אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ
כמעט 6 שנים חלפו מאז שהפך אבי לוי, בעבר אחד המנהלים השכירים הדומיננטיים והמתוגמלים בישראל, לבעל שליטה בחברה. זה קרה זמן קצר לאחר שמחלוקת בינו לבין ליאורה עופר, בעלת הבית בענקית הקניונים מליסרון שאותה ניהל במשך שבע שנים, הובילה לעזיבתו של לוי ומכירת מניותיו בחברה.
● "כמו חברת חשמל, רק פרטית": כך הפכה משק אנרגיה לחברה הקיבוצית הגדולה בבורסה
● מתרחבת בקצב גבוה: החברה האמריקאית שלא מפסיקה לרכוש דיפנס־טק ישראלי
● ראיון | איש המוסד לשעבר שמסביר: "השקל מימן את 7 באוקטובר. עשרות מיליונים ממשיכים לזרום"
את רכישת השליטה שביצע בתחילת שנת 2020 בחברת הנדל"ן המניב להב אל.אר, מגדיר כעת לוי כ"השתלטות באהבה". נכון להיום מדובר בחברה עם מגוון רחב של פעילויות (נדל"ן בארץ ובחו"ל, קמעונאות ואנרגיה) הנסחרת בשווי שמתקרב ל-2 מיליארד שקל. לוי, המשמש כיו"ר החברה, מחזיק 43% מהמניות בשווי שוק של יותר מ־800 מיליון שקל. וניכר שגם בגיל 71 הוא לא איבד מהתיאבון שלו לעסקאות גדולות נוספות.
במשך שנים ארוכות נחשב אבי לוי, רואה חשבון בהשכלתו, לאחת הדמויות הבכירות בתחום הנדל"ן המסחרי בישראל. חלק משמעותי משנות הפריחה שלו בענף היו בחברות שתחת שליטתה של המיליארדרית עופר, תחילה בניהול החברה הפרטית עופר השקעות, ובהמשך, בין השנים 2012־2019, בראשות חברת מליסרון הבורסאית, בתקופה שבה פעילותה צמחה בצורה משמעותית.
לצד צמיחת הפעילות של מליסרון, שנהפכה לשחקנית מובילה בתחום הקניונים בישראל, לוי עצמו צבר במהלך שנות עבודתו בחברה הון עצום שהפך אותו לאחד המנהלים השכירים העשירים במשק. הון זה הוערך בזמנו בכחצי מיליארד שקל - עיקרו מתגמול מנייתי שקיבל במשך השנים.
במהלך 2019 הפך חידוש הסכם העסקתו בחברה לסאגה שנמשכה כמה חודשים, לנוכח רצונו של לוי לרכוש חבילת מניות גדולה של מליסרון תמורת 300 מיליון שקל, באמצעות מימון שתעמיד לו בעלת השליטה - שמצידה התנגדה לרעיון.
את פרידתו הרשמית ממליסרון עשה לוי באוקטובר 2019, באחד האקזיטים המרשימים של מנהל שכיר בשנים האחרונות, עם מכירת עיקר החזקותיו בחברה תמורת כ־280 מיליון שקל - הון ששימש אותו בהמשך להשקעה בלהב אל. אר.
הצדדים נפרדו, אבל לא מדובר היה בפיצוץ, לטענת לוי, כפי שהוא מספר בראיון לגלובס: "יש לי מערכת יחסים נהדרת עם ליאורה. אנחנו חברים טובים, אני אוהב אותה כמו אחות.
"היה לי טוב מאוד במליסרון. אני יכול להגיד הרבה דברים טובים על בעלי השליטה שפרגנו לאורך כל הדרך". עם זאת, הוא מוסיף כי "להיות בעלים בחברה משלך זה סטנדרט אחר, ואני שמח על המהלך הזה".
איך היה להפוך לבעל שליטה?
"כשעזבתי את מליסרון לא ידעתי בדיוק לאן אני הולך. היו לי הצעות שונות והתלבטתי. מי שהצליח לשכנע אותי להצטרף ללהב היה איליק (רוז'נסקי, מנכ"ל להב אל.אר ובעל מניות בחברה, בעברו מנכ"ל דלק נדל"ן, ח"ש). הבעלים הקודמים אלי להב שמח על ההצטרפות שלי. הוא איפשר לי להכניס כסף, ואני דיללתי את בעלי המניות הקיימים. זה היה מהלך של השתלטות חיובית מתוך אהבה והערכה. כל בעלי המניות מאוד מרוצים מהמהלך הזה, אין ספק".
