולמכור לציבור תשלום כלשהו בעבור הזכאות לכספי הקרן. אם אכן יעשה כן, זו תהיה הפעם הראשונה שבה בריטניה תידרש לשלם לבריסל מאז ה"ברקזיט". ובמצב העניינים הנוכחי, שבו מיליארדים מגולחים מהתקציב ושירותים סוציאליים נחתכים כדי לנסות ולצמצמם את הגירעון, זו צפויה להיות מלאכה קשה במיוחד.

"הם דורשים תשלום לא הגיוני"

מהצד האירופי, קיים רצון אמיתי לוודא שכספי הקרן יופנו להוצאה ביטחונית רלוונטית ויעילה - ולא ישמשו רק למימון עקיף של מערכות נשק צרפתיות ואיטלקיות אשר יעילותן שנויה במחלוקת. מגמה זו עשויה לדחוף את בריסל לחפש פשרה עם לונדון.

"שום דבר לא הוסכם עד כה, והשיחות מתנהלות", הודיעה בלקוניות לשכת ראש הממשלה הבריטי בתגובה לדרישת התשלום. מקור במשרד הוסיף בשיחה עם בלומברג: "הסכום המבוקש אינו הגיוני - הוא גבוה בהרבה ממה שציפינו". הבריטים מאשימים בעיקר את הצרפתים בהקשחת התנאים נגדם, ממניעים עצמאיים. אי השתתפות של בריטניה, הוסיף המקור, "תשלח מסר של חולשה לרוסיה".

בבריסל מצביעים על כך שתשובה שלילית מבריטניה עלולה לגרום לממלכה להחמיץ את הבום הביטחוני האירופי, עליו היא בונה כדי לחדש את הצמיחה הכלכלית בממלכה. יש גם מי שטרחו להזכיר כי לו היתה בריטניה נשארת חלק מהגוש האירופי, התשלום הזה היה נחסך ממנה. בינתיים, המשא ומתן בין הצדדים נמשך, וההכרעה צפויה להתקבל עד סוף החודש.

עוד כתבות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף