גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפעם זה יצליח? המדינה נחושה לצמצם את השימוש שלנו במזומן

טיוטת חוק ההסדרים מחזירה את הניסיון להגביל החזקה של מזומן ל־200 אלף שקל בלבד ● מאז שנת 2014 מנסה המדינה לצמצם את השימוש בשטרות כדי לפגוע בהון השחור שמזין גם את ארגוני הפשיעה, אך נבלמה שוב ושוב ע"י המפלגות החרדיות ● מה שונה הפעם, ואיזו יוזמה שנגנזה דווקא הצליחה להשאיר חותם?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

טיוטת חוק ההסדרים שהוגשה לאחרונה כוללת הגבלה של החזקת מזומן ל־200 אלף שקל בלבד. מי שעוקב אחרי הגבלות המזומן בישראל עלול לחוות דז'ה וו קל, מכיוון שהצעה כמעט זהה הוגשה לפני שנתיים וחצי, בפברואר 2023. למעשה, במשך יותר מעשור הממשלה מנסה להגביל את השימוש במזומן כדי להילחם בהון השחור שגם מזין את הפשיעה הגואה בישראל, ובחברה הערבית במיוחד.

בסקנדינביה לוקחים צעד אחורה מהשאיפה ל"חברה ללא מזומנים"
מאות מיליארדים ש"נעלמים" בשנה: מאחורי המאבק של המדינה בהון השחור

אך למרות שאין מחסור ברעיונות יצירתיים, כולל ביטול של שטרות שלמים, גורמים בממשלה בלמו במשך שנים את החקיקה ואת הרחבתה. האם הפעם זה יעבור?

עשור של ניסיונות ליצור חברה חסרת מזומן

הגבלות המזומן בישראל החלו עם פרסום מסקנותיה של ועדת לוקר בראשות מנכ"ל משרד רה"מ דאז הראל לוקר. הוא הדגיש שכבר אז "כחמישית מהפעילות הכלכלית במדינת ישראל אינה מדווחת, קרי מדובר בכלכלה שחורה". המשמעות היא שמעבר לכסף שמשמש ארגוני פשיעה, מדובר בהעלמת מסים בקנה מידה אדיר: "אובדן הכנסות ממסים בהיקף של כ־40-50 מיליארד שקל מדי שנה, סכום השקול כמעט לכל התקציב השקלי של משרד הביטחון, לתקציב משרד הבריאות או לתקציב משרד החינוך של מדינת ישראל", העריך לוקר.

הפתרון, בעיניו, ברור: חברה חסרת מזומן. "העולם כולו מתקדם לעבר מציאות של Cashless Society. בעידן הדיגיטלי לא תהא משמעות למזומן. ראוי כי גם בנושא זה, מדינת ישראל תוביל מהלך ותיכנס לעידן החדש בצורה מתוכננת וחדשנית", אמר אז. הצעדים הקונקרטיים שהוא הציע הם מבחינתו פתרונות זמניים בלבד כדי שהציבור יוכל להתרגל אליהם בהדרגה. הוא הציע להגביל את הרכישות במזומן ל־10-15 אלף שקלים בלבד במזומן, והצעד הבא: 5,000 שקל בלבד.

זו הייתה הרוח לפיה הוגש ה"חוק לצמצום השימוש במזומן" כבר ביולי 2015, שנה לאחר הגשת הדוח. אך לאחר מכן, החוק התעכב כמעט שלוש שנים עד שעבר בקריאה שנייה ושלישית במרץ 2018.

מי שעיכבו את החוק הם בעיקר חברי הכנסת החרדים ובראשם יו"ר ועדת הכספים דאז משה גפני. אחת הדרכים לעקוף אותו הייתה העברה של החוק דווקא בוועדת החוקה ולא בוועדת הכספים שבראשותו, מהלך שהוא נלחם נגדו. בסופו של דבר החוק הצליח לעבור, כאשר הבשורה העיקרית הייתה הגבלת השימוש במזומן לעד 11 אלף שקל לעסקה בודדת, עם מספר חריגים לרכישת רכב ועסקאות שלא בין עוסקים - אז היה מותר להעביר עד 50 אלף שקל.

מערכות הבחירות התכופות שהתרחשו בין 2019 ל־2021 עיכבו עוד את המסע של המדינה לצמצום השימוש במזומן, אך בחוק מ־2021, של הממשלה הקודמת, שנכנס לתוקף שנה לאחר מכן צומצם עוד רף השימוש במזומן והגיע ל־6,000 שקל - רמה בה הוא נמצא היום. גם החוק הנוכחי, שאמור לעבור ב־2026, לא צפוי לצמצם את רף העסקאות במזומן, ולכאורה נראה שאין שאיפה לכך. אך כמובן, האינפלציה שוחקת את הסכום האבסולוטי: 6,000 שקל באוגוסט 2022 שווים היום כ־5,500 שקל בלבד.

