גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקר השנאה שמצהיר: "אנחנו נוסעים ב-300 קמ"ש לעבר הקצנה"

שיחה עם פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ● על הקיטוב שהפך לנורמה, הסיבות לכך ומה ישראל צריכה לעשות כדי לעצור את הדהירה

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' עירן הלפרין / צילום: פרטי
הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' עירן הלפרין / צילום: פרטי

פרופ' עירן הלפרין, בשנה שעברה פרסמת ספר בשם "אזהרת שוליים: איך נתנו לשנאה ולקיצונים לפרק אותנו ואיך נבנה מחדש?". איך הגעת דווקא לתחום המחקר הזה?
"שמתי לב שהשנאה מניעה את המערכת הפוליטית הישראלית. בכל פעם שמישהו רוצה לייצר שינוי פוליטי, כל מה שהוא צריך לעשות זה להסית. בשנים המאוחרות יותר ראיתי שהזהות הבסיסית של אנשים נעה קודם כול סביב השאלה של ימין או שמאל, ביבי או לא ביבי, אופוזיציה או קואליציה - ומבחינתם זה חזק יותר מכל דבר אחר; יותר מהעמדות שלהם, יותר מהערכים שלהם. רציתי להבין את התופעה הזאת לעומק".

הצוללת | היזמת שמפתחת פתרון חדש לפרקינסון: "האפקט הלא תרופתי יכול להיות דרמטי"
הצוללת | המומחה שמסביר: גם זו הסיבה שלוויטקוף וטראמפ היה דחוף לסיים את המלחמה בעזה

בתחילת הספר אתה מספר שבכל כנס אקדמי שאליו אתה מגיע מצביעים עליך ואומרים "הנה עירן מהשנאה", במקום נניח "עירן מהתקווה" או "עירן שבא מאהבה". איך זה משפיע עליך?
"זה תמיד קצת מפריע לי, כי מטבעי אני אדם אופטימי מאוד. מלבד זאת, רוב המחקר שלי עוסק בשאלה איך מפחיתים שנאה. בדוקטורט שלי מלפני 18 שנה שאלתי: במה נבדל רגש השנאה מרגשות אחרים? ובמחקרי המשך עסקתי בשנאה בהקשר החברתי שלה".

איך אתה באמת מגדיר שנאה?
"שנאה היא לא סתם כעס חזק. זו חיה אחרת לגמרי. כשאנחנו כועסים על מישהו, אנחנו כועסים על מה שהוא עשה, על הפעולה. אבל כשאנחנו שונאים, אנחנו שונאים את האדם עצמו, את המהות שלו. אנחנו מספרים לעצמנו סיפור שהאדם הזה או הקבוצה הזאת הם רעים מטבעם, שהם לא יכולים להשתנות, שהרוע מוטמע בהם.

"מה שייחודי בשנאה ומבדיל אותה מכל הרגשות השליליים האחרים הוא שהיא מגיעה עם שכנוע מוסרי עמוק. כשאנחנו שונאים, אנחנו לא סתם לא אוהבים מישהו, אנחנו משוכנעים שהוא מייצג רוע מוחלט, והשכנוע הזה הוא קבוע. בגלל זה השנאה כל כך קשה להכחדה. אפילו אם המושא שלה יעשה מעשה טוב, אפילו אם יתנצל, זה לא ישנה כלום, כי השנאה לא מופנית למעשה, אלא למהות.

"ומה שהכי חשוב להבין: המוטיבציה שנובעת משנאה היא רצון לסלק, להדיר ובמקרים קיצוניים להשמיד. זה לא רצון לתקן, לא רצון לשנות התנהגות, אלא רצון להוציא את מושא השנאה מהחיים שלנו. וזה הגיוני לחלוטין מהפרספקטיבה של השונא - אם האדם או הקבוצה הזאת רעים מטבעם ולעולם לא ישתנו, מה עוד נותר לעשות?".

"מגישי חדשות צריכים לעצור"

טענה מרכזית שהעלית בספר היא שכבני אדם אנחנו מוטים לכיוון שנאה.
"כן, הטענה אומרת כך: קחו בני אדם, תשימו אותם בחברה האנושית, בלי נורמות, בלי ערכים שמגיעים מלמעלה, והם יהיו כל הזמן בנטייה לכיוון שבטיות, התכנסות, הקצנה, שנאה וגזענות. זה האינסטינקט. מול הכוח הטבעי הזה אומרות חברות דמוקרטיות: אנחנו רוצות ריבוי דעות ועמדות, ללא קיצוניות וללא שנאה.

"אם מסתכלים על תיאוריית הזהות החברתית היא אומרת דבר די מהפכני: בני אדם זקוקים ליכולת הזדהות עם קבוצה כלשהי, קודם כול כדי להרגיש טוב עם עצמם. למשל, אני עירן ואני ישראלי־ציוני, כי להיות חלק מהקבוצה הזאת גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. יש מחקרים שמראים שכשהחיבור שלי לקבוצה שלי הוא מיטבי, יש לכך תועלות בריאותיות כמו רמות כולסטרול ולחץ דם נמוכות יותר ופחות התקפי לב. אבל יש גם אבל, והוא משמעותי".

מהו?
"הדרך היחידה של הקבוצה שלי לספק לי את כל הטוב הזה היא להשוות את עצמה לקבוצה אחרת, להנמיך את אותה קבוצה ולהאדיר את הקבוצה שלי. כל התהליכים האלה יחד ממקמים אותנו על הכביש המהיר לעבר עוינות, גזענות ושנאה. זה לא חייב ללכת לשם, אבל זה נוטה ללכת לשם, ומה שימנע מאיתנו להגיע לשם הן אותן נורמות שחברה דמוקרטית צריכה ומנסה לייצר כדי להפחית את הנטייה הטבעית הזאת.

"כשחברה לא עושה את זה, כשהיא מוותרת על התפקיד שלה במערכת החינוך, בתקשורת, בפוליטיקה, בחברה האזרחית - אז התהליכים הטבעיים האלה פועלים על אוטוסטרדה, ואנחנו נוסעים ב-300 קמ"ש לעבר אותה הקצנה".

סקרים מראים שבארה"ב אנשים מתקשים ליצור חברויות ובוודאי להתחתן עם מי שנמצא בצדו השני של המתרס הפוליטי. בשנים האחרונות גם בישראל משפחות מתפרקות בגלל חילוקי דעות כאלה.
"זה מה שאנחנו קוראים לו במחקר 'קיטוב רגשי'. מה שתיארת הוא ההבדל בין להגיד 'יש לי חילוקי דעות עמוקים עם הצד השני', לבין להגיד 'אני שונא אותו'. סקר של מכון המחקר האמריקאי PEW מ־2020 הראה שהרוב המוחץ של הרווקים הדמוקרטיים בארה"ב, 71%, לא יהיו בזוגיות עם מצביעי טראמפ. סקרים שנעשו בישראל מעידים על מגמות דומות בכל הנוגע לקיום קשר זוגי או משפחתי עם מישהו מהצד השני של המתרס הפוליטי. ונכון, בשנים האחרונות שמענו רבות שהסוגיות האלה יצרו קרעים של ממש בתוך משפחות".

בהשוואה למדינות אחרות, בישראל השנאה חריפה יותר?
"מצבנו הרבה פחות טוב מזה של רבות ממדינות העולם. למעשה, רמות השנאה בישראל הן מהגבוהות בעולם הדמוקרטי. רוב החברות הדמוקרטיות עוברות תהליך של קיטוב, פוליטיזציה והקצנה, ועדיין השנאה נמצאת בשוליים. זה קורה בגלל שלוש שכבות שעובדות יחד: הראשונה היא הנטייה האנושית הבסיסית להשתייך לקבוצה; השנייה היא כניסה מוגברת של הרשתות החברתיות לחיינו, שנוטות לייצר תיבות תהודה של שיח ולהגביר קיטוב; והשלישית היא תגובת נגד שאנשים מסוימים חשים אל מול האוניברסליזם. הרעיון שלפיו אנחנו כולנו בני אדם קודם כול ביטל מבחינתם את הצורך להשתייך לקבוצה".

