גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המנהלת שמחליטה מי יקבל משרה באנבידיה: "אני תמיד אומרת - תעזו"

יעל אבירם רוזנפלד, שמובילה את תחום הגיוס של ענקית השבבים בישראל, מגלה מה החברה מחפשת דווקא במועמדים צעירים - ומדוע סקרנות, גמישות ויכולת למידה חשובות יותר מניסיון ● בראיון לגלובס היא מדברת על האיזון בין טכנולוגיה לאנושיות, ועל החוסן שנדרש כדי להחזיק מעמד בעולם שמשתנה כל הזמן

יעל אבירם רוזנפלד / צילום: כפיר זיו
יעל אבירם רוזנפלד / צילום: כפיר זיו

בעולם שבו הבינה המלאכותית מגדירה מחדש את שוק העבודה, יעל אבירם רוזנפלד ניצבת בחזית. כמנהלת הגיוס של אנבידיה בישראל - החברה שהיא אולי הסמל הכי מובהק של עידן ה־AI - היא אחראית לאתר את המוחות שיפתחו את הדור הבא של הטכנולוגיה. בראיון מיוחד היא מדברת על סקרנות ככישרון על, מסבירה אילו טעויות ג'וניורים נוטים לעשות בתחילת הדרך, ומבהירה שאפשר לשמור על אנושיות גם בעולם שהופך יותר ויותר דיגיטלי.

אנבידיה, שהקומה ב־1993 בארה"ב בידי ג'נסן הואנג ושני שותפים נוספים, החלה כחברה שמתמחה במעבדים גרפיים המיועדים בעיקר לגיימרים, אך בשנים האחרונות הפכה למנוע התשתיות של עידן ה־AI. השבבים שלה מפעילים את מרכזי העל של גוגל, מיקרוסופט, אמזון ואורקל, והביקוש העצום למחשוב בינה מלאכותית הפך אותה לאחת החברות הרווחיות בעולם, עם הזמנות עתידיות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. עם שווי שוק אדיר של 4.7 טריליון דולר, היא החברה הגדולה בוול סטריט ובעולם.

בישראל, אנבידיה היא הרבה מעבר לסניף. מאז רכישת מלנוקס הישראלית ב־2020 בעסקה בהיקף של 6.9 מיליארד דולר, הפכה הפעילות המקומית לאחת משלוש זרועות הפיתוח המרכזיות של החברה בעולם. כיום, אנבידיה מעסיקה למעלה מ-5000 עובדים במרכזי הפיתוח שלה בישראל, וכאן גם מוקמות חוות השרתים הראשונות של החברה בארץ, בהיקף של מאות מיליוני דולרים.

כעת אנבידיה מתכננת את הקמת מרכז הפיתוח הגדול הבא שלה בישראל, בצפון הארץ. לאחר שקיבלה מעל למאה הצעות מרשויות שונות, השבוע נחשף בגלובס כי קריית טבעון היא הזוכה המסתמנת במרוץ, והקמפוס החדש צפוי לקום שם בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל. במרכז אמורים להיות מועסקים אלפי עובדים.

לא באה מההייטק, אלא מעולם האנשים

אבירם־רוזנפלד גדלה ביישוב תמרת שבעמק יזרעאל, כשעוד היה אפשר "להגיע לתל אביב תוך שעה בלי פקקים", כמו שהיא אומרת בחיוך. אחרי הצבא למדה משפטים ומדע המדינה באוניברסיטה העברית, לא כי חלמה להיות עורכת דין, אלא כי רצתה להבין איך מערכות עובדות. "אהבתי גם את הפוליטיקה וגם את המשפט. רציתי מקצוע ביד, אבל גם עומק עיוני".

במהלך הלימודים החלה לעבוד כסטודנטית בפרקליטות המדינה. "זה היה מרהיב. אתה יוצא מהאקדמיה ומגלה את הפער בין התיאוריה לפרקטיקה. טיפלתי בתיקי בית משפט עליון, עזרתי לנסח כתבי טענות, כל מילה נמדדת. שם למדתי לכתוב באמת. להבין שדיוק זה לא מותרות, זה הכול".

אחרי שסיימה את לימודיה עברה למשרד עורכי דין פרטי, עשתה התמחות, עברה את בחינות הלשכה וחזרה לעבוד כעורכת דין במחלקה האזרחית בפרקליטות - ובמקביל המשיכה ללמוד. "הלכתי לתואר שני ביישוב סכסוכים וגישור באוניברסיטת תל אביב, ושם נחשפתי לשני קורסים בפסיכולוגיה חברתית. זה היה רגע של הארה, הבנתי שזה מה שאני רוצה ללמוד לעומק". היא עזבה את הפרקליטות והמשיכה ישר לתואר שני נוסף, הפעם בפסיכולוגיה חברתית.

בין השנה הראשונה לשנייה של התואר השני, אבירם רוזנפלד הפכה לאמא. בתוך ארבע שנים נולדו לה ארבעה ילדים, כולל תאומים. "בשלב הזה עברנו צפונה. רציתי לחזור הביתה. אני מאוד מאמינה בקהילה, זה מעניק לילדים וגם למבוגרים משהו שאין בעיר. הייתי כמה שנים בבית - כתבתי את התזה והייתי אמא במשרה מלאה. זה היה ויתור מודע".

אז איך מצאת את עצמך באנבידיה?
"כשהבת הרביעית שלי הייתה בת חצי שנה, אמרתי לעצמי: טוב, מה אני עושה עם כל זה? הפסיכולוגיה שלמדתי כל כך ריתקה אותי, אבל רציתי להבין את הצד המעשי שלה".

היא חיפשה עבודה קרובה לבית, במושב אלוני אבא, והגיעה לשני מכוני מיון בצפון. "זה היה בית ספר מדהים. כתבתי חוות דעת, ראיינתי ארבעה־חמישה אנשים ביום - נהגים, מהנדסים, מנהלים, מועמדים לשירותי הביטחון. למדתי המון על דיוק, על ניתוח ועל אנשים. הבנתי כמה אחריות יש בהחלטות האלה".

משם הדרך לעולם משאבי האנוש העמיקה. "חברת טאואר חיפשה מישהי שתעזור להם לבנות מחדש את מחלקת הגיוס. זה היה אמור להיות פרויקט של חודש, ובסוף נשארתי שלושה חודשים. שם, בפעם הראשונה, ראיתי איך נראית מחלקת HR אמיתית. לא שאפתי לזה קודם, אבל זה סיקרן אותי מאוד. זה שילב את שני העולמות שאני אוהבת, גם אבחון והערכה, וגם עשייה אופרטיבית".

כשסיימה בטאואר, החליטה להמשיך בכיוון הזה. "אמרתי לעצמי, זה בדיוק מה שחיפשתי. תפקיד שיש בו עומק אנליטי אבל גם עשייה, אקשן, אנשים. ואז מלאנוקס, שהייתה אז סטארט־אפ בינוני עם בערך כ-1,500-1,700 עובדים, הסכימה לתת לי צ'אנס. נכנסתי לתפקיד של מנהלת גיוס בלי ניסיון קודם בהייטק, ועם הרבה סקרנות".

"בשנה הראשונה למדתי משהו חדש כל יום. אחר כך משהו חדש כל שבוע", היא נזכרת בחיוך. "הייתי צריכה להבין הכול, מה זה אומר תהליך גיוס בהייטק, איך עובדות מערכות המידע, מה זה ‘חבר מביא חבר’, איך בונים תוכניות יעילות. ביחד עם שלוש עובדות ועוד סטודנטית בנינו את הכול מהיסוד".

אחרי שנה וחצי, מלנוקס נרכשה על ידי אנבידיה. "זו הייתה תקופה מדהימה. במשך שנה שלמה, בין החתימה לקלוזינג, נפגשתי מדי שבוע עם מנהלת הגיוס האמריקאית של אנבידיה ועם מנהלת האופרציה. היינו צריכות לבנות שפה משותפת, להבין איך מחברים תרבויות. גם לאנבידיה זו הייתה הפעם הראשונה שהיא רוכשת חברה גדולה כל כך. זה היה שיעור מטורף על תקשורת, ניהול שינוי ושיתוף פעולה בין עולמות שונים".

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומייסד מלנוקס איל וולדמן, 2019 / צילום: כדיה לוי

"הג'וניורים הם הסיפור הכי יפה של אנבידיה"

מה את מחפשת היום אצל מועמדים, במיוחד ג'וניורים שמנסים להיכנס לעולם שלכם?
"אנחנו מגייסים הרבה ג'וניורים, עשרות רבות בכל שנה. זו לא רק החלטה עסקית, זו השקעה לטווח ארוך. הג'וניורים שהיו פה במלנוקס לפני 25 שנה, הם היום חלק מהנהלת אנבידיה העולמית. זה בעיניי הסיפור הכי יפה של החברה הזאת".

מה מייחד את המועמדים הצעירים האלה?
"זו אוכלוסייה מאוד מוטיבציונית, רעבה ומעודכנת דרך האקדמיה. הם מגיעים עם אנרגיה ועם ראש פתוח. הרבה מהם מביאים איתם חשיבה יצירתית, יכולת למידה ורצון אמיתי להבין איך דברים עובדים. אני מאוד מאמינה בלתת להם הזדמנות, ברגע שנותנים להם במה, הם צומחים מהר".

אז פחות ניסיון ויותר גישה?
"בהחלט. אנחנו מחפשים אנשים עם מוכוונות ללמידה ולצמיחה, לא רק שורה בקורות החיים. זה יכול להיות בוגר מדעי המחשב, הנדסת חשמל, תוכנה, תעשייה וניהול, זה פחות משנה. מה שחשוב זה איך אתה ניגש לבעיה, כמה אתה רוצה להבין אותה, וכמה אתה מוכן להתפתח. את זה רואים מיד".

עד כמה אתם מקפידים על רקע מסוים או מוסד לימודים ספציפי?
"אנחנו מגייסים ממגוון האקדמיות בארץ, מצפון ועד דרום. חשוב לנו גיוון - גם ברקע, גם בניסיון וגם בדרך החשיבה. אנחנו שמחים על תחרות כי זה אומר שיש סביבנו אקוסיסטם חזק ובריא. כשמגיעים אלינו אנשים עם חוויות ממקומות שונים, זה מעשיר את הצוותים ופותח את הראש".

מה היית אומרת היום לסטודנטים וסטודנטיות שמנסים להיכנס לעולם ההייטק?
"אני תמיד אומרת - תעזו. אין מה להפסיד. לגשת, להגיש מועמדות, לדבר עם אנשים, לשאול שאלות. גם אם לא מתקבלים בפעם הראשונה, זה חלק מהדרך. צריך לפתח חוסן לתהליכי חיפוש עבודה, כי שומעים לא. תמיד להעיז, תמיד לגשת".

אילו מאפיינים או תכונות גורמים למועמדים לבלוט מבחינתכם? מה למעשה אנבידיה מחפשת אצל העובדים שלה?
"זה קל להגיד שאנחנו מחפשים מצוינות, וזה כמובן נכון, אבל המציאות קצת יותר מורכבת. מעבר לרקורד של מצוינות מקצועית ואקדמית, אנחנו רוצים לראות את מי שעושים את הצעד הנוסף - כאלה שמגדילים ראש, לוקחים אחריות, ושאצלם המצוינות לא מסתיימת בתואר או בתפקיד, אלא ניכרת בכל מה שהם עושים.

"גם בראיונות לתפקידי פיתוח, המועמדים והמועמדות נשאלים לא רק שאלות קוד אלא גם שאלות היגיון, כאלה שיוכלו לאפשר להם לבטא חשיבה לוגית ויצירתיות, ויעזרו לנו להבין את מידת ההתאמה שלהם לתפקידים אליהם אנו מגייסים".

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

שומרת על היברידיות בזמן שהעולם נגמל ממנה

אנבידיה דבקה במודל גמיש בזמן שחברות רבות חוזרות למשרדים. למה?
"העבודה אצלנו היא היברידית. לא באים למשרד כדי להוכיח שהיית פה, באים למשרד כשצריך לפגוש את הקולגות. יש יעילות תקשורתית ותפעולית שקורית בתוך מסדרונות המשרד. לצד זה, חשוב לאפשר לאנשים להיות גם בבית, כשהילדים חוזרים מבית הספר, כשהם רוצים להכין להם צהריים. כל קבוצה מחליטה באילו ימים היא מגיעה".

ואיך זה משפיע על העובדים ועל תהליכי הגיוס?
"המודל הזה מאפשר גמישות אמיתית. הוא חוסך נסיעות, מאפשר לאנשים שגרים רחוק לעבוד אצלנו, ונותן איזון בין הבית לעבודה. יש לנו סייט קרוב לכל מי שרוצה. זה גם משהו שאנחנו שומעים מהמועמדים, חשוב להם שתהיה גמישות, ואנחנו גמישים כחברה".

זו מדיניות קבועה?
"אנחנו אף פעם לא יודעים מה יקרה מחר", היא מחייכת. "אבל עד היום אנבידיה בהחלט שמה דגש על הגמישות, וזה חלק מהאופן שבו אנחנו עובדים".

ומה את רואה בעתיד של שוק התעסוקה בהייטק?
"קשה לחזות את העתיד", היא מודה. "הדינמיות של השינוי כל כך משמעותית. מבחינתי, העתיד של שוק התעסוקה הוא מצד אחד לייעל את התהליכים בזכות הקדמה הטכנולוגית, ומצד שני, לשמור על חוויה אישית. שאנשים ירגישו שרואים אותם, שמזהים את היכולות שלהם, שמקשיבים להם. זה אחד האתגרים הכי גדולים מבחינה גיוסית".

כשמדברים איתה על העתיד של עולם העבודה, קשה להתעלם מהממד האישי שהיא מביאה לשיחה. בניגוד לגישה הטכנולוגית הקרה שמאפיינת לעיתים את התעשייה, אבירם רוזנפלד מדברת על אנשים. אולי משום כך המושג "חוסן" חוזר שוב ושוב בדבריה, לא רק במובן הפסיכולוגי אלא גם כדרך חיים.

"אני חושבת שזה חלק ממני", היא אומרת. "אני פסיכולוגית של ענף המיון בחיל הגנת הגבולות, ומשרתת במילואים כבר שנים. בזמן המלחמה הוקם בצה"ל ענף חוסן שחיפש פסיכולוגים שכבר נמצאים במערך המילואים, והצטרפתי אליו מיד. אני גם לומדת בתוכנית של המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית, שמכשירה אנשי מערכות וארגונים להביא כלים של טיפול קבוצתי למרחבים לא טיפוליים".

ובשנה האחרונה גם התחלת להנחות קבוצות של נשות מילואימניקים. איך זה קרה?
היא מחייכת חיוך רחב. "כששמעתי על הפרויקט שנקרא ‘כוכב הצפון’, מיד ביקשתי להצטרף. הוא נולד מתוך ההבנה שחוסן צבאי מתחיל גם בחוסן של הבית".

לדבריה, ההבנה הזו מחלחלת גם לתפיסת העבודה הארגונית שלה. "אני באמת מאמינה שחוסן הוא לא רק מושג צבאי, הוא תכונה קריטית גם בעולם ההייטק. העולם הזה משתנה במהירות, פרויקטים נעצרים ומתחלפים, והיכולת להסתגל ולעמוד בקצבים הדינמיים היא כלי משמעותי".

עוד כתבות

הקרקע באזור התעשייה קריית אריה / צילום: יח''צ

בית המשפט: לא יוטלו היטלי השבחה בגין תוכנית קריית אריה

בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את ערר עיריית פתח תקווה והיועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי תוכנית המתאר של אזור התעשייה קריית אריה אינה מקנה זכויות בנייה קונקרטיות ולכן אינה יוצרת אירוע מס

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

המסמך שהגיש רה"מ לנשיא המדינה לא כולל הודאה באשמה ומבהיר כי לא יפרוש ● היועמ"שית צפויה להתנגד, אבל הנשיא הרצוג עשוי לתמוך – ובאקלים הנוכחי המהלך עשוי אף לקבל את ברכת בג"ץ ● התנהלות שופטי נתניהו מבהירה כי גם זיכוי על הפרק

בדיקה טכנולוגית / צילום: Shutterstock

האם המודל החדש של ג'מיני מצדיק את ההתלהבות?

מודל הבינה המלאכותית החדש של גוגל, ג'מיני 3, מציע מספר מצבים - מהיר, חושב וקנבס - עולה 20 דולר בחודש ומהווה שדרוג משמעותי לעומת הדור הקודם ● עם זאת, גם כעת לא מומלץ לסמוך עליו בעיניים עצומות

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

מנכל מיטרוניקס פורש עם הפסד רבעוני של 40 מיליון שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל דיווחה אמנם על גידול של 5% בהכנסותיה, אך התחזקות השקל והפועלות להפחתת המלאי הביאו להעמקת ההפסד שעמד בסוף הרבעון על כ-40 מיליון שקל ● הירידה במלאי נמשכה גם אל תוך הרבעון השלישי

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; אל על יורדת בכ-4%, מניות הביטוח נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.5% ● החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● הביטקוין צונח לרמה של 85 אלף דולר; בנובמבר נרשם שיא של משיכות כספים מהקרנות העוקבות מאז פברואר ● סדרה של נתוני מאקרו בארה"ב תקבע את הכיוון אליו ילכו השווקים בדצמבר ● וגם: בנק ההשקעות ג'פריס מסמן שתי מניות צמיחה "במחיר סביר" שצפויות להניב ביצועים חזקים ב-2026

מה מסתתר במבול תשקיפי הנדל''ן בבורסה בת''א / איור: גיל ג'יבלי

6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

בסוף שבוע אחד, 6 חברות נדל"ן חדשות פרסמו תשקיף לקראת הנפקת מניות או אג"ח ● לכולן יש מכנה משותף: גירעון בהון החוזר, שמלמד על צורך גובר בנזילות ● מהלכי ההנפקה מקודמים ימים ספורים אחרי הורדת הריבית של בנק ישראל ● גלובס צלל לתשקיפים ומביא את התוצאות והסיבות להנפקות החדשות של ת"א

מבצעי בלאק פריידי בישראל / צילום: שירה ספיר

כך מתמודדים הישראלים עם המחיר האמיתי של בלאק פריידי: בעיית ההחזרות

המחיר האמיתי של הקמעונאים ייחשף רק בינואר, כשהצרכנים יבקשו החזרים על מוצרים שקנו בהנחות הבלאק פריידי ● לראשונה: בית קפה צפוי להיפתח באולם המזוודות של טרמינל 3 בנתב"ג ● תקציב מותג הרכב החשמלי מקסוס עובר למשרד הפרסום זרמון ● וזה המינוי החדש בצמרת בנק ישראל ● אירועים ומינויים

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

לפנות בוקר: עשרות עצורים בפשיטה על ארגוני פרוטקשן

המשטרה פשטה לפנות בוקר על עשרות יעדים של ארגוני הפשיעה חרירי ואבו לטיף, אשר חלק מהעומדים בראשם כבר מרצים עונשי מאסר ● עשרות חשודים נעצרו, כולל בשטחים

יו''ר קרן הריט מגוריט, ארז רוזנבוך / צילום: איל יצהר

רוצה להתחרות בשכ"ד: מגוריט תחלק דיבידנד כל חודש החל משנה הבאה

קרן הריט למגורים תחל לחלק מהשנה הבאה לבעלי המניות דיבידנד מדי חודש, במטרה להציע אלטרנטיבה להשקעה בדירה ● הקרן צופה כי תחלק בעוד כשלוש שנים סכום של כ-86 מיליון שקל בשנה

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

מושגים לאזרחות מיודעת. נימבוס / צילום: Shutterstock

הטכנולוגיה העוצמתית שבידי הממשלה: מהו נימבוס, ואיך הוא ישפיע על חיינו?

תחום הבינה המלאכותית חודר לכל תחומי החיים, האם הוא סוף־סוף יגיע גם לממשלה? ● זאת התשתית שאמורה לאפשר את המהפכה הדיגיטלית במגזר הציבורי ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מימין: אלי גליקמן, ראסל אלוונגר, יוס שירן / צילום: ענבל מרמרי, יח''צ, עינת לברון

מאבק השליטה שמקפיץ את צים, והישראלית שטסה ב-160% תוך חצי שנה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● מניית צים השלימה קפיצה של כ-20% מאז פורסם מאבק השליטה הרשמי על החברה ● אבן קיסר המריאה, לאחר שהודיעה על צעדי התייעלות שתקיים ● ויצרנית השבבים טאואר טסה ב-160% על רקע בום ה-AI

החיסכון של סלקום מעמלות המדיה נחשף: כ-25% מהתקציב

מדיניות עבודת השיווק והפרסום החדשה של סלקום מצביעה על צוותים עצמאיים שילוו את מותגי קבוצת התקשורת ● בכך, סלקום למעשה מוציאה מהמשוואה את עמלות המדיה המקובלות בענף הפרסום, מה שיחסוך לחברה כ-10 מיליון שקל בשנה

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

4 מחבלים מתבצרים חוסלו כשיצאו ממנהרה ברפיח

דיווחים בעזה: צה"ל תוקף בח'אן יונס ● מתקיימים חיפושים אחר חלל חטוף בבית לאהיא ● קטאר רומזת שיש להתקדם לשלב ב' בהסכם בין ישראל לחמאס: "זה שנותרו שני חטופים חללים - הישג אמיתי" ● גילויים חדשים על כישלון חיל האוויר ב-7 באוקטובר: "לא תקפו" ● הרמטכ"ל מקים צוות חקירה ייעודי למחדל "חומת יריחו" ● עדכונים שוטפים

בורסת KOSDAQ בסיאול / צילום: ap, Lee Jin-man

כמו משחקי הדיונון: הסוחרים מאחורי אחת התופעות הבולטות בוול סטריט

נוכח הזינוק החד בהשקעות מסוכנות של משקיעי הריטייל בדרום קוריאה במניות מם ותעודות סל ממונפות בארה"ב, רשות ניירות הערך בסיאול מחמירה את הפיקוח ● החל מדצמבר יידרשו משקיעי ריטייל לעבור קורסים וסימולציות בעקבות חשש להחרפת התנודתיות בוול סטריט והסיכונים לכלכלה המקומית

שיפור דירוג אשראי בתשלום / צילום: Shutterstock

קיבלתם הצעה לשפר את דירוג האשראי? זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת

פרצה במודל דירוג האשראי של חברת D&B מתדלקת תופעה מטרידה: גופים פרטיים מבטיחים שיפור דירוג בתשלום - אך בפועל מוחקים נתונים חיוביים ושליליים ומותירים את הלקוח בסיכון לקבלת הלוואות ● חוק ההסדרים כולל הצעה להתמודד עם הבעיה דרך תקופת צינון

עופר ינאי / צילום: ליאב פישל

עופר ינאי לאחר ביצור השליטה בנופר: "לוקח צעד אחורה בהפועל ת"א"

בעל השליטה ומנכ"ל חברת האנרגיה הסולארית נופר השלים מהלך להגדלת החזקותיו באמצעות לאומי פרטנרס: "עסקה שמפגישה אותי עם נזילות" ● ינאי, שגם מחזיק בהפועל ת"א בכדורסל, מציין כעת כי ייקח צעד אחורה בניהול הקבוצה

חימושים של אלביט בדרך למשימת הפצצה באיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שלוש ישראליות ברשימת 100 החברות הביטחוניות הכי גדולות. ומי הראשונה?

אלביט, התעשייה האווירית ורפאל מדורגות ב-34 המקומות הבכירים בעולם ב-2024 ● בראייה כלל־אזורית, תשע חברות מהמזרח התיכון נכנסו לרשימה, כשההכנסות שלהם יחד עמדו על כ־31 מיליארד דולר ● ומי מובילה את הרשימה?

שלט לא לעשן / צילום: Shutterstock

מעשנים רק שתי סיגריות ביום? זו ההשפעה על הבריאות שלכם

מחקר חדש מראה כי עישון 2־5 סיגריות ביום מעלה את הסיכון לתמותה מהתקף לב ב־57% ● נראה כי ההשפעה היא לא לינארית, וגם עישון חברתי כבר מכניס את המעשנים לטריטוריה מסוכנת ● ומה קורה כשמפסיקים? לפי הנתונים חלה ירידה ניכרת בסיכון, אך רק אחרי 30 שנה נעלמות ההשפעות לחלוטין