גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התיקון שנכנס לתוקף לפני שלושה חודשים וחושף את המעסיקים לעיצומים של מיליוני שקלים

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנועד לשפר את ביטחון המידע בארגונים, נכנס לתוקף באוגוסט האחרון, והטיל חובות נרחבים כמעט על כל ארגון במשק ● בינתיים לא ננקטו עיצומים כספיים נגד אלה שלא הטמיעו אותו, אך ברשות להגנת הפרטיות מעריכים: זה יקרה ממש בקרוב ● איך להיערך?

התיקון שנכנס לתוקף לפני שלושה חודשים / איור: גיל ג'יבלי
התיקון שנכנס לתוקף לפני שלושה חודשים / איור: גיל ג'יבלי

קצת אחרי פרוץ המלחמה, לאור ריבוי איומי הסייבר, החליטו ברשות להגנת הפרטיות לקדם רפורמה מקיפה בכל היבטי אבטחת המידע בארגונים. במשך שמונה חודשים נערכו בנושא 20 דיונים בוועדת חוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן, שבסופן אישרה הכנסת סופית את התיקון.

רשות התחרות סגרה את התיקים נגד ויליפוד ויפאורה בפרשת תיאום המחירים. מה הלאה?
נאמני חברת הנדל"ן שקרסה: "היזם הוביל לנזק של 180 מיליון שקל"

בפן החיובי, הרפורמה הזו מיישרת קו עם שורה של מדינות מערביות ומביאה לעמידה בתקני פרטיות גלובליים מחמירים. בצד השני של המטבע, נחתו כמעט על כל ארגון בישראל חובות רגולטוריות נרחבות, שעלות הטמעתן יכולה להגיע למיליוני שקלים.

הסנקציות מחמירות במיוחד - ויכולות להגיע לאחוזים נכבדים מהמחזור השנתי של בית העסק. עבור עסקים שמתקיימים על שולי רווח נמוכים, קנסות אלה יכולים להיות מכה אנושה.

ברשות הפרטיות מדגישים כי בשלב זה טרם ננקטו סנקציות מחמירות, אך להערכתם זה עשוי לקרות ממש בקרוב. "אנחנו שלושה חודשים לכניסת התיקון לתוקף. בהחלט יש הליכי אכיפה, אך עוד לא הוטלו עיצומים. יש זכות שימוע, אני מניח שבחודשים הקרובים יוטלו עיצומים, שלושה חודשים זה פרק זמן קצר לממש את העיצומים", אומר גורם ברשות.

מה כולל התיקון?

התיקון הוא אבן-דרך בהגנה על הזכות לפרטיות, והוא נותן בפעם הראשונה "שיניים" לרגולטור שעד לאחרונה פעולותיו היו מצומצמות ולא משמעותיות. לשם המחשה עד כמה המצב היה פרוץ עד היום - גם אם מידע פרטי שלכם דלף מבית עסק, הסנקציות הכספיות היו אפסיות.

"תקנות הגנת הפרטיות היו קיימות כבר בשנת 2017, אבל עד שהתיקון נכנס לתוקף, אי-אפשר היה להטיל סנקציה על הפרה שלהן. ראינו מצבים שמגישים תביעות אזרחיות, אבל לרגולטור לא הייתה סמכות אמיתית לאכוף", מסביר עו"ד ד"ר עמרי רחום-טוויג, שותף, מחלקת סייבר וטכנולוגיות מידע, פישר (FBC).

"למדינת ישראל יש מעמד מול האיחוד האירופי ששווה הרבה כסף לכלכלה הישראלית, וזה חייב אותנו לעדכן את החקיקה", מסבירים ברשות. רו"ח חנן טויזר, שותף ומנהל מחלקת מערכות מידע בפאהן קנה ניהול בקרה GT Israel, מוסיף כי בעידן ה-AI, הכרוך בסיכונים נרחבים להתחזות, יש חשיבות יתרה בשינוי.

טויזר מוסיף כי "הרעיון העיקרי היה לעשות בסיס לזכות לפרטיות ולתמחר אותה. התיקון נותן כוח לנושא המידע, הלקוח, מול מי שאוסף את המידע, העסק. למשל, קיבלתי שיחת טלפון שבה ניסו להציע לי שירות. לאור התיקון אני יכול לבוא אליו בטענות בקובלנה שאני רוצה וצריך לקבל פיצוי נגד האירוע הזה, ללא כל הוכחת נזק".

בשורה התחתונה, התיקון דורש מעסקים שורה ארוכה של חובות, בהתאם לגודל מאגרי המידע שהם מנהלים. מדובר בין היתר בייעוץ משפטי, הדרכות עובדים, ביקורות פנימיות קבועות, הטמעת נהלים ותהליכים ומערכות מידע מתקדמות. כל אלה כרוכים בהקצאת משאבים ובעלויות נרחבות נוספות.

רו''ח חנן טויזר / צילום: אסנת קרסננסקי

האכיפה והסנקציות

"השוק כבר עוסק בזה יותר משנה. יש ארגונים שכבר טיפלו בזה מזמן, אבל יש עסקים שאין להם המשאבים המשפטיים. עכשיו פתאום הם יקבלו מכתב מהרגולטור שהם תחת חקירה", מסביר רחום-טוויג.

החובות המוטלות הן מדורגות ומשתנות מעסק לעסק. הן נקבעות לפי מדדים כמותיים הכוללים את כמות פרטי המידע שהעסק מחזיק. "יש מפרט קנסות, טבלה עם כל הוראה של הפרת מידע, והקנסות יכולים לנוע בין אלפי שקלים לעסק קטן ועד למאות אלפים לעסק גדול, כשהמאגר מונה מעל מיליון איש", אומר ד"ר רחום-טוויג.

הוא מוסיף כי "אחת הסנקציות בחוק נוגעת למצב שבו בעל עסק ביקש לאסוף מידע על אנשים ולא פרסם מדיניות פרטיות בצורה ברורה ולא הסביר מדוע הוא אוסף את המידע. במקרה זה, הקנס יכול להיות 100 שקל כפול מספר האנשים שפנה אליהם לקבלת מידע. כלומר, אם פניתי ל-100 אלף איש, מגיעים ל-10 מיליון שקל קנס. לשם המחשה, זה יכול להיות אתר אונליין של מכירת בגדים שלא צירף את מדיניות הפרטיות ויצטרך להתמודד עם קנס עתק.

"הקושי כאן הוא שההוראה חלה על כל המשק הישראלי, על כל עסק שפועל בישראל, ובגלל שאין שיקול-דעת להפחית עיצומים במצבים מסוימים, זה יכול לייצר מצבים אבסורדיים".

החוק גם מטיל חובה על עיבוד מידע שלא כדין (העברתו לאחר, אחסונו, העתקתו). רו"ח טויזר מסביר כי חובה זו קריטית ועלולה לגבות גם היא קנסות גבוהים. "הרגולטור אמר - בואו נגרום לעיצום שיהיה משמעותי. אם אתה אוסף עליי כמויות של מידע, אני קונס אותך פר רשומה. גם במקרה הזה, אם במאגר יש 200 אלף לקוחות, אפשר להטיל עלייך עיצום של 800 אלף שקל".

ברשות מסבירים כי במקרה של עיבוד מידע שנאסף שלא כדין, כל הפרה של חוק הגנת הפרטיות בחלק מהמקרים יכולה להיות עיצום כספי ישיר, אך בחלק מהמקרים העיצום הוא מרוכך, בכך שהוא מתפרס על שני שלבים תוך מתן זכות טיעון ורק לאחר הפרה חוזרת.

בגופים ציבוריים או בגופים עם מאגרי מידע משמעותיים יש גם חובה של מינוי ממונה על הגנת הפרטיות, שאמור לעזור לארגון עם תוכנית עבודה. כמו כן, יש חובה למנות ממונה אבטחה אם סוג העסק מחזיק מעל חמישה מאגרי מידע. גם כאן העיצום יכול להגיע למאות אלפי שקלים.

עו''ד ד''ר עמרי רחום טויג / צילום: רמי זרנגר

הקושי של העסקים הקטנים

החוק מטיל חובות על זכות עיון של אדם במידע האישי שלו. עיצום על הפרה של זכות זו יכול להגיע ל-15 אלף שקל. רו"ח טויזר עומד על הקושי כשמדובר בעסקים קטנים או בעסקים עם מערכות מיושנות: "לא תמיד יש לגופים אפשרות להראות לכל אדם מה נאסף עליו, וצריך לפתח פלטפורמה שתאפשר להציג את המידע הזה, המשמעות של העיצום הוא 'אל תזלזל במידע שאספת'. לעסקים קטנים לא תמיד יש מספיק תשומות ויכולות טכנולוגיות לוודא שהמערכות מעודכנות".

בשוק קיימת ביקורת רבה על החוק והסנקציות הדרקוניות המופיעות בו. "אחת ההוראות שיש בצידן סנקציות היא אם קרה אירוע אבטחת מידע ולא דיווחו לרגולטור. זה חשוב לדווח על אירוע אבטחתי, אבל זה דרקוני, רק על עצם זה שלא דיווחת, אתה מקבל את העיצום", אומר עו"ד ד"ר עמרי רחום-טוויג.

"הבעיה הכי גדולה עם חובת הדיווח הזו היא שאין לה שום 'באפר'. מספיק ששלחת מייל לכתובת הלא נכונה, והיה בו מידע אישי של בן אדם, אין לך שום שיקול-דעת להגיד 'זה שטויות, זה זוטי דברים, אין סיבה לדווח על זה'. ניסוח ההוראה הזו הוא בניגוד למה שקורה בכל מדינה אחרת בעולם, גם באירופה וגם ארה"ב, שם הדיווח הוא רק מעל רף מסוים של מהות רגישות המידע".

עו''ד גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות / צילום: איל יצהר

הרשות מבהירה כי ההוראה הזו עוסקת רק באירועי אבטחה חמורים שנועדה למאגרים שיש להם רמת אבטחה גבוה או בינונית, ולא חלה על כל אירוע אבטחה. עסק קטן (עד עשרה מורשים למאגר) לא נחשב ברמת אבטחה גבוה או בינונית, ולכן הוא לא יכנס בגדר ההוראה.

עם זאת, עסקים קטנים ועצמאים יכולים להיפגע מיישום התיקון בכמה רמות. "מעצם זה שהחוק עבר, והם חשופים לסנקציות הם יכולים להיפגע, הם צריכים יועץ שיבדוק האם החובות חלות עליהם, ומה הם צריכים לעשות, בלי קשר לשאלה אם לעשות או לא. עצם הבדיקה עולה כסף. אחרי זה, כתלות בגודל או בסוג המידע שלהם לפי ההגדרות השונות, יש כל מיני דברים שהם צריכים להוציא עליהם כסף, אמצעי אבטחת מידע או בעלי תפקידים, או ממונה אבטחת מידע". אומר ד"ר רחום-טוויג.

ברשות מסבירים כי החוק כולל שורה ארוכה של מנגוני בקרה, שיקלו על עסקים זעירים וקטנים, עיצומים כספיים נמוכים יותר יצמצמו את היקף האכיפה כדי למנוע קריסה. כך או אחרת, העלויות הללו בסופו של דבר מתגלגלות לצרכן.

הקנס המקסימלי, והסייגים

הקנס המקסימלי שיכול לחול על עסק מסוים הוא כ-5% ממחזור ההכנסות השנתי שלו. עבור עסקים מסוימים זה כל ההבדל בין רווח להפסד. ברשות מבהירים כי התקרה כללית של 5% מהמחזור העסקי היא פחות רלוונטית לעסקים קטנים, מאחר שלגביהם ממילא הסכומים נמוכים משמעותית. נוסף על כך, ניתן להפחית את העיצומים הכספיים שהוטלו בצורה משמעותית, אם המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק.

אולם, כך לפי ד"ר רחום-טוויג, הקנסות לא נקבעו בחוק על דרך של רף מקסימלי, ולכן נראה שלא ניתן להתאים את סכום העיצום לנסיבות המקרה הספציפיות: "גם כאן נוצרת שרירותיות. אני חושב שאפשר היה לייצר עוד החרגות או הפחתות לארגונים קטנים יותר, או לארגונים שהמידע שיש בידם לא רגיש במיוחד".

רוטמן מגן על התיקון

ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה שקידם את התיקון לחוק, דוחה את הטענות נגדו. לטענתו, התיקון דווקא מוריד רגולציה, ולדבריו כל התהליך לווה בידי נציגי העסקים הקטנים. "במדינת ישראל היו עבריינים לפי החוק הקודם. הם לא רשמו את מאגרי המידע והיו חשופים לתביעות פרטניות גם אם הם כן שומרים על המידע, רק על עצם ההחזקה במאגר המידע. את הרגולציה הזו ביטלתי, התיקון לחוק מייצר מהלך דה-רגולציה לעסקים הקטנים".

בנוסף, רוטמן סבור כי עסקים קטנים פחות נפגעים כתוצאה מהתיקון כיוון שהעיצומים בעניינם נמוכים משמעותית. "אם יש עסק שהמטרה שלו היא לקחת את המידע שלך ולמכור אותו, אז אין לו מודל עסקי לגיטימי וטוב שיוטלו עליו עיצומים", הוא מוסיף.

מהרשות להגנת הפרטיות נמסר בתגובה: "במציאות טכנולוגית מואצת קיימים סיכונים של ממש למידע האישי של אזרחי המדינה ולפרטיותם. על חברות, עסקים וגופים ציבוריים לעשות שימוש מושכל במידע הרגיש של אזרחי ישראל ולעמוד בהוראות החוק על-מנת למנוע ניצולו לרעה או דליפתו לגורמים עוינים. טיפול ראוי במידע האישי, בהתאם לחוק, מייצר אמון של הלקוחות כלפי הגופים העוסקים במידע ומאפשר פיתוח שירותים יעילים לטובת הכלל".

עוד כתבות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; איירבוס צונחת במעל 9%

הדאקס יורד בכ-1.4% ● המניות הביטחוניות באירופה יורדות, על רקע המגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● פעילות המפעלים בסין התכווצה בחודש השמיני ברציפות ● החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● מחירי הנפט רושמים עליות ● הביטקוין צונח ונסחר סביב 86 אלף דולר

"טיהור אתני בדלת האחורית": מי עוצר את הארגון שמפנה עזתים מהרצועה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הכוח הבינלאומי של טראמפ מתקשה למצוא מדינות שיסכימו לקחת חלק בשיקום עזה, רומניה תשלם 400 מיליון דולר לאלביט עבור "מל"טים שיזהו תנועות של הרוסים סמוך לגבולה", וזה הארגון המסתורי שמסייע לעזתים לברוח דרך ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מניות הבנייה והבנקים קפצו

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● מדדי הבנייה והבנקים התקדמו בכ-1.5% ● טבע חצתה במהלך יום המסחר שווי שוק של 100 מיליארד שקל ● וול סטריט מסכמת שבוע חיובי של עליות, והציפיות להורדת ריבית בדצמבר הולכות וגוברות ● וגם: ההחלטה שתקבע אם יתרחש ראלי של סוף־שנה בשווקים שמעבר לים

בדיקה טכנולוגית / צילום: Shutterstock

האם המודל החדש של ג'מיני מצדיק את ההתלהבות?

מודל הבינה המלאכותית החדש של גוגל, ג'מיני 3, מציע מספר מצבים - מהיר, חושב וקנבס - עולה 20 דולר בחודש ומהווה שדרוג משמעותי לעומת הדור הקודם ● עם זאת, גם כעת לא מומלץ לסמוך עליו בעיניים עצומות

מה מסתתר במבול תשקיפי הנדל''ן בבורסה בת''א / איור: גיל ג'יבלי

6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

בסוף שבוע אחד, 6 חברות נדל"ן חדשות פרסמו תשקיף לקראת הנפקת מניות או אג"ח ● לכולן יש מכנה משותף: גירעון בהון החוזר, שמלמד על צורך גובר בנזילות ● מהלכי ההנפקה מקודמים ימים ספורים אחרי הורדת הריבית של בנק ישראל ● גלובס צלל לתשקיפים ומביא את התוצאות והסיבות להנפקות החדשות של ת"א

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

המסמך שהגיש רה"מ לנשיא המדינה לא כולל הודאה באשמה ומבהיר כי לא יפרוש ● היועמ"שית צפויה להתנגד, אבל הנשיא הרצוג עשוי לתמוך – ובאקלים הנוכחי המהלך עשוי אף לקבל את ברכת בג"ץ ● התנהלות שופטי נתניהו מבהירה כי גם זיכוי על הפרק

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

שלט לא לעשן / צילום: Shutterstock

מעשנים רק שתי סיגריות ביום? זו ההשפעה על הבריאות שלכם

מחקר חדש מראה כי עישון 2־5 סיגריות ביום מעלה את הסיכון לתמותה מהתקף לב ב־57% ● נראה כי ההשפעה היא לא לינארית, וגם עישון חברתי כבר מכניס את המעשנים לטריטוריה מסוכנת ● ומה קורה כשמפסיקים? לפי הנתונים חלה ירידה ניכרת בסיכון, אך רק אחרי 30 שנה נעלמות ההשפעות לחלוטין

מימין: אלי גליקמן, ראסל אלוונגר, יוס שירן / צילום: ענבל מרמרי, יח''צ, עינת לברון

מאבק השליטה שמקפיץ את צים, והישראלית שטסה ב-160% תוך חצי שנה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● מניית צים השלימה קפיצה של כ-20% מאז פורסם מאבק השליטה הרשמי על החברה ● אבן קיסר המריאה, לאחר שהודיעה על צעדי התייעלות שתקיים ● ויצרנית השבבים טאואר טסה ב-160% על רקע בום ה-AI

החיסכון של סלקום מעמלות המדיה נחשף: כ-25% מהתקציב

מדיניות עבודת השיווק והפרסום החדשה של סלקום מצביעה על צוותים עצמאיים שילוו את מותגי קבוצת התקשורת ● בכך, סלקום למעשה מוציאה מהמשוואה את עמלות המדיה המקובלות בענף הפרסום, מה שיחסוך לחברה כ-10 מיליון שקל בשנה

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

מנכל מיטרוניקס פורש עם הפסד רבעוני של 40 מיליון שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל דיווחה אמנם על גידול של 5% בהכנסותיה, אך התחזקות השקל והפועלות להפחתת המלאי הביאו להעמקת ההפסד שעמד בסוף הרבעון על כ-40 מיליון שקל ● הירידה במלאי נמשכה גם אל תוך הרבעון השלישי

פרויקט ''אינדיאנה צפון'' של חברת דוראל / צילום: באדיבות דוראל

חברת האנרגיה הבטיחה להפוך פחות מ־100 מיליון דולר ל־850. היא תצליח?

דוחות דוראל הזניקו את המניה, שהשלימה עלייה של כ־140% בשנה ● צמד הבעלים כמעט והפך למיליארדרים על הנייר ● האם הפרויקטים בארה"ב יממשו את תחזית הרווח השאפתנית?

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

מסלול אחד הניב תשואה של מעל 20% השנה: מה עשה החיסכון שלכם?

החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתוספת תשואה חיובית ממוצעת של 1% בנובמבר, בעוד החוסכים במסלולי המניות צפויים ליהנות מתשואה חזקה מעט יותר של 1.3% ● בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, גופים ומסלולים שהיו חשופים יותר לישראל הרוויחו יותר, ואלו שהיו מוטים למדדי ארה"ב נהנו פחות

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

רשות ני"ע נגד שיווק הקרנות ברשתות: פרסומי מנהלי קרנות ומשפיענים יוגבלו

בעמדת סגל שפרסמה היום הרשות היא מסדירה את האופן שבו מנהלי קרנות נאמנות, ומי שמקבלים מהם כסף, יוכלו לפרסם את הקרנות שלהם ברשתות החברתיות ● הכללים חלים גם על תגובות לפרסומים הנוגעים לקרנות תחת ניהולם

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

לפנות בוקר: עשרות עצורים בפשיטה על ארגוני פרוטקשן

המשטרה פשטה לפנות בוקר על עשרות יעדים של ארגוני הפשיעה חרירי ואבו לטיף, אשר חלק מהעומדים בראשם כבר מרצים עונשי מאסר ● עשרות חשודים נעצרו, כולל בשטחים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; אל על יורדת בכ-4%, מניות הביטוח נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.5% ● החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● הביטקוין צונח לרמה של 85 אלף דולר; בנובמבר נרשם שיא של משיכות כספים מהקרנות העוקבות מאז פברואר ● סדרה של נתוני מאקרו בארה"ב תקבע את הכיוון אליו ילכו השווקים בדצמבר ● וגם: בנק ההשקעות ג'פריס מסמן שתי מניות צמיחה "במחיר סביר" שצפויות להניב ביצועים חזקים ב-2026

משרדי הרצוג, פוקס, נאמן / צילום: תמר מצפי

23 קומות בפרויקט תאומי רובנשטיין: הרצוג פוקס נאמן מרחיב את שטחו

הרצוג פוקס נאמן, אחד משלושת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, ישכור ארבע קומות נוספות במגדל המערבי של פרויקט תאומי רובינשטיין בת"א ● ההסכם החדש כולל שכירות נוספת בשטח של כ־5,000 מ"ר

חימושים של אלביט בדרך למשימת הפצצה באיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שלוש ישראליות ברשימת 100 החברות הביטחוניות הכי גדולות. ומי הראשונה?

אלביט, התעשייה האווירית ורפאל מדורגות ב-34 המקומות הבכירים בעולם ב-2024 ● בראייה כלל־אזורית, תשע חברות מהמזרח התיכון נכנסו לרשימה, כשההכנסות שלהם יחד עמדו על כ־31 מיליארד דולר ● ומי מובילה את הרשימה?