גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השכירות החודשית זינקה, אך השכר הממוצע זינק יותר

בשנים האחרונות הוצאות הדיור עלו בחדות, אך בדיקת מחירי השכירות בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה ממצא מעניין: השכר הממוצע עלה בשיעור חד יותר מהשכירות החודשית ● אלא שלא הכל ורוד, ומומחים מזהירים מפני חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין המשכירים לשוכרים

שכר דירה זינק ב-31% ב-7 שנים / צילום: Shutterstock
שכר דירה זינק ב-31% ב-7 שנים / צילום: Shutterstock

הישראלי הממוצע, שמרוויח את השכר הממוצע במשק, ומתגורר בשכירות בדירה הממוצעת, מוציא כשליש מהכנסתו על שכר דירה - כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). אך מהי בעצם אותה דירה ממוצעת? היא יכולה להיות דירת חדר וחצי מתפוררת בתל אביב, או דירת 4 חדרים בעיר רחובות, או לחלופין, בית רחב ידיים בן עד 6 חדרים במחוז דרום. המשותף לכל הדוגמאות הללו שהן מושכרות, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסכום דומה לממוצע הכלל ארצי: 4,879 שקל, לפי הנתונים העדכניים לרבעון השני של 2025.

צה"ל מתחיל להעביר את אגפי המודיעין והתקשוב לנגב, ללא פתרונות תחבורה או דיור
האם הפחתת ריבית של רבע אחוז מספיקה כדי להניע את שוק הנדל"ן?

אותו ישראל ישראלי, שמתגורר בדירה הממוצעת, חווה בשנים האחרונות העלאות שכר דירה חוזרות ונשנות. מאז שנת 2017, זינק שכר הדירה הממוצע ב־31%. הקפיצה המרכזית הייתה בשנים 2023 ו־2024, כתגובה להעלאות החדות של ריבית בנק ישראל. הריבית יקרה מאוד את החזרי המשכנתאות של בעלי הדירות, שבתורם גלגלו חלק מהעלויות על השוכרים במועד חידוש החוזה או חילופי דיירים.

נניח ששכר הדירה החודשי שמשלם מושא הדוגמה שלנו מתעדכן בצמוד לממוצע הלמ"ס, ובמקביל משכורתו בעבודה מתעדכנת בצמוד לשכר הממוצע במשק. מה משני המשתנים צומח מהר יותר? האם התשלום החודשי לבעל הבית תופס נתח שהולך ומתרחב עם השנים מתוך הנטו של מר ישראלי?

מפתיע אולי לגלות שהתשובה הינה שלילית. למעשה,לפי נתוני הלמ"ס מ־2017 ועד היום, הצטמצם שיעור שכר הדירה החודשי הממוצע מהשכר הממוצע. במתינות, אך די בעקביות. אם ב־2017 כ־37% מהמשכורת הוקדשה לשכר הדירה, בסוף החציון השני של 2025 כבר ירד הנתון לכ־33%. אפילו ששכר הדירה עצמו התייקר בכ־1,150 שקל בתקופת זמן זו.

השכר הממוצע במשק עומד על כ־14,100 שקל בחודש, לשכיר במשרה מלאה, נכון ליולי האחרון. השכר האמיר בכמעט 4,000 שקל בתוך תקופת הזמן הנבחנת של כשמונה שנים.

כך, קצב עליית השכר (40%) השיג את קצב הגידול שכר הדירה (31%). שניהם צמחו בקצב גבוה במונחים היסטוריים, אבל השכר עוד יותר, בשנים של שוק עבודה הדוק, אבטלה נמוכה ומחסור בעובדים שדוחפים את המשכורות כלפי מעלה.

הפער בין שכר ממוצע לשכר חציוני

הנתונים המפתיעים גרמו לנו לבדוק את עצמנו שוב. שהרי, לפעמים בחירה בנתון סטטיסטי מסוים לבדיקת המציאות יכול לעוות אותה. המונח "השכר הממוצע במשק" הוא נתון מעט מטעה מכיוון שאינו משקף את השכר במעמד הביניים - הוא מוטה מהמגמות בעשירונים הגבוהים ביותר והנמוכים ביותר. אז אולי השכר הממוצע עלה בחדות יותר משכר הדירה רק בגלל שהעשירים הפכו עשירים יותר, בעוד שהיתר לא הרגישו כל הקלה?

כדי לנטרל את ההטיות בשכר הממוצע, מקובל לבחון את השכר החציוני במשק. כלומר, נקודת השכר שמחצית מהעובדים משתכרים מעליה ומחציתם מתחתיה. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2024 עמד השכר החציוני לעובד שכיר בישראל על 10,368 שקל בחודש.

אמנם השכר החציוני נמוך בהרבה מהשכר הממוצע, אבל מתברר שמגמת העלייה שלו חדה לא פחות. ב־2018 הוא עמד על 7,270 שקל בחודש. כלומר, השכר החציוני זינק בכ־43% בתקופה של שש שנים - גבוה אפילו יותר מהשכר הממוצע. משמע, נראה שהפעם הסטטיסטיקה דווקא דוברת אמת. השכר עולה ריאלית יותר משכר הדירה, גם אם בקצת.

לא תמיד היו כך פני הדברים בשוק השכירות. "עד 2008, כשמסתכלים על הטווח הארוך (מאז שנות ה-50'), מחירי הדירות גם כן נעו במתאם עם השכר הממוצע במשק", אומר ד"ר אביחי שניר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן. "אחרי 2008 נוצר נתק בין מחירי הדירות לשכר הממוצע".

שניר מסביר את התנתקות המגמות בשתי סיבות: "ראשית, ירידת הריבית, שאפשרה לקחת משכנתאות גדולות יותר עם תשלום חודשי 'סביר'. שנית, ציפייה שמחירי הדירות ימשיכו לעלות ולכן דירה היא השקעה 'טובה'. שני הגורמים האלו לא רלוונטיים עבור שוכרים. לכן, קצב עליית מחירי השכירות מוגבל למחירים שאנשים מוכנים לשלם, וזה תלוי בשכר הממוצע.

"כאשר מחירי הדירות עולים מהר, בעלי דירות יכולים להשכיר במחיר 'סביר', כי הם מאמינים שהפיצוי יגיע מעליית שווי הדירות. כלומר, אנשים אומרים לעצמם: אני משקיע, שכר הדירה יכסה לי את המשכנתה, ואני אשאר בסוף עם דירה".

אולם מנגד, בזמנים כמו עכשיו שבהם אין צפי לעליית מחירי הדירות, "המשקיעים נתקעים במצב שבו הם צריכים לעלות את השכירות גם כדי להשיג תשואה", מנתח שניר, "כי כעת כל התשואה היא מהשכירות, לא מעליית מחירים. זה גורם נוסף לעליית מחירי השכירות, מעבר לעליית הריבית".

נציין גם כי התמורות ברמת שכר הדירה משפיעות בראש ובראשונה על השכבות החלשות ביותר. לא רק בגלל הקושי המובן להתמודד עם עליות המחירים, אלא קודם כל בגלל שבעלי הכנסה נמוכה חיים בדירות שכורות בשיעור גבוה מהממוצע. קרוב למחצית (48%) ממשקי הבית בשני העשירונים הנמוכים מתגוררים בשכירות. זאת, בניגוד ל־15%־20% בלבד בשני העשירונים הגבוהים, שמתגוררים בעיקר בבתים בבעלותם.

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קנייה או השכרה? הפערים בין הממדים

לא פעם דנים בשאלה איזו החלטה היא כלכלית יותר - רכישת דירה או מגורים בשכירות.

לא נתיימר לענות על השאלה המורכבת כאן, אבל לפחות בפן אחד מצבם של השוכרים טוב מאשר של רוכשי הדירות. בניגוד למגמת ההתמתנות שהראינו ביחס של שכר הדירה לשכר הממוצע, קיימת מגמה הפוכה במחירי הדירות.

כפי שהראינו בשתי כתבות קודמות בסדרה (האחת הוקדשה להחזר המשכנתא החודשי והשנייה להון העצמי שקשה יותר ויותר לחסוך אותו), חלום קניית הדירה מתרחק לאורך השנים גם אחרי שמקזזים את העלייה בשכר הממוצע. למרות הקיפאון הנוכחי בשוק, לאורך השנים מספר המשכורות הממוצעות הנדרש לרכישת הדירה הממוצעת רק הלך - בניגוד למגמה בשוק השכירות.

התיאוריה המקובלת היא שמחירי השכירויות משתנים בהתאם למחירי הדירות. זאת, מתוך הנחה ששכר הדירה מתכנס בסופו של דבר לרמה המשקפת תשואה שנתית של כ־2.5־3.5% לבעל הנכס. הקשר לא תמיד מתבטא באופן מיידי, אבל בטווח הרחוק יותר הנתונים לרוב מתאזנים.

מגמת הירידה במחירי הדירות מתבססת כבר שבעה חודשים ברציפות. האם זה כבר מתבטא בירידות בשכר הדירה? רשמית עדיין לא, אבל יש כבר סימנים ראשוניים ששוק השכירות מתחיל להדביק כלפי מטה את השוק הדירות למכירה.

מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים של הלמ"ס הוא אינדיקטור מקובל לבחינת השינוי בגובה חוזי השכירות. המדד ירד בשיעור חד יחסית של 0.9% במדד המחירים לחודש אוקטובר ומלמד על התקררות גם בשוק השכירויות. אולם, מדדי הלמ"ס השונים משדרים מסרים סותרים, כאשר חלקם מצביעים עדיין על התייקרויות.

כך, בדירות שבהן התחלפו הדיירים, עלה שכר הדירה ב־5.5%. במונחי הדירה הממוצעת, הדבר משקף התייקרות של 268 שקל בחודש.

כניסת דיירים חדשים היא לרוב ההזדמנות המרכזית של בעלי הדירות לשדרוג משמעותי של ההכנסות משכירות. בעת חידוש חוזה עם דיירים קודמים, נרשמות העלאות שכר דירה מתונות יותר, של 2.5% - כלומר תוספת של 122 שקל בחודש בממוצע.

ירידה של ממש במחירי השכירות, במדד הרשמי של הלמ"ס, תהיה אירוע נדיר עוד יותר מהורדת מחירי הדירות - כזה שלא נראה כאן קרוב לשני עשורים. קשה לאתר ירידות בנתוני השכירות. לא רק בממוצע הארצי, אלא אפילו אם נכנסים לפילוחים ברזולוציות גבוהות.

אם ממש מחפשים לעומק, ניתן למצוא מספר מצומצם של ירידות נקודתיות בשכירות. למשל, דירת 2.5־3 חדרים בהרצליה, מושכרת לפי הנתונים העדכניים בעבור 5,332 שקל בממוצע לחודש - ירידה של 115 שקל לעומת הממוצע בשנה שעברה. הקלה מסוימת לשוכרים נרשמה גם בסעיף הדירות הגדולות (4.5־6 חדרים) בבאר שבע: שכר דירה ממוצע של 4,575 שקל - ירידה קלה של 67 שקל לעומת הממוצע ב־2024.

בעיה מבנית: פערי הכוח בין המשכירים לשוכרים

אולם לצד המספרים המאקרו־כלכליים, מומחים מזהירים מפני תהליכים עמוקים יותר שמתרחשים בשוק השכירות לרעת השוכרים, שהממוצעים אינם חושפים. עו"ד שרון קרני־כהן, חוקרת בתכנית קרסו־הגר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מסבירה שהפערים האמיתיים אינם רק במחירים אלא בכוח.

לדבריה, "יש נטיה להסתכל רק על הפער בין מחירי השכירות ועלייה בשכר, ולפטור את אתגר המחיר באמירה הרווחת ש'לא חייבים לגור בתל אביב'. אבל מעבר לזה, יש מאפיינים נוספים של שוק השכירות הישראלי שחייבים לדבר עליהם - כמו פערי הכוחות המובנים בין השוכר למשכיר, בעיקר באזורי הביקוש.

עו''ד שרון קרני־כהן / צילום: פרטי

לכך מצטרפת בעיה מבנית של שוק שבו רוב חוזי השכירות חתומים רק לשנה אחת, גם כשבפועל השוכר גר שנים באותו מקום. "חוסר היציבות מקבל ביטוי בכל שנה מחדש: שוב לחדש הסכם, שוב לדבר על המחיר", אומר עו"ד קרני־כהן

המדינה, טוענת עו"ד קרני־כהן, נמנעת מלהתערב ביחסי הכוחות הללו - אפילו במצבי חירום.

