גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ערב הסעודית הציתה מרוץ אזורי חדש לגרעין אזרחי. האם לישראל יש סיבה לדאגה?

הכניסה הסעודית לתחום הגרעין האזרחי מסמנת שינוי עמוק במזרח התיכון ומקרבת את האזור לעידן שבו יותר שחקנים מחזיקים יכולות מתקדמות ● לצד הממלכה, גם טורקיה ומצרים מקדמות את תוכניות הגרעין שלהן ● כמה קצר המרחק בין העשרה אזרחית ליכולת צבאית, ומה ישראל יכולה לעשות בעניין?

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן היום / צילום: ap, Mark Schiefelbein
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן היום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ביקורו של נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן בוושינגטון מסתמן כאחד המהלכים המשמעותיים ביותר באזור בשנים האחרונות - לא בשל מטוסי ה־F-35 בלבד, אלא בגלל ההסכמות האסטרטגיות הרחבות שנרקמות מאחורי הקלעים. בעוד בישראל מתמקדים בעיקר בממד הצבאי, ארה"ב וסעודיה מתקדמות לעבר שיתוף פעולה גרעיני אזרחי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון ולחבר בין שני עולמות שנראים רחוקים אך מתמזגים במהירות: גרעין ובינה מלאכותית.

ישראל תישאר בחוץ? ההימור החדש של האמירויות להקמת מסדרון חוצה יבשות
ישראל מאבדת את היתרון במזרח התיכון. רק דבר אחד יכול להציל אותה

אל"מ (מיל') ד"ר אוֹרי נסים לוי, יו"ר הפורום הגרעיני ומרצה באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, מגדיר את המהלך האמריקאי בתור יריית פתיחה למרוץ גרעין אזרחי אזורי. "מכאן, יש שני אפיקים - אזרחי ומלחמתי. האינטרס של פיתוח כורים גרעיניים אזרחיים הוא של ארה"ב עבור טריליוני דולר מהסעודים, והכנסת טכנולוגיות אמריקאיות במקום סיניות או רוסיות. אולם, הוא מהווה צעד לכיוון החימוש מעצם הכשרת מדענים באוניברסיטאות מקומיות. זה גם מושך את תשומת הלב מהמתרחש באיראן".

ענף הגרעין טומן בחובו סוגיות רבות, אבל כדי להבין אותו צריך להתחיל בנושא ההעשרה. באורניום מן הטבע, שיעור האיזוטופ הבקיע אורניום־235 עומד על שבע אלפיות - והעשרת אורניום נועדה להגביר אותו כדי לייצר תגובת שרשרת גרעינית. בכורים גרעיניים אזרחיים, להפקת חשמל למשל, משתמשים באורניום מועשר ל־3%-5%, כאשר כורים מתקדמים דורשים העשרה ל־20%. לעומת זאת, עבור פצצות גרעיניות, נושאות מטוסים וצוללות נדרשים 85%-90%.

"חיבור מסוכן שנותן לגיטימציה גם לאיראן"

במזרח התיכון ישנן כבר כמה מדינות עם תוכניות גרעין. המוכרת ביותר היא איראן, שמנתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) עולה, כי 2% מייצור החשמל שלה מגיע מתחנת הכוח בבושהר. לאורך השנים, משטר האייתוללות השקיע רבות בתשתיות תוכנית הגרעין, כולל מתקן המים הכבדים באראק, והמתקנים המבוצרים בפורדו, בנתנז ובאספהאן שארה"ב תקפה במהלך מבצע "עם כלביא".

אותה תקיפה לא נבעה מייצור החשמל מגרעין, כי אם מהעשרת האורניום. בעת התקיפה, לרפובליקה האסלאמית היו יותר מ־400 ק"ג מועשרים ל־60% - דרגת ביניים שברמה המקצועית קל מאוד להתקדם ממנה לרמת העשרה של נשק גרעיני. אם כמות כזו הייתה מועשרת ל־85%, לאיראן היה אורניום מועשר שמספיק לכ־10-9 ראשי קרב גרעיניים.

בכל תוכנית הגרעין, איראן משתמשת בידידיה במוסקבה. סוכנות האטום הממלכתית של רוסיה, רוסאטום, מסרה השבוע כי כ־700 מומחים רוסים נוטלים חלק בהקמת שתי יחידות ייצור נוספות בבושהר. "נבנים בלוקים במשקל אלפיים טונות באתר", סיפר מנכ"ל רוסאטום, אלכסיי ליחאצ'ב, לערוץ הטלוויזיה הממלכתי "רוסיה 1".

"יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה, גם בפיקוח, היא בעייתית כי זה פותח טאבו בנושא. מדינות נוספות יכולות להגיד 'גם אנחנו רוצות' וזה גם נותן לגיטימציה לאיראן", מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, שבעבר ריכז את הטיפול בנושא איראן והמפרץ במל"ל וכיום מכהן כראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "הבעיה בסיפור היא שיש צד אמריקאי שרוצה את הסעודים ואת הטריליונים מהם כדי להרחיק את הכסף מסין. מצד שני, זו מדינה עם משאבים גדולים, יכולת לקנות כמעט כל מה שרוצים ממי שרוצים וגם שאיפות גיאו־אסטרטגיות מול איראן. החיבור הזה מאוד מסוכן, ובהקשר הזה יש יתרון מעצם ההליכה עם האמריקאים".

המרוץ לגרעין במזרח התיכון מתחמם

שכנה משמעותית של ערב הסעודית שכבר פועלת בתחום הגרעין היא איחוד האמירויות, שבשנת 2009 ויתרה על יכולת העשרת האורניום והפרדת הפלוטוניום בשטחה. המודל האמירותי נקבע כסטנדרט הזהב, ועל כן הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ומדינות שונות נרתמו לטובת אבו דאבי, כאשר האורניום המועשר מגיע מאוסטרליה.

כיום, איחוד האמירויות היא המדינה הערבית הראשונה עם אנרגיה גרעינית, והיא מייצרת כרבע מהחשמל שלה בתחנת הכוח אל־בארקה. "האמירותים עלולים להגיד כי 'אם הסעודים יכולים להעשיר אורניום, גם אנחנו רוצים'", מציין ד"ר גוז'נסקי. "הם כבר רמזו שלא יהיו מרוצים אם הסעודים יקבלו יכולת להעשיר אורניום, גם בהינתן התחרות בין המדינות".

שתי מדינות שנמצאות בשלבים מתקדמים בדרך לייצור חשמל מאנרגיה גרעינית הן טורקיה ומצרים, כשגם מאחורי התוכניות שלהן עומדת רוסיה. בטורקיה, יחידת הייצור הראשונה בתחנת הכוח הגרעינית אקויו צפויה להתחיל לפעול בתחילת השנה הבאה, בתום עיכובים רבים.

בכך, הטורקים יצטרפו ל־31 מדינות ברחבי העולם שמפעילות 411 תחנות כוח גרעיניות. אלו מייצרות יחדיו 371 גיגה־וואט, כ־9% מכלל ייצור האנרגיה העולמי. במקרה הטורקי, כל אחת מבין ארבע יחידות הייצור בשלב הסופי של הקמת אקויו, מיועדת להפיק כ־1.1 גיגה־וואט.

בקהיר חגגו ממש השבוע שלב משמעותי בהקמת תחנת הכוח אל־דבאה, ששוכנת לחופי הים התיכון. תוך כדי הצטרפות של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בשידור ממוסקבה, ציינו המצרים את התקנת מיכל הלחץ של הכור, שכולל את הליבה. בדומה למדי להקמה שמבצעים הרוסים בטורקיה, אל־דבאה נועדה לספק בסיומו של תהליך 4.8 גיגה־וואט חשמל, על בסיס ארבע יחידות ייצור.

"פקיסטן עלולה לעמוד לשירות הסעודים"

בניגוד למדינות הללו ואחרות, לערב הסעודית יש יתרון גדול בעצם היותה לא רק ידידה של מעצמת גרעין, פקיסטן, כי אם גם מהמממנות הגדולות של דרכה לנשק גרעיני. פקיסטן מדורגת במקום השביעי בטבלת ראשי הקרב הגרעיניים עם 170 יחידות, כך לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום. לצורך ההשוואה, לפי אותו דירוג, לארה"ב יש 3,700, להודו 180, ולישראל 90. "סעודיה מימנה את תוכנית הגרעין הפקיסטנית, ואם הם ירצו, הסעודים יקבלו ממנה את הסיוע", מציין ד"ר קובי ברדה, היסטוריון לפוליטיקה אמריקאית וגיאו־אסטרטגיה, שמלמד בבית הספר הרב־תחומי מכון HIT חולון.

"זו עסקת מצויינת לארה"ב, טובה לסעודיה, אבל לא בטוח לישראל, כי עושים עסקאות גדולות בלעדינו", אומר ד"ר לוי. "זה מרוץ גרעין שבו כרגע הדברים לגיטימיים, חוקיים וכולם שמחים, אבל פקיסטן עלולה לעמוד לשירות הסעודים". אסלאמבאד עשויה, כפי שמשתקף מדיווחים בעבר, להוות גם חוט מקשר בין ריאד לבין צפון קוריאה. מדען הגרעין הפקיסטני עבדול קאדיר ח'אן, קיים קשרים עם הסעודים וצפון קוריאה כאחת.

ד"ר גוז'נסקי מוסיף, כי הרקורד הסעודי לא עומד לטובתה, תוך שנרשמו גם ביקורים של מדען גרעין צפון קוריאני במדינה, והיא שיתפה פעולה עם סין ביצירת "עוגה צהובה": אבקה מרוכזת של אורניום שמשמשת לייצור דלק ונשק גרעיני.

"לשותפות אמריקאית־סעודית יש גם יתרונות", הוא מדגיש. "אם מקרבים את ארה"ב, אז מרחיקים את סין. במסמכים הרשמיים כתוב כי המדינות ידאגו לסטנדרטים גבוהים של אי־תפוצה גרעינית. זה משפט חשוב שלא ברור מה הוא אומר. האם יאפשרו לסעודים להעשיר? זה נושא חשוב יותר מ־F-35 כי זה עלול להתגלגל לכדי מרוץ חימוש גרעיני אזורי שלישראל אין אינטרס לפתוח אותו. זה נוגע בקיומה של ישראל".

האינטרס של טראמפ: אנרגיה לטובת AI

בהתחשב בביטחונה של מדינת ישראל ואף של כל המרחב, נשאלת השאלה מדוע הנשיא טראמפ שועט לעבר תוכנית גרעין סעודית, והתשובה טמונה בנדבך משמעותי אחר של ההסכמים שלו עם ריאד: הבינה המלאכותית.

דוח מזכירות האנרגיה האמריקאית מצביע כי כ־4.4% מתצרוכת האנרגיה ב־2024 הלכו לתחזוקת ה־AI, שיעור שצפוי לצמוח ל־12% עד 2028. "מערכת החשמל האמריקאית בעייתית", אומר ד"ר ברדה. "זו הופרטה בשנות ה־60, והם מבזבזים כספים על פרסומות במקום על תשתית ותחזוקה. זה מביא לסיטואציה שבה במדינה כמו קליפורניה, יש הגדרות למתי מותר להטעין את הרכבים החשמליים".

מטוסי F-35 בהאנגר אמריקאי / צילום: Shutterstock

לדבריו, נשיא ארה"ב מפנים שנקודת האל־חזור בתחרות הבינה המלאכותית מול סין תגיע בשנת 2027, ולכן הוא פונה למיקור חוץ. "סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, אמר בשימוע בקונגרס כי לא ניתן להביא די אנרגיה ל־AI, אלא להביא AI לאנרגיה. מיקרוסופט רכשה כור גרעיני מושבת בפנסילבניה, עבור המענה ברמת התשתיות. אין מספיק חשמל בעולם כדי לעמוד בצרכי השימוש".

עצם ההסכם האמריקאי־סעודי בתחום הגרעין אינו מפתיע, שלא כמו שאיפת טראמפ למכור F-35 לריאד. כבר בחודש אפריל הכריז מזכיר האנרגיה כריס רייט כי ארה"ב וערב הסעודית יחתמו עוד השנה על חוזה ראשון להשקעות אנרגיה, שכוללות טכנולוגיה גרעינית אזרחית. עבודה מול חברות האנרגיה האמריקאיות דורשת מהסעודים לעמוד בסעיף 123 באמנה לאנרגיה גרעינית של ארה"ב משנת 1954, שמחייב מעורבות של הממשל האמריקאי וחברות אמריקאיות בתעשייה האזרחית.

בסיטואציה הנוכחית זה מתאים לסעודים, עם תוכניות הפיתוח הגרנדיוזיות שלהם. במסגרת חזון 2030 של בן סלמאן מעוגן יעד שאפתני מאוד: ייצור הספק של 17 גיגה־וואט מאנרגיה גרעינית, שבדרך אליו הם ייצרו 3.2 כבר ב־2030. תחת סעיף 123 האמריקאי, בן סלמאן ואנשיו יידרשו להתחייב לתשעה קריטריונים למניעת הפצה, בתקווה שההתקדמות הטכנולוגית ושיפור הידע לא יביאו לפיתוח נשק גרעיני.

"לפי חוק מתקופת קרטר, כל פיתוח גרעין דורש אישור ממשל", מסביר ד"ר ברדה. "באופן מסורתי, המפלגה הרפובליקנית מעורבת מאוד בתחומי האנרגיה, כשהמממנים שלה הם שחקני אנרגיה". המומחה מפרט שני מקרים שממחישים עד כמה מערכת היחסים בין וושינגטון ושחקניות האנרגיה לערב הסעודית משמעותי כבר זמן רב.

במהלך מבצע קדש (1956), מלך ערב הסעודית פייסל לחץ על נשיא ארה"ב דווייט אייזנהאואר כדי שהוא לא יתמוך בפלישה הישראלית־בריטית־צרפתית לסיני, ואף ילחץ לסגת. ב־2001, מיד לאחר פיגועי 11 בספטמבר, רבים מיהרו להסתיר את מעורבות ריאד. "אחר כך, כשהוציאו את התיקים, ראו את המעורבות הסעודית. זו מעורבות מקסימלית, תעשיית האנרגיה האמריקאית מעורבת בסיפור הנוכחי. הם הקטר שמוביל את המהלך".

איך מפחיתים את הסיכון ואיפה ישראל בסיפור?

בישראל יקוו כי פיתוח אמריקאי של תעשיית האנרגיה הגרעינית הסעודית גם יועיל לתוכנית IMEC. המסדרון היבשתי שהציג נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן עוד בטרם המלחמה, כולל קישור מהודו לאירופה, דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל. הקישוריות כוללת לצד תחום הסחורות, גם חיבור של רשתות אנרגיה ותקשורת, שבעידן הבינה המלאכותית שזורות האחת בשנייה יותר מאי פעם.

ד"ר ברדה מספר כי בתחום האנרגיה, השאיפה של וושינגטון היא לבצע חיבור בין אסיה לאירופה, כדי להוריד את מלוא הכובד מרשת החשמל האמריקאית. "טראמפ לוקח את בן סלמאן בתור שותף אזרחי. זוהי הסיבה שבביקורו בממלכה במאי, הוא הגיע לערב הסעודית עם כל המנכ"לים הגדולים בתחום ה־AI. הנפט ייגמר בעוד כמה שנים, ולא בכדי נסיך הכתר מדבר על טריליון דולר לקידום ה־AI. ערב הסעודית עוברת מכלכלה שמתבססת על מוצרים ראשוניים, נפט וגז, למכירת שירות: AI. בנקודה הזו, לישראל יכולה להיות חשיבות גדולה בפיתוח התחום".

אם כך, כיצד ה־F-35 נכנס לאירוע?
"הבינה המלאכותית היא מהפכה של ממש, ובעקבות כך זה חשוב גם לבן סלמאן. הוא הצליח להביא את ה־F-35 כי טראמפ היה לחוץ לסגור עסקה, ולכן הסכים להכניס. הגרעין היה שם במגעים עם הסעודים עוד מתקופת ביידן. העסקה הייתה ברית הגנה ואנרגיה. אני מופתע כי הסנאט מקבל בשוויון נפש את שיטת מכתבי ההגנה של הנשיא. לפי החוקה, דבר כזה דורש 67 אצבעות בסנאט".

לגרעין הסעודי עשויים להיות פתרונות שונים. אחד מהם שהציעו ב־INSS ונחשף בגלובס לפני כשנה הוא הצעה של ראש המכון תמיר הימן, ד"ר יואל גוז'נסקי ותומר ברק להקמת בנק דלק גרעיני אזורי בערב הסעודית, שיפחית את הסיכון שבהעשרה סעודית עצמאית ובהרחבת הפרוליפרציה האזורית.

החוקרים פירטו כי הקמת בנק שכזה דורשת כמה תנאים: מפעל ההעשרה ייבנה על ידי קונסורציום בינלאומי, כשלממלכה לא יהיו יותר מ־50% בפרויקט; המפעל ייצר גם את חומר הגלם למתקן ההעשרה, כשתוצרתו תהיה התרכובת הכימית שמתאימה לדלק הגרעיני, אך לא ייוצרו תרכובות נוספות; יוחל פיקוח קפדני על כל הפעילות הגרעינית הסעודית, כולל על כריית האורניום; וכן, הסעודים יידרשו להסכים לבניית מאגר דלק גרעיני על אדמתם בבעלות ובפיקוח בינלאומי, שישמש את כל מדינות המזרח התיכון - כולל איראן.

"יש פתרונות, אבל הנושא המטריד ביותר הוא העשרת אורניום, שהרי הסעודים רוצים גישה לכל המאגר הגרעיני", מדגיש ד"ר גוז'נסקי. מצאו בממלכה מרבצי אורניום. הם רוצים למכור את האורניום לשוק הבינלאומי, למכור אורניום מועשר, וגם לספק כזה לכורים שייבנו בסעודיה. אלו תהליכים בעייתיים. על כן, חשוב שהאמריקאים לא יסתנוורו מהפטרו־דולרים, אף שטראמפ עלול להסתנוור".

ד"ר ברדה מסכם כי תוכנית הגרעין הסעודית צפויה להניב לארה"ב ממון רב. "האמריקאים שואפים לקדם את IMEC מהודו לאירופה, ובכללותו אפשרות להעברת סיבים אופטיים. זה חלק ממדיניות רחבה יותר של בלימת סין ותוכנית 'החגורה והדרך' שלה. ואילו הסעודים משתמשים עדיין באופן משמעותי במאגרי הנפט, אבל אלו לא יספיקו ליותר מ־20 שנה - וזה מביא אותם לפיתוח המקור החליפי שגם יחזיק את ה־AI".

עוד כתבות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

עלי ח'אמנאי, מנהיג איראן / צילום: ap

דיווח באיראן: "הכנו בנק מטרות, ונגיב במהירות לתקיפה"

בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה • יאיר לפיד לנתניהו במליאה בכנסת: "מה שיגדיר אותך בהיסטוריה זה ה-7 באוקטובר" ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ • נושאת המטוסים הגדולה בעולם, שהשתתפה בלכידת מדורו, מתקרבת לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12 בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר ו-PTC ● אירועים ומינויים

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"