"אנחנו לא חברת הייטק"
בכיר בחברה מתאר את המסע של להב מאז כניסתו של לוי אליה: "כשהוא השתלט על החברה לפני יותר מחמש שנים, מחיר המניה עמד על 2 שקלים וגילם לה שווי שוק של 90 מיליון שקל, כיום, רק בתשעת החודשים הראשונים של 2025, להב רשמה רווח נקי כפול מכך (189 מיליון שקל, ח"ש). אם משקללים דיבידנדים שחילקה החברה, המניה כיום באזור 7 שקלים. אנחנו לא חברת הייטק, לא מיקרוסופט או אנבידיה, אבל אנחנו בהחלט מרשימים ושמחים על זה".
השבוע פרסמה להב אל.אר את התוצאות שלה לרבעון השלישי. זה היה רבעון מוצלח מבחינת החברה, שדיווחה על עלייה חדה בשורת הרווח הנקי, שזינק פי 4 והסתכם ב־119 מיליון שקל, בין היתר הודות למיזוג פעילות החברה בתחום האנרגיה הסולארית עם חברת פריים אנרג'י הבורסאית של ירון קיקוז. מניית להב אל.אר זינקה בתום יום המסחר ב־7.3%.
כשלוי החל להשקיע בלהב אל.אר, במהלך שנת 2019, מדובר היה עדיין בחברה קטנה יחסית בשליטת איש העסקים אלי להב, שהתמקדה ברכישת נכסים מסחריים בגרמניה ונסחרה כאמור בשווי של פחות מ־100 מיליון שקל. בתחילת 2020 הזרים לוי כ־110 מיליון שקל לחברה תמורת הקצאת מניות, והפך לבעל המניות המרכזי עם כ־38% ממניותיה. מאז הפיכתו לבעל השליטה זינקה מניית להב ב־240%.
ספר על הדינמיקה בחברה.
"כל להב היא שישה אנשים. אני לא כמו איליק (המנכ"ל), שמגיע כל יום למשרד בחמש בבוקר ולא עוזב עד שבע בערב. אני מגיע כל בוקר קצת יותר מאוחר, ולא נשאר עד השעות המאוחרות. התגבשה ביננו מערכת יחסים שהיא יותר טובה מאשר רק עבודה משותפת. יש לנו מפגשים של ארוחות, בילויים משותפים וטיולים. הנשים שלנו חברות, יש לנו קבוצה של מנהלי החברות שנפגשים מדי פעם ואוכלים ביחד. נוצרה כאן משפחה ואנחנו מאוד גאים בזה".
גורם אחר בהנהלת החברה מוסיף כי "לכל אחד יש אגו - ושמנו אותו בצד. בגילנו המופלג, חלקנו כבר שימשו בתור מנכ"לים, נסעו במכוניות גדולות. אז לא כולם עושים הכול, יש הגדרת תפקיד לכל אחד וכשיש בעיה נכנסים לחדר ופותרים אותה. כולם כאן שולטים בחומר ברמה מאוד מעמיקה".
תדלוק, סולאר ופסולת
בשנים האחרונות פעלו לוי ושותפיו (להב ורוז'נסקי) להרחיב את עסקיה לא רק בתחום הנדל"ן בגרמניה. עסקה מרכזית ומוצלחת במיוחד שביצעה להב אל.אר לאחר כניסתו הייתה רכישת השליטה בדלק ישראל. חברת תחנות הדלק וחנויות הנוחות שהשתייכה בעבר לקבוצת דלק של יצחק תשובה, נמכרה ללהב ושותפה (אורי מנצור) בעת שהקבוצה נקלעה למשבר בראשית תקופת הקורונה.
מאז עברה דלק ישראל תהליך השבחה מרשים, שכלל את פיצול זרוע הנדל"ן שלה לחברה חדשה (דלק נכסים), והונפקה ביולי האחרון בבורסה בת"א (נסחרת בשווי של 890 מיליון שקל), כאשר חברת תחנות הדלק מועמדת להנפקה בזמן הקרוב. לוי: "בהחלט מאמינים שדלק ישראל ראויה להיות ציבורית. היא חברה מאוד רווחית עם תזרים חזק, שיושבת על 240 תחנות תדלוק ומעל 200 חנויות נוחות".
עוד רכשה להב את חברת איסוף והטמנת האשפה מפעת, והרחיבה את השקעותיה בתחום האנרגיה הסולארית באמצעות רכישת שליטה משותפת בפריים אנרג'י (מחזיקה 44% מהמניות).
מפעת עוסקת בפינוי פסולת בהרצליה, כפר סבא ורעננה, ומעבירה אותה לתחנת מעבר בשרון ומשם למטמנה. "זו חברה מצליחה מאוד", אומר לוי. "כשרכשנו אותה באוגוסט 2022 הרווח EBITDA (לפני פחת, מסים והפחתות) עמד על 22-25 מיליון שקל, כיום היא כבר בקצב שנתי של 81 מיליון שקל". הוא מוסיף כי "בישראל 85% מהאשפה מוטמנת באדמה, באירופה כ־15%. המטמנות נסתמות כאן ואנחנו מקווים שהמדינה תתן מענה לנושא הזה".
בהקשר של פריים אנרג'י, בסביבת לוי מסבירים כי "זיהינו את החברה כשהייתה בשווי שוק של 30 מיליון שקל (לעומת 485 מיליון שקל כיום). לא קפצנו עליה מהר. לקחנו ממנה פרויקטים, פיתחנו אותה והבאנו בנק שיממן את הקמת הפרויקטים (לאומי, ח"ש). במהלך הדרך שכנענו את ירון קיקוז (המייסד ומנהל העסקים הראשי בפריים אנרג'י) להגיע לשליטה משותפת איתנו".
ההצעה לשופרסל
אלא שלא כל העסקאות הגדולות שקידמה להב אל.אר צלחו. שני מהלכי רכישה משמעותיים שלהב קידמה הסתיימו בידיים של גופים אחרים. האחד היה המכרז על הפרטת דואר ישראל אשתקד, שבו הפסידה דלק ישראל של להב, שניגשה למכרז יחד עם רמי לוי, בהתמודדות מול חברת מילגם.
מהלך גדול אף יותר שקידמה להב אל.אר עוד קודם לכן, היה ניסיון להפוך לבעלת המניות הגדולה ברשת הקמעונאות שופרסל (בעת שזו התנהלה ללא גרעין שליטה), באמצעות מיזוג עם דלק ישראל. העסקה נדחתה על ידי בעלי המניות המוסדיים שהחזיקו ברשת, ושנתיים לאחר מכן (באפריל 2024) מכרו אותם מוסדיים את השליטה בשופרסל לידי האחים יוסי ושלומי אמיר, שהקימו בעבר את רשת פרשמרקט שאותה מכרו לפז.
תחת ידיהם של השניים ננקטו בשופרסל שורה ארוכה של צעדי התייעלות ושיפור הרווחיות. נכון להיום נסחרת הרשת בשווי של יותר מ־10 מיליארד שקל, לאחר עלייה של 150% במחיר המניה בשנתיים האחרונות.
לוי טוען כי לנגד עיניו עמדה הסינרגיה האפשרית בין דלק ישראל - על מאות תחנות הדלק שלה - לבין שתי החברות עליהן התמודדה: "למשל לפתוח סניפי דואר ב־250 התחנות של דלק, כך שתבוא לאסוף את הדואר משם", הוא מדגים.
מה אתה חושב על האחים אמיר?
"אני מוריד את הכובע בפניהם. הם עשו מהלכים אדירים, צעדים מרשימים מאוד, ואני לא חושב שאנחנו היינו מסוגלים לעשות יותר מזה".
"שמרנים בבחירת הצעות"
"אם נחזור לדלק ישראל, זו חברה של תחנות דלק, אבל אנחנו צריכים לראות לאן השוק והמערכת הולכים. אנחנו לא יושבים ואומרים 'יהיה בסדר', אלא בהחלט חושבים שנכון למצוא לה עוד רגל מאוד משמעותית וחזקה של פעילות נוספת", חושף לוי. "לכן אנחנו חושבים על מהלכים גדולים.
"אז שופרסל ודואר ישראל לא צלח, יכול להיות שאנחנו מצטערים, אבל ממשיכים קדימה. בהחלט מדובר במהלכים (ההתמודדויות על החברות, ח"ש) שמעידים על היכולות שלנו, על הפעילות של החברה וגם לאן אנחנו מסתכלים וחותרים.
"בסוף הדרך, להב היא חברה שיש לה פעילות בגרמניה, שם אנחנו צומחים ויש לנו חברות בנות שכולן ציבוריות או יהיו כאלה, חברות חזקות שיודעות לפעול לבד".
תתמודדו על עוד עסקאות גדולות?
"אנחנו לא בוחלים בשום דבר. אנחנו יודעים לעשות עסקאות קטנות וגדולות. כיום אנחנו מאוד מוכרים, כך שכמעט אין עסקה בשוק שלא מציעים לנו, ואנחנו יושבים ובוחנים ועושים את זה בצורה שמרנית מאוד".