גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד הכלכלה הכריז על רפורמה חדשה. אבל מה עם הקודמת?

משרד הכלכלה מציג רפורמת יבוא חדשה - הפעם עם חותמת אמריקאית ● אלא שבשונה מהרפורמה האירופית, החוק יאפשר יבוא של מוצרים שיוצרו על אדמת ארה"ב בלבד, כך שהמהלך כמעט ואינו נוגע לרוב המוצרים המשווקים בשוק האמריקאי אשר מיובאים גם הם מחו"ל ● בינתיים, ההבטחות להקלה על יוקר המחיה נתקלות בבירוקרטיה ונשארות על הנייר בלבד ● גלובס עושה סדר

ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

משרד הכלכלה הכריז אמש (ג') על הרחבת רפורמת התקינה גם לארה"ב. מעתה, מוצרים שיוצרו בארה"ב יוכלו להיכנס בשערי ישראל ללא צורך בקבלת תקן ישראלי ייחודי. המטרה: להוזיל עלויות, להגביר תחרות ולהקל על יוקר המחיה.

דוח המבקר: גם רפורמת יבוא שלישית תוך ארבע שנים לא סייעה להורדת יוקר המחיה
מספר הישראלים שיורדים מהארץ מזנק. באילו ערים הם גרים?

אלא שהרפורמה החדשה כוללת חורים לא מעטים, בעוד קודמתה - "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - טרם הניבה את ההבטחות הגדולות. מבקר המדינה אף מצביע על יישום בעייתי שלא הביא להקלה ביוקר המחיה.

מה עוצר את הרפורמות, ומה נדרש כדי שהן יעבדו? גלובס עושה סדר.

מה כוללת פתיחת היבוא מארה"ב?

לפי משרד הכלכלה, החוק החדש "יאפשר מסלול חדש ליבוא, ייצור ומכירה של מוצרים החייבים בעמידה בתקן רשמי - גם על בסיס ייצור בארה"ב ועמידה בדרישות האסדרה הפדרלית האמריקאית". כמו ברפורמה האירופית, גם כאן מדובר בצעד נוסף לפתיחת המשק ליבוא חופשי ותחרותי יותר.

אך למעשה מדובר ברפורמה מצומצמת בהרבה. היא תחול רק על מוצרים שיוצרו בפועל בארה"ב, ולא על מוצרים שיובאו אליה ממדינות אחרות. זאת בניגוד למודל האירופי, שבו כל מוצר המשווק באירופה, גם אם יוצר באסיה, יכול להיכנס לישראל. המשמעות: מוצר העומד בדרישות הרגולציה האמריקאית, אך מיוצר בסין או בוייטנאם - יישאר מחוץ לשוק הישראלי.

בלובי 99, שהיו שותפים לקידום הרפורמה האירופית ונאבקו בביטול חריגים, מזהירים שהמגבלה הזאת מרוקנת את הרפורמה מתוכן: "מדובר בתנאי שאינו נובע משיקולי בטיחות, בריאות או איכות, אלא מהווה מכשול ליבוא אפקטיבי ממדינות אחרות", טוענים בארגון. "המשמעות היא אחת: חסם בפני יבואנים קטנים, פגיעה בתחרות, והנצחת כוחם של היבואנים הגדולים". עם זאת, בלובי מברכים על עצם הכיוון של הרוח, וקוראים למשרד הכלכלה להסיר את המגבלה.

אילו מוצרים מארה"ב לא יוכלו להימכר בארץ?

למרות היקף הייצור העצום של ארה"ב, מרבית המוצרים הרלוונטיים לשוק הישראלי כלל אינם מיוצרים בתחומה. בתחום מוצרי חשמל, רק 35%-40% מיוצרים בארה"ב; בצעצועים ובמוצרי תינוקות, הענפים שהציפיות מהם היו הגדולות ביותר - כ-10% בלבד. גם מרבית מוצרי ההיגיינה, דוגמת משחות שיניים, מגיעים ממדינות אסיה.
המשמעות: הרפורמה החדשה צפויה להשפיע רק על חלק קטן מהמוצרים.

גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר, מציינת כי מדובר בצעד "חסר ולא מספק": "לתחום את הרפורמה למוצרים שמיוצרים רק על אדמת ארה"ב, ולא לכלול את כלל המוצרים המשווקים ממנה, ישאיר לא מעט מוצרים מחוץ למהלך. אנו קוראים למשרד הכלכלה לחזור לשולחן הדיונים ולכלול גם את אלו".

