גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כותבים ברשת על מניות? אחת המדינות הגדולות בעולם תדרוש מכם רישיון

הפצת פייק ניוז מאיימת על העולם, והממשלות ברחבי הגלובוס רודפות אחרי פתרונות ● בין הפעולות: דרישות להכשרה מתאימה לכותבי פוסטים ומאסר בגין פרסום מידע כוזב ● מנגד, מומחים מזהירים מפגיעה דרמטית בחופש הביטוי ● האם גל החקיקה הזה ישטוף גם את ישראל?

נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: ap, Ng Han Guan
נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: ap, Ng Han Guan

האיום החמור ביותר על העולם בטווח הקרוב: הפצת מידע כוזב. כך קובע הפורום הכלכלי העולמי, זו השנה השנייה ברציפות. כיום, עם הבינה המלאכותית והיכולת לקנות צבאות בוטים בזול ניתן להפיץ מידע כוזב בקלות ברשתות החברתיות.

המשרוקית | סמוטריץ' מכחיש, אבל הוא בהחלט זכה להערה שלילית בדוח המבקר
המשרוקית | ברק לא מכה באותו מקום פעמיים? חוקי הפיזיקה קובעים אחרת

והחקיקה? היא לא מצליחה להדביק את הקצב של ההתפתחות הטכנולוגית. המהירות של הפצת ה"מידע" מחד והאיטיות של המנגנונים הממשלתיים מאידך - יוצרות פער עם פוטנציאל נזק שאי אפשר להמעיט בחומרתו.

לאחרונה ממשלת סין הפשילה שרוולים, והשיקה צעדים דרמטיים בניסיון להגביר את המעורבות שלה בשיח ברשתות החברתיות. מה המהלכים שהיא מבצעת, איך זה נראה בעולם - ומה קורה בישראל?

חובת הכשרה למשפיענים

הרגולטור הסיני יצא בהודעה שהכתה גלים בכל רחבי העולם: אסור למשפיעני רשת לחלוק עצות בנושאי רפואה, פיננסים, משפט וחינוך אם אין להם את ההכשרה המתאימה לכך. היוצרים יצטרכו גם לתת הפניות למקורות המידע שלהם ולתת גילוי נאות אם השתמשו בבינה מלאכותית לצורך יצירת התוכן.

נקודה מעניינת נוספת היא הטלת האחריות על הפלטפורמות. הרגולציה החדשה קובעת שהפלטפורמות בהן משותף התוכן יהיו אחראיות לאימות ההסמכה (תואר או כל הכשרה מקצועית אחרת) ולהזכיר למשתמשים את חובותיהם. פלטפורמות שלא יעמדו בחובותיהן ייקנסו ב־100 אלף יואן (כ־14 אלף דולר) על כל הפרה, ואלו עשויות לגלגל את הקנס למשתמשים העבריינים.

בזמן שהיו מי שבירכו על ההחלטה, בטענה שהיא תהפוך את האינטרנט לבטוח יותר בכל הנוגע לתחומים הנוגעים ישירות לחיי אדם, היו גם מי שפחות התלהבו. לשיטת המקטרגים, הדבר יאפשר לממשל הסיני לשלוט במי שיקבלו אישור לעסוק בנושאים רגישים, ובכך למעשה לשלוט בשיח.

נראה שמדובר בתקדים עולמי. הדוגמה הקרובה ביותר שאפשר למצוא היא ספרד, שהגדירה בחוק מי נחשבים למשפיעני רשת והטילה עליהם חובות כמו סימון תוכן שיווקי. אך בניגוד לסין, ספרד לא הגבילה את התכנים בהם הם יכולים לעסוק.

מטבע הדברים, סין היא כמובן מקרה חשוב, אך לא כזה שמשמש דוגמה ומופת למדינה ששואפת להיות ליברלית. לכן, ניסינו להבין מה קורה בעולם המערבי. כדי לעשות זאת, נעזרנו בסקירות ובמעקב השוטף שמפרסם איגוד האינטרנט הישראלי לאורך השנים על רגולציה ברחבי העולם שנועדו להתמודד עם תופעת הדיסאינפורמציה והמידע הכוזב.

