רחפן של איירובוטיקס שאותה רכשה אונדס / צילום: יוני בן חיים
מי שמתבססת כיום כאחת השחקניות האגרסיביות בזירת הדיפנס־טק הישראלית התחילה בכלל כחברת תקשורת לתעשיות כבדות. אונדס אחזקות (אונדס הולדינגס ) הוקמה בארצות הברית לפני יותר מעשור מתוך מטרה ממוקדת מאוד: לחבר תשתיות מרוחקות - תחנות כוח, רשתות רכבות ואתרי ייצור - לרשת תקשורת אמינה וקבועה.
במקום לפנות לשוק הצרכני או לפיתוח אפליקציות, החברה בחרה לעבוד עם גופים הזקוקים לרשתות פרטיות ומבוקרות שאינן תלויות בעומסים או בזמינות של תשתיות ציבוריות. היא פיתחה טכנולוגיות רדיו ייעודיות ופתרונות רשת לתעשיות כבדות, והתמקדה בהקמה של מערכות המספקות חיבור יציב לאורך זמן.
● המדד הביטחוני החדש בת"א לא מתרומם, ואיפה יש הזדמנות?
● ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה
נקודת המפנה הגיעה בשנת 2021, עם רכישת אמריקן רובוטיקס (American Robotics). החברה האמריקאית הייתה מהראשונות שקיבלו אישור להפעיל מערכות רחפנים אוטונומיות ללא טייס אנושי רציף. המשמעות לא הייתה "רחפן מתקדם", אלא מודל פעולה שבו המשימה אינה תלויה במפעיל אנושי: הרחפן ממריא, אוסף נתונים, חוזר לתחנת העגינה וממריא שוב - תהליך שמתרחש ברצף וללא התערבות.
בעבור אונדס, שהגיעה מעולמות שבהם תקשורת יציבה היא תנאי בסיסי, המפגש עם מערכת אוטונומית לחלוטין יצר שינוי תפיסתי. היא לא ראתה בכך מוצר שמוסיף יכולת, אלא תשתית שיכולה להפוך לשירות: מערכת שמרגע שהוצבה בשטח יודעת לתפקד באופן שוטף. רכישה זו העבירה את אונדס ממיקוד בתשתיות תעשייתיות לחשיבה על מערכות שמבצעות את המשימה בעצמן - צעד שהכין את הקרקע למה שעתיד היה להתרחש בישראל.
מרוץ רכישות מסחרר
המהלך שביסס את אונדס בישראל החל ב־2023 עם רכישת איירבוטיקס (Airobotics). בניגוד לרכישות טכנולוגיות שמטרתן להוסיף מוצר לפורטפוליו, כאן אונדס רכשה מערכת שכבר פעלה בשטח: אופטימוס - תחנת רחפנים אוטונומית שממריאה, אוספת נתונים, נוחתת ומבצעת החלפת סוללה ומטען ללא מפעיל אנושי. היכולת הזו סימנה לאונדס שישראל יכולה לשמש לא רק מרכז פיתוח, אלא בסיס להקמת חטיבה מבצעית בתחום האוטונומיה.
מיד לאחר מכן, באותה שנה, נרכשה איירון דרון (Iron Drone), שפיתחה רחפן מיירט היוצא מקפסולת שיגור, מאתר רחפן עוין בזמן אמת ומתקרב אליו עד לכידה פיזית. אם איירבוטיקס סיפקה את עמוד השדרה של הרחפן האוטונומי, איירון דרון ייצגה את השלב שבו המערכת כבר מגיבה לאיום באופן אקטיבי.
בשנת 2025 הקצב האיץ משמעותית. בתוך חמישה חודשים רכשה אונדס שבע חברות ישראליות נוספות, שכל אחת מהן הוסיפה יכולת אחרת למערך. את הכניסה לרובוטיקה קרקעית סימנה רכישת רובו־טים (RoboTeam LTD), מהוותיקות בתחום, שמפתחת רובוטים לפעולה בסביבות עירוניות ובזירות תת־קרקעיות עבור יחידות הנדסה ולוחמה.
במקביל לרובוטיקה, התווספו שכבות חישה ותשתית. Insight Intelligent Sensors הביאה מומחיות בחיישנים אלקטרו־אופטיים ובזיהוי מבוסס בינה מלאכותית, המספקים "עיניים" בזמן אמת למערכות האוויריות והקרקעיות. רכישת Zico Engineering הוסיפה יכולות פיתוח הנדסי מהיר ואינטגרציה - לא מוצר עצמאי, אלא רכיבים המשולבים בפתרונות של החברות החדשות בקבוצה.
