גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה אנחנו מפסידים בעבודה מרחוק - ואיך אפשר למזער את הנזק

משרדים היו תמיד המקום שבו נבנות מערכות יחסים ומתרחשת למידה ● המפתח הוא להבין כיצד לשמור על הדברים האלה עם עבודה היברידית

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock, Creative Lab
עבודה מהבית / צילום: Shutterstock, Creative Lab

פיטר קפלי, פרופסור לניהול על שם ג'ורג' וו. טיילור בבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, ורניה נמה, אסטרטגית בכירה בתחום משאבי אנוש, הם מחברים משותפים של "In Praise of the Office: The Limits to Hybrid and Remote Work". ניתן ליצור איתם קשר בכתובת reports@wsj.com

עבודה מרחוק ועבודה היברידית נעשו מאפיינים מרכזיים של הכלכלה שלאחר מגפת הקורונה.

אף שנראה כי המצב מוצא חן בעיני רוב העובדים, ההערכה האופטימית הראשונית במהלך המגפה - שעבודה מרחוק הייתה הצלחה - התחלפה במציאות מפוכחת יותר עבור ארגונים רבים. הביצועים, שיתוף-הפעולה, החדשנות ותרבות מקום העבודה סופגים מכה ניכרת.

טוב, רע, טוב: מה הדרך המיטבית לתת משוב לעובדים, ולמה מנהלים נמנעים ממנה?
הכירו את האנשים שעובדים רק מרחוק - ושונאים את זה
נקמת העובדים על החזרה למשרד: הם רק נראים עסוקים

קל לחשוב על המשרד כעל מרחב פיזי בלבד, אך הוא הרבה יותר מזה. משרדים מתפקדים כתשתית חברתית שבה נבנים מערכות יחסים ואמון, מתרחשת למידה בלתי פורמלית, וניתן לפתור בעיות במהירות בין שולחנות ומחלקות.

לפני המגפה, "עבודת המשרד" מעולם לא הופרדה במידה רבה מ"המשרד". כעת אנו יודעים שכאשר אנו מפרידים ביניהם, אנו לא רק משנים את המקום שבו מתרחשת העבודה, אלא גם מחלישים את מערכות היחסים ואת רקמת החיבור המחזיקה צוותים וארגונים יחד.

את מה שקרה בעבר באופן אורגני, נדרש כיום מאמץ כדי לשעתק - ולמרבה הצער, ארגונים רבים מדי נכשלים בכך.

האבולוציה של המשרד

כיצד הפך המשרד למוסד פיזי וחברתי חשוב כל-כך בארה"ב?

התהליך התחיל עם צמיחת עבודת הפקידות והיזמות התאגידית בשנות ה-20. המשרדים הראשונים תוכננו כדי לרכז את הגישה לכמות גוברת של מסמכי נייר מתעשיות משגשגות כמו ביטוח, ולאפשר פיקוח על עובדים, בדומה למה שעשו המפעלים עבור העבודה התעשייתית.

הבנייה של גורדי השחקים, עם חללי הפנים הפתוחים לרווחה שלהם, אפשרה את ארגונם של משרדים ושולחנות עבודה בהתאם לעקרונות ניהול מדעיים. כל זאת במטרה לשפר את הפרודוקטיביות עד לאחרוני הפרטים, אפילו עד לאופן שבו עובדים ממלאים מעטפות.

החל משנות ה-30 גברה המודעות לכך שעבודת משרד היא יותר מסתם הזזת ניירות, והובילה לחשיבה מחודשת על עיצובי משרדים באופן שיתמוך באינטראקציה בין העובדים, ביצירתיות שלהם וברווחתם. חוקרים גילו כי מה שמנהלים עשו בפועל היה לפתור סכסוכים, לבנות רשתות קשרים פנימיות ולנהל משא-ומתן עם אנשים אחרים על סדרי עדיפויות. אפילו עובדים רבים מן השורה נאלצו לנהל משא-ומתן, לתאם ולפתור בעיות באופן לא רשמי עם אחרים, מה שהזכיר לנו שעובדים אינם מבצעים את עבודתם לבד.

