נמל אילת / צילום: תמר מצפי
בוועדת הכספים רוצים לתת עוד פיצויים לבעלים של נמל אילת. המקור המוצע: התקציב המיועד לתכנון רכבות ורכבות קלות.
● החל מינואר: המסים על רכבים חדשים יטפסו באלפי שקלים
● 250 מיליון שקל התכווצו ל־50: לאן נעלם שיפור השירות באוטובוסים
מאז תחילת המלחמה, באוקטובר 2023, נמל אילת, שבבעלות האחים נקש, הושבת כמעט לחלוטין, ונוסף על תקציבים שהופנו לתמיכה בו, כעת מבקשים בכנסת, מול התנגדות האוצר, לחייב אוניות לבצע עיקוף יקר של 12 יום דרך אפריקה, ולממן אותו באמצעות כספים המיועדים למערכות להסעת המונים.
ב-2012 החליטה הממשלה להפריט את נמל אילת, ושנה לאחר מכן הפעלתו עברה לידי חברת נמל אילת, בראשות האחים נקש. הזיכיון נרכש במחיר נמוך של 120 מיליון שקל, שכונה בענף "נזיד עדשים" לנוכח הפקת הדיבידנדים העצומה שעלתה בידם מאז, ולנוכח העובדה שהרוכשים כיסו את השקעתם בתוך ארבע שנים בלבד. כוונת המדינה הייתה שהנמל יעסוק גם בניטול מכולות, אלא שהוא התמקצע בפריקת מכוניות - התחום הרווחי ביותר בענף הספנות.
עד שהתחילה המלחמה, מחצית מהמכוניות שיובאו לישראל נפרקו באילת. כמו כן פועלים במרחב הנמל גם קו של קצא"א להובלת נפט גולמי ויצוא דשנים ומחצבים. לפי נתונים שנחשפו בדיוני ועדת הכלכלה, בעלי הנמל משכו דיבידנד בסך 162 מיליון שקל בארבע השנים שקדמו למלחמה.
המלחמה ומתקפות החות'ים על הים האדום הביאו להפסקה מוחלטת כמעט של פריקת אוניות בנמל אילת. ב-2023 הכנסות הנמל הסתכמו ב־212 מיליון שקל, וב-2024, כשהנתיב דרך הים האדום נסגר, הן עמדו על 42 מיליון בלבד - ירידה של 80%.
לחייב אוניות לעשות את הסיבוב
לנמל ניתן סיוע בתקופה האמורה, במסגרת מתווה העסקים לכלל המשק, וכן במסגרת מתווה סיוע לעסקים בערים מוטות תיירות, וכן הוא קיבל דחיית תשלומים מטעם המדינה וערבות מדינה להלוואה. גורמי המקצוע סברו שאין צורך לפצותו מעבר לכך, לנוכח הרווחים העצומים שהפיק מאז, ולנוכח העובדה שאין בעיה משקית בהובלת מכוניות לישראל, שכן אלו עוגנות בנמלי הים התיכון.
ואולם, בסופו של דבר, ביוני האחרון הצביעה הממשלה על מתווה ייעודי לסיוע לנמל, כך שניתן לו סכום של עד 15 מיליון שקל לפיצויים, שמותנה בתשלום דמי שימוש (שהנמל עדיין לא שילם למדינה מאז שפרצה המלחמה, בסכום של כ־3 מיליון שקל).
בחודשים האחרונים קיימה ועדת הכספים לא פחות משלושה דיונים בנושא, לאחר שבשנתיים האחרונות התקיימו מספר דיונים גם בוועדת הכלכלה. בדיון בסוף אוקטובר עלה נושא האוניות שנדרשות לעקוף את איומי החותים ב-12 ימים דרך אפריקה. במשרד הכלכלה העריכו את הסיבוב במיליון דולר לכל אונייה, ובנמל העריכוהו ב-1.2 מיליון שקל. ההצעה שעלתה היא שהמדינה תממן מחצית הסכום לכל אונייה, ובשאר יתחלקו הנמל והיבואנים בצורה שווה. נוסף על כך, בנמל ובהסתדרות הציעו לחתום על צו יבוא שיחייב את חלק מהאוניות לבוא לאילת.
ואכן, ההצעה שגובשה והוצגה בדיון בחודש שעבר כוללת סבסוד של כחצי מיליון דולר לעידוד יבוא כלי רכב דרך אילת ובהיקף מרבי של 21 מיליון שקל, כדי להבטיח פריקה של ארבע אוניות בחודש ולמשך שלושה חודשים, וכי במקביל יקודם צו היבוא לכלי רכב מהמזרח דרך אילת לתקופה של חצי שנה.
לאחרונה פנה מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, לאוצר, כדי להשיג תקציב למתווה, אלא שבאוצר סירבו לממנו בתקציב מיוחד, וביקשו ממשרד התחבורה לקחת ממקורותיו - למשל מהסל התקציבי לתכנון מערכות הסעת המונים, כמו רכבות ורכבות קלות.