בפברואר 2023, בתחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית, הוגשה הצעה לצמצם את החזקת המזומן ל־200 אלף שקל בלבד. בסופו של דבר הצעה זו נפלה, כאשר על פי גורמים המעורים בנושא זאת בשל התנגדות המפלגות החרדיות. כעת, יותר משנתיים לאחר מכן, הצעה זו עולה שוב - אך עדיין לא ברור מה סיכוייה לעבור מכיוון שאותן מפלגות עם אותם חברי כנסת יידרשו כדי להעביר את התקציב הנוכחי, שבמילא מוטל בספק בשל הקשיים להעברת חוק הגיוס.

המהלך שלא התרחש, אבל השפיע בכל זאת

יש מהלך אחד שכן צמצם לאחרונה משמעותית את השימוש במזומן, וזה מהלך שדווקא לא התרחש: ביטול שטרות ה־200. הצעה זו, שהועלתה לראשונה בידי קבוצת מומחים בכתבה בגלובס בספטמבר 2024, שאפה לבטל כליל את שטרות ה־200 במחזור, שמשמשים ברובם לשמירת הון במזומן (ומהווים כ־75% מכלל שווי המזומן בכלכלה) ולא לעסקאות שוטפות.

הם הציעו "לבטל לגמרי את שטרות ה־200 שקל. בנק ישראל יכריז שתוך זמן קצר שטרות אלו מבוטלים ולא יוכלו לשמש יותר כמטבע עובר לסוחר, ואנשים המחזיקים בהם יצטרכו להגיע לבנקים ולהחליפם בשטרות אחרים, או להפקידם בחשבון הבנק שלהם". לדברי המציעים, "המהלך יאפשר צמצום דרמטי של כמות המזומנים במחזור ויאלץ מעלימי מס להיחשף, לדווח ולשלם מס על מנת להחליף את הכספים, להפקידם - או להפסידם".

המהלך לא יצא לפועל מעולם, למרות לחץ מצד המערכת הפוליטית, בשל התנגדות בנק ישראל שאחראי על הנפקת השטרות בישראל. ובכל זאת, עצם האיום בכך גרם להיפטרות ניכרת משטרות 200.

כבר בפברואר 2025 פורסם בגלובס שעל פי נתוני בנק ישראל, נפח שטרות ה־200 במחזור הצטמצם ב־7%, בעיקר לטובת שטרות של 100 שקל. מאז, למרות שבכל שנה לפני כן כמות המזומן בידי הציבור גדלה משמעותית, כמות המזומן הכוללת נשארה במקום. ולמעשה, כמות המזומן במשק מעולם לא עברה מאז את השיא של ספטמבר 2024. ספציפית, שווי שטרות ה־200 הצטמצם מכ־106 מיליארד שקל לכ־100 מיליארד שקל. זאת לעומת עלייה מ־98 מיליארד שקל ל־106 מיליארד בשנה קודם לכן.

האם הפעם החוק באמת יעבור

ומה עכשיו? מטרת צמצום המקסימום להחזקה במזומן ל־200 אלף שקל נועדה בעיקר לאפשר לרשויות לחלט סכומים גדולים יותר של כסף מזומן כאשר אלו נמצאים, למשל בפשיטה על גורמי פשיעה מאורגנת. היום, ניתן לממש חילוט רק כאשר הכסף מקושר לפעילות בלתי חוקית ספציפית. אך כאשר לא ניתן להוכיח קשר כזה, והפושעים־לכאורה טוענים שמדובר בכסף לגיטימי, לא ניתן לגעת בו. חלק זה, כאמור, יהיה קשה יותר להעביר פוליטית, זאת עקב התנגדות של חברי הכנסת החרדים בטענות של קשיים באוריינות פיננסית.

חלק נוסף, שכנראה יהיה קל יותר להעביר, הוא הטלת המגבלה של 6,000 שקל בלבד גם על הפקדת צ'קים אצל נותני שירותים פיננסיים, כמו חלפני כספים וגמ"חים. זו הצורה שבה מתנהלים ארגוני פשיעה, לרבות הברחת שוהים בלתי חוקיים.

ככלל, מקווים בממשלה, יהיה ניתן להיאבק בפשיעה בחברה הערבית בעזרת מלחמה פיננסית: עבודה של אגף התקציבים מ־2021 מציינת ש־12.3% מהערבים בישראל מתנהלים ללא חשבון בנק כלל (לעומת 0.5% בלבד בקרב יהודים לא־חרדים) ושיעור השימוש בכרטיסי אשראי הוא 53% בלבד בחברה הערבית, לעומת 91% אצל יהודים לא־חרדים. 6% בלבד לוקחים משכנתאות, לעומת 42% אצל יהודים לא־חרדים (ואצל חרדים אפילו יותר). המזומן הוא אמצעי התשלום העיקרי, מה שמקל מאוד על ארגוני פשיעה בחברה הערבית להתנהל ולשלם במזומן ביום יום.

בעזרת הגבלות אלו, כך מקווים, יהיה ניתן לעשות את מה שהמשטרה מתקשה לעשות באכיפה ישירה, ולייבש את ארגוני הפשיעה שיוצרים את גל הרציחות שאנחנו חווים בשנים האחרונות.

עוד כתבות

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%