לדבריה, "גם אחרי 7 באוקטובר, כשהיו שוכרים מפונים מהצפון שנדרשו להמשיך לשלם שכירות עבור מבנים מופגזים שאי־אפשר לגור בהם, משרד המשפטים סירב להביע עמדה ברורה והמדינה לא נרתמה לתת פתרונות שיובילו לאיזון הנזק בין המשכירים - לפעמים מפונים בעצמם - לבין השוכרים - שמצאו את עצמם ממשיכים לשלם".

הדבר בא לידי ביטוי גם ברפורמות תכנוניות חדשות, שלדברי עו"ד קרני־כהן עלולות לצמצם משמעותית את מלאי הדירות להשכרה לטווח ארוך במחיר מפוקח: "בהצעה החדשה של חוק ההסדרים לתקציב 2026, נקבע שלפני כל הכרזה על מתחם מיוחד לדיור (תוכנית ותמ"ל - א.ד) בקרקע מדינה, השמאי הממשלתי יחליט קודם אם הדיור המוזל בתכנית הוא כדאי או לא. זה בעייתי מאוד, כי ייעוד קרקע לדיור בהישג־יד תמיד מוריד את ערך הקרקע ופוגע בכדאיות. אך כאשר זהו המלאי המרכזי של דיור מוזל שהמדינה מציעה לשוכרי דירות ממעמד הביניים, צריך להיזהר מאוד לא לפגוע בו".

במקביל לכך, תהליכי התחדשות עירונית מחסלים את מלאי הדירות הזולות להשכרה בערים רבות, ולדברי עו"ד קרני־כהן, "יש ייצוג יתר של שוכרים במתחמי התחדשות עירונית, והדירות החדשות שנבנות במקום הן מטבע הדברים הרבה יותר יקרות".

עו"ד קרני־כהן מסכמת בביקורת כלפי דרג מקבלי ההחלטות: "המדינה השליכה את תחום השכירות תחת גלגלי השוק. יש החלטת ממשלה מלפני שנה לחזק את השכירות ארוכת הטווח, ובאותה נשימה מציעים לחסל אותה בתקציב 2026. יש פה חוסר סנכרון מוחלט".

דירה אחת בתל אביב או שתיים בחיפה

תמונה ברורה יותר של שוק השכירות מתגלה בפילוח את הנתונים לפי אזורים גיאוגרפיים. ברבעון השני של 2025, מחוז תל אביב, הכולל גם את ערי הלוויין של תל אביב, מוביל עם שכר דירה ממוצע של 6,154 שקל - כמעט כפול ממחוז הצפון שם השכר הממוצע עומד על 3,120 שקל בלבד.

מחוז המרכז ומחוז ירושלים נמצאים במקומות הבאים עם 5,162 שקל ו־5,056 שקל בהתאמה. במחוז חיפה ובמחוז הדרום המחירים נמוכים יותר - 3,545 שקל ו־3,500 שקל. הפער בין המחוז היקר ביותר (תל אביב) לזול ביותר (צפון) עומד על 3,034 שקל - סכום המהווה כשלעצמו שכר דירה שלם באזורים מסוימים.

שכירות של דירה קטנה עד שני חדרים עולה בממוצע ארצי 3,725 שקל, בעוד שדירת 4.5־6 חדרים מגיעה ל־6,861 שקל. אולם בעיר תל אביב התמונה שונה לחלוטין: דירת סטודיו או עד שני חדרים עולה 5,364 שקל - פי שניים ממחיר דירה דומה באשקלון. דירת 2.5־3 חדרים בתל אביב עולה 5,752 שקל, בעוד שבירושלים דירה כזו עולה 4,687 שקל. בקטגוריה היוקרתית יותר של דירות 4.5־6 חדרים, תל אביב מזנקת ל־10,953 שקל - סכום שבחדרה יכול לממן שתי דירות כאלה ועוד יישאר עודף.

עוד כתבות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שמקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקאית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהרן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; מניות התוכנה מתאוששות, מאנדיי עולה ב-8%

נאסד"ק עולה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD מזנקת בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 63 אלף דולר

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"