משרדים של תאגידים התאימו את עצמם לכך על-ידי הוספת חדרים להפסקות ויצירת חללים לפגישות ודיונים לא רשמיים. עד שנות ה-60, הדעה הרווחת הייתה שיש לעצב משרדים תוך התחשבות בצרכים האנושיים, תוך התחשבות באור, רעש, נוף ופרטיות כדי לשפר את הביצועים. חלק מהמאמצים הללו הגיעו לכדי גיחוך: מסדרונות ארוכים וצרים תוכננו במכוון כדי לעורר שיחות ספונטניות, שנחשבו כמקדמות חדשנות. המטה לשעבר של מעבדות בל, המוצג כעת בתוכנית הטלוויזיה "Severance", הוא דוגמה לכך.

ביצוע העבודה לא היה היתרון היחיד של השהייה ביחד, כמובן. כ-22% מהעובדים המבוגרים מדווחים כי גם הכירו את בן/בת הזוג שלהם במשרד.

המשרדים מתכווצים

בשנות ה-80, מאמצי ארגון מחדש וקיצוץ עלויות שינו את כל זה. הגודל הממוצע של משרד הצטמק בכ-50%. יועצים וצוותי מכירות שעובדים בשטח החלו לאבד את משרדיהם לחלוטין. הרעיון של הקצאת עמדות לפי הזמנה (hoteling), שלפיו עובדים מזמינים שטחי משרדים לפי הצורך, התחיל בעמק הסיליקון בתקופת הדוט-קום בתגובה למחסור בשטחי משרדים. הרעיון גם גווע שם משום שהעובדים שנאו אותו, אך כעת הוא חזר ובגדול.

ואכן, קידום העבודה מהבית, שהיו שחשבו שהיא זמנית במהלך הקורונה, נמשך בין היתר משום שמעסיקים ניצלו את ההזדמנות לקצץ בעלויות שטחי משרדים ונדל"ן. באמצע 2020, כאשר המגפה עדיין בעיצומה, סקר של KPMG הראה שכמעט 70% ממנהלי הכספים כבר תכננו להפחית לצמיתות את שטחי המשרדים שלהם. רבים מהם אכן עשו זאת, מה שהפך את ההחזרה של כולם למשרד לבלתי אפשרית.

ההבנה של מצב העבודה מרחוק - ואת מה שהעובדים עושים בפועל לעומת מדיניות המעסיקים שלהם - היא מורכבת, אך ישנן ראיות ברורות לכך שאחוז גבוה בהרבה של שכירים עובדים מרחוק מאשר לפני המגפה. כמעט כל המעסיקים שעדיין מאפשרים עבודה מרחוק מאמצים גישות "היברידיות", הדורשות מאנשים לבלות לפחות זמן מה במשרד.

אולם אף שמעסיקים רבים מאפשרים לוחות זמנים היברידיים, חלקם אינם מרוצים מהאופן שבו הדבר עובד בפועל.

הדאגה הברורה ביותר היא שללא קשר למדיניות המוצהרת של החברה, עובדים היברידיים רבים אינם עובדים במשרד בימים שנקבעו להם. באחד הסקרים, לדוגמה, כמעט מחצית מהבכירים בארגונים אומרים שעובדיהם אינם מגיעים ל"ימי החובה" שלהם, ואילו אחרים מדווחים על בעיות עם "נוכחות קפה" - כלומר עובדים נכנסים, שותים קפה ואז הולכים הביתה.

בעיה ברורה נוספת היא שעובדים מוצפים ביותר מדי פגישות וירטואליות לא פרודוקטיביות. הדבר נובע בין היתר מהעובדה שפגישות אלה תופסות את מקומן של שיחות קצרות שהיו מתקיימות בעבר פנים אל פנים, ומכך שבפגישות מקוונות יש הרבה יותר משתתפים, משום שכל אחד יכול להצטרף בלחיצת עכבר.

עם זאת, התלונות של מנכ"לים נוטות להתמקד בנושאים מהותיים יותר: האנשים שלנו לא לומדים, אנחנו לא מחדשים, אנחנו איטיים יותר בביצוע דברים וכן הלאה. חששות אלה זכו לאישוש ממחקרים אקדמיים אחרונים המתעדים בדיוק את ההשפעות השליליות האלה הקשורות לעבודה מרחוק. למעשה, חברות רבות ציינו כי הן מתכננות לבטל את העבודה ההיברידית ואת העבודה מרחוק. סקר של KPMG ביולי ואוגוסט 2024 מצא כי 83% מתוך 1,325 מנכ"לים של חברות גדולות ב-11 מדינות צפו כי הארגונים שלהם ידרשו חזרה מלאה למשרד בתוך שלוש השנים הקרובות.

מה ניתן לעשות?

מוקדם מדי לדעת כמה מהם יממשו את התוכניות הללו, ולכן סביר להניח כי עבודה היברידית ומרוחקת תמשיך למלא תפקיד במקומות העבודה, לפחות לעת עתה.

הנחה זו מעלה את השאלה: כיצד חברות יכולות להימנע מהחסרונות של מקום עבודה היברידי? רבות מהבעיות בעבודה היברידית נובעות מההנהלה, ובמיוחד מהבוסים שאינם יודעים כיצד - או שלא אומנו - לנהל צוותים שאינם ממוקמים יחד. אך יש כמה דברים פשוטים שמעסיקים יכולים לעשות כדי להפוך את העבודה ההיברידית ליעילה יותר. למשל:

איכפו נוכחות בימים שבהם העובדים אמורים להיות במשרד, וקיבעו כללים לפגישות, כגון הגבלת נוכחות ודרישה שמצלמות יהיו פתוחות אם מצטרפים אליהן מרחוק. כאשר המצלמות פתוחות, המשתתפים אינם יכולים לבצע משימות אחרות תוך כדי פגישה או להעמיד פנים שהם קשובים כשהם לא. שינויים אלה מתחילים במנהלים. סטודנטים לתואר שני במינהל עסקים בוורטון סיפרו לנו כי במשרדים ההיברידיים שלהם, אם הבוס נכנס לפגישה, גם הם נכנסו; אם המצלמה של הבוס הייתה פתוחה בפגישות, כך גם שלהם. אחרת, הם לא עשו שום דבר מאלה.

התייחסו ברצינות לקליטת העובדים בארגון. היא חייבת להיות פנים אל פנים ואינטנסיבית יותר עבור עובדים היברידיים, שההזדמנויות שלהם ללמוד מאחרים בעבודה הן מוגבלות. הקצו לעובדים חדשים שותפים מנוסים, הכינו רשימה של אנשים שהם צריכים לפגוש, והציגו אותם בפניהם. הביאו את העובדים החדשים הללו שוב ושוב לאירועים חברתיים או להדרכות. זכרו - כמעט כל מי שאומר שהוא יכול להתמודד עם עבודה מרחוק, התחיל את הקריירה שלו במשרה מלאה, במשרד שבו פגש אנשים שיכלו לעזור לו.

הגדירו מחדש את תחומי האחריות בעבודה. במהלך הסגרים של הקורונה, כאשר משרדים רבים היו סגורים לחלוטין, משימות הקשורות לביצועים אישיים הפכו למוקד עבור מנהלים - ולעתים קרובות לבסיס לקידום. גישה זו הייתה בהחלט הגיונית במהלך המשבר, אך היא באה על חשבון משימות הדורשות שיתוף-פעולה, כגון פרויקטים קבוצתיים, עזרה לעמיתים וחונכות של עובדים חדשים. כעת, כאשר רוב העובדים עובדים פנים אל פנים לפחות חלק מהזמן, המנהלים צריכים להבהיר שעבודה שיתופית חשובה לא פחות מעבודה אישית, אולי על-ידי כך שיקשרו אותה לסקרי ביצועים ולסיכויי קידום.

הפכו את השהייה במשרד למועילה. קבעו פגישות בימי נוכחות חובה, והדבר בהכרח יקצר את אורכן. עודדו בניית קשרים על-ידי ארגון פעילויות מוכוונות מטרה שעוזרות לצוותים ולקבוצות התומכות בהם להכיר זה את זה טוב יותר.

הפסיקו לקצץ בשטחי משרד. שטח נדל"ן קטן יותר פירושו שפחות עובדים יכולים לעבוד יחד פנים אל פנים בו-זמנית, ומגדילה את הסבירות שעובדים חדשים לא יגורו במרחק נסיעה ממשרד שבו יוכלו להכיר את עמיתיהם. המאמצים לבנות יחסי עבודה חשובים הופכים קשים יותר.

אם את היישום והאכיפה של ההצעות יטילו על מנהלים מקומיים בלבד, יהיה קל מאוד למסמס אותן. כפי שידוע לנו מזמן, שינוי צריך לבוא מלמעלה.

עוד כתבות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה