גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחוזי קבע: חברת היהלומים של לבייב תשלם עשרות מיליונים במס

שנים לאחר שחברת היהלומים ארגנה מחדש את פעילותה בחו"ל ומכרה את חלקה בחברות בארה"ב, קובע המחוזי כי העסקאות ההן יובילו כעת לחיוב מס בישראל

לב לבייב / צילום: תמר מצפי
לב לבייב / צילום: תמר מצפי

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי חברת היהלומים LLD Diamonds שבבעלות לב לבייב תשלם מס של עשרות מיליוני שקלים, בעקבות מכירת החזקותיה בתאגידי יהלומים שפעלו בארה"ב.

ההכרעה נשענת על שינוי מבנה שביצעה LLD Diamonds לפני יותר מעשור בקבוצת חברות שהיו בהחזקתה באיי הבתולה ובארה"ב, שבמסגרתו קיבלה דחיית מס מרשות המסים - דחייה שנועדה לאפשר לה לארגן מחדש את פעילותה הבינלאומית. לפי פסק הדין, מכירת הזכויות שבוצעה בשנים האחרונות מפעילה את התנאים שנקבעו אז, ולכן החברה מחויבת במס בישראל על הרווח שנוצר. בית המשפט דחה את ערעורה של החברה על דרישתו של פקיד שומה גוש דן לתשלום מס בגין עסקה בגובה 67 מיליון דולר.

שני עורכי דין חשודים בתרמית של מאות מיליונים. כך עבדה השיטה
האם מכירת מניות בחברה שהחזיקה בניין להשכרה מזכה בתשלום מס שבח מופחת?

חברת היהלומים של לב לבייב LLD Diamonds הייתה שחקנית מרכזית בשוק היהלומים הבינלאומי, בעיקר בתחום הכרייה והמסחר ביהלומים גולמיים ממדינות כמו אנגולה ונמיביה. לפני מספר שנים עמדה החברה במרכז פרשת הברחת יהלומים והלבנת הון שכונתה "פרשת היהלום השחור", שבמסגרתה הגיעה להסדר טיעון עם המדינה, הורשעה בעבירות הברחה והלבנת הון ושילמה קנס כבד.

ערעור המס הנוכחי סבב סביב שנות המס 2013 ו־2014, אז עסקה החברה בענף בעיבוד ובמסחר ביהלומים, וכן החזיקה בזכויות בשורה של תאגידים קשורים. בין היתר החזיקה החברה (באמצעות נאמנויות זרות) במניות בחברות שהתאגדו באיי הבתולה הבריטיים (British Islands Virgin) שכל ייעודן היה להחזיק בזכויות בתאגידים אמריקאים מסוג LLC - Liability Limited Companies שפעלו בענף היהלומים בארצות הברית. השליטה בתאגידי ה-LLC הייתה משותפת בין LLD מצד אחד ובין גורמים ממשפחת קליין האמריקאית, מצד שני.

LLD, הנמנית עם קבוצת לב לבייב, הייתה תושבת ישראל בכל הזמנים הרלבנטיים. בשנת 2006 ניתנה לחברה, לבקשתה, החלטת מיסוי בהסכם וזאת לקראת עריכת שינוי מבנה עסקי. בתמצית, החלטת המיסוי אפשרה ביצועם של שני מהלכים משולבים: העברת מניות חברות ה-BVI מידי החברה לידי חברה אמריקאית חדשה, בבעלות מלאה של LLD, בשם Inc Holdings USA, ללא מיסוי ישראלי מיידי; ומיד לאחר מכן, העברת הזכויות בתאגידי ה-LLC מידי חברות ה BVI לידי חברת LGC , גם כן ללא השלכות מס מיידיות בישראל.

כתוצאה מביצוע שלבים אלה נוצר מבנה החזקות לפיו LLD החזיקה בחברת LGC וחברת LGC בתורה החזיקה, מצד לבייב, בזכויות בתאגידי ה-LLC לצדה של משפחת קליין. באופן מעשי חברות ה-BVI יצאו מן התמונה, וזו הייתה המטרה עסקית המוצהרת של המהלך בכללותו.

לימים, עקב סכסוך מסחרי, זכויותיה של חברת LGC בחלק מתאגידי ה-LLC נמכרו או נפדו והועברו לידי משפחת קליין. לכאורה, תהליך זה התחיל בשנת 2012 והסתיים סופית בשנת 2018.