תחנת אוטובוס במאי 2024. ''שלטים של נתניהו עם דם על הידיים זה לחלוטין במגרש של השנאה'' / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

למרות ההקצנה השנאה נשארת בשוליים במדינות מסוימות כי הן פועלות למגר אותה, דרך התערבות בחינוך, בחקיקה ובשיח הציבורי. גרמניה פועלת בעוצמה בעשור האחרון נגד השנאה, שהרימה ראש בגלל גלי הגירה ועוד. מה שונה אצלנו?
"לצערנו בחברה הישראלית השנאה הפכה לנורמה, או כמו שהילדים שלי היו אומרים: זה סבבה. את יכולה לשבת במהדורת חדשות היום ולבטא בצורה אקסקלוסיבית על השולחן שנאה כלפי קבוצות אחרות, ואף אחד לא יעצור אותך ויגיד לך: סליחה, לא מדברים ככה".

"למשל, בשנת 2021 יו"ר מפלגת ישראל ביתנו (אביגדרו ליברמן - ה"ו) אמר בתוכנית של אופירה וברקוביץ': את החרדים יחד עם ביבי - על מריצה אחת, למזבלה טובה. זו אמירה של שנאה ברורה ומובהקת. היא לא צריכה להיות מקובלת. לתפיסתי, מגישי חדשות צריכים לעצור באותו הרגע את השידור ולהגיד: זו לא אמירה מקובלת. It's not done".

"גם כשגורמי מחאה נושאים שלטים שבהם רואים את נתניהו עם דם על הידיים, זה לחלוטין במגרש של השנאה. כשרוצים להתנגד לשנאה, אי אפשר להיות סלקטיבים. אין כזה דבר להילחם בשנאה שמגיעה מהימין ולא בזו שמגיעה מהשמאל".

אבל מדוע צריך להשתמש במילה שנאה כדי לדבר על קיצוניות? להגיד גזענות או הסתה זה לא מספיק?
"מלבד העובדה שזו נורמה, השנאה מאוד פלורליסטית. אנחנו שונאים הרבה קבוצות: יש שנאה כלפי חרדים, ערבים, מתנחלים, שמאלנים, ימנים וגם כלפי מהגרים. במדינות אחרות השנאה ממוקדת בקבוצה אחת או ברשימה מאוד קצרה של קבוצות".

"המיינסטרים נטש את העמידה על המשמר"

בעבר היינו במקום טוב יותר, העמדנו קווים אדומים מול גזענות.
"כן, אפשר לחזור 40 שנה לאחור, לשנת 1985, אז ראש הממשלה ויו"ר מפלגת הליכוד היה יצחק שמיר. בפעם הראשונה שבה חבר הכנסת דאז מאיר כהנא (מייסד תנועת כך, שבהמשך הוצאה מחוץ לחוק - ה"ו) נאם בכנסת, שמיר לא רק יצא מהאולם, אלא גם הוציא איתו את כל חברי הכנסת. הוא עמד מול מראיינים של כלי התקשורת בישראל ואמר להם: עשיתי זאת כדי לשדר מסר לחברה הישראלית שלפיו גזענות - לא בבית ספרנו.

"פאסט פורוורד כמה עשרות שנים קדימה, ואנחנו רואים את איתמר בן גביר, אדם שהורשע בעבירות של הסתה לגזענות (בשנת 2007 - ה"ו), אומר אמירות מסוג 'אין מקום לקהילת הלהט"ב בירושלים ובמדינה'. בן גביר הוא המיינסטרים הישראלי החדש, לפי הסיגנלים שמועברים כיום לציבור".

למה ההידרדרות הזאת קרתה לנו?
"בתפיסה שלי זה קרה לנו בגלל המיינסטרים הדמוקרטי־ליברלי בישראל, שלא עשה את התפקיד שלו. בכל חברה ברחבי העולם יש שנאה, אבל מי שקובע את הנורמות הוא המיינסטרים. הוא יכול להציב גבולות בכמה אופנים, דרך המנהיגים שלו, מערכת החינוך, כלי התקשורת והחברה האזרחית".

למה הכוונה?
"לפני כעשור, כששי פירון היה שר החינוך, הוא הטמיע תוכנית שנקראה 'האחר הוא אני', וכך העביר מסר לציבור כולו שהערך הזה חשוב. אבל מאז זה כבר לא קורה. יש ארבעה דוחות של מבקר המדינה מהעשור האחרון שלפיהם מערכת החינוך בישראל נטשה את התפקיד שמיוחס לה בחוק החינוך הממלכתי. לפי החוק, תפקידה בין השאר הוא לקדם תפיסות של שוויון והפחתה של אפליה. היא כבר לא עושה זאת.

"המיינסטרים הדמוקרטי־ליברלי נטש את העמידה על המשמר, לא פעם בגלל שחשב שהצורך באחדות חשוב יותר. עם פרוץ המלחמה, כשבני גנץ וגדי אייזנקוט נכנסו לממשלה, הם לא התנו את הכניסה שלהם ביציאה של הקיצוניים ממנה. נרמלנו את השנאה בתהליך של שנים.

"בניגוד לכל מיני תנועות מרכז שגם הן, כמוני, נאבקות בקיטוב בחברה, אני אומר שהסדר צריך להיות כזה: קודם כול צריך להילחם בקיצונים ובגזענים ואחר כך להפחית קיטוב, לא הפוך. מעגל של חיבוקים פשוט לא עובד, ניסיתי גם את זה והרגשתי מנוצל (מתייחס למהלך שהוביל לפני עשור עם המדען הראשי במשרד החינוך דאז, פרופ' עמי וולנסקי, לפיתוח מדד נגד גזענות, שהסתיים בכך שהעבודה נעצרה וולנסקי הועזב - ה"ו)".

יש מוצא מהשנאה ומהקיטוב שהידרדרנו אליהם?
"חד־משמעית, יש מוצא ויש מה לעשות. צריך רק לרצות להילחם בזה. האתגר הגדול הוא ששנאה משרתת הרבה אינטרסים, גם כלכליים. בעולם התקשורת היא מייצרת קליקבייט וכסף, ובעולם הפוליטי היא מסייעת בגריפת קולות.

"למרות זאת, אני מצפה ממנהיג מפלגה שיהיה גם וגם. כלומר, הוא אולי ישתמש בשנאה לפעמים כי הוא יודע שזה מביא בוחרים, אבל במקביל ידע שיש לו תפקיד בלייצר נורמות חברתיות שעומדות נגד השנאה והגזענות. אני מצפה גם מכלי התקשורת שיהיו גם וגם".

מה השורה תחתונה?
"השנאה לאחר מייצרת המון סבל אנושי. אז אם אני נאיבי כשאני מנסה להפחית את השנאה הזאת, להבין את המניעים שלה ולהגיד שאנחנו חייבים להילחם בה - אין לי בעיה עם התווית הזאת".

