גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בריטניה משנה כיוון: בדרך לאמץ את המודל הדני להרתעת מהגרים לא-חוקיים

ממשלת הלייבור השיקה את הרפורמה ה"מחמירה ביותר נגד ההגירה בעשור האחרון" בעקבות הקריסה בסקרים ● על הפרק: השעיית איחוד משפחות, הענקת מקלט זמני בלבד ואיום בסנקציות כדי לגרש בהצלחה למדינות אפריקה

מהגרים שנכנסו לבריטניה דרך צרפת / צילום: Reuters, Gareth Fuller
מהגרים שנכנסו לבריטניה דרך צרפת / צילום: Reuters, Gareth Fuller

לפני כעשור התייצבה ראשת ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסן, בפני הבוחרים, ונימקה את שינוי הכיוון האידיאולוגי שלה בתחום ההגירה: "הניצול לרעה של חוקי ההגירה מסכן את מודל מדינת הרווחה שלנו", אמרה הפוליטיקאית הסוציאל-דמוקרטית. בעוד שעמיתיה בגרמניה, בספרד או בהולנד תמכו באותה תקופה בקבלת מבקשי מקלט, ובהענקת תמיכה סוציאלית בזמן שבקשותיהם מתבררות, דנמרק שיגרה מסר ברור: לא אצלנו.

ההחלטה הדרמטית, הפספוס וההשלכות: כך שינה גל ההגירה את אירופה
6,000 ישראלים עברו לשם במלחמה. עכשיו הם נאלצים לחזור: "מרגישים מהגרים"

מאז הוחרפו בהדרגה הצעדים של דנמרק נגד מבקשי מקלט ומהגרים לא-חוקיים, וכעת הם כוללים חיפוש קפדני בכליהם כדי למצוא תכשיטים או מזומנים שיוכלו לסייע להם לממן את השהות; גירוש על הגבול של מבקשי מקלט שמנסים להיכנס ממדינה אחרת; השעיית איחודי משפחות והענקה מינימלית וזמנית בלבד של הגנה למבקשי מקלט; גם הסיכוי לקבל אזרחות הוא נמוך מאוד.

הצעדים והמסר הפכו את דנמרק לחריגה אירופית: רק כמה רבבות בקשות מקלט הוגשו במדינה מאז 2015, לעומת יותר ממיליון וחצי בגרמניה לבדה. במידה רבה, התנאים הקשוחים למבקשי מקלט כבר היו שם לפני כן. כבר שני עשורים דנמרק אינה מאפשרת לצעירים עד גיל 24 להתחתן ולהביא בני זוג זרים למדינה (בשם המלחמה בנישואי-קרובים). זו נחשבת לתגובת-נגד להגירה המוגברת של שנות ה-80 מלבנון ומסומליה, שהביאה לפריחתה של "מפלגת העם הדנית" בשנות ה-2000 ולשינוי המדיניות מוקדם יותר מאשר במדינות אחרות. שאלות של אינטגרציה עדיין מככבות בסדר היום הלאומי, אבל הבעיה חריפה פחות מאשר במדינות אחרות בסביבתה הקרובה של דנמרק. בהתאם לכך, נכון לבחירות האחרונות, דנמרק הייתה אחת המדינות האירופיות היחידות שבהן הימין הקיצוני לא התחזק.

החרגה ממדיניות האיחוד

את המדיניות העצמאית שלה בנושא חייבת דנמרק לכך שדרשה - וקיבלה - החרגה (Opt-Out) ממדיניות הפליטים והגבולות המאוחדת של האיחוד האירופי. המדיניות של הונגריה, למשל, קיצונית אף יותר, אך בשל המחויבות של בודפשט למדיניות האחידה היא נתקלת בקנסות של מיליארדים ובעימות חזיתי עם הנציבות האירופית.

כעת, "המודל הדני" זוכה לעדנה במערכת הפוליטית האירופית, שחווה טלטלה כבדה בעקבות המשך ההגירה הלא-חוקית. קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, אמר בקיץ האחרון כי "המודל הדני צריך לשמש לנו כדוגמה", כשאירח את פרדריקסן בברלין. בימים האחרונים תפסה את הכותרות בבריטניה הכוונה של שרת הפנים החדשה, שבאנה מחמוד, "לאמץ את המודל הדני" גם בממלכה המאוחדת. הממשלה הבריטית נואשת ליוזמות חדשות, על רקע סקרים ששוברים שיאי אי-פופולריות בתמיכה בה, והתחזקות מפלגת "הרפורמה" הימנית בהובלת נייג'ל פאראג'.

דעת הקהל הבריטית, כך נראה, מתנגדת לחבילות הקליטה הנדיבות יחסית שבריטניה מעניקה למבקשי מקלט, הכוללים גם מהגרים לא-חוקיים (הליך הבירור מי פליט ומי מהגר עשוי לארוך זמן רב), שכוללות לינה במלונות על חשבון משלם המסים משום שאין די מקלטים לפליטים.