מי נושא באחריות?

מתברר שהתופעה הזאת מציבה אתגר לא פשוט כשהדבר מגיע לשדה החקיקה והרגולציה. ד"ר אסף וינר, ראש תחום מחקר ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מצביע על הבעייתיות בהתנגשות החזיתית בין איסור פלילי עמום על ביטוי שהוא "דיסאינפורמציה" או "מידע כוזב", לבין חופש הביטוי כזכות חוקתית וערך דמוקרטי (להבדיל מהאכיפה נגד תוכן בלתי־חוקי או עבירות ביטוי כמו הסתה או הונאה).

מנקודת המבט של הדמוקרטיה הליברלית וגם של הרשתות החברתיות עצמן, דיסאינפורמציה או מידע כוזב נחשבים ל"תוכן מזיק אך חוקי". פירוש הדבר הוא שלא מתייחסים לתוכן ככזה שעולה לכדי עבירה, אבל כן יש הצדקה להגביל את הפצתו. בפועל, ההגדרות למה נחשב מידע כוזב אינן אחידות ולעתים עמומות מדי כדי לשמש בסיס לאכיפה פלילית או רגולטורית.

כל זה, כמובן, לא אומר שאין בדמוקרטיות ליברליות אמצעים משפטיים להילחם בתופעה, וחלקן כבר העבירו אותה למישור הפלילי. בצרפת, למשל, לא חיכו לרשתות החברתיות או אפילו לאינטרנט, וחוק חופש העיתונות מ־1881 (שאינו פלילי) אוסר על הפצת חדשות כוזבות בחוסר תום לב באופן שפגע או עשוי היה לפגוע בשלום הציבור, עם סנקציה של קנס של עשרות אלפי אירו. בסלובקיה הפצת מידע כוזב שעלולה "ליצור דאגה ממשית בקרב חלק מהאוכלוסייה במקום מסוים" כבר תעלה לכם בשנתיים מאסר.

באופן כללי, החקיקות השונות כוללות מספר אלמנטים מרכזיים: מידע שגוי, המופץ מתוך כוונה (זדון או חוסר תום לב) וגורם לנזקים מסוימים. לפעמים יש חוקים מיוחדים נגד הפצת מידע כוזב בתקופת בחירות, בהנחה שזה מופץ כדי להשפיע על ההליך הדמוקרטי.

ד"ר וינר מזהיר: "חקיקה פלילית נגד דיסאינפורמציה או מידע כוזב שאינה מגדירה פעולות אלו באופן מדויק ומתוחם, מסכנת באופן משמעותי ערכים דמוקרטיים וזכויות אזרחים. הגבלות ביטוי כאלו ביחס למושגים עמומים או חמקמקים מעניקים למדינה ורשויותיה שיקול דעת מופרז לקבוע מה שקר ומה אמת בעולם.

"מגמת ההפללה של דיסאינפורמציה ומידע כוזב בחקיקה מדינתית, תוך פערים משמעותיים בין הוראות החקיקה של המדינות השונות, היא מדאיגה ומסוכנת. ההגדרות הרווחות כיום לדיסאינפורמציה בזירה האירופית הן רחבות ומעורפלת מכדי לתפקד כהגדרה משפטית, כך שעיגונן ברמה המדינתית (לרבות בישראל), יפגע בערכים של וודאות משפטית, אפקטיביות וחופש הביטוי".

האם יכול להיות שהדבר הנכון הוא להתמקד פחות במשתמשים ויותר בפלטפורמות, כמו פייסבוק או איקס? לכיוון הזה הולכת סין, אבל לשיטת סקירה של ד"ר וינר, הטלת האחריות על הרשתות החברתיות עצמן עלולה להביא ל"אכיפת יתר מצד הפלטפורמות שתפגע בחופש הביטוי של המשתמשים", והעלויות הגבוהות יפגעו ברשתות חברתיות חדשות.

