ההשכלה הטכנולוגית קריטית למשק / צילום: Shutterstock, NDAB Creativity
מערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל היא אחת מאבני היסוד של המשק. מעל ל־70 מכללות טכנולוגיות מכשירות מדי שנה אלפי הנדסאים וטכנאים בתחומי התעשייה, ההייטק והביטחון. עבור רבים בפריפריה החברתית והגאוגרפית, לימודי ההנדסאים הם שער למוביליות תעסוקתית ולפרנסה יציבה. אלא שבמשך שנים סבלה המערכת מתת־תקצוב, פיצול בין משרדי ממשלה שונים, והיעדר מדיניות ארוכת־טווח. האם המצב הזה יכול להשתנות?
● המוניטור | שוק הקריפטו פורח בישראל. הממשלה מגיעה אליו באיחור
● המוניטור | יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?
משבר של עשורים
אחד הגופים החשובים בתחום הוא המכון להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) שאחראי על המכללות הטכנולוגיות. מה"ט, הפועל תחת משרד העבודה, מופקד על ניהול, פיקוח ותקצוב המכללות.
בין תפקידיו המרכזיים: הכרה ומתן רישיון למוסדות חינוך טכנולוגי, כתיבת תוכנית הלימודים בצורה המותאמת לצרכי המשק השונים, פיקוח על הניהול האקדמי והמנהלי של המכללות, קיום בחינות גמר, מתן תעודות הסמכה לטכנאים והנדסאים - וניהול התקציב הממשלתי המוקצה להשכלה הטכנולוגית, באמצעות חלוקתו בין המוסדות, בהתאם לנוסחאות תקצוב וקריטריונים מסוימים.
למרות חשיבותן, המכללות הטכנולוגיות בישראל מתמודדות עם משבר מתמשך זה עשורים. כבר ב־2014 ה־OECD ציין כשלים שונים בתחום זה בישראל, לרבות פיצולו בין משרדי ממשלה שונים שלא פועלים בתיאום זה עם זה. מה"ט פועל תחת משרד העבודה, לצד מעורבות משרד האוצר (תקצוב), משרד החינוך (תיכונים טכנולוגיים). התקצוב גם לא מספיק, ואין הכרה בהסמכה של החינוך הטכנולוגי העל־תיכוני בקבלה למוסדות אקדמיים.
בנוסף, נמצא שהתקצוב לסטודנט המוקצה לסטודנטים במכללות הטכנולוגיות נמוך בפער מהתקצוב לסטודנט באוניברסיטאות בתחומי הלימוד השונים. זה נכון אפילו בהשוואה לתקצוב בבתי הספר התיכונים, וזאת למרות שעות הלימוד הרבות המושקעות בתלמידים בכל שנה.
במהלך השנים, הממשלה ניסתה לשנות את זה. בשנת 2018, התקבלה החלטת ממשלה שהשיקה את הרפורמה המקיפה במערכת ההשכלה הטכנולוגית. רפורמה זו התמקדה בבניית תשתית מערכתית להגדלת מספר הסטודנטים במכללות הטכנולוגיות ושיפור איכות ההכשרה כדי להתאים אותה לצורכי שוק העבודה. בשנת 2019 התקבלה החלטה שהוסיפה התאמות לרפורמה, תוך שימת דגש על הנגשת ההשכלה הטכנולוגית לאוכלוסיות מוחלשות ושיפור התשתיות הטכנולוגיות במכללות.
● קישור לדוח המלא
בניית מערכת יציבה
אבל זה לא הספיק. מהסיבה הזאת, בפברואר 2023 התקבלה החלטת ממשלה 171 - "תוכנית לחיזוק ההשכלה הטכנולוגית בישראל". מדובר בתוכנית חומש נרחבת שמטרתה להגדיל את מספר הבוגרים ולשפר את איכות ההכשרה, בין היתר דרך קביעת יעדים ברורים, שינוי אופן התקצוב, הקלות בהמשך לימודים, ופתיחת מסלולים חדשים באזורים ובאוכלוסיות עם נגישות פחותה להשכלה טכנולוגית.
התוכנית של מה"ט לשנים תשפ"ד־תשפ"ח שימשה בסיס מרכזי לעדכון הרפורמה. התוכנית הדגישה את הצורך בהתאמת תכני הלימוד לשינויים טכנולוגיים מהירים ולדרישות שוק העבודה, קידום חדשנות ופיתוח תשתיות לימוד מתקדמות, ושילוב אוכלוסיות מגוונות כמו חרדים, ערבים ותושבי הפריפריה. החלטה 171 נועדה להמשיך את המגמות הללו ולבנות מערכת יציבה ופרודוקטיבית יותר, המסוגלת להכשיר כוח אדם מקצועי ומיומן לטווח הארוך.
ההחלטה מתמקדת במספר יעדים מרכזיים. הראשון הוא הגדלת מספר הבוגרים, עם שאיפה להכשיר לפחות 15 אלף הנדסאים וטכנאים מוסמכים מדי שנה. היעד השני הוא חיזוק איכות ההכשרה, בדגש על העלאת שיעור הזכאים לתעודות וחיזוק מעמדם של מקצועות ההנדסה. היעד השלישי, שילוב אוכלוסיות מגוונות - קידום שילוב אוכלוסיות כמו חרדים, ערבים ותושבי פריפריה באמצעות תמריצים ונגישות מוגברת. היעד האחרון הוא חדשנות ופיתוח תשתיות - השקעה בפיתוח שלוחות חדשות, עדכון תוכניות לימודים והתאמתן לשוק העבודה.
שילוב אוכלוסיות
אחד הניסיונות לממש את היעדים הוא יצירת תוכנית ייעודית להעלאת כמות הגברים החרדים בלימודי הנדסאים. זאת, במטרה לעודד השתלבות גברים חרדים בלימודים טכנולוגיים במכללות מה"ט. משרד העבודה, יחד עם אגף התקציבים, יפעיל תכנית ייעודית הכוללת תקצוב מיוחד לכל סטודנט חרדי, קביעת קריטריונים גמישים לפתיחת שלוחות באזורים חרדיים, ותמריצים למכללות שיקלטו סטודנטים חרדים ויסייעו להם להצליח. בנוסף, תוקם תוכנית לאיתור, הכוונה וליווי סטודנטים חרדים כדי לצמצם נשירה ולהגביר השמה בעבודה.
ומה קרה בשטח? לפי אתר משרד ראש הממשלה, התוכנית אומנם אושרה, אך בשל המלחמה קוצץ התקציב. החל תהליך אישור הפטור מחדש עם התקציב המקוצץ, ולאחר מכן התווסף שוב תקציב והתהליך התחיל מחדש. כעת, הדבר נמצא בהמתנה לאישור הפטור בתוך המשרד.
לעומת זאת, במה"ט דיווחו על יישום הסעיף. לדבריהם, במסגרת המהלך עודכן מבחן תמיכות ייעודי, שבאמצעותו סטודנטים חרדים מקבלים מימון שכר לימוד והמכללות מתוקצבות בגינם. בשנת תשפ"ד קיבלו תמיכה כ־1,600 סטודנטים ב־31 מוסדות.
בנוסף, הושקה תכנית "מיגו" בהיקף של 70 מיליון שקל לעידוד, הכוון וגיוס גברים חרדים ללימודים טכנולוגיים, וכבר החלה הקמת כיתות ייעודיות ברחבי הארץ. לבסוף, עודכן מודל השלוחות כך שיקל על פתיחת שלוחות חדשות במגזר החרדי, מה שהוביל לפתיחת ארבע שלוחות חדשות בבני ברק, בית שמש, אשדוד ופתח תקווה.
כמו כן, ההחלטה קבעה שמשרד העבודה, בשיתוף אגף התקציבים באוצר, יגבש תכנית מקיפה שמטרתה ליצור התאמה מירבית בין הלימודים הטכנולוגיים לצורכי התעשייה המשתנים, כדי להבטיח שבוגרי מכללות מה"ט ישתלבו בצורה מיטבית בשוק העבודה וכי ההכשרה תענה באופן שוטף על דרישות המשק.
איך זה יושם? ממה"ט נמסר כי הוקמה תוכנית מעסיקים לחיזוק הקשר בין ההכשרה הטכנולוגית לתעשייה ולעידוד השתלבות הבוגרים בתעסוקה. במסגרת מסלול הפרקטיקום, סטודנטים מבצעים התמחות מעשית אצל מעסיקים במקום פרויקט גמר, וזוכים לתקצוב ייעודי שמאפשר להם לצבור ניסיון מקצועי עוד במהלך הלימודים.
לצד זאת, בתוכנית "עתידאים", שמופעלת בשיתוף עמותת עתידים, הוכשרה מסגרת ייחודית לשיתוף פעולה עם מעסיקים: המעסיקים שותפים במיון הסטודנטים, משפיעים על תכני ההכשרה ונושאים בחלק מעלויותיה, מתוך התחייבות להעסיק את הבוגרים. התכנית מיועדת בעיקר לצעירים מהפריפריה, הכוללים סיוע במימון הלימודים, דמי קיום וליווי אישי עד להשתלבות בעבודה בתחום ההנדסאי.
