גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחות נתנה לאח את הדירה שירשו, ואז התחרטה. מה קבע ביהמ"ש?

אחות העבירה לאחיה את כל זכויותיה בנכסים שירשו יחדיו מהוריהם המנוחים ללא תמורה ● לאחר שהאח העביר את הזכויות בנכסים לבתו ללא תמורה, הגישה האחות תביעה נגד אחיה ובתו בטענה כי החוזים היו למראית עין בלבד ● מה קבע בית המשפט?

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא
הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

בראשית שנות ה-80, אח ואחות תושבי ואזרחי צרפת ירשו מהוריהם המנוחים דירה וזכויות בחנות בתל אביב, אותם השכירו במשך שנים. בשנת 2015 העבירה האחות בהסכם את כל זכויותיה בנכסים לאחיה ללא תמורה, וב-2017 העביר האח את הזכויות בנכסים לבתו ללא תמורה.

בלעדי | המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה
"לא נתערב": העליון משרטט מחדש את גבולות הגזרה של חוזים מפורטים
הדירה נרשמה על שם האישה, אך הבעל טען שמחצית ממנה שלו: כך הכריע בית המשפט

כשנתיים מאוחר יותר הגישה האחות תביעה נגד אחיה ובתו בטענה כי החוזים היו למראית עין בלבד, על מנת לחמוק מדיווח לרשויות המס בצרפת ולנצל הטבת מס לה זכאית בתו של האח בעת מכירת הנכסים. האח הכחיש, וטען שאחותו "הפתיעה" אותו ונתנה לו את הנכסים במתנה כדי לעזור לו כלכלית, אך ביהמ"ש לא השתכנע והעדיף את "גרסת התרמית" של האחות, תוך שהשופטת סגלית אופק מציינת כי "אותות המרמה ממעטים להעדר מהפרשה". התוצאה: ביטול החוזים והחזרת מחצית הזכויות לאחות.

הסכמי העברה ללא תמורה

העובדות: התובעת היא אזרחית ותושבת צרפת. הנתבע היה אזרח ותושב צרפת עד שנת 2018 וגם בתו לא הייתה אזרחית ישראלית בתקופה הרלוונטית. האב המנוח נפטר בשנת 1975 ורעייתו נפטרה בשנת 1979. שני האחים ירשו, כאמור, זכויות בעלות בדירה בתל אביב, וכן זכויות חכירה בחנות בקניון בעיר.

במשך שנים רבות לאחר שנפטרו ההורים המנוחים, העסיקו האחים עו"ד בעל חברה לניהול נכסים שעסק עבורם בהשכרת הדירה והחנות. ואולם, בנובמבר 2105 נחתם בין האחים הסכם העברה ללא תמורה, לפיו התובעת העבירה לידי הנתבע את חלקה בנכסים אשר קיבלה בירושה. העסקה דווחה לרשויות המס. בהמשך, במרץ 2017, נחתם בין האח הנתבע לבתו הסכם העברה ללא תמורה לפיו העביר לבתו את זכויותיו בנכסים. בעקבות זאת נרשמו הזכויות בדירה על שם הבת, אך רישום הזכויות בחנות לא שונה.

ב-2019 הגישה האחות תובענה לביהמ"ש לענייני משפחה בת"א במסגרתה עתרה להצהיר על בטלותו של הסכם העברה ללא תמורה שערכה עם אחיה הנתבע וכן בטלותו של הסכם העברה ללא תמורה שערך עם בתו, לאור היותם הסכמים למראית עין. מנגד עתר האח להצהיר כי הוא הבעלים היחיד והחוקי של החנות בתל אביב.

בבסיס הטענות עמדה הטענה כי ההסכמים היו למראית עין שכן נועדו להונות את שלטונות המס בישראל על ידי הצהרות כוזבות בדיווח, ואת שלטונות המס בצרפת כך שלא ידעו על הנכסים.

