ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
משרד הכלכלה הכריז אמש (ג') על הרחבת רפורמת התקינה גם לארה"ב. מעתה, מוצרים שיוצרו בארה"ב יוכלו להיכנס בשערי ישראל ללא צורך בקבלת תקן ישראלי ייחודי. המטרה: להוזיל עלויות, להגביר תחרות ולהקל על יוקר המחיה.
● דוח המבקר: גם רפורמת יבוא שלישית תוך ארבע שנים לא סייעה להורדת יוקר המחיה
● מספר הישראלים שיורדים מהארץ מזנק. באילו ערים הם גרים?
אלא שהרפורמה החדשה כוללת חורים לא מעטים, בעוד קודמתה - "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - טרם הניבה את ההבטחות הגדולות. מבקר המדינה אף מצביע על יישום בעייתי שלא הביא להקלה ביוקר המחיה.
מה עוצר את הרפורמות, ומה נדרש כדי שהן יעבדו? גלובס עושה סדר.
מה כוללת פתיחת היבוא מארה"ב?
לפי משרד הכלכלה, החוק החדש "יאפשר מסלול חדש ליבוא, ייצור ומכירה של מוצרים החייבים בעמידה בתקן רשמי - גם על בסיס ייצור בארה"ב ועמידה בדרישות האסדרה הפדרלית האמריקאית". כמו ברפורמה האירופית, גם כאן מדובר בצעד נוסף לפתיחת המשק ליבוא חופשי ותחרותי יותר.
אך למעשה מדובר ברפורמה מצומצמת בהרבה. היא תחול רק על מוצרים שיוצרו בפועל בארה"ב, ולא על מוצרים שיובאו אליה ממדינות אחרות. זאת בניגוד למודל האירופי, שבו כל מוצר המשווק באירופה, גם אם יוצר באסיה, יכול להיכנס לישראל. המשמעות: מוצר העומד בדרישות הרגולציה האמריקאית, אך מיוצר בסין או בוייטנאם - יישאר מחוץ לשוק הישראלי.
בלובי 99, שהיו שותפים לקידום הרפורמה האירופית ונאבקו בביטול חריגים, מזהירים שהמגבלה הזאת מרוקנת את הרפורמה מתוכן: "מדובר בתנאי שאינו נובע משיקולי בטיחות, בריאות או איכות, אלא מהווה מכשול ליבוא אפקטיבי ממדינות אחרות", טוענים בארגון. "המשמעות היא אחת: חסם בפני יבואנים קטנים, פגיעה בתחרות, והנצחת כוחם של היבואנים הגדולים". עם זאת, בלובי מברכים על עצם הכיוון של הרוח, וקוראים למשרד הכלכלה להסיר את המגבלה.
אילו מוצרים מארה"ב לא יוכלו להימכר בארץ?
למרות היקף הייצור העצום של ארה"ב, מרבית המוצרים הרלוונטיים לשוק הישראלי כלל אינם מיוצרים בתחומה. בתחום מוצרי חשמל, רק 35%-40% מיוצרים בארה"ב; בצעצועים ובמוצרי תינוקות, הענפים שהציפיות מהם היו הגדולות ביותר - כ-10% בלבד. גם מרבית מוצרי ההיגיינה, דוגמת משחות שיניים, מגיעים ממדינות אסיה.
המשמעות: הרפורמה החדשה צפויה להשפיע רק על חלק קטן מהמוצרים.
גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר, מציינת כי מדובר בצעד "חסר ולא מספק": "לתחום את הרפורמה למוצרים שמיוצרים רק על אדמת ארה"ב, ולא לכלול את כלל המוצרים המשווקים ממנה, ישאיר לא מעט מוצרים מחוץ למהלך. אנו קוראים למשרד הכלכלה לחזור לשולחן הדיונים ולכלול גם את אלו".
מה קורה עם "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"?
גם הרפורמה שנחשבת מקיפה הרבה יותר, שאמורה לכלול את כל המוצרים שמשווקים באירופה (לא משנה היכן יוצרו בפועל), לא מביאה בינתיים תוצאות דרמטיות.