איך מחלקים את הכסף?
ההחלטה שמה דגש מיוחד על עניין התקצוב. כך, הוגדרה שיטת תקצוב חדשה למכללות מה"ט הכוללת תקצוב לפי פרמטרים כמו מספר תלמידים, הצלחה בלימודים וביקוש במקצוע. ההחלטה גם מסדירה את שיטת התקצוב החדשה של מכללות מה"ט ושלוחותיהן, באופן כזה שהתקציב לכל מכללה יחושב לפי מספר הסטודנטים משנה שעברה ותעריף קבוע לכל תחום לימוד, עם מגבלת גידול שנתית של עד 5%.
התקצוב בפועל יושפע גם מביצועי המכללה, לפי שיעור הניגשים לבחינות ושיעור מקבלי הדיפלומה, ותעריפי התחומים יעודכנו כך שמסלולים המובילים למשרות בשכר גבוה יקבלו תקצוב מוגדל, שיוצמד בהמשך לשכר הממוצע במשק. מסלולים שאינם תורמים לשיפור תעסוקתי או שאינם מבוקשים בשוק העבודה לא יתוקצבו. רק מכללות גדולות ופעילות, שמפעילות לפחות שלוש מגמות מוכרות, יהיו זכאיות לתקציב.
אבל ההחלטה לא עסקה רק בצורה, אלא גם דאגה להקצאת כספים. לפי ההחלטה, בשנת 2024 יוקצה תקציב של 125 מיליון שקל לבינוי ושדרוג תשתיות במכללות מה"ט, בהתאם לעקרונות שוויוניים וקריטריונים מקצועיים.
ההוראה הייתה שמחצית מהתקציב תופנה למכללות קיימות, עם עדיפות למוסדות שבהם צפיפות הסטודנטים גבוהה ביחס לשטח הבנוי. כ־30% מהתקציב יוקצו להקמת שלוחות חדשות ולהצטיידות במכשור מתקדם, בעיקר באזורים ללא מענה טכנולוגי מתאים, תוך מתן דגש על הרחבת הנגישות להשכלה בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית. עוד 10% מהתקציב יוקצו לעידוד חדשנות, פתיחת תוכניות לימוד חדשות ושיפור הרמה הפדגוגית.
לדברי מה"ט, בהתאם להחלטת הממשלה, אכן גובשו ויושמו מספר נהלים תקציביים בתחום הבינוי והפיתוח במכללות מה"ט. בינואר 2025 פורסם נוהל בינוי ותשתיות, שנועד לעודד את המכללות להרחיב ולשדרג את מתקניהן כדי למשוך סטודנטים, במיוחד במגמות בעלות שכר גבוה, בהיקף תקציב של 70 מיליון שקלים.
יתר על כן, בעקבות המלחמה הוקצה תקציב של 10 מיליון שקלים לטובת נוהל מיגון, שנועד לספק מענה למכללות הפועלות בקו העימות. במקביל, יצא לדרך פיילוט של נוהל חדשנות בשיתוף ג'וינט ישראל, שמטרתו קידום יוזמות חדשניות במכללות. שלוש תוכניות שונות הוטמעו כבר ב־11 מוסדות ובמסגרת 16 שיתופי פעולה, ונוהל רחב יותר צפוי להתפרסם בקרוב מתקציבי הבינוי. בנוסף, נוהל שלוחות, שמטרתו לעודד פתיחת שלוחות חדשות באזורים ללא מענה טכנולוגי מספק, טרם פורסם וצפוי לצאת בחודשים הקרובים.
פער בין הרצוי למצוי
בשורה התחתונה, בחינת יישום החלטת ממשלה 171 מלמדת על תמונה מורכבת. מתוך 14 הסעיפים שנכללו בהחלטה, 9 סעיפים יושמו במלואם (64%), 3 יושמו חלקית (22%), סעיף 1 בביצוע (טרם הגיע מועד היישום שלו) (7%) וסעיף 1 לא יושם כלל (7%). מרבית סעיפי ההחלטה קודמו, לעיתים באופן מלא ולעיתים באופן חלקי, אך הפער בין הפעולות שבוצעו לבין ההשפעה בפועל בשטח עדיין גדול. מה"ט ומשרד העבודה הצליחו להניע תהליכים משמעותיים של תקצוב, בינוי, פיקוח, חדשנות ושילוב אוכלוסיות ייחודיות, אך הליבה של ההחלטה, הגדלת מספר הבוגרים ושיפור איכות ההכשרה, טרם באה לידי ביטוי ממשי.
רבים מהצעדים שהוגדרו בהחלטה יושמו: הוקמו ועדות, גובשו נהלים, הופעלו תכניות ייעודיות כמו "מיגו" ו"ח״ן" לחרדים וחרדיות, פורסמו מבחני תמיכה, ונבנו מסגרות חדשות של בינוי ופיקוח. במבט מנהלי, ניכר מאמץ אמיתי ליצירת מערכת מקצועית, אחראית ומבו קרת יותר. יחד עם זאת, נתוני הבוגרים והדיפלומות נותרו כמעט ללא שינוי לעומת השנים שקדמו להחלטה, והפער בין יעדי הממשלה לבין תוצאות ההכשרה מעיד כי השינוי המבני עדיין לא חלחל לשטח.
למה זה קרה? אחד הממצאים הבולטים בתחקיר המוניטור הוא ההשפעה המכרעת של נוסחת התקצוב החדשה. אף שמשרד האוצר מציג אותה כהתקדמות, בפועל נראה שהיא יצרה מציאות תקציבית בעייתית: תעריפים נמוכים מהמתוכנן, תלות במדדים שאינם ניתנים להשגה בתקופות חירום ועיכובים בהעברות הכספים. כך נוצר מצב שבו מכללות נדרשות לעמוד ביעדים שאפתניים, אך ללא משאבים מספקים. הדבר בא לידי ביטוי בשטח בירידה בהיקף הפעילות ובקשיים בגיוס ושימור סגל הוראה.
מטבע הדברים, המלחמה החריפה את האתגרים הקיימים. מכללות רבות נאלצו להשבית לימודים או לצמצם פעילות, סטודנטים גויסו למילואים, והיכולת לקיים בחינות ולמדוד הישגים נפגעה. מאחר שנוסחת התקצוב מבוססת גם על מדדים של נוכחות והצלחה, נוצר מעגל פגיעה תקציבית נוסף, כאשר מוסד שנפגע מהמלחמה צפוי לסבול גם מקיצוץ עתידי.
גם בתחום שיתופי הפעולה הבין־משרדיים המגמה מעורבת. אמנם, הוקמו ועדות וצוותים, אך חלקם טרם פרסם תוצרים או פעל בשקיפות מלאה. היעדר מנגנון תיאום קבוע בין משרד העבודה, אגף התקציבים, המועצה להשכלה גבוהה והמכללות עצמן - גורם לכך שתהליכים נעים לאט, ולעיתים תלויים באישים ובמציאות פוליטית משתנה.
לצד זאת, יש גם נקודות אור. מספר מהלכים רוחביים מעידים על שינוי תרבותי, ביניהם הרחבת האוטונומיה הפדגוגית למכללות, פתיחת שלוחות חדשות במגזר החרדי ויצירת חיבורים הדוקים יותר בין הכשרה טכנולוגית לתעשייה באמצעות תכניות פרקטיקום ו"עתידאים". צעדים אלה מבססים את מערכת ההשכלה הטכנולוגית כמרכיב חיוני בצמיחת המשק, גם אם הדרך להטמעתם המלאה עוד ארוכה.
להקשיב לזעקות
שנתיים לאחר קבלת ההחלטה, ניתן לומר שהמערכת צועדת קדימה אך בצעדים קטנים. רוב המרכיבים הארגוניים והמנהלתיים כבר קיימים, אך הפירות טרם נראים בשטח. תקציב לא יציב, היעדר תיאום מתמשך והשלכות המלחמה מעכבים את המהפכה שההחלטה ביקשה לחולל.
עם זאת, עצם קיומה של ההחלטה, ההשקעה בבינוי ובחדשנות, וההכרה הרשמית בחשיבות ההנדסאים והטכנאים - הם כבר צעד משמעותי בכיוון הנכון. חיזוק מערכת ההשכלה הטכנולוגית אינו רק יעד סקטוריאלי, אלא אינטרס לאומי - הוא תנאי לחוסן כלכלי, לחדשנות ולשילוב חברתי.
כעת על הממשלה לצעוד לשלב הבא, והוא להקשיב לזעקות של ראשי המכללות והקשיים הרבים שהם מעלים מהשטח - ובהתאם להעביר החלטה שתתקן ותחדד את ההחלטה הנוכחית, ותביא לשיפור מהותי. הצלחת יישום החלטת ממשלה 171 תימדד לא רק בנהלים ובדוחות, אלא במספר הסטודנטים שישלימו את הלימודים, באיכות ההוראה שיקבלו, וביכולתם להשתלב במשרות מתקדמות במשק הישראלי. כדי שזה יקרה, נדרש מהמדינה לייצר ודאות, תיאום ויציבות. לא רק בפן ההצהרתי, אלא כמדיניות פעילה ומתמשכת.