"חוזה למראית עין"

המסגרת המשפטית: המונח "חוזה למראית עין" עוסק במצב דברים בו הצדדים לחוזה מסכימים כלפי חוץ על הסדר משפטי מסוים, בעוד שההסכמה האמיתית ביניהם שונה, כך שיש "חוסר התאמה מכוון בין הצהרת רצון הצדדים המשתקפת כלפי חוץ בחוזה שכרתו, ובין רצונם האמיתי". על פי חוק החוזים, "חוזה שנכרת למראית עין- בטל".

השופטת ציינה בפסק הדין, כי "בטלותו של חוזה למראית עין נובעת מהעקרון המרכזי בדיני החוזים לפיו על החוזה להגשים את כוונת הצדדים; על כן, לא ניתן להקנות לחוזה תוקף משפטי שהצדדים עצמם לא התכוונו להקנות לו בהעדר גמירות דעת להתקשר בחוזה".

איך בוחנים את כוונת הצדדים? על פי נסיבותיו של כל מקרה.

ההכרעה: השאלה שעמדה להכרעה הייתה האם החוזים מהשנים 2015 ו-2017 בעניין ההעברה ללא תמורה הם הסכמים למראית בלבד ויש להצהיר על בטלותם, שכן כוונתם האמיתית של האחים הייתה למכור את הנכסים, ולהעביר לתובעת את חלקה בשיעור 50% מהתמורה.

השופטת ציינה כי לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי במשך תקופה מסוימת לפני שנחתם החוזה, התנהל בינהם שיח שעניינו מכירה של הנכסים. כך למשל העיד האח: "כל הזמן אמרתי לאחותי שצריך לצאת מהשותפות".

על רקע זה החלו האח ובתו במסכת פניות לאחות התובעת, ובין היתר שיגרו לה הודעות כי יש להם קרובי משפחה המעוניינים לרכוש את הנכסים וכן הודעות שמטרתן להפעיל עליה לחץ - בין לחץ בדמות "איום" משפטי כי יתבע את פרוק השותפות, ובין לחץ רגשי.

ביהמ"ש התרשם כי אכן התובעת נכנעה ללחצים שהופעלו עליה. על הרקע הזה ציינה השופטת, מתבקשת המסקנה כי התובעת הסכימה למכירת הנכסים, ואז נשאלת השאלה מה גרם לה להעביר לנתבע את זכויותיה בנכסים דווקא במתנה, ומרצונה.

הנתבע טען כי אחותו - "שאיתה תמיד היו לי יחסים חמים וקרובים של אח ואחות" - אמרה לו שהיא אינה רוצה שיהיו על שמה יותר נכסים בישראל ושבכוונתה לסגור גם את חשבון הבנק שהיה לה בארץ. "הבנתי שהיא כנראה לא דיווחה על הנכסים והכספים שיש לה בישראל לרשויות המס בצרפת, והיא חוששת שהדבר יתגלה. באותו זמן הייתי בקשיים כלכליים, ואף שקלתי לעשות עלייה לישראל. כשסיפרתי את זה לתובעת היא הציעה לתת לי במתנה את זכויותיה... והיא אף אמרה שהיא שמחה שהנכסים נשארים במשפחה... הודיתי לה על כך".

לטענתו, המתנה נועדה בין היתר לפתור לתובעת בעיה מיסוית שכן הנכסים לא הוצהרו בצרפת.

שני האחים לא דיווחו על הנכסים לרשויות המס בצרפת

האחות הודתה כי הייתה לה בעיה עם העדר הדיווח בצרפת ואולם השופטת דחתה את הניסיון של האח להציג את ההעברה ללא תמורה כפתרון ל"סיוט מבחינה פיסקלית" עבור התובעת בשל היותו "מנוגד לכל שכל ישר", במיוחד כאשר גם הוא לא דיווח על הנכסים בצרפת.

על כך העירה השופטת, כי "כלום יש להלום כי הנתבע אף הוא בעל מחצית מהזכויות בנכסים, ולא דיווח לרשויות המס בצרפת ומשכך אותו דין חל עליו, ומצבו הכלכלי 'מאוד מאוד שונה מהמצב הכלכלי שלה', יהיה "מוכן לשלם את כל מה שצריך ולא פחדתי', ואילו התובעת בעלת יכולות כלכליות ומשפטיות: 'אמידה מאוד...ומבינה היטב בענייני מיסוי...שבעלה הינו עו"ד מנוסה וותיק, ושני חתניה הם עורכי דין' תחשוש להתמודד עם ההשלכות האפשריות של נוהל גילוי מרצון?".

בין "אותות המרמה" שהשופטת מצאה לחיזוק מסקנתה כי חוזי ההעברה ללא תמורה היו למראית עין היו: מועד כריתת ההסכם לאחר עשרות שנים שהצדדים פועלים בשיתוף פעולה להשכיר את הנכסים ללא קושי מיוחד; קיומו של "סכסוך" בין האחים שנוצר במטרה ללחוץ על התובעת לסיים את השותפות בזכויות בדרך של מכירה. בעיה פיסקלית של הצדדים מבחינת רשויות המס בצרפת, ורצון של התובעת "לא להשאיר עקבות".

השופטת הוסיפה כי התרשמה לשלילה מן הגרסאות שהשמיעו הנתבעים - האח ובתו - "שניסו ליצור מציאות לאו בת קיימה".

הסכמי מקרקעין אינם חסינים מביטול

לדברי עו"ד דניאל פרידנברג, שותף מייסד במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה פסק הדין מלמד כי "לא לעולם חוסן. גם חוזים שנחתמים ביחס למקרקעין, ומדווחים כדין לרשויות המס, יכולים בסוף להיות מוכרים כחוזים למראית עין - שיהיו בטלים".

לדבריו, "בחינתן המאוחרת של עובדות, טענות והתרחשויות בחלוף שנים רבות איננה פשוטה ודורשת מאמץ ניכר בהבאת עדים וראיות, אולם גם הסכמי מכר מקרקעין שדווחו כדין לרשויות המס ואף נרשמו במרשם החוקי המחייב והמכריע ע"פ חוק, אינם חסינים מפני תקיפה וביטול, אם בית המשפט ישוכנע שמדובר בהסכמים למראית עין אשר בטלים מעיקרם בהתאם לחוק החוזים".

לדבריו, "הקביעה כי מדובר בהסכם למראית עין שלא בא לעולם אלא כדי לנסות לנצל הטבות מס, עלולה לייצר "גלי הדף" עבור הצדדים שכעת יהיו חשופים לא רק לתוצאות של הצהרות שאינן אמת אלא גם לבחינה מחדש של חבויות המס".

עוד כתבות

ראש מפא״ת במשרד הביטחון, תא''ל (מיל') ד״ר דני גולד, בכנס דיפסנטק / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מפתח כיפת ברזל חשף: זה מועד מסירת מערכת הלייזר לצה"ל

תא"ל (מיל') דני גולד הודיע בכנס דיפנסטק שמערכת "אור איתן" תימסר לצה"ל ב-30 בדצמבר ● בכנס אף התייחס מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם למערכה נוספת שצפויה עם איראן: "כל החזיתות עדיין פתוחות"

עופר ינאי / צילום: ליאב פישל

עופר ינאי לאחר ביצור השליטה בנופר: "לוקח צעד אחורה בהפועל ת"א"

בעל השליטה ומנכ"ל חברת האנרגיה הסולארית נופר השלים מהלך להגדלת החזקותיו באמצעות לאומי פרטנרס: "עסקה שמפגישה אותי עם נזילות" ● ינאי, שגם מחזיק בהפועל ת"א בכדורסל, מציין כעת כי ייקח צעד אחורה בניהול הקבוצה

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

לפנות בוקר: עשרות עצורים בפשיטה על ארגוני פרוטקשן

המשטרה פשטה לפנות בוקר על עשרות יעדים של ארגוני הפשיעה חרירי ואבו לטיף, אשר חלק מהעומדים בראשם כבר מרצים עונשי מאסר ● עשרות חשודים נעצרו, כולל בשטחים

