גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקר השנאה שמצהיר: "אנחנו נוסעים ב-300 קמ"ש לעבר הקצנה"

שיחה עם פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ● על הקיטוב שהפך לנורמה, הסיבות לכך ומה ישראל צריכה לעשות כדי לעצור את הדהירה

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' עירן הלפרין / צילום: פרטי
הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' עירן הלפרין / צילום: פרטי

פרופ' עירן הלפרין, בשנה שעברה פרסמת ספר בשם "אזהרת שוליים: איך נתנו לשנאה ולקיצונים לפרק אותנו ואיך נבנה מחדש?". איך הגעת דווקא לתחום המחקר הזה?
"שמתי לב שהשנאה מניעה את המערכת הפוליטית הישראלית. בכל פעם שמישהו רוצה לייצר שינוי פוליטי, כל מה שהוא צריך לעשות זה להסית. בשנים המאוחרות יותר ראיתי שהזהות הבסיסית של אנשים נעה קודם כול סביב השאלה של ימין או שמאל, ביבי או לא ביבי, אופוזיציה או קואליציה - ומבחינתם זה חזק יותר מכל דבר אחר; יותר מהעמדות שלהם, יותר מהערכים שלהם. רציתי להבין את התופעה הזאת לעומק".

הצוללת | היזמת שמפתחת פתרון חדש לפרקינסון: "האפקט הלא תרופתי יכול להיות דרמטי"
הצוללת | המומחה שמסביר: גם זו הסיבה שלוויטקוף וטראמפ היה דחוף לסיים את המלחמה בעזה

בתחילת הספר אתה מספר שבכל כנס אקדמי שאליו אתה מגיע מצביעים עליך ואומרים "הנה עירן מהשנאה", במקום נניח "עירן מהתקווה" או "עירן שבא מאהבה". איך זה משפיע עליך?
"זה תמיד קצת מפריע לי, כי מטבעי אני אדם אופטימי מאוד. מלבד זאת, רוב המחקר שלי עוסק בשאלה איך מפחיתים שנאה. בדוקטורט שלי מלפני 18 שנה שאלתי: במה נבדל רגש השנאה מרגשות אחרים? ובמחקרי המשך עסקתי בשנאה בהקשר החברתי שלה".

איך אתה באמת מגדיר שנאה?
"שנאה היא לא סתם כעס חזק. זו חיה אחרת לגמרי. כשאנחנו כועסים על מישהו, אנחנו כועסים על מה שהוא עשה, על הפעולה. אבל כשאנחנו שונאים, אנחנו שונאים את האדם עצמו, את המהות שלו. אנחנו מספרים לעצמנו סיפור שהאדם הזה או הקבוצה הזאת הם רעים מטבעם, שהם לא יכולים להשתנות, שהרוע מוטמע בהם.

"מה שייחודי בשנאה ומבדיל אותה מכל הרגשות השליליים האחרים הוא שהיא מגיעה עם שכנוע מוסרי עמוק. כשאנחנו שונאים, אנחנו לא סתם לא אוהבים מישהו, אנחנו משוכנעים שהוא מייצג רוע מוחלט, והשכנוע הזה הוא קבוע. בגלל זה השנאה כל כך קשה להכחדה. אפילו אם המושא שלה יעשה מעשה טוב, אפילו אם יתנצל, זה לא ישנה כלום, כי השנאה לא מופנית למעשה, אלא למהות.

"ומה שהכי חשוב להבין: המוטיבציה שנובעת משנאה היא רצון לסלק, להדיר ובמקרים קיצוניים להשמיד. זה לא רצון לתקן, לא רצון לשנות התנהגות, אלא רצון להוציא את מושא השנאה מהחיים שלנו. וזה הגיוני לחלוטין מהפרספקטיבה של השונא - אם האדם או הקבוצה הזאת רעים מטבעם ולעולם לא ישתנו, מה עוד נותר לעשות?".

"מגישי חדשות צריכים לעצור"

טענה מרכזית שהעלית בספר היא שכבני אדם אנחנו מוטים לכיוון שנאה.
"כן, הטענה אומרת כך: קחו בני אדם, תשימו אותם בחברה האנושית, בלי נורמות, בלי ערכים שמגיעים מלמעלה, והם יהיו כל הזמן בנטייה לכיוון שבטיות, התכנסות, הקצנה, שנאה וגזענות. זה האינסטינקט. מול הכוח הטבעי הזה אומרות חברות דמוקרטיות: אנחנו רוצות ריבוי דעות ועמדות, ללא קיצוניות וללא שנאה.

"אם מסתכלים על תיאוריית הזהות החברתית היא אומרת דבר די מהפכני: בני אדם זקוקים ליכולת הזדהות עם קבוצה כלשהי, קודם כול כדי להרגיש טוב עם עצמם. למשל, אני עירן ואני ישראלי־ציוני, כי להיות חלק מהקבוצה הזאת גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. יש מחקרים שמראים שכשהחיבור שלי לקבוצה שלי הוא מיטבי, יש לכך תועלות בריאותיות כמו רמות כולסטרול ולחץ דם נמוכות יותר ופחות התקפי לב. אבל יש גם אבל, והוא משמעותי".

מהו?
"הדרך היחידה של הקבוצה שלי לספק לי את כל הטוב הזה היא להשוות את עצמה לקבוצה אחרת, להנמיך את אותה קבוצה ולהאדיר את הקבוצה שלי. כל התהליכים האלה יחד ממקמים אותנו על הכביש המהיר לעבר עוינות, גזענות ושנאה. זה לא חייב ללכת לשם, אבל זה נוטה ללכת לשם, ומה שימנע מאיתנו להגיע לשם הן אותן נורמות שחברה דמוקרטית צריכה ומנסה לייצר כדי להפחית את הנטייה הטבעית הזאת.

"כשחברה לא עושה את זה, כשהיא מוותרת על התפקיד שלה במערכת החינוך, בתקשורת, בפוליטיקה, בחברה האזרחית - אז התהליכים הטבעיים האלה פועלים על אוטוסטרדה, ואנחנו נוסעים ב-300 קמ"ש לעבר אותה הקצנה".

סקרים מראים שבארה"ב אנשים מתקשים ליצור חברויות ובוודאי להתחתן עם מי שנמצא בצדו השני של המתרס הפוליטי. בשנים האחרונות גם בישראל משפחות מתפרקות בגלל חילוקי דעות כאלה.
"זה מה שאנחנו קוראים לו במחקר 'קיטוב רגשי'. מה שתיארת הוא ההבדל בין להגיד 'יש לי חילוקי דעות עמוקים עם הצד השני', לבין להגיד 'אני שונא אותו'. סקר של מכון המחקר האמריקאי PEW מ־2020 הראה שהרוב המוחץ של הרווקים הדמוקרטיים בארה"ב, 71%, לא יהיו בזוגיות עם מצביעי טראמפ. סקרים שנעשו בישראל מעידים על מגמות דומות בכל הנוגע לקיום קשר זוגי או משפחתי עם מישהו מהצד השני של המתרס הפוליטי. ונכון, בשנים האחרונות שמענו רבות שהסוגיות האלה יצרו קרעים של ממש בתוך משפחות".

בהשוואה למדינות אחרות, בישראל השנאה חריפה יותר?
"מצבנו הרבה פחות טוב מזה של רבות ממדינות העולם. למעשה, רמות השנאה בישראל הן מהגבוהות בעולם הדמוקרטי. רוב החברות הדמוקרטיות עוברות תהליך של קיטוב, פוליטיזציה והקצנה, ועדיין השנאה נמצאת בשוליים. זה קורה בגלל שלוש שכבות שעובדות יחד: הראשונה היא הנטייה האנושית הבסיסית להשתייך לקבוצה; השנייה היא כניסה מוגברת של הרשתות החברתיות לחיינו, שנוטות לייצר תיבות תהודה של שיח ולהגביר קיטוב; והשלישית היא תגובת נגד שאנשים מסוימים חשים אל מול האוניברסליזם. הרעיון שלפיו אנחנו כולנו בני אדם קודם כול ביטל מבחינתם את הצורך להשתייך לקבוצה".

תחנת אוטובוס במאי 2024. ''שלטים של נתניהו עם דם על הידיים זה לחלוטין במגרש של השנאה'' / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

למרות ההקצנה השנאה נשארת בשוליים במדינות מסוימות כי הן פועלות למגר אותה, דרך התערבות בחינוך, בחקיקה ובשיח הציבורי. גרמניה פועלת בעוצמה בעשור האחרון נגד השנאה, שהרימה ראש בגלל גלי הגירה ועוד. מה שונה אצלנו?
"לצערנו בחברה הישראלית השנאה הפכה לנורמה, או כמו שהילדים שלי היו אומרים: זה סבבה. את יכולה לשבת במהדורת חדשות היום ולבטא בצורה אקסקלוסיבית על השולחן שנאה כלפי קבוצות אחרות, ואף אחד לא יעצור אותך ויגיד לך: סליחה, לא מדברים ככה".

"למשל, בשנת 2021 יו"ר מפלגת ישראל ביתנו (אביגדרו ליברמן - ה"ו) אמר בתוכנית של אופירה וברקוביץ': את החרדים יחד עם ביבי - על מריצה אחת, למזבלה טובה. זו אמירה של שנאה ברורה ומובהקת. היא לא צריכה להיות מקובלת. לתפיסתי, מגישי חדשות צריכים לעצור באותו הרגע את השידור ולהגיד: זו לא אמירה מקובלת. It's not done".

"גם כשגורמי מחאה נושאים שלטים שבהם רואים את נתניהו עם דם על הידיים, זה לחלוטין במגרש של השנאה. כשרוצים להתנגד לשנאה, אי אפשר להיות סלקטיבים. אין כזה דבר להילחם בשנאה שמגיעה מהימין ולא בזו שמגיעה מהשמאל".

אבל מדוע צריך להשתמש במילה שנאה כדי לדבר על קיצוניות? להגיד גזענות או הסתה זה לא מספיק?
"מלבד העובדה שזו נורמה, השנאה מאוד פלורליסטית. אנחנו שונאים הרבה קבוצות: יש שנאה כלפי חרדים, ערבים, מתנחלים, שמאלנים, ימנים וגם כלפי מהגרים. במדינות אחרות השנאה ממוקדת בקבוצה אחת או ברשימה מאוד קצרה של קבוצות".

"המיינסטרים נטש את העמידה על המשמר"

בעבר היינו במקום טוב יותר, העמדנו קווים אדומים מול גזענות.
"כן, אפשר לחזור 40 שנה לאחור, לשנת 1985, אז ראש הממשלה ויו"ר מפלגת הליכוד היה יצחק שמיר. בפעם הראשונה שבה חבר הכנסת דאז מאיר כהנא (מייסד תנועת כך, שבהמשך הוצאה מחוץ לחוק - ה"ו) נאם בכנסת, שמיר לא רק יצא מהאולם, אלא גם הוציא איתו את כל חברי הכנסת. הוא עמד מול מראיינים של כלי התקשורת בישראל ואמר להם: עשיתי זאת כדי לשדר מסר לחברה הישראלית שלפיו גזענות - לא בבית ספרנו.

"פאסט פורוורד כמה עשרות שנים קדימה, ואנחנו רואים את איתמר בן גביר, אדם שהורשע בעבירות של הסתה לגזענות (בשנת 2007 - ה"ו), אומר אמירות מסוג 'אין מקום לקהילת הלהט"ב בירושלים ובמדינה'. בן גביר הוא המיינסטרים הישראלי החדש, לפי הסיגנלים שמועברים כיום לציבור".

