גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה אנחנו מפסידים בעבודה מרחוק - ואיך אפשר למזער את הנזק

משרדים היו תמיד המקום שבו נבנות מערכות יחסים ומתרחשת למידה ● המפתח הוא להבין כיצד לשמור על הדברים האלה עם עבודה היברידית

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock, Creative Lab
עבודה מהבית / צילום: Shutterstock, Creative Lab

פיטר קפלי, פרופסור לניהול על שם ג'ורג' וו. טיילור בבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, ורניה נמה, אסטרטגית בכירה בתחום משאבי אנוש, הם מחברים משותפים של "In Praise of the Office: The Limits to Hybrid and Remote Work". ניתן ליצור איתם קשר בכתובת reports@wsj.com

עבודה מרחוק ועבודה היברידית נעשו מאפיינים מרכזיים של הכלכלה שלאחר מגפת הקורונה.

אף שנראה כי המצב מוצא חן בעיני רוב העובדים, ההערכה האופטימית הראשונית במהלך המגפה - שעבודה מרחוק הייתה הצלחה - התחלפה במציאות מפוכחת יותר עבור ארגונים רבים. הביצועים, שיתוף-הפעולה, החדשנות ותרבות מקום העבודה סופגים מכה ניכרת.

טוב, רע, טוב: מה הדרך המיטבית לתת משוב לעובדים, ולמה מנהלים נמנעים ממנה?
הכירו את האנשים שעובדים רק מרחוק - ושונאים את זה
נקמת העובדים על החזרה למשרד: הם רק נראים עסוקים

קל לחשוב על המשרד כעל מרחב פיזי בלבד, אך הוא הרבה יותר מזה. משרדים מתפקדים כתשתית חברתית שבה נבנים מערכות יחסים ואמון, מתרחשת למידה בלתי פורמלית, וניתן לפתור בעיות במהירות בין שולחנות ומחלקות.

לפני המגפה, "עבודת המשרד" מעולם לא הופרדה במידה רבה מ"המשרד". כעת אנו יודעים שכאשר אנו מפרידים ביניהם, אנו לא רק משנים את המקום שבו מתרחשת העבודה, אלא גם מחלישים את מערכות היחסים ואת רקמת החיבור המחזיקה צוותים וארגונים יחד.

את מה שקרה בעבר באופן אורגני, נדרש כיום מאמץ כדי לשעתק - ולמרבה הצער, ארגונים רבים מדי נכשלים בכך.

האבולוציה של המשרד

כיצד הפך המשרד למוסד פיזי וחברתי חשוב כל-כך בארה"ב?

התהליך התחיל עם צמיחת עבודת הפקידות והיזמות התאגידית בשנות ה-20. המשרדים הראשונים תוכננו כדי לרכז את הגישה לכמות גוברת של מסמכי נייר מתעשיות משגשגות כמו ביטוח, ולאפשר פיקוח על עובדים, בדומה למה שעשו המפעלים עבור העבודה התעשייתית.

הבנייה של גורדי השחקים, עם חללי הפנים הפתוחים לרווחה שלהם, אפשרה את ארגונם של משרדים ושולחנות עבודה בהתאם לעקרונות ניהול מדעיים. כל זאת במטרה לשפר את הפרודוקטיביות עד לאחרוני הפרטים, אפילו עד לאופן שבו עובדים ממלאים מעטפות.

החל משנות ה-30 גברה המודעות לכך שעבודת משרד היא יותר מסתם הזזת ניירות, והובילה לחשיבה מחודשת על עיצובי משרדים באופן שיתמוך באינטראקציה בין העובדים, ביצירתיות שלהם וברווחתם. חוקרים גילו כי מה שמנהלים עשו בפועל היה לפתור סכסוכים, לבנות רשתות קשרים פנימיות ולנהל משא-ומתן עם אנשים אחרים על סדרי עדיפויות. אפילו עובדים רבים מן השורה נאלצו לנהל משא-ומתן, לתאם ולפתור בעיות באופן לא רשמי עם אחרים, מה שהזכיר לנו שעובדים אינם מבצעים את עבודתם לבד.

משרדים של תאגידים התאימו את עצמם לכך על-ידי הוספת חדרים להפסקות ויצירת חללים לפגישות ודיונים לא רשמיים. עד שנות ה-60, הדעה הרווחת הייתה שיש לעצב משרדים תוך התחשבות בצרכים האנושיים, תוך התחשבות באור, רעש, נוף ופרטיות כדי לשפר את הביצועים. חלק מהמאמצים הללו הגיעו לכדי גיחוך: מסדרונות ארוכים וצרים תוכננו במכוון כדי לעורר שיחות ספונטניות, שנחשבו כמקדמות חדשנות. המטה לשעבר של מעבדות בל, המוצג כעת בתוכנית הטלוויזיה "Severance", הוא דוגמה לכך.

ביצוע העבודה לא היה היתרון היחיד של השהייה ביחד, כמובן. כ-22% מהעובדים המבוגרים מדווחים כי גם הכירו את בן/בת הזוג שלהם במשרד.

המשרדים מתכווצים

בשנות ה-80, מאמצי ארגון מחדש וקיצוץ עלויות שינו את כל זה. הגודל הממוצע של משרד הצטמק בכ-50%. יועצים וצוותי מכירות שעובדים בשטח החלו לאבד את משרדיהם לחלוטין. הרעיון של הקצאת עמדות לפי הזמנה (hoteling), שלפיו עובדים מזמינים שטחי משרדים לפי הצורך, התחיל בעמק הסיליקון בתקופת הדוט-קום בתגובה למחסור בשטחי משרדים. הרעיון גם גווע שם משום שהעובדים שנאו אותו, אך כעת הוא חזר ובגדול.

ואכן, קידום העבודה מהבית, שהיו שחשבו שהיא זמנית במהלך הקורונה, נמשך בין היתר משום שמעסיקים ניצלו את ההזדמנות לקצץ בעלויות שטחי משרדים ונדל"ן. באמצע 2020, כאשר המגפה עדיין בעיצומה, סקר של KPMG הראה שכמעט 70% ממנהלי הכספים כבר תכננו להפחית לצמיתות את שטחי המשרדים שלהם. רבים מהם אכן עשו זאת, מה שהפך את ההחזרה של כולם למשרד לבלתי אפשרית.

ההבנה של מצב העבודה מרחוק - ואת מה שהעובדים עושים בפועל לעומת מדיניות המעסיקים שלהם - היא מורכבת, אך ישנן ראיות ברורות לכך שאחוז גבוה בהרבה של שכירים עובדים מרחוק מאשר לפני המגפה. כמעט כל המעסיקים שעדיין מאפשרים עבודה מרחוק מאמצים גישות "היברידיות", הדורשות מאנשים לבלות לפחות זמן מה במשרד.

אולם אף שמעסיקים רבים מאפשרים לוחות זמנים היברידיים, חלקם אינם מרוצים מהאופן שבו הדבר עובד בפועל.

הדאגה הברורה ביותר היא שללא קשר למדיניות המוצהרת של החברה, עובדים היברידיים רבים אינם עובדים במשרד בימים שנקבעו להם. באחד הסקרים, לדוגמה, כמעט מחצית מהבכירים בארגונים אומרים שעובדיהם אינם מגיעים ל"ימי החובה" שלהם, ואילו אחרים מדווחים על בעיות עם "נוכחות קפה" - כלומר עובדים נכנסים, שותים קפה ואז הולכים הביתה.

בעיה ברורה נוספת היא שעובדים מוצפים ביותר מדי פגישות וירטואליות לא פרודוקטיביות. הדבר נובע בין היתר מהעובדה שפגישות אלה תופסות את מקומן של שיחות קצרות שהיו מתקיימות בעבר פנים אל פנים, ומכך שבפגישות מקוונות יש הרבה יותר משתתפים, משום שכל אחד יכול להצטרף בלחיצת עכבר.

עם זאת, התלונות של מנכ"לים נוטות להתמקד בנושאים מהותיים יותר: האנשים שלנו לא לומדים, אנחנו לא מחדשים, אנחנו איטיים יותר בביצוע דברים וכן הלאה. חששות אלה זכו לאישוש ממחקרים אקדמיים אחרונים המתעדים בדיוק את ההשפעות השליליות האלה הקשורות לעבודה מרחוק. למעשה, חברות רבות ציינו כי הן מתכננות לבטל את העבודה ההיברידית ואת העבודה מרחוק. סקר של KPMG ביולי ואוגוסט 2024 מצא כי 83% מתוך 1,325 מנכ"לים של חברות גדולות ב-11 מדינות צפו כי הארגונים שלהם ידרשו חזרה מלאה למשרד בתוך שלוש השנים הקרובות.

מה ניתן לעשות?

מוקדם מדי לדעת כמה מהם יממשו את התוכניות הללו, ולכן סביר להניח כי עבודה היברידית ומרוחקת תמשיך למלא תפקיד במקומות העבודה, לפחות לעת עתה.

הנחה זו מעלה את השאלה: כיצד חברות יכולות להימנע מהחסרונות של מקום עבודה היברידי? רבות מהבעיות בעבודה היברידית נובעות מההנהלה, ובמיוחד מהבוסים שאינם יודעים כיצד - או שלא אומנו - לנהל צוותים שאינם ממוקמים יחד. אך יש כמה דברים פשוטים שמעסיקים יכולים לעשות כדי להפוך את העבודה ההיברידית ליעילה יותר. למשל:

איכפו נוכחות בימים שבהם העובדים אמורים להיות במשרד, וקיבעו כללים לפגישות, כגון הגבלת נוכחות ודרישה שמצלמות יהיו פתוחות אם מצטרפים אליהן מרחוק. כאשר המצלמות פתוחות, המשתתפים אינם יכולים לבצע משימות אחרות תוך כדי פגישה או להעמיד פנים שהם קשובים כשהם לא. שינויים אלה מתחילים במנהלים. סטודנטים לתואר שני במינהל עסקים בוורטון סיפרו לנו כי במשרדים ההיברידיים שלהם, אם הבוס נכנס לפגישה, גם הם נכנסו; אם המצלמה של הבוס הייתה פתוחה בפגישות, כך גם שלהם. אחרת, הם לא עשו שום דבר מאלה.

התייחסו ברצינות לקליטת העובדים בארגון. היא חייבת להיות פנים אל פנים ואינטנסיבית יותר עבור עובדים היברידיים, שההזדמנויות שלהם ללמוד מאחרים בעבודה הן מוגבלות. הקצו לעובדים חדשים שותפים מנוסים, הכינו רשימה של אנשים שהם צריכים לפגוש, והציגו אותם בפניהם. הביאו את העובדים החדשים הללו שוב ושוב לאירועים חברתיים או להדרכות. זכרו - כמעט כל מי שאומר שהוא יכול להתמודד עם עבודה מרחוק, התחיל את הקריירה שלו במשרה מלאה, במשרד שבו פגש אנשים שיכלו לעזור לו.

הגדירו מחדש את תחומי האחריות בעבודה. במהלך הסגרים של הקורונה, כאשר משרדים רבים היו סגורים לחלוטין, משימות הקשורות לביצועים אישיים הפכו למוקד עבור מנהלים - ולעתים קרובות לבסיס לקידום. גישה זו הייתה בהחלט הגיונית במהלך המשבר, אך היא באה על חשבון משימות הדורשות שיתוף-פעולה, כגון פרויקטים קבוצתיים, עזרה לעמיתים וחונכות של עובדים חדשים. כעת, כאשר רוב העובדים עובדים פנים אל פנים לפחות חלק מהזמן, המנהלים צריכים להבהיר שעבודה שיתופית חשובה לא פחות מעבודה אישית, אולי על-ידי כך שיקשרו אותה לסקרי ביצועים ולסיכויי קידום.

הפכו את השהייה במשרד למועילה. קבעו פגישות בימי נוכחות חובה, והדבר בהכרח יקצר את אורכן. עודדו בניית קשרים על-ידי ארגון פעילויות מוכוונות מטרה שעוזרות לצוותים ולקבוצות התומכות בהם להכיר זה את זה טוב יותר.

הפסיקו לקצץ בשטחי משרד. שטח נדל"ן קטן יותר פירושו שפחות עובדים יכולים לעבוד יחד פנים אל פנים בו-זמנית, ומגדילה את הסבירות שעובדים חדשים לא יגורו במרחק נסיעה ממשרד שבו יוכלו להכיר את עמיתיהם. המאמצים לבנות יחסי עבודה חשובים הופכים קשים יותר.

אם את היישום והאכיפה של ההצעות יטילו על מנהלים מקומיים בלבד, יהיה קל מאוד למסמס אותן. כפי שידוע לנו מזמן, שינוי צריך לבוא מלמעלה.

עוד כתבות

עליה בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בתל אביב, ירושלים ורחובות: אושרו העלאות חריגות בארנונה

לאחר הודעת הממשלה כי גם ב־2026 תוכלנה הרשויות להגיש בקשות חריגות להעלאת ארנונה, מספר עיריות מרכזיות - בהן תל אביב, ירושלים, רחובות, ראשון לציון ורעננה - קיבלו אישור להעלאות בתעריפים

חנות של ליאור עדיקה / צילום: איל יצהר

"חוק ליאור עדיקה" מגיע להצבעה סופית. איך ייראו הכללים החדשים?