בימים האחרונים פורסם כי הושלמה רכישת סנטריקס (Sentrycs). כאן לא נוספה "עוד מערכת", אלא שכבת שליטה: סנטריקס אינה מפילה רחפן באמצעות פגיעה או לכידה, אלא משתלטת עליו. היא מתחברת לערוץ התקשורת שבין הרחפן למפעיל, עוקפת את השליטה החיצונית ומובילה את הרחפן לנחיתה בטוחה במקום מוגדר. הגישה הזו חיונית בסביבות שבהן יירוט פיזי אינו אפשרי - ליד תשתיות רגישות או בתוך אזורים אזרחיים.
כסף, כוח ואנשים
המבנה הארגוני שצומח סביב רכישות אלו אינו מבוסס על איחוד מלא. אונדס אינה ממזגת את החברות לישות אחת, אלא שומרת לכל חברה הנהלה משלה, מוצר משלה וערוצי פעילות קיימים. החיבור מתרחש במעלה הפירמידה - מטה ישראלי שמוביל גישה לשווקים, מכרזים ולקוחות בינלאומיים, ומאפשר העברת ידע ויכולות בין חברות. מודל זה מאפשר לה להגדיל קצב מבלי כאמור לפרק את הזהות המקומית, וכן לשמר תהליכי מו״פ וחיבור ללקוחות כפי שהיו לפני הרכישה.
כדי לבצע רכישות בהיקף של מאות מיליוני דולרים בתוך זמן קצר, צריך קודם כל כסף - והרבה. אצל אונדס, הכסף הגיע בעיקר משוק ההון האמריקאי. החברה משתמשת בכלים מוכרים לחברות ציבוריות: הנפקות מניות חדשות, הרחבות הון ומכירת מניות לציבור ולמשקיעים מוסדיים. בשנה האחרונה בוצעו מספר סבבי גיוס כאלה, שביחד הביאו לקופתה של אונדס כ־850 מיליון דולר. המנגנון פשוט: החברה אינה מחכה לעסקה שתצדיק גיוס, אלא בונה מראש רשת ביטחון פיננסית כדי להמשיך במסע הרכישות במלוא הכוח.
ומי האנשים שמתפעלים את כל המערך הזה? את החיבור לשוק ההון מוביל המנכ"ל האמריקאי אריק ברוק, שמנהל את היחסים עם המשקיעים ואת תהליכי הגיוס. בישראל, שני שמות בולטים מנווטים את החטיבה האוטונומית: מאיר קליינר, ממייסדי איירובוטיקס - שהיוותה כאמור את אקורד הכניסה לישראל, ואושרי לוגסי, לשעבר בכיר ברפאל, שהצטרף השנה כמנכ״ל משותף של החטיבה. לצדם עומדים הדירקטוריון וצוות היועצים, הכולל שמות דוגמת יואב הר אבן, לשעבר מנכ״ל רפאל, וד״ר אירית אידן.
אונדס היא כאמור חברה ציבורית, והשינויים בהון מתבטאים גם במחיר המניה שלה. לאחר שורת העסקאות בישראל, שווי השוק של החברה חצה את רף שלושת מיליארד הדולר. השבוע, עם ההכרזה על רכישת רובו־טים בכ־80 מיליון דולר, מספר בתי השקעות העלו את יעד המחיר למניה והעריכו כי החברה מסוגלת להגיע להכנסות שנתיות של מעל 110 מיליון דולר. לצד תגובת השוק יש גם פעילות פנימית: בשבוע האחרון דיווח כי הדירקטור רון שטרן מכר כ־850 אלף מניות בסכום מצטבר של יותר מ־6.7 מיליון דולר.
הצעד הבא?
הסיפור של אונדס רחוק מלהסתיים. לפי גורמים, הרכישות עדיין בעיצומן ואף עשויות לעלות בקצב, כשמספר חברות דיפנס־טק ישראליות כבר על הכוונת. בחברה לא רואים את מסע הרכישות כגל חד־פעמי, אלא כתהליך מתמשך: כל יכולת מבצעית מוכחת שניתן לשלב בארכיטקטורה האוטונומית שיצרה אונדס הופכת למועמדת לרכישה. אונדס מצליחה להשלים רכישות במהירות, לעיתים בתוך שלושה שבועות בלבד. לכן, גם אחרי כל הרכישות הללו, הצינור לא נסגר, והחברה ממשיכה באסטרטגיה של התפתחות בקצב גבוה.