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

אהרון סנקרי / צילום: פרטי

"הייתי בן 21 וחשבתי שאני מרוויח בענק": כך איבד משקיע צעיר את הכסף בפרויקט בחו"ל

אהרון סנקרי הוא רק אחד ממאות משקיעים שטוענים כי הולכו שולל בפרשת בראשית־סיגנצ'ר, שבה גויסו לכאורה כ־44 מיליון שקל במרמה ● מה אפשר ללמוד מסיפורו על זהירות בהשקעות בכלל ובחו"ל בפרט

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה (ארכיון)

למרות אינדיקציה ראשונית: פסימיות בישראל לגבי קבלת חלל חטוף

התושבים בעוטף עזה על ההחלטה של צה"ל לבטל את ההגנה היישובית: "מישהו חייב להתעורר" ● החל הדיון בוועדת החוץ והביטחון על חוק הפטור מגיוס ● משבר כוח האדם בצה"ל: חוסר של מאות קצינים, עומס כבד על מערך המילואים ● צה"ל הודיע אתמול כי חיסל ארבעה מחבלים שיצאו מהמנהרה ברפיח ● מפקד פיקוד בהערכת מצב ברמת הגולן: "אסור לנו לחכות, רק ליזום" ● עדכונים שוטפים

יו''ר קרן הריט מגוריט, ארז רוזנבוך / צילום: איל יצהר

רוצה להתחרות בשכ"ד: מגוריט תחלק דיבידנד כל חודש החל משנה הבאה

קרן הריט למגורים תחל לחלק מהשנה הבאה לבעלי המניות דיבידנד מדי חודש, במטרה להציע אלטרנטיבה להשקעה בדירה ● הקרן צופה כי תחלק בעוד כשלוש שנים סכום של כ-86 מיליון שקל בשנה

רובי ריבלין / איור: גיל ג'יבלי

פונה לביטקוין: הסיבוב הכואב של רובי ריבלין באלקטריאון נגמר

כארבע שנים אחרי שמונה לנשיא אלקטריאון, דרכיהן של חברת הטכנולוגיה ונשיא המדינה לשעבר נפרדות ● לאחרונה דווח על מינויו של ריבלין לנשיא חברת המטבעות הדיגיטליים ביטקור, המקדמת מהלך לרישום מניותיה בבורסה המקומית

עו''ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

היועצת המשפטית לכנסת מתנגדת להקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים

לעמדתה של עו"ד שגית אפיק, ועדת הכלכלה היא הוועדה המוסמכת והמתאימה לדון בהצעת חוק השידורים של השר שלמה קרעי, והעברת החוק לוועדה מיוחדת - שנועדה לעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן - תהווה פגם מהותי בהליך החקיקה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; אל על יורדת בכ-4%, מניות הביטוח נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.5% ● החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● הביטקוין צונח לרמה של 85 אלף דולר; בנובמבר נרשם שיא של משיכות כספים מהקרנות העוקבות מאז פברואר ● סדרה של נתוני מאקרו בארה"ב תקבע את הכיוון אליו ילכו השווקים בדצמבר ● וגם: בנק ההשקעות ג'פריס מסמן שתי מניות צמיחה "במחיר סביר" שצפויות להניב ביצועים חזקים ב-2026

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מניות הבנייה והבנקים קפצו

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● מדדי הבנייה והבנקים התקדמו בכ-1.5% ● טבע חצתה במהלך יום המסחר שווי שוק של 100 מיליארד שקל ● וול סטריט מסכמת שבוע חיובי של עליות, והציפיות להורדת ריבית בדצמבר הולכות וגוברות ● וגם: ההחלטה שתקבע אם יתרחש ראלי של סוף־שנה בשווקים שמעבר לים

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שזינקה בת"א ב־3,000% וחברת הגמל שהרוויחה ממנה בגדול

חברת בידוק השבבים קווליטאו הציגה דוח חזק בו שילשה את הרווח הרבעוני והפחיתה את התלות בסין ● המרוויח הגדול: ילין לפידות

פרויקט ''אינדיאנה צפון'' של חברת דוראל / צילום: באדיבות דוראל

חברת האנרגיה הבטיחה להפוך פחות מ־100 מיליון דולר ל־850. היא תצליח?

דוחות דוראל הזניקו את המניה, שהשלימה עלייה של כ־140% בשנה ● צמד הבעלים כמעט והפך למיליארדרים על הנייר ● האם הפרויקטים בארה"ב יממשו את תחזית הרווח השאפתנית?

מושגים לאזרחות מיודעת. נימבוס / צילום: Shutterstock

הטכנולוגיה העוצמתית שבידי הממשלה: מהו נימבוס, ואיך הוא ישפיע על חיינו?

תחום הבינה המלאכותית חודר לכל תחומי החיים, האם הוא סוף־סוף יגיע גם לממשלה? ● זאת התשתית שאמורה לאפשר את המהפכה הדיגיטלית במגזר הציבורי ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

רשות ני"ע נגד שיווק הקרנות ברשתות: פרסומי מנהלי קרנות ומשפיענים יוגבלו

בעמדת סגל שפרסמה היום הרשות היא מסדירה את האופן שבו מנהלי קרנות נאמנות, ומי שמקבלים מהם כסף, יוכלו לפרסם את הקרנות שלהם ברשתות החברתיות ● הכללים חלים גם על תגובות לפרסומים הנוגעים לקרנות תחת ניהולם

דירת 4 חדרים בקריית אונו / צילום: דיויד לוין

"נמוך מהממוצע בעיר": בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בקריית אונו?

מדובר בדירה שנוספה בפרויקט חיזוק ובינוי, ומחירה נמוך מזה של דירות 4 חדרים בעיר ● העסקה ממחישה את הפערים הגדולים בין דירות חדשות לבין דירות שהורחבו בתמ"א 38/1

שיא בכמות הדירות החדשות שעל המדף / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טופס האכלוס הגיע, הדירות במגדלים לא נמכרו: מה יעשו היזמים?

הקבלנים טוענים כי נתוני הלמ"ס לגבי היקף הדירות "על המדף" לא משקפים את המציאות בשטח במלואה, אך בדוחות החברות הציבוריות משתקף קושי אמיתי, גם אם נקודתי ● מעשרות דירות לא מכורות במתחם החם ביותר במזרח תל אביב ועד למחצית פרויקט שטרם נמכר במרכז נתניה - אילו פרויקטים מגמגמים בישורת האחרונה?

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

מסלול אחד הניב תשואה של מעל 20% השנה: מה עשה החיסכון שלכם?

החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתוספת תשואה חיובית ממוצעת של 1% בנובמבר, בעוד החוסכים במסלולי המניות צפויים ליהנות מתשואה חזקה מעט יותר של 1.3% ● בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, גופים ומסלולים שהיו חשופים יותר לישראל הרוויחו יותר, ואלו שהיו מוטים למדדי ארה"ב נהנו פחות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

המסמך שהגיש רה"מ לנשיא המדינה לא כולל הודאה באשמה ומבהיר כי לא יפרוש ● היועמ"שית צפויה להתנגד, אבל הנשיא הרצוג עשוי לתמוך – ובאקלים הנוכחי המהלך עשוי אף לקבל את ברכת בג"ץ ● התנהלות שופטי נתניהו מבהירה כי גם זיכוי על הפרק

מימין: אורי וטרמן, רם גב, יפית גריאני / צילום: טלי בוגדנובסקי, יונתן בלום, כדיה לוי, צילום מסך

מינוי מנכ"ל כאל בישורת האחרונה: אלה שלושת המועמדים המובילים

זהות מנכ"ל כאל החדש תוכרע בימים הקרובים בצל עסקת המכירה שדיסקונט מוביל, אשר עדיין ממתינה לאישורים רגולוטריים חשובים ● מי שייבחר יידרש להציג ביצועים בתקופת אי־ודאות שתקבע את שווי חברת האשראי לבעלים החדשים ● הבכירים בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר: יפית גריאני, שפרשה לאחרונה מישראכרט; אורי וטרמן, מנכ"ל שופרסל לשעבר; ורם גב מבנק הפועלים