בימים הקרובים תכריע הכנסת האם להחריג רשתות פארם קטנות ובינוניות מהרגולציה הכבדה של חוק המזון ● אבל לצד השאיפה לעודד תחרות מול סופר פארם ו-Be, ישנם לחצים של לוביסטים וחשש מפגיעה בשקיפות המחירים ● גלובס עושה סדר בתיקון שעשוי לשנות את הרגלי הקנייה שלכם

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

מענק של עד 20 אלף שקל: תוכנית הפרישה מרצון של i24NEWS נחשפת

בהנהלת i24NEWS מציעים תוכנית פרישה מרצון לעובדים ● עובדים בעלי ותק של בין ארבעה חודשים לשנה, יקבלו 10 אלף שקל אם יחליטו לפרוש; עובדים בעלי ותק של מעל לשנתיים, יקבלו 20 אלף שקל ● בוועד העובדים ציינו כי "למרות שמדובר בפעולה מאוד לא טבעית בעבורנו, אנו מציעים לכם לשקול בחיוב אופציה להיעתר להצעת ההנהלה"

עופר זיו, מנכ''ל ויתניה הפורש / צילום: דורון סהר

אחרי 16 שנה: מנכ"ל ויתניה עופר זיו עוזב את תפקידו. זה המחליף שלו

עופר זיו יסיים את תפקידו כמנכ"ל חברת הנדל"ן ויתניה בסוף מרץ 2026, ובמקומו ייכנס לתפקיד יריב בר-דעה, ששימש בתפקידו האחרון כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בגב-ים ● מטעם ויתניה לא צוינה הסיבה לסיום כהונתו של זיו כמנכ"ל

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בטהרן, ארכיון / צילום: ap

ההיערכות בישראל לעימות עם איראן, והמסר: לא ניקח סיכון

רה"מ קיים פגישה משולשת עם ראש ממשלת יוון ונשיא קפריסין, כחלק מניסיון לבסס ציר אנטי-טורקי ● ארה"ב פועלת לכינוס ועידה לשיקום רצועת עזה ● הבכיר האמריקאי מאיים: "כנראה שאיראן לא הבינה את המסר" ● ניסוי הטילים באיראן והאיומים: "נגיב באופן נחרץ לכל פעולה עוינת" ● ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הקמת ועדת החקירה הפוליטית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים

העיתונאי שלומי אלדר / צילום: צילום מסך יוטיוב

אול־אין פונה לחברה הערבית עם מחלקת פודקאסטים חדשה

בית הפודקאסטים אול־אין מקים מחלקה ייעודית לחברה הערבית בעקבות התחזקות ההאזנה בקרב צעירים וביקוש גובר מצד מפרסמים ● המרכז הארצי החדש להצלת צבי הים במכמורת נפתח לפעילות בהשקעה של 30 מיליון שקל ● ושורת מינויים חדשים בבזק, במשרד הפרסום מנצ' ובאיילון ביטוח ופיננסים ● אירועים ומינויים

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

מי ימצמץ ראשון? המאבק על מס הקנייה שעלול לעלות ביוקר לבעלי הרכב הצמוד

המחלוקת בנוגע למס הקנייה על רכב חשמלי ושווי השימוש נמשכת ● ועדת הכספים והאוצר מתבצרים בעמדתם, מה שעלול להביא לכך שלמעלה מ-150 אלף עובדים ישלמו החל מינואר 500-1,500 שקל יותר על שווי השימוש החודשי

החזרי מס / צילום: Shutterstock

כך תבדקו אם מגיע לכם החזר מס לפני שיהיה מאוחר מדי

הזכאות לקבלת החזרי מס בעבור שנת 2019 תפקע בינואר הקרוב ● נכון להיום רק מעטים פונים לרשות המסים, בין השאר מחשש לגילוי חובות קודמים ● מתי הגשת הבקשה רלוונטית, וכיצד ניתן להגיש אותה? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

S&P 500 ננעל ביום שלישי ברציפות של עליות; הזהב בשיא חדש

המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך והמניה עלתה ● בורסות אירופה ננעלו בירידות ● הבנק המרכזי של סין הותיר ביום שני את הריבית ללא שינוי ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות • אלפאבית מודיעה על רכישה תמורת 4.75 מיליארד דולר ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? • לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש, זו רשימת הסיכונים

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, שלומי יוסף

ביהמ"ש קיבל את בקשת המשטרה: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות עד מרץ 2026

לטענת המשטרה, ארנון בר-דוד רקם מנגנון שוחדי שמטרתו לעשות במשאבי ההסתדרות כבשלו ● השופטת דורית סבן-נוי קבעה כי החזרתו לתפקידו כיו"ר ההסתדרות תקל עליו לבצע עבירה דומה, ויהיה בה כדי לאפשר השפעה על עדים ושיבוש של החקירה ● בנוסף, ביהמ"ש האריך ב-90 יום גם את ההגבלות על עזרא גבאי, החשוד המרכזי הנוסף בפרשה