הערעור עסק בתוצאות המס של מימוש הזכויות בשלושה תאגידי LLC. כאשר נודע לפקיד השומה, בשנת 2018, על מימוש ההחזקות בשלושת התאגידים הנ"ל הוא סבר כי בהתאם להחלטת המיסוי משנת 2006 על חברת LLD לשלם מס בגין התמורה שהתקבלה בידי LGC מקבוצת קליין.

יתרה מזו, קבע פקיד השומה שאירוע המס התרחש בשנת 2013 או בשנת 2013 ובשנת 2014. היות ושנות המס האמורות היו כבר מושא להסכם שומה שנחתם קודם לכן בין המערערת ובין פקיד השומה, בקשר לנושאים אחרים, נזקק פקיד השומה להליך פתיחת שומה לפי סמכות מנהל רשות המסים מכוח סעיף 147 לפקודת מס הכנסה (המעניק לפקיד שומה סמכות לתקן שומות).

חברת LLD טענה כי לא היה כל בסיס או עיגון חוקי לחייבה במס בעקבות יציאת הזכויות בשלושת התאגידים מידיה של LGC שהיא חברה אמריקאית ולא ישראלית. לטענת החברה, הנישומה הנכונה, אם בכלל, היא LGC ולה לא הוצאה כל שומה. לחילופין, נטען כי אם כלל היה אירוע החייב במס בישראל, אזי הוא התרחש לא לפני שנת,2017 בהתאם להשתלשלות ההתדיינות שהייתה בין קבוצת לבייב וקבוצת קליין. עוד נטען, כי השימוש בסעיף 147 לפקודה במקרה זה היה שלא כדין ובלתי מוצדק.

בנוסף לסוגיית מיסוי מכירת שלושת התאגידים, נדונה בערעור גם מחלוקת נפרדת בנושא מחירי העברה, וזאת בקשר למחיר ששולם על ידי LLD לחברה קשורה בחוץ לארץ עבור אספקת יהלומים. לעמדת פקיד שומה, עלות היהלומים נרשמה בסכום מופרז כדי להקטין את חבות המס של החברה בישראל. החברה הכחישה וטענה כי השומה שנערכה בעניין זה איננה מבוססת על ממצאים של ממש.

ניסיון לחמוק מתוצאות החלטת המיסוי

השופט הארי קירש דחה את הערעור בנוגע לחיוב במס בגין מכירת חברות ה-LLC אך קיבל את ערעורה של החברה בנוגע למחירי ההעברה.

בין היתר צוין בפסק הדין, כי "מוסד החלטת המיסוי נועד להיטיב הן עם רשות המסים (כנאמן הציבור) והן עם קהל הנישומים. החלטת מיסוי בהסכם אמורה להקנות וודאות לשני הצדדים, לסייע בתכנון מהלכים עסקיים ראויים, ולצמצם מחלוקות אשר לתוצאות המס הנובעות מעסקאות ואירועים שונים. המערערת דנן פנתה מבחירתה לקבל החלטת מיסוי בנושא שינוי המבנה והיא נהנתה מדחיית המיסוי הישראלי הגלומה בה. קשה להשתחרר מן הרושם כי בערעור זה המערערת מנסה לחמוק מתוצאות החלטת המיסוי וזאת בטענה שהשומה הייתה אמורה להיערך על שם חברת הבת שלה בארה"ב".

השופט הוסיף, כי "ניסיון זה ליהנות מן הדבש ולהימנע מן העוקץ הוא מוקשה וקבלתו במקרה זה עלול לערער את מוסד החלטת המיסוי כולו, לרעתם של רשות המסים וציבור הנישומים כאחד".

השופט ציין, כי המסקנה כי מס בשל מימוש זכויות בתאגידי ה-LLC שולם על ידי חברת LLD איננה אמורה להפתיע כיוון שתאגידים אלה היו מלכתחילה בידיה, באמצעות חברות ה-BVI , אשר לכל הדעות לא היה בהן כל דבר אחר מלבד ההחזקה בתאגידים אלה. ה"הגירה" של ההחזקה לחוץ לארץ (לידי LGC) הופטרה זמנית ממס ישראלי לבקשת LLD, ומשום כך היא לקחה על עצמה לשלם כל מס שיידרש בעתיד בגין עליית שווי ההחזקות.

עוד נדחתה טענתה של LLD כי אין לחייבה במס כעת שכן כאשר היא תממש את זכויותיה בחברת LGC או כאשר LGC עצמה תחלק את רווחיה כדיבידנד, אלה ימוסו כדין על ידי פקיד השומה, בהתאם לזכויות המוקנות לו באמנת המס מול ארה"ב.

