גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צוות צללים באוצר מציג תחזיות פסימיות לגירעון ולצמיחה

משרד האוצר אופטימי לגבי גירעון מתון וצמיחה של 5.2%, אך יועציו עלומי־השם מזהירים שהגירעון עלול לעלות והצמיחה להיות נמוכה מהצפוי ● בין הגורמים שנבחנו: המלחמה והבחירות שבדרך

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר / צילום: יוסי זמיר
שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר / צילום: יוסי זמיר

משרד האוצר מכוון לגירעון של 3.2% בשנת 2026, וצופה צמיחה של 5.2% באותה שנה. עם זאת, פורום המומחים שמייעץ למשרד הרבה פחות אופטימי. הפורום, הפועל באופן וולנטרי תחת אגף הכלכלן הראשי, כולל מומחים למאקרו־כלכלה מהמגזר העסקי והציבורי, ומטרתו היא לנהל דיונים על מצב המשק ומגמות עתידיות כחלק מעבודת החיזוי של האגף.

בתחזית שפרסם הפורום באוקטובר האחרון, העריכו המומחים בממוצע שהגירעון יגיע ל־4.8% בסוף השנה - מרחק משמעותי מהמטרה שהציב האוצר - וכי הצמיחה תעמוד על כ־4.3%, נמוך מהתחזית הרשמית.

באוצר צופים שיחס החוב יחזור לרמתו ערב המלחמה בעוד עשור, וזה התרחיש האופטימי
סמטוריץ' מכפיל את הפטור ממע"מ על רכישות באינטרנט - יעלה ל-150 דולר

עוד העריכו המומחים, כי ריבית בנק ישראל תסתכם בסוף השנה על 4.1% - אחרי ירידה מ־4.5% ל־4.25% מאז פרסום חוות הדעת - בעוד ריבית הפד צפויה לעמוד על 3.7%. רוב המומחים צופים ייסוף של השקל מול הדולר והיורו בשנה-שנתיים הקרובות, בהשפעת גורמים כמו ירידה בריבית, גידול בהשקעות של משקיעים זרים ושינויים בסיכונים הגיאופוליטיים. הם גם הדגישו את הצורך להבחין בין התוצר הכולל, אשר מושפע מהוצאות הממשלה ומהמלחמה; והתוצר העסקי, אשר משקף את פעילות המגזר הפרטי, שנראה חלש יותר.

לגבי התחזית הכלכלית, "חברי הפורום ציינו מספר גורמים שישפיעו על יחס חוב־תוצר והגירעון, ביניהם: הוצאות המלחמה ועוצמת הלחימה, רמת הצמיחה במשק, המדיניות הפיסקלית והבחירות".

הפער המסוכן בין אופטימיות למציאות

בניגוד לתחזיות הפורום, משרד האוצר מציג תחזית מעט אופטימית יותר, שנראה כי בשונה מהפורום, אינה לוקחת בחשבון במלואה את ההשפעה של שנת בחירות. במשרד רואים בשנת 2026 נקודת מפנה בכלכלה הישראלית לאחר שנתיים של מלחמה, וצופים צמיחה משמעותית על רקע ההתאוששות ברבעון השלישי (12.4%), חזרת האינפלציה לטווח היעד, התחזקות שוק ההון, ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל וגיוסי הון גבוהים בענף ההייטק.

ואולם, במשרד האוצר מודעים לכך שעל המשק פועלות משקולות כבדות. המשק איבד אחוזי תוצר יקרים בשנות המלחמה, נאלץ לשלם ריביות גבוהות בשל הגירעון, התמודד עם תוספת של נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, אובדן של כאלפיים הרוגים, עשרות אלפי משרתי מילואים מדי חודש והארכת שירות החובה.

הסיכונים שמזוהים במשרד האוצר כוללים התמשכות מהלכים בינלאומיים נגד המדינה, קשיי השתלבות אנשי מילואים במשק, חידוש המלחמה, סיכונים פיננסיים בענף הנדל"ן, סיכונים גלובליים ונטל מוגבר של תקציב הביטחון על תקציב המדינה. לצד זאת, קיימות גם הזדמנויות חיוביות שונות. גורם סיכון בולט שהאוצר לא לקח בחשבון בתחזיותיו הוא מערכת הבחירות המתקרבת ותקציב המדינה שייבנה סביבה, בעוד המומחים שייעצו לפורום האוצר כן לקחו זאת בחשבון.

הפער בין תחזיות המומחים לבין תחזיות האוצר מדאיג במיוחד. האוצר ציפה לגירעון של 3.2%, במטרה להוביל במשך עשור ליחס חוב־תוצר סביב 60%, כפי שהיה לפני המלחמה. התחזית הפסימית של המומחים, אם תתממש, מרחיקה את ישראל מהאסטרטגיה הזו.

מאחורי הקלעים של ועדת המומחים

בנוסף לכל זאת, משרד האוצר אינו מפרסם את שמות המומחים שמעריכים נתוני מקרו פסימיים בהרבה מהתחזיות הרשמית. הדבר תמוה משום שלציבור שנחשף לחוות הדעת אין אפשרות לבדוק את כותביה או להבין האם קיימים ניגודי עניינים אפשריים ביחס לתחזיות שמוצגות כתחזיות "מומחים".