מה קורה עם "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"?

גם הרפורמה שנחשבת מקיפה הרבה יותר, שאמורה לכלול את כל המוצרים שמשווקים באירופה (לא משנה היכן יוצרו בפועל), לא מביאה בינתיים תוצאות דרמטיות.

עם השקתה, משרד הכלכלה הבטיח חיסכון של 6,000 שקל לשנה למשק בית ממוצע. אלא שבפועל, יוקר המחיה ממשיך לעלות: האינפלציה עומדת על 2.5% (בעיקר הודות לירידת מחירי הטיסות), ומחירי המזון עולים בקצב מהיר אף יותר. במשרד הבריאות, האחראי על תחום המזון, מסבירים כי הורדת יוקר המחיה אינה יעד הרפורמה, ואם תתרחש - זו "תופעת לוואי מבורכת".

מה עוצר את התחרות ביבוא?

דוח מבקר המדינה שפורסם באוקטובר האחרון מצביע על התמונה הרחבה: ישראל מייבאת מעט מדי ביחס לגודל כלכלתה, שוק היבוא ריכוזי, והמחירים - גבוהים בהרבה מהמקובל במערב. גם הרפורמות, קובע המבקר, אינן מצליחות לפרוץ את המעגל.

"ביישום הרפורמה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' ציבור היבואנים אינו מצוי בתהליכי היבוא ויש פערי מידע, והממונה על התקינה במשרד הכלכלה לא פרסם מסמך המפרט את מדיניות האכיפה של הממונה על התקינה נכון למועד סיום הביקורת באפריל 2025, ואין מוקד מקצועי זמין לפניות יבואנים. אי-ודאות כאמור עלולה לפגוע במטרת הרפורמה, להפחית את מספר היבואנים ואת היקף היבוא ולגרום לעיכובים במשלוחים", כתב.

אחת הדוגמאות לקושי היא הבלבול סביב שיוך מוצרים לדירקטיבות האירופיות הרלוונטיות. אלעד ברשאן, מנהל פיתוח עסקי בחברת מורן קרגו עמילות מכס ושילוח בינלאומי , מספר: "כשלקוח שלי, לדוגמה, מבקש לייבא שלטי לד לתצוגה דרך המסלול האירופי, כדי לעשות את זה צריך לקחת את פריט המכס, להמיר אותו למספר תקן, ואת

"זה לחפש במנוע החיפוש של מכון התקנים שמפנה לדירקטיבה האירופית הרלוונטית. אך בפועל, חיפוש כזה מביא לא פחות מ-12 דירקטיבות ורגולציות אירופיות שונות. חלקן רלוונטיות יותר, ואחרות פחות. אין אפשרות לדעת מה הדירקטיבות הרלוונטיות שהיבואן מצהיר על עמידה בו. אם היבואן יטעה, יוטלו עליו עיצומים כספיים משמעותיים. בפועל, יבואנים חוזרים לבדיקה היקרה והמסורבלת דרך מכון התקנים".

לדבריו, ניתן לפתור זאת בשתי דרכים: האחת - לדייק את ההפניות בין מוצרים לדירקטיבות; השנייה - להסתפק בהצהרה על שיווק בפועל באירופה, במקום על עמידה בתקינה ספציפית.

תגובת משרד הכלכלה: "התיקון לחוק שפורסם אמש נוסח בהתאם להנחיות החלטת הממשלה, כחלק ממהלך אסטרטגי לקידום הסרת חסמי סחר ופתיחת השוק לתחרות. חשוב עוד להדגיש - על מנת לשמור על יתרון תחרותי ליצרנים הישראלים, מוצר שמיוצר בישראל בהתאם לדרישות השוק האמריקאי יוכל להימכר גם בישראל, ללא דרישות נוספות. באשר לרפורמה 'מה שטוב לאירופה - טוב לישראל' - מדובר במוצרים המגיעים לצרכנים והם בעלי תקן רשמי אשר נועד, בראש ובראשונה, להבטיח את בטיחות הציבור בריאותו ושמירה על הסביבה. כמו באירופה, ישנם גם מוצרים תחת קבוצות להן דרישות מורכבות יותר תחת התקן הכללי, אך אינן מחייבות כל מוצר בה, ולכן הוקם מוקד מידע ייעודי במשרד הכלכלה, שמספק ליבואנים מענה מקצועי, מהיר וממוקד לשאלות רגולטוריות".

עוד כתבות

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"