גבינות בסופרמרקט / צילום: שירה ספיר
משרד האוצר פרסם רשמית את התוכנית שהוכרזה לפני מספר ימים, ולפיה יגדילו פי 3 את יבוא הגבינות במכסות פטורות ממכס. "מחירי מוצרי החלב בישראל גבוהים בכ-50% בהשוואה לממוצע מדינות הארגון, ובתחום הגבינות הקשות הפער כמעט כפול ועומד על כ-100%", נכתב בהודעת האוצר.
● סמוטריץ' מקדם מהפכה בענף החלב, אבל הוא עלול להישאר רק עם יבוא גבינות
● רשות החשמל משנה את הכללים, וההנחות לצרכנים בסכנה
על פי האוצר, דבר זה נובע מ"חסמי תחרות מתמשכים, משק סגור ליבוא, שוק ריכוזי ומבוסס על מספר מצומצם של מחלבות שחלקן אף הוכרזו כמונופולים על ידי רשות התחרות. כל אלה מובילים להעדר תחרות חופשית על חשבון הצרכן הישראלי אשר נאלץ להסתפק במגוון מוגבל של גבינות במחיר יקר". לדבריהם, המאפיינים הייחודיים של ישראל לא מספיקים כדי להצדיק פער כזה. בעקבות כך, מכסת יבוא הגבינות תגדל מ-6,500 הטונות כיום ל-19,500 במהלך שנתיים עד סוף 2027.
בתגובה, משרד החקלאות תקפו את הפתיחה ליבוא, כמו את תכנית האוצר לשינוי מבני בענף החלב, במילים קשות: "משרד האוצר הפך אובססיבי לענף החלב, כאילו הוא המקור ליוקר המחיה במדינת ישראל. מבלי לזלזל בצורך אזרחי ישראל לשתות חלב במחיר סביר, הציבור הישראלי סובל מיוקר מחיה בכל תחומי חייו ובין היתר - חינוך, תרבות ופנאי, תחבורה, בריאות, ריהוט וציוד בית, דיור, מים, גז וחשמל, הלבשה והנעלה ועוד".
משרד החקלאות אף האשים את משרד האוצר בפגיעה בהתיישבות, מתקפה שכנראה מכוונת כלפי השר בצלאל סמוטריץ': "הניסיון לנתק את ענף החלב ממוסד ההתיישבות ובתוך כך לחרב את הרפתות בגבולות מדינת ישראל אשר הן הבסיס לבטחת ביטחון המזון הלאומי בכל שעותיה הקשות של מדינת ישראל, מגיעה לשיא השיאים, במהלכים חד צדדיים שמבצע משרד האוצר".
על פי משרד החקלאות, מי שמרוויחים מהיבוא הם "בעיקר היבואנים ורשתות השיווק, ולא הצרכנים". לדבריהם "הרווחים נתקעים בדרך למדף, בעוד שההבטחה להוזלת מחירים לא מתממשת. הפער בין מחיר החלב במדינות ה-OECD לישראל מקורו לא בייצור החקלאי אלא במקטעי עיבוד במחלבות, שיווק וקמעונאות ובכך שבישראל יש מע"מ מלא על מוצרי בסיס בעוד שבמדינות רבות המע"מ עומד על בין 0% ל-7% בלבד". האוצר, לשיטתם, בוחר ב"פלסטר לדליפה בשרשרת במקום לבצע טיפול שורש עמוק".
מודל ריכוזי ומפוקח
משק החלב הישראלי מתנהל במודל ריכוזי ומפוקח: משרד החקלאות, בשיתוף מועצת החלב, קובעים מכסות ייצור שנתיות ליצרנים. הגבלה זו, האוסרת ייצור מעבר למכסה, מביאה לצמצום ההיצע ובפועל מעלה את מחיר החלב הגולמי. החלב נמכר למחלבות ב"מחיר מטרה" מפוקח, שנועד להבטיח את רווחיותן ולהגן עליהן כלכלית. מנגד, מוצרי החלב ה"בסיסיים" נתונים לפיקוח מחירים קמעונאי, עם מחיר מקסימום שנועד למנוע התייקרות יתר לצרכן. אך זה, בתורו, מביא למחסורים תקופתיים, כמו למשל בחגי תשרי.
שר האוצר סמוטריץ' ואנשי משרדו מקדמים תוכנית לשינוי מבני עמוק בענף החלב, בהשראת המודל שאומץ באיחוד האירופי ב־2015. במסגרת התוכנית, המדינה תפדה את מכסות הייצור של הרפתנים הפחות יעילים בשוק, ותאפשר להם לצאת מהענף תמורת פיצוי הולם. הרפתות שיישארו, הנחשבות ליעילות יותר, ייהנו מ"מחיר הגנה" קבוע, שיהיה נמוך אומנם ממחיר המטרה הנוכחי, אך גבוה מהמחיר שייקבע בשוק חופשי.
בתוך כך, המחלבות הגדולות יחויבו לרכוש את החלב שלהן בראש ובראשונה מאותן רפתות במחיר המגן, ורק לאחר מכן יוכלו להשלים את האספקה באמצעות רכישה בשוק החופשי. במקביל, השוק ייפתח לתחרות: יוסרו המגבלות על הקמה והרחבה של רפתות יעילות, צעד שאמור להגביר את הייצור ולתרום לירידת המחירים לצרכן.