במשרד האוצר מציינים שמדובר בפול של מומחים, אליהם נשלחים שאלונים קצרים ולאחר מכן מתקיים דיון. בכל סבב, שמבוצע מדי רבעון, משתתפים כעשרה מומחים, ובסיום נערך שקלול שעל בסיסו נבנית חוות הדעת של הפורום. מדובר בכלי עבודה לא פורמלי, בשונה מתחזיות בנק ישראל, ושייתכנו בו פערים עקב זמני התכנסות שונים ומשתנים רבים - במיוחד בשנים של אי־וודאות כלכלית.

הפורום הוקם ב־2019 על ידי לב דרוקר, אז סגן הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. "הבנתי היתה שאנחנו לא לומדים מספיק מהשוק הפרטי, כי היינו מתייעצים בעיקר עם המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל". לדברי דרוקר, נבנתה רשימה של כל הגופים שמבצעים תחזיות מאקרו בישראל - בתי השקעות, בנקים מסחריים ומוסדיים - והם הוזמנו להשתתף בדיונים על תרחישים מבלי להתחייב. השיטה הזו סייעה במיוחד בתקופת הקורונה, כאשר המציאות התעדכנה במהירות, ומילוי שאלונים וחישוב החציון אפשרו קבלת תמונת מצב מהירה.

לדבריו, "הפורום הוא כלי תומך שמשפיע על החשיבה, אך אין מסגרת רגולטורית שמחייבת. עם זאת, זה עוגן חשוב. היתרון המובהק הוא שהמומחים חושפים אותנו לעומק שוק ההון, שלא נמצא במרכז העשייה של האוצר, ולתהליכים גלובליים. בעבר פורסמו שמותיהם, אך ייעוץ משפטי דרש להפסיק זאת".

עוד כתבות

רובי ריבלין / איור: גיל ג'יבלי

פונה לביטקוין: הסיבוב הכואב של רובי ריבלין באלקטריאון נגמר

כארבע שנים אחרי שמונה לנשיא אלקטריאון, דרכיהן של חברת הטכנולוגיה ונשיא המדינה לשעבר נפרדות ● לאחרונה דווח על מינויו של ריבלין לנשיא חברת המטבעות הדיגיטליים ביטקור, המקדמת מהלך לרישום מניותיה בבורסה המקומית

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שזינקה בת"א ב־3,000% וחברת הגמל שהרוויחה ממנה בגדול

חברת בידוק השבבים קווליטאו הציגה דוח חזק בו שילשה את הרווח הרבעוני והפחיתה את התלות בסין ● המרוויח הגדול: ילין לפידות

הקרקע באזור התעשייה קריית אריה / צילום: יח''צ

בית המשפט: לא יוטלו היטלי השבחה בגין תוכנית קריית אריה

בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את ערר עיריית פתח תקווה והיועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי תוכנית המתאר של אזור התעשייה קריית אריה אינה מקנה זכויות בנייה קונקרטיות ולכן אינה יוצרת אירוע מס

רצועת עזה מוצפת באייפון הכי חדש, והתושבים חושדים בישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: רוסיה רוצה להחזיר את ההשפעה שלה על סוריה, חיזבאללה וישראל עלולות להילחם שוב, ורצועת עזה מוצפת במכשירי אייפון חדשים ● כותרות העיתונים בעולם

משרדי הרצוג, פוקס, נאמן / צילום: תמר מצפי

23 קומות בפרויקט תאומי רובנשטיין: הרצוג פוקס נאמן מרחיב את שטחו

הרצוג פוקס נאמן, אחד משלושת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, ישכור ארבע קומות נוספות במגדל המערבי של פרויקט תאומי רובינשטיין בת"א ● ההסכם החדש כולל שכירות נוספת בשטח של כ־5,000 מ"ר

החיסכון של סלקום מעמלות המדיה נחשף: כ-25% מהתקציב

מדיניות עבודת השיווק והפרסום החדשה של סלקום מצביעה על צוותים עצמאיים שילוו את מותגי קבוצת התקשורת ● בכך, סלקום למעשה מוציאה מהמשוואה את עמלות המדיה המקובלות בענף הפרסום, מה שיחסוך לחברה כ-10 מיליון שקל בשנה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

המסמך שהגיש רה"מ לנשיא המדינה לא כולל הודאה באשמה ומבהיר כי לא יפרוש ● היועמ"שית צפויה להתנגד, אבל הנשיא הרצוג עשוי לתמוך – ובאקלים הנוכחי המהלך עשוי אף לקבל את ברכת בג"ץ ● התנהלות שופטי נתניהו מבהירה כי גם זיכוי על הפרק

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

בדיקה טכנולוגית / צילום: Shutterstock

האם המודל החדש של ג'מיני מצדיק את ההתלהבות?