למה ההידרדרות הזאת קרתה לנו?
"בתפיסה שלי זה קרה לנו בגלל המיינסטרים הדמוקרטי־ליברלי בישראל, שלא עשה את התפקיד שלו. בכל חברה ברחבי העולם יש שנאה, אבל מי שקובע את הנורמות הוא המיינסטרים. הוא יכול להציב גבולות בכמה אופנים, דרך המנהיגים שלו, מערכת החינוך, כלי התקשורת והחברה האזרחית".

למה הכוונה?
"לפני כעשור, כששי פירון היה שר החינוך, הוא הטמיע תוכנית שנקראה 'האחר הוא אני', וכך העביר מסר לציבור כולו שהערך הזה חשוב. אבל מאז זה כבר לא קורה. יש ארבעה דוחות של מבקר המדינה מהעשור האחרון שלפיהם מערכת החינוך בישראל נטשה את התפקיד שמיוחס לה בחוק החינוך הממלכתי. לפי החוק, תפקידה בין השאר הוא לקדם תפיסות של שוויון והפחתה של אפליה. היא כבר לא עושה זאת.

"המיינסטרים הדמוקרטי־ליברלי נטש את העמידה על המשמר, לא פעם בגלל שחשב שהצורך באחדות חשוב יותר. עם פרוץ המלחמה, כשבני גנץ וגדי אייזנקוט נכנסו לממשלה, הם לא התנו את הכניסה שלהם ביציאה של הקיצוניים ממנה. נרמלנו את השנאה בתהליך של שנים.

"בניגוד לכל מיני תנועות מרכז שגם הן, כמוני, נאבקות בקיטוב בחברה, אני אומר שהסדר צריך להיות כזה: קודם כול צריך להילחם בקיצונים ובגזענים ואחר כך להפחית קיטוב, לא הפוך. מעגל של חיבוקים פשוט לא עובד, ניסיתי גם את זה והרגשתי מנוצל (מתייחס למהלך שהוביל לפני עשור עם המדען הראשי במשרד החינוך דאז, פרופ' עמי וולנסקי, לפיתוח מדד נגד גזענות, שהסתיים בכך שהעבודה נעצרה וולנסקי הועזב - ה"ו)".

יש מוצא מהשנאה ומהקיטוב שהידרדרנו אליהם?
"חד־משמעית, יש מוצא ויש מה לעשות. צריך רק לרצות להילחם בזה. האתגר הגדול הוא ששנאה משרתת הרבה אינטרסים, גם כלכליים. בעולם התקשורת היא מייצרת קליקבייט וכסף, ובעולם הפוליטי היא מסייעת בגריפת קולות.

"למרות זאת, אני מצפה ממנהיג מפלגה שיהיה גם וגם. כלומר, הוא אולי ישתמש בשנאה לפעמים כי הוא יודע שזה מביא בוחרים, אבל במקביל ידע שיש לו תפקיד בלייצר נורמות חברתיות שעומדות נגד השנאה והגזענות. אני מצפה גם מכלי התקשורת שיהיו גם וגם".

מה השורה תחתונה?
"השנאה לאחר מייצרת המון סבל אנושי. אז אם אני נאיבי כשאני מנסה להפחית את השנאה הזאת, להבין את המניעים שלה ולהגיד שאנחנו חייבים להילחם בה - אין לי בעיה עם התווית הזאת".

עוד כתבות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

אלונה בר און, מו''ל גלובס בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

סמ''ר עופרי יפה ז''ל / צילום: לפי סעיף 27 א'

הותר לפרסום: סמ"ר עופרי יפה, לוחם בסיירת צנחנים, נהרג מאש כוחותינו בעזה

באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בכ-13% במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בת"א; ארית יורדת בעקבות חקירת רשות ני"ע

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.5%, ת"א 90 מטפס בכ-0.2% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה