גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אירופה יצאה בתוכנית חלומית שתחבר את היבשת כולה. בפועל אין לה סיכוי

הנציבות האירופית חשפה החודש את תוכניתה השאפתנית - לחבר את ערי הבירה של היבשת ברכבות מהירות עד 2040 ● לפי החזון, ניתן יהיה לנסוע בשש שעות בלבד מפריז למדריד או בארבע שעות מברלין לוורשה e אלא שהתשתיות המיושנות דורשות השקעה שהמדינות לא יכולות לעמוד בה ● ונדמה שבמצב שבו הטיסות קצרות וזולות יהיה קשה לשכנע את התושבים באלטרנטיבה

חלום הרכבת הטרנס-אירופית נתקל במציאות / צילום: Shutterstock
חלום הרכבת הטרנס-אירופית נתקל במציאות / צילום: Shutterstock

החודש פרסמה הנציבות האירופית תוכנית לרשת של רכבות מהירות שיחצו את היבשת ויחברו בין המדינות החברות באיחוד ב־2040, ממש מעבר לפינה. לפי התוכנית, ניתן יהיה לנסוע מפריז למדריד בשש שעות, מווינה לוורשה בארבע שעות וזהו גם הזמן שיארך מקופנהגן לברלין. אילוסטרציה מרשימה של רשת הרכבות המהירה המחודשת פורסמה גם היא, עם קווים אופקיים (סקנדינביה־איטליה) ואנכיים (צרפת־רומניה) והזמנים המתוכננים.

נוכל המשקיעים והסיוט של מנכ"ל מיקרוסופט האגדי
שכר של 300 אלף שקל בחודש וטיסות בביזנס: גילדת השוחטים בחו"ל חוגגת
החברה מטירת הכרמל שמאחורי המוצר החדש של קורטני קרדשיאן

החזון שהוצג הוא חלק נכבד מההתחייבות של האיחוד האירופי להגיע לאפס פליטות פחמן דו־חמצני עד 2050. הכוונה היא להחליף חלק גדול מהנסיעות ביבשת לצרכים שונים - תיירות, תובלה, עבודה ומסחר - ברכבות חשמליות מהירות. "התוכנית צפויה לשנות את אופי החיים של תושבי אירופה", הכריז נציב התחבורה של האיחוד כשהשיק אותה. "הרכבות יהיו זמינות, מהירות ואמינות יותר".

החלום של הנציבות האירופית מרשים, אבל בפועל כמה גורמים שחוברים יחדיו מטילים בספק רב את התגשמותו, בהם תשתיות רכבות שונות בין מדינה למדינה (מערכות איתות), אי־השקעה כרונית מצטברת של עשרות שנים, חוסר נכונות לסבסד את הצעדים הדרושים לשם הגשמת המהפכה וגם העידן החדש־ישן שבו הגבולות נסגרים מחדש מחשש למעבר פליטים.

התוכנית כאמור מלהיבה, אבל רחוקה מאוד ממימוש. לא מעט מכך בגלל גרמניה, שניצבת במרכז מפת הרכבות שפורסמה. המדינה הגדולה ביותר באירופה ובעלת תשתית הרכבות הנרחבת ביותר ביבשת היא גם מי שמקרקעת את השאיפות הגרנדיוזיות.

לפני כשנה, למשל, נחנך קו שחיבר ברכבת מהירה ישירה בין ברלין לבין פריז. הצעד נועד לסמל את הברית בין שני הקטרים הכלכליים והפוליטיים של האיחוד האירופי - בלי צורך בטיסות ובלי להיסחב ברכבות האזוריות הקשוחות שמחברות את שדות התעופה של פריז לעיר.

הרכבת הישירה יצאה בשנה האחרונה ב־11:54 מברלין והייתה אמורה להגיע שמונה שעות ודקה לאחר מכן למרכז פריז. המציאות מעט שונה, כפי שגם דיווח כתב העיתון פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, שהצטרף לנסיעה לפני כמה שבועות לרגל יום השנה. הוא חווה את מה שמי שמשתמש ברשת הרכבות הגרמנית למד להכיר: עיכובים, עצירות חירום, שירות חסר, צפיפות אנושית וקרונות מלאי תקלות, שמביאים כולם לאיחורים תכופים וחוויית נסיעה לא קלה. הרכבת שלקח מברלין לפריז הגיעה באיחור סולידי של כמעט שעתיים.

בחינה של נתוני ההגעה בשבוע האחרון, למשל, מראה מנעד של בין עשר דקות עיכוב ל־400 דקות, והממוצע עומד על 80 דקות. טיסה לוקחת פחות משעה. וישנו גם המחיר. הרכבות מתייקרות בסופי שבוע והטיסות מתייקרות ככל שמזמינים לקראת התאריך, אבל לדוגמה בשבוע הבא נסיעה בין שתי הערים תעלה 90 אירו ברכבת ו־45 אירו בטיסה.

אי אפשר לסמוך על הגרמנים

למעשה, הרכבת הגרמנית הפכה בשנים האחרונות לאחת מהבעיות הבוערות ביותר על סדר היום הציבורי במדינה, ויש שיאמרו כי באירופה כולה. גם מדינות אחרות שלא השקיעו בתשתית הרכבות שלהן, או כאלה שהפריטו אותן בחוסר הצלחה כמו בריטניה, מתקשות להתמודד עם המציאות, שלא לדבר על להיות חלק מחזון הרכבות המהירות של אירופה.

מנגד, צרפת למשל השקיעה בהצלחה ברכבות סופר־מהירות וניצלה את היתרונות הגיאוגרפיים שלה כדי לפרוס רשת ששינתה את פני המדינה. ערים מרוחקות מפריז הפכו לנגישות, ותופעה של בתי קיץ במקומות שבעבר היו מבודדים החייתה את שוק הנדל"ן במדינה. רק לשם המחשה: נסיעה של 750 ק"מ מברלין עד לגבול צרפת אמורה לקחת לרכבת הישירה לפריז שש שעות (לפני האיחורים). את 500 הק"מ הנותרים לפריז היא גומאת בשעתיים בלבד.

רכבות מהירות בגרמניה. עיכובים, צפיפות ותקלות / צילום: Shutterstock

לפי הנתונים האחרונים בגרמניה, כ־40% מהרכבות הבין־עירוניות, כולל מהירות, מגיעות באיחור כלשהו. הדבר מטרפד אפשרויות להחליף רכבות כדי להגיע ליעדים שונים, ותוקע את התחבורה במדינה כולה. ישנו עומס על הרשתות שנובע מהשימוש לצורכי משא ומתשתיות מיושנות, אך בעיקר סובלת דויטשה באהן, חברת הרכבת הלאומית, מחוסר השקעה של שנים. גם יושבי הראש באים והולכים.

האיחוד האירופי מודע לעניין, ולכן סייג את התוכנית שהציג בכמה כוכביות. הגדולה ביותר היא התקציב. כדי להגיע למצב המתואר בה יידרשו לפי החישוב שלו כמעט 400 מיליארד אירו. זה לא סכום קטן בתקופה שבה הממשלות האירופיות נאבקות להדק את התקציב ולבלום חובות משתוללים.

האיחוד סייג את התוכנית גם לכמה אזורים שבהם כבר ישנה התפתחות בימים אלה. הדרך מקופנהגן לברלין תתקצר ממילא בעזרת מנהרה חדשה שנכרית (כולל מסילת רכבת) בין האי הדני לולנד לצפון מזרח גרמניה. גם המדינות הבלטיות עובדות על חיבור קו רכבת ביניהן. מאמסטרדם לברלין בחמש וחצי שעות זה מרשים, אבל בספרד הרכבת המהירה מברצלונה למדריד עוברת את אותו המרחק בחצי מהזמן.

לעשות סדר בג'ונגל

תחום אחד שבו הנציבות כן יכולה לנצל את מעמדה הפאן־אירופי הוא ליצור האחדה של התנאים והכרטיסים הנמכרים לציבור. כיום קשה מאוד לקנות כרטיסים בין יותר משתי מדינות. באתרים שונים יש תעריפים שונים לרכבות היוצאות ממדינה אחת ומגיעות לאחרת. יש הנחות לתושבים שלא חלות על נוסעים מסוימים. אם הצרכן קנה כרטיסים משתי חברות שונות, אין לו שום פיצוי במקרה של איחור ופספוס הרכבת השנייה. האיחוד עדיין נאחז בהישג הסלולרי של נדידת נתונים ושיחות בכל רחבי הגוש באותו התעריף - ומנסה ליישם מהלך דומה בתחום התנועה ברכבות.