קיר סטארמר, ראש ממשלת בריטניה / צילום: Reuters, Zhanna Manukyan

בשנה שהסתיימה ביוני 2025 הוגשו יותר מ-110 אלף בקשות מקלט בבריטניה. כ-40 אלף מהן הוגשו על ידי מי שמכונים בממלכה "אנשי הסירות": מי שנכנסו באמצעות שיט בסירות גומי מצרפת. הסכמים שונים עם צרפת לא הצליחו נכון לעכשיו לבלום את הזרם. הדבר הוביל לגאות בסקרים למפלגת "הרפורמה" של פאראג', וללחץ עצום בתוך מפלגת הלייבור, כולל דיונים פומביים על החלפת ראש הממשלה. "סטארמר סבור כי מאבק בהגירה הלא-חוקית הוא המפתח להתאוששות אלקטורלית של הלייבור", נכתב ביום ב' ב-FT, כנימוק למהלך החדש.

וכאיתות ראשון לשינוי המדיניות, שרת הפנים מחמוד (הנחשבת כחברה באגף הימני יותר בלייבור, למרות שהקפידה להפגין "סולידריות עם פלסטין" ולהשתתף בהפגנות נגד המלחמה בעזה), צפויה להציע שינוי בחוקי זכויות האדם בממלכה, במטרה לצמצם את אפשרויות השהייה של מהגרים לא-חוקיים. כך, למשל, שיקולים משפחתיים כמו ילד בממלכה הבריטית או קשרים אחרים לא ימלאו יותר תפקיד בהחלטה אם לאפשר להם להישאר על בסיס הומניטרי, וזכות הערעור שלהם על ההחלטה לגרש אותם תוגבל לערכאה אחת בלבד.

בריטניה גם תנסה להגביר הילוך במאבק לגירוש מוצלח, וצפויה להודיע כי אם אנגולה, נמיביה וקונגו לא יהיו מוכנות לקבל חזרה מהגרים לא חוקיים מבריטניה - הרי שתושביהן יעמדו בסופו של דבר בפני איסור כניסה גורף לממלכה המאוחדת. עד כה, שלוש המדינות סירבו לקבל כ-4,000 מהגרים לא-חוקיים ומי שהורשעו בפלילים מבריטניה.

צעדים נוספים בהשראה דנית הם הגדלה משמעותית של פרק הזמן הנדרש כדי שפליטים שנכנסו באופן לא-חוקי, אך שבקשת המקלט שלהם הוכרה, יוכלו להפוך לאזרחים בריטים - מחמש שנים כיום ל-20 שנה, ושלילת הסיוע במימון קורת גג וקצבאות ממבקשי מקלט שיכולים לעבוד ומסרבים לעשות זאת.

ועדה כמו בדנמרק

כמו בדנמרק, בבריטניה צפויים להעניק את זכות ההחלטה הראשונית בנוגע לבקשות מקלט לוועדה מיוחדת, "שתוכל לפסול במהירות מקרים חסרי סיכוי". מקלט יינתן באופן "זמני", ובחינה מחדש אם המצב במדינת המוצא מצדיק את הארכתו תתקיים מדי 30 חודשים. "מהגרים לא-חוקיים ופושעים זרים מנצלים לרעה את חוקי זכויות האדם שלנו", אמרה מחמוד בנימוק לרפורמה, שכלי התקשורת הגדירו "המחמירה ביותר בעשור האחרון".

השאלה הגדולה תהיה הקרב המשפטי שצפוי להתחיל כעת, כשעמותות מהשמאל וארגוני צדקה ינסו לטעון כי השינויים המוצעים אינם תואמים את האמנות הבינ"ל שבריטניה חתומה עליהן. סטארמר, שכיהן בעבר בבית הדין הפלילי הבינ"ל בהאג ומרבה לדבר בזכות "מערכת הצדק הבינלאומית", עשוי למצוא עצמו בהתנגשות חזיתית איתה. גם בתוך המפלגה הרפורמה כבר זוכה לביקורת חריפה מהצד השמאלי. "השינויים המוצעים לא ישרדו את בתי המשפט", אמר פאראג' בתגובה לרפורמה שמאיימת לערער את בסיס התמיכה בו, "או אפילו את חברי המפלגה מהשורות האחוריות".

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

העסקה הסודית של איראן ורוסיה: טילים נגד מטוסים ב-500 מיליון דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

הכנסות של כ-1.5 מיליארד שקל: שנה להשקה, ביג גלילות מציג נתונים מעורבים

מתחם הענק של רשת המרכזים המסחריים עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● "כשלשוכר אין סיכון, המשחק משתנה"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200