מודל הבינה המלאכותית החדש של גוגל, ג'מיני 3, מציע מספר מצבים - מהיר, חושב וקנבס - עולה 20 דולר בחודש ומהווה שדרוג משמעותי לעומת הדור הקודם ● עם זאת, גם כעת לא מומלץ לסמוך עליו בעיניים עצומות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; איירבוס צונחת במעל 9%

הדאקס יורד בכ-1.4% ● המניות הביטחוניות באירופה יורדות, על רקע המגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● פעילות המפעלים בסין התכווצה בחודש השמיני ברציפות ● החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● מחירי הנפט רושמים עליות ● הביטקוין צונח ונסחר סביב 86 אלף דולר

"טיהור אתני בדלת האחורית": מי עוצר את הארגון שמפנה עזתים מהרצועה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הכוח הבינלאומי של טראמפ מתקשה למצוא מדינות שיסכימו לקחת חלק בשיקום עזה, רומניה תשלם 400 מיליון דולר לאלביט עבור "מל"טים שיזהו תנועות של הרוסים סמוך לגבולה", וזה הארגון המסתורי שמסייע לעזתים לברוח דרך ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מבצעי בלאק פריידי בישראל / צילום: שירה ספיר

כך מתמודדים הישראלים עם המחיר האמיתי של בלאק פריידי: בעיית ההחזרות

המחיר האמיתי של הקמעונאים ייחשף רק בינואר, כשהצרכנים יבקשו החזרים על מוצרים שקנו בהנחות הבלאק פריידי ● לראשונה: בית קפה צפוי להיפתח באולם המזוודות של טרמינל 3 בנתב"ג ● תקציב מותג הרכב החשמלי מקסוס עובר למשרד הפרסום זרמון ● וזה המינוי החדש בצמרת בנק ישראל ● אירועים ומינויים

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

קפה מסוכן ללב? מחקר חדש מאתגר את התפיסה הזאת

מחקר חדש מגלה: צריכת קפאין מפחיתה את הסיכון להפרעות בקצב הלב ● מיקרוסופט מרחיבה את עוזר הבינה המלאכותית לצוותי הרפואה גם לאחים ואחיות ● חברת הקנאביס שיח מדיקל מציגה ירידה בהכנסות אך שיפור ברווחיות ● ריג'נטיס דוחה שוב את מועד ההנפקה ● וננוז זוכה במקום הראשון בתחרות של תערוכת הטכנולוגיה הרפואית הגדולה בעולם ● השבוע בביומד

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

מנכל מיטרוניקס פורש עם הפסד רבעוני של 40 מיליון שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל דיווחה אמנם על גידול של 5% בהכנסותיה, אך התחזקות השקל והפועלות להפחתת המלאי הביאו להעמקת ההפסד שעמד בסוף הרבעון על כ-40 מיליון שקל ● הירידה במלאי נמשכה גם אל תוך הרבעון השלישי

שיפור דירוג אשראי בתשלום / צילום: Shutterstock

קיבלתם הצעה לשפר את דירוג האשראי? זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת

פרצה במודל דירוג האשראי של חברת D&B מתדלקת תופעה מטרידה: גופים פרטיים מבטיחים שיפור דירוג בתשלום - אך בפועל מוחקים נתונים חיוביים ושליליים ומותירים את הלקוח בסיכון לקבלת הלוואות ● חוק ההסדרים כולל הצעה להתמודד עם הבעיה דרך תקופת צינון

בורסת KOSDAQ בסיאול / צילום: ap, Lee Jin-man

כמו משחקי הדיונון: הסוחרים מאחורי אחת התופעות הבולטות בוול סטריט

נוכח הזינוק החד בהשקעות מסוכנות של משקיעי הריטייל בדרום קוריאה במניות מם ותעודות סל ממונפות בארה"ב, רשות ניירות הערך בסיאול מחמירה את הפיקוח ● החל מדצמבר יידרשו משקיעי ריטייל לעבור קורסים וסימולציות בעקבות חשש להחרפת התנודתיות בוול סטריט והסיכונים לכלכלה המקומית

אהרון סנקרי / צילום: פרטי

"הייתי בן 21 וחשבתי שאני מרוויח בענק": כך איבד משקיע צעיר את הכסף בפרויקט בחו"ל

אהרון סנקרי הוא רק אחד ממאות משקיעים שטוענים כי הולכו שולל בפרשת בראשית־סיגנצ'ר, שבה גויסו לכאורה כ־44 מיליון שקל במרמה ● מה אפשר ללמוד מסיפורו על זהירות בהשקעות בכלל ובחו"ל בפרט

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

רשות ני"ע נגד שיווק הקרנות ברשתות: פרסומי מנהלי קרנות ומשפיענים יוגבלו

בעמדת סגל שפרסמה היום הרשות היא מסדירה את האופן שבו מנהלי קרנות נאמנות, ומי שמקבלים מהם כסף, יוכלו לפרסם את הקרנות שלהם ברשתות החברתיות ● הכללים חלים גם על תגובות לפרסומים הנוגעים לקרנות תחת ניהולם