יוסי חסון / צילום: באדיבות מייטאון

"אני אופטימי – הדברים יחזרו לעצמם": היזם שעזב את עולם ההייטק, והקים חברת נדל"ן

מנכ"ל ויו"ר מיי טאון, יוסי חסון, היה בין המשקיעים הראשונים ב־Waze - ובשלב מסוים החליט "לחתוך" מעולם ההייטק וההשקעות אל הנדל"ן ● היום הוא מקווה להפוך את מיי טאון לאחת המובילות בהתחדשות עירונית, מודה כי בדיעבד היה נכנס לעולם הפינוי־בינוי מוקדם יותר, ומלין על הבירוקרטיה המכבידה: "תב"ע ובקשה להיתר בתוך חמש שנים? צריך להיות הודיני"

חנות נייקי / צילום: Shutterstock, Tanya Keisha

ההימור על סין שהוביל לצניחה דו־ספרתית במניה של נייקי

הירידה במכירות נייקי בסין, אחד השווקים המרכזיים של החברה, הובילו את המניה לצלול ב־11% בסוף השבוע ● ברקע - הענקית מתמודדת עם המכסים של טראמפ ועם שורת טעויות מצד ההנהלה

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

הבלגן ב־i24NEWS: זעם בעלי המניות, קיצוצי התקציב וחוסר הוודאות באולפנים

ההודעה על העברת הבעלות ב־i24NEWS מחברת אלטיס ארה"ב לידיים הפרטיות של משפחת דרהי הכניסה את עובדי ומנהלי ערוץ החדשות לבלבול רב ● הסערות בחודשים האחרונים סביב החברה־האם, כולל תביעה מול JP מורגן, עשויות ללמד מה עומד מאחורי המהלך

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועמ"שית נגד ועדת החקירה שמקדם נתניהו: מתווה רצוף פגמים שלא יאפשר את חקר האמת

עו"ד גלי בהרב-מיארה במתקפה על הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר: "העדפת שיקולים פוליטיים על פני עקרונות של חקירה עצמאית, בלתי תלויה ומקצועית"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

המס החדש על הבנקים מתקרב לחקיקה, אבל גם באוצר לא בטוחים ביתרונות

הצוות הבין־משרדי שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המליץ בדוח הסופי שלו להטיל מיסוי דיפרנציאלי על רווחים חריגים ● בצמרת האוצר חלוקים בין המנכ"ל וסגנו שמקדמים את מהלך המיסוי, לבין אגף התקציבים ובנק ישראל שטוענים כי מדובר בצעד בכיוון הלא נכון

רכב ותחבורה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הנאמנות למותג? איך 70 דגמים חדשים שינו את הכללים בשוק הרכב

עשרות דגמים התווספו לשוק הרכב הישראלי ב־2025, במיוחד של מותגים סינים ● ההיצע הרחב מספק שלל אפשרויות לצרכנים שמחפשים תמורה לכסף, ומוותרים על נאמנות למותגים הוותיקים ●"השוק הפך לטרנדי, כל מותג חדש ומרשים מייצר נהירה קצרה", אומרים בענף

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

ביל אקמן ואילון מאסק / צילום: Richard Brian, Evan Vucci

ביל אקמן מציע לאילון מאסק להנפיק יחד את SpaceX בדרך לא שגרתית

מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור מציע לאיש העשיר בעולם לצרף את חברת החלל שלו לבורסה במודל ייחודי - SPARC ● המודל, לפי אקמן, כולל מיזוג לחברה ציבורית ללא עלויות חתמים או תיווך, ועם תגמול למשקיעי טסלה ● וגם: המיליארדר היהודי שהגיב לאקמן: "תעמוד בתור"

נאוויטס פטרוליום / צילום: נאוויטס פטרוליום

עם הנפט ממפרץ מקסיקו גם המזומנים יזרמו? רגע האמת של נאוויטס מגיע

לאחר שסיפקה למשקיעים תשואה פנומנלית של יותר מ-1,500% מאז ההנפקה, שותפות האנרגיה בראשות גדעון תדמור משאירה מאחור את שלב פיתוח המאגרים עתיר המזומנים, ונכנסת להפקה מאסיבית ויצירת תזרים חופשי ● האם מחירי הנפט מותירים למניה עוד אפסייד? ● מדור חדש

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?