מגן אור, מערכת הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון
התעשיות הביטחוניות הישראלית כל כך מצליחות עד שהמדינות המרכזיות שמבקרת את ישראל נאלצות לרכוש מערכות מתוצרתן. בה בעת, החברות הקטנות מישראל מציגות את עלית הטכנולוגיה בתערוכות בחו"ל, והתלות הרוסית בתוצרת הביטחונית הרוסית מתרחבת. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● שכר של 300 אלף שקל בחודש וטיסות בביזנס: גילדת השוחטים בחו"ל חוגגת
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | המדינה הדרום אמריקאית שתרכוש רכבים ממוגנים מישראל
נורבגיה מבקרת את ישראל, אבל משתמשת במוצרי רפאל
חברת KNDS גרמניה הציגה, במעמד שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס, מושל בוואריה מרקוס סודר ושרת המדינה הנורבגית לביטחון מרטה גרהרדסן, את שני הטנקים הראשונים מדגם ליאופרד 2A8, שנועדו עבור צבאות גרמניה ונורבגיה. משרד ההגנה בברלין הזמין כבר 123 יחידות, משרד ההגנה באוסלו 54 יחידות משלו, כשהטנק החזק כולל שדרוגים רבים, כולל בתחומי ההגנה, האלקטרוניקה והחימושים.
חלק מהותי בהגנה של ליאופרד 2A8 תלוי במערכת ישראלית: מעיל רוח מתוצרת רפאל, שבחו"ל משווקת תחת המותג טרופי. מערכת מעיל רוח מבצעית מאז שנת 2010 והיא עברה את מבצע צוק איתן עם חטיבה אחת. ב־2018 היא נמכרה לכוחות השריון האמריקאיים וב־2021 נבחרה עבור הליאופרד הגרמני והצ'לנג'ר הבריטי. כיום, המערכת מותקנת על 16 פלטפורמות ברחבי העולם, ומבוקשת מאוד בעקבות הצלחתה הגדולה במלחמת חרבות ברזל.
הנורבגים, שמרבים לבקר את ישראל, מעלימים עין עבור מערכת הטרופי. בעזרת שיטת השיווק של רפאל שמתבססת על יורוטרופי: חברה אירופית בשותפות עם KNDS ו־GDELS שפועלת לשיווק מערכת מעיל רוח. רפאל מחזיקה ב־40% מהחברה, ושתי החברות האירופיות ב־30% כל אחת. ביורוטרופי הצטרפו ל־KNDS ול־GDELS, שמייצרת את פיראנה, כך שכיום כל טנק ליאופרד יוצא מקו הייצור עם טרופי עליו.
חברות הדיפנס־טק הדואלי הישראליות הציגו בהודו
במסגרת תוכנית Mafat for Startups של מפא"ת במשרד הביטחון, משלחת עם שמונה חברות דיפנס־טק דואליות הציגה את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של ישראל בביתן הלאומי בתערוכת Bengaluru Tech Summit 2025 שהתקיימה בבנגלור, הודו.
המשלחת כללה חברות ישראליות מובילות בתחומי מחשוב קוונטי, סייבר, אוטונומיה, בינה מלאכותית, תעופה וביוטכנולוגיה, והציגה את ייחודיות הדיפנס-טק הישראלי בתחומים השונים. כחלק מהתמיכה של תוכנית MFS בחברות השונות, פגשו נציגיהן שותפים פוטנציאליים ומשקיעים המעוניינים בטכנולוגיות שלהן, במטרה ליצור קשרים ושיתופי פעולה עתידיים. אחד מהמהלכים המסקרנים הייתה פגישה בין חברת קלאסיק הישראלית לבין בכירים הודים, לגבי הקמת מרכז מצוינות מקומי בתחום הקוונטים.
BTS 2025, שנחשבת לתערוכת הטכנולוגיה והחדשנות הגדולה בתחומה באסיה, מארחת מנהיגים, אנשי מקצוע וחברות ממעל 60 מדינות בעולם. את הביתן הלאומי של ישראל, שהציג יותר מ־30 חברות טכנולוגיות מובילות, ניהלה הקונסוליה הישראלית בבנגלור והמשלחת הכלכלית הישראלית לדרום הודו, בניסיון למתג את ישראל כמעצמת חדשנות עולמית.
בריטניה מתקרבת למערכת הגנה אווירית באמצעות לייזר
מערכת אור איתן הישראלית השלימה כבר בחודש ספטמבר את הניסויים שלה בטרם מסירתה לצה"ל, אבל התחרות הבינלאומית לפיתוח מערכות הגנה אווירית באמצעות לייזר עדיין נמצאת בשיאה. במסגרת זאת, בריטניה החליטה להעניק לחברת MBDA חוזה בסך 316 מיליון ליש"ט לאספקת המערכת הראשונה מדגם דראגון פייר לצי הבריטי בשנת 2027.
המערכת הבריטית היא בעלת הספק של 50 קילו־וואט, בניגוד לאור איתן עם 100 קילו־וואט, כאשר ככל ועוצמת הקרן גבוהה יותר - כך ביכולתה ליירט יותר איומים. בניסוי האחרון שקיימו הבריטים, דראגון פייר הצליח ליירט כלי טיס בלתי מאוישים שטסו במהירות של כ־650 קמ"ש. "זה כפול מהמהירות המרבית של מכונית פורמולה 1", נמסר ממשרד ההגנה בלונדון.
בדומה לכלל מערכות ההגנה האווירית באמצעות לייזר, התועלת הגדולה של דראגון פייר היא בכלכלת החימושים. המערכת מסוגלת לפגוע במטבע של ליש"ט אחד באוויר, בעלות של 10 ליש"ט (כ־13 דולר) ליירוט בלבד. בעת שבה אור איתן הוכוון בראש ובראשונה להגנה ביבשה, הבריטים מתמקדים בשלב הראשון בים. על כן, הם יחלו בהתקנת דראגון פייר באמצעי הצי. "דראגון פייר ייצור ויתחזק 590 משרות", הצהירו בלונדון.
רוסיה מרחיבה את השימוש בחימושים משוטטים איראניים
רוסיה החלה, לפי תיעודים שנפוצים ברשתות החברתיות, להשתמש במלחמה באוקראינה בדגם נוסף של חימושים משוטטים (מל"טים מתאבדים) מתוצרת איראן: שאהד 107. זהו דגם מתקדם יחסית של המוצרים האיראניים, ונחשב לגרסה איכותית משאהד 101, לדוגמה, שבו חיזבאללה השתמשו נגד ישראל במלחמת חרבות ברזל.
עידו ניר, מהנדס אלקטרואופטיקה וחוקר עצמאי בתחום הדיפנס־טק, מסביר כי שאהד 107 מסמן את שינוי תפיסת הלחימה של הציר האיראני מחימושים סטטיסטיים כבדים לכלים מתוחכמים וכירורגיים. "בעוד ששאהד 136 המוכר נושא רש"ק של כ־40 ק"ג וטס למטרה ידועה מראש, 107 מצויד בראש קרב ממוקד של כ־8 ק"ג שמיועד למטרות איכות. הוא כולל מערך של ארבע אנטנות GPS שמאפשר לו לזהות את כיוון השידור ולסנן שיבושים", אמר.
טווח הטיסה שלו הוא 1,500 ק"מ, לא חריג, אבל ניר מדגיש שייחודו טמון בגוף שעשוי מסיבי פחמן. "תכונה זו לא רק מפחיתה משקל, אלא בעיקר מצמצמת דרמטית את חתימת המכ"ם - ומקשה על גילויו. המאפיין הזה, ביחד עם גובה טיסה נמוך, קשר, על פי הערכות שונות, את שאהד 107 לפגיעות בבא"ח גולני ובמעון הפרטי של רה"מ בקיסריה. בניגוד לרוב הכטב"מים האיראניים, שאהד 107 ובפרט נגזרת שלו (107B), מסוגל לשדר וידאו לאחור בזמן אמת, ואף לשמש כנקודת ממסר שמרחיבה את טווח השליטה והתקשורת עבור כטב"מים אחרים בנחיל".
המלחמה הממושכת באוקראינה הביאה להפקות לקחים רבים ברוסיה, כשאחד הבולטים שבהם הוא מתקן אלאבוגה, שבו הם מייצרת מל"טי גראן (הווריאנט הרוסי של שאהד 136) בהיקפים גדולים. כיום, במוסקבה מתמקדים בדרכים להרחבת העצמאות שלהם בכל התחומים, ועל כן הם צפויים לפנות גם לייצור עצמאי נרחב של שאהד 107.
השותפה הביטחונית של טורקיה פונה ליוון
אוקראינה שמשתמשת במל"טים רבים מתוצרת טורקיה, החליטה לחתום עם יוון על הסכם לייצור משותף של כלי שיט בלתי מאויישים (כשב"מים), שיגדיל משמעותית את הביקושים למוצרים של המספנות היווניות. לפי דיווח בקת'ימריני היווני, ההסכם יביא לאספקות מוצרים לחילות הים של יוון ואוקראינה בעת ובעונה אחתה, וכן לפתיחת פס ייצור לכשב"מים מתקדמים.
עבור קייב, התועלת בהסכם היא עיגון של חלק מפסי הייצור עבור אספקות לחיל הים שלה, מבלי שהרוסים עלולים לתקוף את המתקן בקרוב. באתונה מפנים תשומת לב רבה לפיתוח התעשיות הביטחוניות שלה, לאחר שנים רבות שבהן היא הזניחה אותן - בעוד האיום הגדול, טורקיה, פיתחה את שלה. לכן, חברות יווניות הן אלו שיספקו לכשב"מים המשותפים מערכות אלקטרוניקה, אופטיקה, חיישנים, ואף חומרי נפץ.
בצל לוחמת הבלתי מאוישים הנרחבת בין קייב לבין מוסקבה באוויר, ביבשה ובים, האוקראינים מייצרים כ־15 דגמים שונים של כשב"מים. בעזרת יוון, צפויה קייב ליצור כשב"ם משודרג, שיתבסס על המסקנות מהלחימה הימית מול הרוסים. הצדדים לא מסתפקים בכך, וכבר פנו למגעים בנושא פיתוח משותף גם של כלים צוללים בלתי מאויישים (כצב"מים).