עוד כתבות

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

החזר מס על תרומות יוצא לדרך / צילום: Shutterstock

כללי המס משתנים, רוב העמותות לא ערוכות: איך תקבלו החזרים על תרומות

היקף התרומות בישראל עומד על כ-4 מיליארד שקל בשנה, בגינם ניתן כמיליארד שקל זיכוי ממס ● בעקבות רפורמה חדשה של רשות המסים, החל מינואר תרומה שלא דווחה במערכת דיגיטלית לא תזכה בהטבת מס

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה (ארכיון)

למרות אינדיקציה ראשונית: פסימיות בישראל לגבי קבלת חלל חטוף

התושבים בעוטף עזה על ההחלטה של צה"ל לבטל את ההגנה היישובית: "מישהו חייב להתעורר" ● בוועדת החוץ והביטחון נערך היום דיון על חוק הפטור מגיוס ● משבר כוח-האדם בצה"ל: חוסר של מאות קצינים, עומס כבד על מערך המילואים ● מפקד פיקוד בהערכת מצב ברמת הגולן: "אסור לנו לחכות, רק ליזום" ● עדכונים שוטפים

מה מסתתר במבול תשקיפי הנדל''ן בבורסה בת''א / איור: גיל ג'יבלי

6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

בסוף שבוע אחד, 6 חברות נדל"ן חדשות פרסמו תשקיף לקראת הנפקת מניות או אג"ח ● לכולן יש מכנה משותף: גירעון בהון החוזר, שמלמד על צורך גובר בנזילות ● מהלכי ההנפקה מקודמים ימים ספורים אחרי הורדת הריבית של בנק ישראל ● גלובס צלל לתשקיפים ומביא את התוצאות והסיבות להנפקות החדשות של ת"א

הקרקע באזור התעשייה קריית אריה / צילום: יח''צ

בית המשפט: לא יוטלו היטלי השבחה בגין תוכנית קריית אריה

בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את ערר עיריית פתח תקווה והיועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי תוכנית המתאר של אזור התעשייה קריית אריה אינה מקנה זכויות בנייה קונקרטיות ולכן אינה יוצרת אירוע מס

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

יו''ר קרן הריט מגוריט, ארז רוזנבוך / צילום: איל יצהר

רוצה להתחרות בשכ"ד: מגוריט תחלק דיבידנד כל חודש החל משנה הבאה

קרן הריט למגורים תחל לחלק מהשנה הבאה לבעלי המניות דיבידנד מדי חודש, במטרה להציע אלטרנטיבה להשקעה בדירה ● הקרן צופה כי תחלק בעוד כשלוש שנים סכום של כ-86 מיליון שקל בשנה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אל על יורדת בכ-3%, מניות הביטוח נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.4% ● החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● סדרה של נתוני מאקרו בארה"ב תקבע את הכיוון אליו ילכו השווקים בדצמבר ● וגם: בנק ההשקעות ג'פריס מסמן שתי מניות צמיחה "במחיר סביר" שצפויות להניב ביצועים חזקים ב-2026

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

לפנות בוקר: עשרות עצורים בפשיטה על ארגוני פרוטקשן

המשטרה פשטה לפנות בוקר על עשרות יעדים של ארגוני הפשיעה חרירי ואבו לטיף, אשר חלק מהעומדים בראשם כבר מרצים עונשי מאסר ● עשרות חשודים נעצרו, כולל בשטחים

בורסת KOSDAQ בסיאול / צילום: ap, Lee Jin-man

כמו משחקי הדיונון: הסוחרים מאחורי אחת התופעות הבולטות בוול סטריט

נוכח הזינוק החד בהשקעות מסוכנות של משקיעי הריטייל בדרום קוריאה במניות מם ותעודות סל ממונפות בארה"ב, רשות ניירות הערך בסיאול מחמירה את הפיקוח ● החל מדצמבר יידרשו משקיעי ריטייל לעבור קורסים וסימולציות בעקבות חשש להחרפת התנודתיות בוול סטריט והסיכונים לכלכלה המקומית

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

חימושים של אלביט בדרך למשימת הפצצה באיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שלוש ישראליות ברשימת 100 החברות הביטחוניות הכי גדולות. ומי הראשונה?

אלביט, התעשייה האווירית ורפאל מדורגות ב-34 המקומות הבכירים בעולם ב-2024 ● בראייה כלל־אזורית, תשע חברות מהמזרח התיכון נכנסו לרשימה, כשההכנסות שלהם יחד עמדו על כ־31 מיליארד דולר ● ומי מובילה את הרשימה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ

רובי ריבלין / איור: גיל ג'יבלי

פונה לביטקוין: הסיבוב הכואב של רובי ריבלין באלקטריאון נגמר

כארבע שנים אחרי שמונה לנשיא אלקטריאון, דרכיהן של חברת הטכנולוגיה ונשיא המדינה לשעבר נפרדות ● לאחרונה דווח על מינויו של ריבלין לנשיא חברת המטבעות הדיגיטליים ביטקור, המקדמת מהלך לרישום מניותיה בבורסה המקומית

שלט לא לעשן / צילום: Shutterstock

מעשנים רק שתי סיגריות ביום? זו ההשפעה על הבריאות שלכם

מחקר חדש מראה כי עישון 2־5 סיגריות ביום מעלה את הסיכון לתמותה מהתקף לב ב־57% ● נראה כי ההשפעה היא לא לינארית, וגם עישון חברתי כבר מכניס את המעשנים לטריטוריה מסוכנת ● ומה קורה כשמפסיקים? לפי הנתונים חלה ירידה ניכרת בסיכון, אך רק אחרי 30 שנה נעלמות ההשפעות לחלוטין

שיפור דירוג אשראי בתשלום / צילום: Shutterstock

קיבלתם הצעה לשפר את דירוג האשראי? זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת

פרצה במודל דירוג האשראי של חברת D&B מתדלקת תופעה מטרידה: גופים פרטיים מבטיחים שיפור דירוג בתשלום - אך בפועל מוחקים נתונים חיוביים ושליליים ומותירים את הלקוח בסיכון לקבלת הלוואות ● חוק ההסדרים כולל הצעה להתמודד עם הבעיה דרך תקופת צינון

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

קפה מסוכן ללב? מחקר חדש מאתגר את התפיסה הזאת

מחקר חדש מגלה: צריכת קפאין מפחיתה את הסיכון להפרעות בקצב הלב ● מיקרוסופט מרחיבה את עוזר הבינה המלאכותית לצוותי הרפואה גם לאחים ואחיות ● חברת הקנאביס שיח מדיקל מציגה ירידה בהכנסות אך שיפור ברווחיות ● ריג'נטיס דוחה שוב את מועד ההנפקה ● וננוז זוכה במקום הראשון בתחרות של תערוכת הטכנולוגיה הרפואית הגדולה בעולם ● השבוע בביומד

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

רשות ני"ע נגד שיווק הקרנות ברשתות: פרסומי מנהלי קרנות ומשפיענים יוגבלו

בעמדת סגל שפרסמה היום הרשות היא מסדירה את האופן שבו מנהלי קרנות נאמנות, ומי שמקבלים מהם כסף, יוכלו לפרסם את הקרנות שלהם ברשתות החברתיות ● הכללים חלים גם על תגובות לפרסומים הנוגעים לקרנות תחת ניהולם

עופר ינאי / צילום: ליאב פישל

עופר ינאי לאחר ביצור השליטה בנופר: "לוקח צעד אחורה בהפועל ת"א"

בעל השליטה ומנכ"ל חברת האנרגיה הסולארית נופר השלים מהלך להגדלת החזקותיו באמצעות לאומי פרטנרס: "עסקה שמפגישה אותי עם נזילות" ● ינאי, שגם מחזיק בהפועל ת"א בכדורסל, מציין כעת כי ייקח צעד אחורה בניהול הקבוצה

בדיקה טכנולוגית / צילום: Shutterstock

האם המודל החדש של ג'מיני מצדיק את ההתלהבות?

מודל הבינה המלאכותית החדש של גוגל, ג'מיני 3, מציע מספר מצבים - מהיר, חושב וקנבס - עולה 20 דולר בחודש ומהווה שדרוג משמעותי לעומת הדור הקודם ● עם זאת, גם כעת לא מומלץ לסמוך עליו בעיניים עצומות