הדבר לא מופרך, כפי שמראה דוגמה שונה אבל דומה: ב־2023 ממשלת בריטניה העבירה את חוק הבטיחות ברשת, שנועד להפוך את הגלישה באינטרנט לבטוחה יותר. ביולי האחרון נכנסה לתוקף פאזה חדשה של החוק, שדורשת מרשתות חברתיות לאמת את גיל המשתמשים, לחסום תכנים מסוימים לקטינים (כמו פורנוגרפיה או עידוד הפרעות אכילה) וצמצום של אחרים (למשל, עידוד בריונות ברשת או פעלולים מסוכנים).

בשטח, הדבר גרם לכך שחלק מהרשתות חסמו מקטינים גישה לתכנים לגיטימיים מטעמי זהירות יתר, ולהורדה מהאוויר של רשתות ללא משאבי עתק שיאפשרו אימות גיל (כמו רשת עצמאית לאלכוהוליסטים אנונימיים). למרות שהרגולציה לא עוסקת במידע כוזב, לא בלתי סביר להניח שחקיקה לא זהירה מספיק כלפי הפלטפורמות תביא לאפקט דומה.

הדרישה מהישראלים

ייתכן שבמהלך המסע שלנו, נזכרתם בדוגמה ישראלית עדכנית שעוררה סערה בעת פרסומה. בקיץ האחרון הרשות לניירות ערך החלה לקדם הצעת חוק שתדרוש ממי שמפרסמים מידע פיננסי כללי מבלי רישיון שיעשו זאת תוך הזדהות מלאה וגילוי נאות, מה שישפיע על בלוגרים שעוסקים בתכנים פיננסיים.

כפי שבדיקה של עמיתנו עמירם גיל מראה, מדובר בחקיקה נוקשה יותר מבמדינות מערביות אחרות, בין אם בגלל האפשרות לאנונימיות (ארה"ב) או בין בגלל הגמישות הגדולה יותר בסוגי התכנים שלא נחשבים לייעוץ (האיחוד האירופי). בכל מקרה, ההצעה הזאת רחוקה מאוד מהרגולציה הסינית הדרקונית, שכן אין פה דרישה להכשרה מיוחדת כדי לכתוב ייעוץ.

כרגע הרשות פתחה לשיתוף ציבור הצעה לעדכון החוק, כך שיייעוץ השקעות כללי ללא רישיון יותנה בכך שהוא יהיה ללא התאמה אישית למשקיע; יכלול גילוי ברור שמדובר בייעוץ ללא רישיון; יינתן רק אם אין אינטרס כלכלי שעלול להשפיע עליו.

עוד מוקדם לדעת איזו רגולציה נקבל בסוף, אבל עד כה למדנו שקשה לממשלות להיאבק במידע הכוזב בכלים משפטיים. האם צריך לזנוח את הרעיון? ד"ר וינר חושב שלא, ומסביר שבמקרים מסוימים אפשר להשתמש בכלים המשפטיים הקיימים (פגיעה בבריאות הציבור, הונאה, הטרדה וכו') במקום הפללה כללית של "דיסאינפורמציה". לדבריו, הדבר יתאפשר בזכות "מענה חקיקתי או רגולטורי אפקטיבי שיבדיל בין סוגים שונים של מידע כזב אותו יש הצדקה להגביל, לפי הנזקים החברתיים הכרוכים בו ושאלת המוטיבציה של מפרסמי מידע כוזב". מענה כזה צריך להבחין בין הקשרים שונים של "פייקים": רפואיים ובריאותיים, פוליטיקה ובחירות או כאלה שפוגעים בזכויות פרט מוגנות (למשל, דיפ פייק של אדם בעירום).

לקריאה נוספת:

יוזמות חקיקה נגד דיסאינפורמציה ו-fake news: סקירה בינלאומית - איגוד האינטרנט הישראלי

עוד כתבות

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי