המעבר הגדול של צה''ל לדרום / איור: גיל ג'יבלי
בשנת 2008 החליטה הממשלה להעביר את אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב מתוך כוונה לפנות שטחים יקרים במרכז ולהעשיר את הנגב באלפי חיילים ואנשי קבע איכותיים. כבר אז נקבע כי עד סוף שנת 2017 אגף התקשוב יתמקם בקריית המדע בבאר שבע, אך הצבא גרר רגליים בעקבות התנגדות אנשי הקבע וחוסר ההחלטיות של המדינה בנושא. כעת, אם לא יקרו הפתעות נוספות, אמור בסיס יחידת התקשוב החדש להיפתח בחודש הבא וכ־7,000 חיילי האגף, יחד עם עוד כאלף אנשי פיקוד דרום, יעברו אליו בהדרגה ובפעימות של כאלף איש בחודש עד סוף שנת 2026.
● שורה של חברות ישראליות נמכרו בהפסד: עכשיו גם החברה הזו מהרצליה
● "יותר בטוח ממכונית": המטוס הישראלי שמתכנן לעלות לאוויר בקרוב ולא מחייב רישיון
יחידות אייקוניות שהיו מחלוצות המחשוב בצה"ל, כמו ממר"ם (מרכז המחשבים ומערכות המידע), בית הספר למקצועות המחשב ויחידות טכנולוגיות כמו חטיבת ההגנה בסייבר, שחר, מצפן, חושן ויחידת אופק של חיל האוויר - יעברו כולן לדרום בחודשים הקרובים ממש. אפילו מצו"ב (מרכז צופן, סייבר וביטחון לאומי), אולי המקום שהכי מזכיר את 8200 מבחינת ההרכב האנושי שלו, צפוי להדרים. בהמשך השנה ייסגרו מתחמים בצריפין ובסיס השלישות המיתולוגי ברמת גן (מחנה מקלף), ינעל את שעריו לראשונה מאז הקמת המדינה עד סוף 2026; על שטחו ייבנו לפחות 1,200 יחידות דיור חדשות.
מדובר בבשורה חשובה לנגב, אך בהגשמת רק חלק מהחלטת הממשלה - החלק הקל יותר, אם תרצו. האגוז הקשה יותר לפיצוח אמור להתרחש לכל המוקדם רק בעוד שנתיים: מעבר יחידות המודיעין הנחשבות, כמו יחידה 8200, יחידה 81, או יחידת המיפוי, שאמורות להתפנות מבסיסים במרכז הארץ. בפעימה זו מדובר כבר על מספר חיילים כפול מזה של אגף התקשוב, כ־14 אלף איש (מספר שצפוי לגדול עד ל־17 אלף, הכולל גם שיעור גבוה של אנשי קבע).
המעבר אמנם מתחיל בחודש הבא, אך נראה שהפתרונות שנועדו למשוך את המשרתים דרומה - מתחבורה ציבורית ועד פתרונות דיור - עדיין נותרו ללא מענה, אלא נשארו במחוזות התכנון.
התאריך הרשמי למעבר המלא - בעוד שנתיים
לאחר דחיות רבות, שנת המעבר של כל יחידות המודיעין לדרום צפויה להיות 2028. אלא שיש בצבא גם מי שסבור שהדבר עשוי להתחיל כבר בסוף השנה הבאה, עם מעבר של יחידות ההדרכה ולהסתיים כבר ב־2027 עם המעבר של היחידות המבצעיות, היוקרתיות יותר, מה שמעיד על הרצינות שבה לוקחים את התהליך במטכ"ל ובצמרת אגף המודיעין.
"מהיום שהתגייסתי היה ברור שתוך שנתיים עוברים דרומה וזה ככה כבר לאורך כל השירות שלי שאורך כבר 20 שנה", אומרת אל"ם ריטה רייך, מפקדת יחידת שחר באגף התקשוב, היחידה האמונה על פיתוח מערכות המידע הצה"ליות. "כעת זה קורה, השנתיים של הלחימה רק מעצימות את החיבור למשהו גדול שמביא עוצמה וציונות".
עם זאת, משרתים רבים עוד סקפטיים. בעוד שהבסיס החדש של אגף התקשוב ממוקם בתוך באר שבע, במרחק הליכה מתחנת הרכבת והאוניברסיטה או נסיעה קצרה אל מרכז הבילוי בעיר העתיקה, בסיס המודיעין ממוקם בלב השטח הכפרי בסמוך לצומת שוקת. עבור תושבי המרכז שמגיעים לאזור ברכבת, הוא דורש נסיעה נוספת של רבע שעה לפחות מבאר שבע ונחשב למרוחק יותר. ככל שידוע, אין פתרון תחבורתי שמאפשר הגעה ישירה ונוחה אליו, מלבד נסיעה על כביש שש. לפיכך, בשלב הראשון צפויים להסיע חיילים באוטובוסים מהמרכז ומבאר שבע.
בנוסף, בכירי חיל המודיעין נחשבו לנמרצים יותר בהתנגדותם למעבר דרומה, כאשר אנשי הקבע הובילו את ההתנגדות. המעבר של חטיבת התקשוב לפחות שנתיים או שלוש לפני המודיעין, אמורה לשמש דוגמא גם ליתר החילות ולנטרל את ההתנגדות ככל שהיא תצליח. כישלון במעבר ישים מקל בגלגלי התהליך כולו.
"לפחות 85% מהמשרתים בבסיס יגורו בדרום"
מי שמנהל בשנים האחרונות את המעבר של יחידות התקשוב לבאר שבע הוא חן גולני, שאמון על אכלוס קריית הענק שנבנתה על 180 דונם, בהם מעל ל־200 אלף מטר בנוי. הוא מודה שהמעבר נדחה מספר פעמים, אך טוען: "חלקם היו קשורים לכמה תכנונים מחדש שטוב שעשו אותם - הם חסכו מיליארדים. כן, היו כמה עיכובים שהיו קשורים למלחמה שעצרה הגעה של פועלים לשטח ולקחה כמה מהם למילואים. הדחיות היו טקטיות אבל צריך לזכור שבסופו של דבר מדובר בעיר קטנה של 8,000 תושבים וכיום כבר אפשר לראות בה משרדים מוכנים עם מחשבים וריהוט - זה כמו למסור דירה בעיר גדולה".
כמו לכל יחידה צבאית שממוקמת אי־שם בארץ, גם רוב המשרתים ביחידת התקשוב (70%) מתגוררים בין גדרה לחדרה, כאשר רק כ־11% מהם מגיעים מדרום הארץ והשאר מהצפון, וירושלים והשפלה. גולני שם לעצמו מטרה לכך שלפחות 85% מכלל האוכלוסייה המשרתת בבסיס תגור בדרום: כל הצעירים עד שש שנות שירות ישנו באזור, כאשר בין 500־1,000 אנשי קבע נמצאים כבר שנתיים במוקד של קמפיין שמנסה לעודד אותם להגר דרומה באמצעות שיחות, סיורים, צוות המסייע במציאת חינוך ומגורים, ואפילו מפגשים קבוצתיים לנשות החיילים.
אולם, גולני לא תולה בכך את כל יהבו: "אם נצליח להעביר 10% זה יהיה יוצא דופן. קשה באמת לדעת איך ייראה המעבר של אנשי הקבע לדרום, אבל צריך להיות ריאליים, רבים התקבעו כבר במרכז".
גם אל"ם רייך מחזיקה בדעה דומה, "שלא כולם יעברו", אך היא מסבירה כי יחידת שחר מאגף התקשוב כבר מגייסת יותר חיילים מהדרום וגם מאפשרת לאלה שמתגוררים במרכז לעבוד גם מרחוק. "תהיה תקופת מעבר, אבל תוך כמה שנים נתייצב וצה"ל הוא כנראה הגוף שיודע לעשות זאת בצורה הכי טובה".
סבסוד מגורים, תוכניות מותאמות
באופן טבעי, השנים הראשונות של המעבר צפויות להיות הקשות ביותר ועשויות להיות המנבא הטוב ביותר להצלחתו בהמשך, בעיקר בגלל היעדר התשתיות הראויות באזור. "יש לנו משימה צבאית והיא לאפשר רציפות תפקודית. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו פגיעה בתפקוד כזה. הוא לא יהיה חלק ומושלם, תהיה עזיבה של אנשים, אבל היחידות יהיו חייבות להמשיך ולתפקד - וההצלחה תבחן בשנה השנייה והשלישית, לא בראשונה", אומר גולני.
תחילה, צפויים רבים מהחיילים לעשות את הדרך מהמרכז לדרום באופן יומיומי, אבל בצה"ל מבינים, מעיד גולני, שזה לא יעבוד לאורך זמן ויגרום לשחיקה. "לכן אנחנו רוצים שהדרום יהיה מרכז החיים", הוא אומר. "אני רוצה שהם ילמדו בדרום, יכירו את בנות ובני הזוג שלהם בדרום ושיהיו להם פתרונות מגורים טובים".
בינתיים, נפתחו תוכניות לימודים מיוחדות באוניברסיטת בן־גוריון ובמכללת סמי שמעון שבהן משתתפים 120 חיילים מהאגף. בנוסף, תיכונים וחטיבות ביניים בעיר תגברו את תוכניות הסייבר והמקצועות הריאליים כדי לאפשר ליותר חיילים מהדרום לקחת חלק בהן, ופחות ולהסתמך על חיילים מהמרכז.
בתוך כך, השנה אושרו בבאר שבע בנייה של 450 דירות להשכרה בשכונה ג', הכוללת מגדל בן 20 קומות לצד מספר מגדלים בני תשע קומות, ובנוסף עוד תוכנית ל־42 יחידות דיור בעיר העתיקה בבאר שבע. שני המתחמים מיועדים בעיקר לאכלוס אנשי קבע צעירים ורווקים שישכרו את הדירות כשותפים ויקבלו סבסוד, כך ששכר הדירה לא יעלה על כמה מאות שקלים לדייר. התוכנית היא לשכן עד אלף חיילים בשכונה ג' ועד 3,000 בעיר העתיקה בדירות מרוהטות שנבנו מראש לשוכרים שותפים, לשלב אותם בלימודים באוניברסיטת בן־גוריון ומכללת סמי שמעון עם תוכניות חדשות בתחומי הפיזיקה והנדסת מכונות.
גם ענקיות הטק לוקחות חלק
במקביל, חברות ההייטק בונות על גיוס חיילים או קצינים משוחררים, ורק לאחרונה התמקמה אנבידיה בפארק הסמוך, פארק התעשייה גב ים הנמצא מרחק הליכה מבסיס התקשוב, שישתרע על פני 3,000 מ"ר ויוכלו לאכלס מאות עובדים חדשים. גם מיקרוסופט, מערך הסייבר והתעשיות הביטחוניות כמו רפאל ואלביט צופות כי יוכלו להגדיל את נוכחותן בדרום על בסיס האוכלוסיות החדשות, יחד עם חברות שעובדות עבור משרד הביטחון.
אחת מהן היא איטרניטי (ETERNITY), השייכת לקבוצת אמן (Aman), ששליש מהכנסותיה מגיעות מהצבא ומערכת הביטחון. אסף בר, מייסד ומנכ"ל החברה מציין כי במציאות שבה צעירים מתקשים למצוא עבודה, הם פועלים כדי לקלוט אותם בדרום: "זאת במקום שיחפשו את עצמם במרכז, והמעבר של צה"ל לדרום יביא לכך שיתווספו לנו לפחות כמה מאות עובדים בבאר שבע".
מעבר לחוד, תוכניות לחוד
למרות התוכניות המפורטות והרצון הטוב של כל הצדדים - באר שבע והדרום רחוקים מלהיות מוכנים לקליטת היחידות. מתוך שני מתחמי המגורים בבאר שבע המתכוננים שעליהם נודע, רק אחד מהם, בעיר העתיקה, יאוכלס בראשית 2026 בעוד שהמגדל בשכונה ג' נמצא רק בתהליכי תכנון. ביישוב כרמית הסמוך, נבנתה שכונת מגורים שתוכננה למשפחות קציני התקשוב והמודיעין, אך העיכוב בהגעת היחידות לדרום הביא לכך שאוכלוסיות אחרות, חלקן אזרחיות בנות המקום, נכנסו לגור בה.
גם ביישוב עומר הסמוך לבסיס המודיעין בוטלה בניית שכונה שהייתה יכולה להוסיף 2,000 יחידות דיור במרחק נסיעת אופניים. מנהל התכנון דרש לשנות את הצביון של עומר בניגוד לדעתם של ראשי המועצה פיני בדש ולאחריו ארז בדש בשטח המוצע, לבנייה רוויה וצפופה של שש יחידות דיור לדונם - והתוכנית ירדה מהפרק.
מכשול נוסף הוא כאמור תחום התחבורה. חברת חוצה ישראל מקדמת מטעם משרד התחבורה מסילת רכבת כבדה לאורך 13 קילומטר (ממנה 4.5 ק"מ מתחת לאדמה) שתתחבר למסוף להבים ומשם אל קווי הרכבת לתל אביב ואשקלון. חוצה ישראל הציגה כבר לפני שלוש שנים שלוש חלופות, אך התנגדויות של רשויות מקומיות וארגונים ירוקים הביאו להצגת שש חלופות, האחרונה מבניהן הופקדה רק בחודש ספטמבר האחרון בוועדה המחוזית.
בחוצה ישראל משווקים את התוכנית ככזו שתוכל להגיע גם לעיר הבה"דים וכפתרון שיביא קציני קבע וחיילים עד פתח בסיס המודיעין. אולם, תקציב התכנון והביצוע שלו, שעומד לפי ההערכה על 2.5 מיליארד שקל, טרם אושר על ידי משרד התחבורה. יתר על כן, הוא זוכה להתנגדות משרד האוצר שסבור שפתרון רכבתי יקר ולא יעיל בהתחשב בביקוש לו.
במקביל, מקדמת הממשלה תוכנית חלופית באמצעות נתיבי ישראל - רכבת קלה מבאר שבע, דרך קריית המודיעין למיתר. לכאורה מדובר בשני פרויקטים משלימים זה את זה, אך בקרב גורמים המעורבים בפרויקטים הללו, מדובר בפרויקטים מתחרים על תקצוב: משרד התחבורה ייאלץ לבחור את מי לתקצב וכרגע נראה שהכיוון הולך דווקא לרכבת הקלה - מה שיאלץ את המגיעים מהמרכז לעבור דרך העיר בנסיעה לקריית המודיעין.
גם התוכנית הזו רחוקה מהשקה: הממשלה אישרה בשבוע שעבר 200 מיליון שקל לתכנון שלה, ובתוך חודשיים יידרש משרד ראש הממשלה להכריע האם יהיה מדובר ברכבת קלה על מסילה או ברכבת על גלגלים, במודל המזכיר את המטרונית בחיפה. בעוד שבעיריית באר שבע דוחפים לכיוון הרכבת המסילתית בשל ההערכה שהיא תוכל לשאת מספר גדול יותר של נוסעים בו־זמנית, במשרד האוצר סבורים שמדובר בפתרון יקר מדי עבור אלפים בודדים של נוסעים ביום ומקדמים את שיטת המטרוניות.
הבנייה תדרוש סלילת נתיבים ייחודיים ותחנות ייחודיות, כפי שהדבר קורה במטרונית בחיפה, ובשעות העומס של הבסיסים (ימי ראשון בבוקר או חמישי אחר הצהריים), ניתן יהיה להסיע אוטובוסים גם בנתיבי הנסיעה הרגילים. עם זאת, יש מי שבענף התחבורה מכנה את האוטובוסים כ"קטסטרופה שתתקע את הכבישים".
ברקע כל זה, נדרש משרד התחבורה לתקצב תוכנית שאפתנית נוספת - רכבת "35 דקות לדרום". המיזם כולל הכפלת המסילה מנתב"ג לבאר שבע לטובת רכבת הנוסעת במהירות של 250 קמ"ש, שלא זכה לעדיפות למרות ההבטחות. הפרויקט, שאמנם תוקצב סטטוטורית, אך תקצוב הבנייה איננו נכלל בתוכנית החומש של רכבת ישראל וגם כאשר תאושר סופית לא, הוא לא צפוי להיות מוכן לפני 2035. משרד התחבורה ייאלץ להקצות לתוכנית לפחות 15 מיליארד שקל עבורו וההחלטה על כך טרם התקבלה.
בינתיים, ברכבת ישראל מבטיחים לספק מענה לנוסעים העומדים ברכבת לתל אביב: משתי רכבות למרכז בשעת השיא לארבע רכבות במרץ 2026, לאחר השלמת חשמול המסילה מאשקלון לבאר שבע. עד תחילת 2027 מצפים להביא שבע רכבות בשעה בזמני השיא מהמרכז לבאר שבע ובחזרה, לאחר חניכת המסילה המזרחית.
יונת מרטון־רזון, ראש היחידה לתכנון מערכות אזרחיות במינהל המעבר דרומה במשרד הביטחון, סבורה שהתקצוב של תוכניות הרכבת, ובפרט הרכבת המהירה מהמרכז לבאר שבע, חייב להגיע כדי שהמעבר לדרום יצליח. "הפתרונות הקיימים כרגע מהווים טלאי על טלאי", היא אומרת, "גם אנשים שיתגוררו במרחק נסיעה מהרכבת ימשיכו להגיע ברכב הפרטי או שהם יסתמכו על הסעות ממרכזי הערים".
"לא נוכל לקלוט מספר כה גדול של חיילים"
טימור מיכאלי, פעיל חברתי בדרום רץ שנבחר למועצת העיר באר שבע על הטיקט של צעירים וליברלים ברשימת "חוזה חדש", רואה את עצמו גם כקול של חיילים ואנשי קבע רבים שיגיעו לעיר. "אוכלוסייה של 25 אלף איש שתגיע לאזור החל מהחודש הבא ובטווח של שלוש שנים תהווה השפעה אדירה על העיר; החל מתחום התחבורה, דרך מקומות הבילוי ועד התשתיות, הניקיון והביטחון האישי".
עם זאת, טוען מיכאלי, לא בטוח שבאר שבע מוכנה לקלוט מספר כה גדול בזמן הנוכחי ומספר כי תקציבים שהיו אמורים להגיע קודם לכן - התעכבו. רק בשבוע שעבר אישרה הממשלה תוכנית בת 1.2 מיליארד שקל לחיזוק העיר לבקשתו של ראש העיר רוביק דנילוביץ', מתוכה 200 מיליון שקל לתכנון קו רכבת קלה מתחנת הרכבת לבסיס המודיעין.
"אנחנו נמצאים במצב של הפקרה רב־שנתית בתקציבים ולא קיבלנו את המשאבים שרצינו בזמן", אומר מיכאלי. "במובן הזה, התוכנית שנסגרה בשבוע שעבר לא שמה אותנו בפלוס אלא מאזנת אותנו מחדש. אין לתושבי באר שבע הטבות מס כפי שיש לתושבי היישובים הסובבים אותנו, ששקול לכמה אלפי שקלים בחודש, ובעיות התחבורה רחוקות מלהיפתר בשל מריבות פנימיות בין הרשויות.
"לכן, יהיה קשה לראות איך 25 אלף חיילים מגיעים לדרום מדי יום. ההבטחה לרכבת של 30 דקות לבאר שבע מתעכבת למרות ששלטים שמבשרים על כך כבר נתלו ולאורך המסילה צפונה רק נוספות תחנות שמאיטות את הנסיעה. כל זה מבלי לדבר על כך שבשעות הבוקר ובערב הרכבות מלאות עד אפס מקום. אז איך אפשר למשוך אנשים לדרום?"
האם התהליך כולו נמצא בסכנה?
בינתיים, בחיל המודיעין ממשיכים להציג עסקים כרגיל. יותר ויותר יחידות מתפרסות במגדלים אזרחיים במרכז הארץ ובבסיסי המודיעין מתקיים בינוי שלא מייצר רושם של כוונה לעזוב דרומה. ההערכה היא כי הקצינים ואנשי הקבע המבוקשים יוכלו להמשיך לעבוד מהבסיסים במרכז כאשר המאסה העיקרית תרד דרומה - גם לאחר 2028.
ארז בדש, ראש מועצת עומר, סבור כי התקופה הקריטית של השנתיים הראשונות למעבר תהיה גורלית: "אנחנו מאוד חוששים מהשנתיים הראשונות, ואם נגלה שאין פתרונות דיור טובים ואין תחבורה - התהליך כולו ייפגע". כך או כך, יחידות התקשוב והמודיעין כבר בדרכן לדרום אחרי שנים של עיכובים.