בית חולים שיבא תל השומר / צילום: נעמה עזריאלי פרנק
ענקית השבבים אנבידיה מעמיקה את שיתופי הפעולה שלה בתחום הבריאות. רק לאחרונה היא חתמה על פרויקט הגרנדיוזי עם אלי לילי לפיתוח מחשב־על לתחום התרופות, וכעת היא חותמת על הסכם נוסף בישראל. במסגרתו, בית החולים שיבא, אנבידיה ובית החולים האמריקאי מאונט סיני הודיעו על שיתוף פעולה אסטרטגי, בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים, בפרויקט מדעי שאפתני: פיענוח ההשפעה של גנים לא מקודדים - כ־98% מהגנום - על בריאות האדם.
● מחקר חדש מצביע על ההשלכות הבלתי צפויות של ירידה במשקל בגיל מבוגר
● מה גורם לעלייה בסרטן המעי הגס? מחקר חדש מציע אפשרות לא צפויה
מה כל צד יביא לפרויקט? שיבא יתרום את המידע הקליני, והפרויקט יתבצע בבית החולים; אנבידיה תתרום את כוח החישוב, התשתיות, האלגוריתמים וצוותי ה־AI; ומאונט סיני יתרום מידע גנטי מ־11,000 גנומים שפוענחו בבית החולים, במסגרת פרויקט "מיליון הגנומים" שהוא מוביל. כמו כן, בית החולים האמריקאי יתרום את המידע הקליני המקושר לאותם גנומים. כל אחד משלושת הגופים יקצה לפרויקט כ־5-7 אנשים שיעבדו עליו במשרה מלאה, אך יוכלו למשוך משאבים מכלל הארגון על פי הצורך.
"זה פרויקט בחזית המדע, אפילו לא רק הבריאות", אומר לגלובס פרופ' יצחק קרייס, מנכ"ל שיבא. "אנחנו רוצים לייצר מודל שפה חדש לגמרי לגנום האנושי. יש לנו המון מידע, וכעת עלינו ללמד את הבינה לקרוא את זה".
איך נוצר שיתוף הפעולה, וכיצד בחרתם בתחום הזה?
"אנבידיה זיהו את מרכז ה־AI שהקמנו לפני כשנה וחצי - תוכניות כאלה היו בדיוק התכלית שלו. סמנכ"ל הטכנולוגיה הגלובלי של החברה הגיע לכאן כדי לבחון שיתופי פעולה. פרופ' גידי רכבי וד"ר דן דומיניסיני מבית החולים כבר החלו לחלום בכיוון הזה, והם הציעו לו ללכת על פרויקט גרנדיוזי.
"פיענוח השפעת הגנים הלא מקודדים על הבריאות יאפשר לנו להיות בחזית של אבחון הרבה יותר מדויק, פיתוח תרופות ורפואה מותאמת אישית. המודל עצמו יהיה נחלת הכלל, אך לנו תהיה גישה ראשונית וייחודית אליו, וכל הקניין הרוחני שייווצר מכך יהיה בידי שיבא ומאונט סיני. זה יכול להוות בסיס דרמטי לצמיחה כלכלית שלנו. אנחנו נגדיר את הפרויקט כהצלחה אם נוכל ללמוד משהו חדש על מסלולי מחלות בתוך, נניח, כשנתיים. אבל גם עצם העובדה שאנבידיה כאן זו הצלחה".
אם הקניין הרוחני נשאר אצל שני בתי החולים השותפים לפרויקט, מהו בעצם הרווח של אנבידיה?
"יש להם רווח מלקדם את הבינה המלאכותית ככלי שיכול לשנות את העולם בכל תחומי החיים".
מה בדיוק יעשו במסגרת הפרויקט בשיבא? פרופ' גידי רכבי, המוביל המדעי של הפרויקט מטעם בית החולים, מסביר: "הגנום האנושי הראשון רוצף בשנת 2000, אך עד מהרה גילינו שגנים הם לא מה שחשבנו. למעשה, יותר מ-98% מהגנים משמשים כחלק מתזמורת מורכבת של גנים שתפקידם ככל הנראה לבקר בצורה מאוד מדויקת ועדינה את הגנים מבטאי החלבונים. המטרה של הפרויקט הנוכחי היא לפענח בהדרגה את הפעילות של הגנים האלה, תחילה באדם הבריא, אחר כך במחלות מאוד נפוצות, ואחר כך בכל תחומי התחלואה והבריאות".
"מדינת ישראל קצת איחרה"
קרייס מגדיר את הבינה המלאכותית כמהפכה הגדולה ביותר שהייתה בתחום הרפואה מאז ימי היפוקרטס. "היא צפויה לשנות לחלוטין את קבלת ההחלטות בכל תחומי הרפואה", הוא אומר. "כבר היום היא משפרת פיענוח בדיקות דימות, מדייקת אבחנות פתולוגיות, מקצרת זמנים בכל מיני תהליכים בבית החולים, עוזרת לרופאים בבחירת טיפול - אבל זה עוד כלום לעומת האופן שבו זה יבוצע בעתיד. זו מהפכה שזקוקה למשאבים - מידע ויכולות חישוב. לכן, רק גופים חזקים וארגונים חזקים יוכלו להשתתף בה, שלא לדבר על להוביל אותה".
איפה ישראל כמדינה עומדת בדרך למהפכה הזו?
"ישראל נשענת על משאבי מידע טובים ועל כישרונות טובים בתחום הדיגיטל. אבל אולי בגלל השנתיים האחרונות - ואולי לא רק בגללן - קצת איחרנו ולא בנינו את התשתיות המספיקות בארץ לאפשר את המהפכה שאנחנו רוצים שתקרה בתחום ה-AI, לא רק ברפואה, אבל גם".
על איזה תשתיות אתה מדבר?
"גם תשתיות פיזיות, מיחשוביות, אנרגיה, וגם מערכות אנושיות תומכות, סטנדרטיזציה, חקיקה. מהפכה כזו דורשת תוכנית רב־שנתית אסטרטגית, כמו שבונים בתי חולים וכבישים ותשתיות ביטחוניות וצבאיות. אנחנו מעריכים שלהביא את ישראל למקום הנכון מהבחינה הזו, זהו תהליך שידרוש השקעה של מיליארדי שקלים".
אילו מדינות הן דוגמה להשקעות נכונות בתחום הזה?
"סעודיה והאמירויות השקיעו משאבים אדירים בתחום".
"עומסים לא סבירים, פער ענק בין המרכז לפריפריה"
קרייס אומר כי ההסכם הנוכחי מראה שאת מה שהממשלה לא עושה כרגע, גופים בתוך ישראל יכולים להתחיל לקדם בעצמם. "אין לנו ברירה אלא להיות בקצה היכולת של השכל והמדע, עם התשתיות שכבר יש לנו. כי למרות המשברים, אולי בזכותם, הרוח היזמית עדיין מאפשרת לנו ליצור הובלה".
לשם כך, בין היתר, הוקם מרכז החדשנות ARC של בית החולים, שמייצר סטארט־אפים ושיתופי פעולה עם התעשייה וגם מייצא את המודל שלו לכל העולם. "ההשקעה בבריאות בישראל לא צמחה בשנים האחרונות, ולכן ירדה במונחי השקעה לנפש מ־7.5% ל־7%, לעומת ממוצע של 10% ב־OECD. מערכת הבריאות בישראל לא תיצמח אם היא תתבסס רק על מה שהממשלה מקצה לה. היא חייבת לייצר מתוך עצמה מקורות צמיחה.
"אין שום מניעה לכל הגורמים במערכת הבריאות לאמץ חדשנות וליצור שיתופי פעולה, באופן שגם ייצר הכנסה וגם יחסוך במשאבים. אני שמח לרשום למדינה צ'קים מהאקזיטים שאנחנו עושים. מערכת הבריאות שלנו כרגע מסתדרת עם ההשקעה הקיימת, ועדיין יש לנו נתונים נהדרים בתחומי תוחלת החיים ותמותת תינוקות, סימן שאנחנו יעילים. אבל בסופו של דבר כן יש לנו עומסים לא סבירים, תורים ארוכים ופער ענק בין הרפואה במרכז ובפריפריה. ברור שמה שמושקע כרגע לא מספיק".