נכון לעכשיו התחרות העיקרית של הרכבות המהירות בין מדינות היא תחום התעופה. כאמור, טיסה מברלין לפריז אורכת שעה בלבד (נכון, בלי ההגעה אל השדה וממנו), ויש לפחות שש כאלה ביום. כך גם לגבי החיבור עם אמסטרדם. הטיסה מברלין לקופנהגן לוקחת חצי שעה, ומחיר הכרטיס מתחיל ב־29 אירו. התחרות בין חברות התעופה פתוחה וחופשית הרבה יותר מאשר בין חברות הרכבות, שהן לרוב עדיין בידיים ממשלתיות. כך מחירי הטיסות ירדו עד לרמה שהנסיעה ברכבת נשמרת לאידיאולגים או לתלמידים או מטיילים מטעמי נוחות.

מי שעתותיו בידיו יכול אולי לנסות ליהנות מנסיעה ברכבות, האחרים יעדיפו טיסה קצרה - ומזהמת. סקירה של גרינפיס מ־2023 העלתה כי ברוב המקרים מחירי הטיסות לטווחים קצרים בתוך אירופה נמוכים ביותר מחצי מאלה של רכבות. קשה להניח שהאירופים הנאנקים תחת יוקר מחיה עולה יעברו במסות לרכבות כל עוד האלטרנטיבה התעופתית היא גם מהירה וגם זולה יותר.

למעשה, באירופה למודי אכזבות מהעובדה שהנציבות משיקה את אותו הפרויקט מדי כמה שנים, עם מטרות שונות. "זה היה פרויקט הפוסטר של הנציבות - רכבות מהירות, אבל שום דבר לא השתנה בשנים האחרונות", כתב לאחרונה Euractiv, אתר חדשות הממוקד במדינות אירופה. כבר ב־2021 פורסמה תוכנית דומה וגם אז הובטח לנסוע בחצי מהזמן. במקור ההבטחה הייתה להכפיל את מספר הרכבות המהירות עד 2030 ולשלש אותו עד 2050. כעת מדברים על יעד של הכפלה בלבד עד 2040. "החזון האדיר של תנועת רכבות עדיין לא התממש, והפרגמנטציה של השווקים השונים היא הסיבה העיקרית".

האם הפתרון יבוא מהמלחמה?

ישנו אקס־פקטור שיכול לשנות את התמונה בשנים הקרובות, אך הוא עדיין רחוק מלהיות ודאי. בחלק גדול מאירופה הרכבות ארוכות הטווח לא התחילו מהרצון למשש כתחבורה לנוסעים, אלא מצרכים צבאיים. כך, הרכבת מברלין לפריז נשענת על מסילות שהוקמו בימי מלחמת העולם הראשונה, כדי לספק תחמושת ופגזים לחזית מול צרפת. התשתית הצפופה בחבל הרוהר הגרמני נועדה לספק פלדה ופחם לתשתיות הנשק הגרמניות, לא לשמש את האוכלוסייה במקום.

כעת, כשאירופה מתחמשת מחדש בשל המלחמה באוקראינה, שוב בולט הקשר בין רכבות לפעילות צבאית. ייתכן כי כחלק מהמוכנות למלחמה של נאט"ו נגד יריב ממזרח יושקע כסף רב בתשתיות. לפני כשנתיים נדחה תרגיל של נאט"ו בשבוע, לאחר שהתברר כי גשרים ברומניה אינם חזקים מספיק לשנע ציוד וחיילים באמצעות רכבות. כעת, כשרוב מדינות נאט"ו הבטיחו להוציא כ־3% ויותר מהתמ"ג שלהן על מטרות צבאיות, יש קולות הקוראים לחשב את ההשקעה ברכבת כחלק מכך, מה שללא ספק יפתח את הברזים.

בינתיים המגמה היא של צמצום התשתיות ולא של הגדלתן. היקף רשת הרכבות האירופית צנח בעשור שהסתיים ב־2023 ב־1.3% לפי נתוני האיחוד האירופי והסתכם ב־200,947 ק"מ. החזון האירופי נועד לשנות את המגמה, אך התושבים מצביעים ברגליים ושיעור הטסים עולה בחדות יותר מאשר שיעור הנוסעים ברכבות מהירות. "הרכבות המהירות הן לא רק לטובת זמני הגעה מהירים יותר, הן תורמות גם לאיחוד האירופים, לחיזוק הכלכלה ולהובלה במרוץ העולמי של תחבורה בת־קיימה", הצהיר נציב התחבורה האירופי. אבל כאשר בסין רכבות נוסעות ב־350 קמ"ש, ובגרמניה המהירות הממוצעת לרכבות מהירות לא עוברת את 140 הקמ"ש, לאירופה עדיין יש הרבה לאן להתקדם.

עוד כתבות

מימין: אלי גליקמן, ראסל אלוונגר, יוס שירן / צילום: ענבל מרמרי, יח''צ, עינת לברון

מאבק השליטה שמקפיץ את צים, והישראלית שטסה ב-160% תוך חצי שנה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● מניית צים השלימה קפיצה של כ-20% מאז פורסם מאבק השליטה הרשמי על החברה ● אבן קיסר המריאה, לאחר שהודיעה על צעדי התייעלות שתקיים ● ויצרנית השבבים טאואר טסה ב-160% על רקע בום ה-AI

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

חץ 3 תהפוך השבוע למבצעית בגרמניה, ובשוק מדברים על גל ההזמנות שבדרך

מערכת ההגנה האווירית חץ 3 של התעשייה האווירית תחל לפעול באופן חלקי כבר השבוע בברלין ותספק לגרמניה הגנה מול טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ● "באירופה יש צורך אקוטי במערכות כאלו", אומרים בתעשיות המקומיות ● אילו עוד עסקאות בדרך?

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שזינקה בת"א ב־3,000% וחברת הגמל שהרוויחה ממנה בגדול

חברת בידוק השבבים קווליטאו הציגה דוח חזק בו שילשה את הרווח הרבעוני והפחיתה את התלות בסין ● המרוויח הגדול: ילין לפידות

מימין: אורי וטרמן, רם גב, יפית גריאני / צילום: טלי בוגדנובסקי, יונתן בלום, כדיה לוי, צילום מסך

מינוי מנכ"ל כאל בישורת האחרונה: אלה שלושת המועמדים המובילים

זהות מנכ"ל כאל החדש תוכרע בימים הקרובים בצל עסקת המכירה שדיסקונט מוביל, אשר עדיין ממתינה לאישורים רגולוטריים חשובים ● מי שייבחר יידרש להציג ביצועים בתקופת אי־ודאות שתקבע את שווי חברת האשראי לבעלים החדשים ● הבכירים בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר: יפית גריאני, שפרשה לאחרונה מישראכרט; אורי וטרמן, מנכ"ל שופרסל לשעבר; ורם גב מבנק הפועלים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; איירבוס צונחת במעל 9%

הדאקס יורד בכ-1.4% ● המניות הביטחוניות באירופה יורדות, על רקע המגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● פעילות המפעלים בסין התכווצה בחודש השמיני ברציפות ● החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● מחירי הנפט רושמים עליות ● הביטקוין צונח ונסחר סביב 86 אלף דולר

משרדי הרצוג, פוקס, נאמן / צילום: תמר מצפי

23 קומות בפרויקט תאומי רובנשטיין: הרצוג פוקס נאמן מרחיב את שטחו

הרצוג פוקס נאמן, אחד משלושת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, ישכור ארבע קומות נוספות במגדל המערבי של פרויקט תאומי רובינשטיין בת"א ● ההסכם החדש כולל שכירות נוספת בשטח של כ־5,000 מ"ר

חימושים של אלביט בדרך למשימת הפצצה באיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שלוש ישראליות ברשימת 100 החברות הביטחוניות הכי גדולות. ומי הראשונה?

אלביט, התעשייה האווירית ורפאל מדורגות ב-34 המקומות הבכירים בעולם ב-2024 ● בראייה כלל־אזורית, תשע חברות מהמזרח התיכון נכנסו לרשימה, כשההכנסות שלהם יחד עמדו על כ־31 מיליארד דולר ● ומי מובילה את הרשימה?

בורסת KOSDAQ בסיאול / צילום: ap, Lee Jin-man

כמו משחקי הדיונון: הסוחרים מאחורי אחת התופעות הבולטות בוול סטריט

נוכח הזינוק החד בהשקעות מסוכנות של משקיעי הריטייל בדרום קוריאה במניות מם ותעודות סל ממונפות בארה"ב, רשות ניירות הערך בסיאול מחמירה את הפיקוח ● החל מדצמבר יידרשו משקיעי ריטייל לעבור קורסים וסימולציות בעקבות חשש להחרפת התנודתיות בוול סטריט והסיכונים לכלכלה המקומית

בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד והאם יש צורך בהודאה באשמה

רה"מ בנימין נתניהו יצר רעידת אדמה כשהחליט להגיש באופן רשמי בקשת חנינה לנשיא המדינה ● מה המשמעויות, וכיצד תתקבל ההכרעה? ● גלובס עושה סדר

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

לפנות בוקר: עשרות עצורים בפשיטה על ארגוני פרוטקשן

המשטרה פשטה לפנות בוקר על עשרות יעדים של ארגוני הפשיעה חרירי ואבו לטיף, אשר חלק מהעומדים בראשם כבר מרצים עונשי מאסר ● עשרות חשודים נעצרו, כולל בשטחים

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

פרויקט ''אינדיאנה צפון'' של חברת דוראל / צילום: באדיבות דוראל

חברת האנרגיה הבטיחה להפוך פחות מ־100 מיליון דולר ל־850. היא תצליח?

דוחות דוראל הזניקו את המניה, שהשלימה עלייה של כ־140% בשנה ● צמד הבעלים כמעט והפך למיליארדרים על הנייר ● האם הפרויקטים בארה"ב יממשו את תחזית הרווח השאפתנית?

שיפור דירוג אשראי בתשלום / צילום: Shutterstock

קיבלתם הצעה לשפר את דירוג האשראי? זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת

פרצה במודל דירוג האשראי של חברת D&B מתדלקת תופעה מטרידה: גופים פרטיים מבטיחים שיפור דירוג בתשלום - אך בפועל מוחקים נתונים חיוביים ושליליים ומותירים את הלקוח בסיכון לקבלת הלוואות ● חוק ההסדרים כולל הצעה להתמודד עם הבעיה דרך תקופת צינון

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

רובי ריבלין / איור: גיל ג'יבלי

פונה לביטקוין: הסיבוב הכואב של רובי ריבלין באלקטריאון נגמר

כארבע שנים אחרי שמונה לנשיא אלקטריאון, דרכיהן של חברת הטכנולוגיה ונשיא המדינה לשעבר נפרדות ● לאחרונה דווח על מינויו של ריבלין לנשיא חברת המטבעות הדיגיטליים ביטקור, המקדמת מהלך לרישום מניותיה בבורסה המקומית

רצועת עזה מוצפת באייפון הכי חדש, והתושבים חושדים בישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: רוסיה רוצה להחזיר את ההשפעה שלה על סוריה, חיזבאללה וישראל עלולות להילחם שוב, ורצועת עזה מוצפת במכשירי אייפון חדשים ● כותרות העיתונים בעולם

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

רשות ני"ע נגד שיווק הקרנות ברשתות: פרסומי מנהלי קרנות ומשפיענים יוגבלו

בעמדת סגל שפרסמה היום הרשות היא מסדירה את האופן שבו מנהלי קרנות נאמנות, ומי שמקבלים מהם כסף, יוכלו לפרסם את הקרנות שלהם ברשתות החברתיות ● הכללים חלים גם על תגובות לפרסומים הנוגעים לקרנות תחת ניהולם

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה (ארכיון)

למרות אינדיקציה ראשונית: פסימיות בישראל לגבי קבלת חלל חטוף

התושבים בעוטף עזה על ההחלטה של צה"ל לבטל את ההגנה היישובית: "מישהו חייב להתעורר" ● החל הדיון בוועדת החוץ והביטחון על חוק הפטור מגיוס ● משבר כוח האדם בצה"ל: חוסר של מאות קצינים, עומס כבד על מערך המילואים ● צה"ל הודיע אתמול כי חיסל ארבעה מחבלים שיצאו מהמנהרה ברפיח ● מפקד פיקוד בהערכת מצב ברמת הגולן: "אסור לנו לחכות, רק ליזום" ● עדכונים שוטפים

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?