עם השקתה, משרד הכלכלה הבטיח חיסכון של 6,000 שקל לשנה למשק בית ממוצע. אלא שבפועל, יוקר המחיה ממשיך לעלות: האינפלציה עומדת על 2.5% (בעיקר הודות לירידת מחירי הטיסות), ומחירי המזון עולים בקצב מהיר אף יותר. במשרד הבריאות, האחראי על תחום המזון, מסבירים כי הורדת יוקר המחיה אינה יעד הרפורמה, ואם תתרחש - זו "תופעת לוואי מבורכת".
מה עוצר את התחרות ביבוא?
דוח מבקר המדינה שפורסם באוקטובר האחרון מצביע על התמונה הרחבה: ישראל מייבאת מעט מדי ביחס לגודל כלכלתה, שוק היבוא ריכוזי, והמחירים - גבוהים בהרבה מהמקובל במערב. גם הרפורמות, קובע המבקר, אינן מצליחות לפרוץ את המעגל.
"ביישום הרפורמה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' ציבור היבואנים אינו מצוי בתהליכי היבוא ויש פערי מידע, והממונה על התקינה במשרד הכלכלה לא פרסם מסמך המפרט את מדיניות האכיפה של הממונה על התקינה נכון למועד סיום הביקורת באפריל 2025, ואין מוקד מקצועי זמין לפניות יבואנים. אי-ודאות כאמור עלולה לפגוע במטרת הרפורמה, להפחית את מספר היבואנים ואת היקף היבוא ולגרום לעיכובים במשלוחים", כתב.
אחת הדוגמאות לקושי היא הבלבול סביב שיוך מוצרים לדירקטיבות האירופיות הרלוונטיות. אלעד ברשאן, מנהל פיתוח עסקי בחברת מורן קרגו עמילות מכס ושילוח בינלאומי , מספר: "כשלקוח שלי, לדוגמה, מבקש לייבא שלטי לד לתצוגה דרך המסלול האירופי, כדי לעשות את זה צריך לקחת את פריט המכס, להמיר אותו למספר תקן, ואת
"זה לחפש במנוע החיפוש של מכון התקנים שמפנה לדירקטיבה האירופית הרלוונטית. אך בפועל, חיפוש כזה מביא לא פחות מ-12 דירקטיבות ורגולציות אירופיות שונות. חלקן רלוונטיות יותר, ואחרות פחות. אין אפשרות לדעת מה הדירקטיבות הרלוונטיות שהיבואן מצהיר על עמידה בו. אם היבואן יטעה, יוטלו עליו עיצומים כספיים משמעותיים. בפועל, יבואנים חוזרים לבדיקה היקרה והמסורבלת דרך מכון התקנים".
לדבריו, ניתן לפתור זאת בשתי דרכים: האחת - לדייק את ההפניות בין מוצרים לדירקטיבות; השנייה - להסתפק בהצהרה על שיווק בפועל באירופה, במקום על עמידה בתקינה ספציפית.
תגובת משרד הכלכלה: "התיקון לחוק שפורסם אמש נוסח בהתאם להנחיות החלטת הממשלה, כחלק ממהלך אסטרטגי לקידום הסרת חסמי סחר ופתיחת השוק לתחרות. חשוב עוד להדגיש - על מנת לשמור על יתרון תחרותי ליצרנים הישראלים, מוצר שמיוצר בישראל בהתאם לדרישות השוק האמריקאי יוכל להימכר גם בישראל, ללא דרישות נוספות. באשר לרפורמה 'מה שטוב לאירופה - טוב לישראל' - מדובר במוצרים המגיעים לצרכנים והם בעלי תקן רשמי אשר נועד, בראש ובראשונה, להבטיח את בטיחות הציבור בריאותו ושמירה על הסביבה. כמו באירופה, ישנם גם מוצרים תחת קבוצות להן דרישות מורכבות יותר תחת התקן הכללי, אך אינן מחייבות כל מוצר בה, ולכן הוקם מוקד מידע ייעודי במשרד הכלכלה, שמספק ליבואנים מענה מקצועי, מהיר וממוקד לשאלות רגולטוריות".