על כך כתב השופט, כי "אין בפוטנציאל המיסוי בישראל של אירועי מס אחרים (דיבידנדים מידי LGC או מכירת LGC) כדי להצדיק אי הטלת מס על אירוע שכבר התרחש במציאות - קרי, מכירת הזכויות בתאגידי ה-LLC. משנמצא כי מיסוי מכירת תאגידי ה-LLC מוצדק בשל שינוי המבנה והחלטת המיסוי בהסכם אשר ניתנה לגביו, התרחישים העתידיים אינם מחייבים אי-מיסוי המכירה שכן בוצעה". עוד צוין, כי אף לא הוכח כי שולם מס אמריקאי בפועל על חלק התמורה מושא השומה בצו (כ-66.7 מיליון דולר).

חברת LLD Diamonds יוצגה על ידי עוה"ד שמעון כהן, רון ברקמן ואלעד חן; פקיד השומה יוצג ע"י מורן סילס מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) ועל ידי עדי חן מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).

עוד כתבות

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; אל על יורדת בכ-4%, מניות הביטוח נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.5% ● החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● הביטקוין צונח לרמה של 85 אלף דולר; בנובמבר נרשם שיא של משיכות כספים מהקרנות העוקבות מאז פברואר ● סדרה של נתוני מאקרו בארה"ב תקבע את הכיוון אליו ילכו השווקים בדצמבר ● וגם: בנק ההשקעות ג'פריס מסמן שתי מניות צמיחה "במחיר סביר" שצפויות להניב ביצועים חזקים ב-2026

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג

סנגורו של נתניהו כתב להרצוג כי "על רקע הצורך להביא לאיחוד העם ואיחוי הקרעים, ראש הממשלה נכון לצעוד בדרך זאת של בקשת חנינה, למרות שבכך הוא יוותר על זכותו לנהל את ההליך המשפטי בעניינו עד תום - וזאת מתוך ראיית האינטרס הציבורי" ● בית הנשיא: "מדובר בבקשת חנינה יוצאת דופן, שתישקל באחריות ובכובד-ראש"

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד והאם יש צורך בהודאה באשמה

רה"מ בנימין נתניהו יצר רעידת אדמה כשהחליט להגיש באופן רשמי בקשת חנינה לנשיא המדינה ● מה המשמעויות, וכיצד תתקבל ההכרעה? ● גלובס עושה סדר

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

4 מחבלים מתבצרים חוסלו כשיצאו ממנהרה ברפיח

דיווחים בעזה: צה"ל תוקף בח'אן יונס ● מתקיימים חיפושים אחר חלל חטוף בבית לאהיא ● קטאר רומזת שיש להתקדם לשלב ב' בהסכם בין ישראל לחמאס: "זה שנותרו שני חטופים חללים - הישג אמיתי" ● גילויים חדשים על כישלון חיל האוויר ב-7 באוקטובר: "לא תקפו" ● הרמטכ"ל מקים צוות חקירה ייעודי למחדל "חומת יריחו" ● עדכונים שוטפים

ראש מפא״ת במשרד הביטחון, תא''ל (מיל') ד״ר דני גולד, בכנס דיפסנטק / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מפתח כיפת ברזל חשף: זה מועד מסירת מערכת הלייזר לצה"ל

תא"ל (מיל') דני גולד הודיע בכנס דיפנסטק שמערכת "אור איתן" תימסר לצה"ל ב-30 בדצמבר ● בכנס אף התייחס מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם למערכה נוספת שצפויה עם איראן: "כל החזיתות עדיין פתוחות"

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מניות הבנייה והבנקים קפצו

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● מדדי הבנייה והבנקים התקדמו בכ-1.5% ● טבע חצתה במהלך יום המסחר שווי שוק של 100 מיליארד שקל ● וול סטריט מסכמת שבוע חיובי של עליות, והציפיות להורדת ריבית בדצמבר הולכות וגוברות ● וגם: ההחלטה שתקבע אם יתרחש ראלי של סוף־שנה בשווקים שמעבר לים

מה מסתתר במבול תשקיפי הנדל''ן בבורסה בת''א / איור: גיל ג'יבלי

6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

בסוף שבוע אחד, 6 חברות נדל"ן חדשות פרסמו תשקיף לקראת הנפקת מניות או אג"ח ● לכולן יש מכנה משותף: גירעון בהון החוזר, שמלמד על צורך גובר בנזילות ● מהלכי ההנפקה מקודמים ימים ספורים אחרי הורדת הריבית של בנק ישראל ● גלובס צלל לתשקיפים ומביא את התוצאות והסיבות להנפקות החדשות של ת"א

עו''ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

היועצת המשפטית לכנסת מתנגדת להקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים

לעמדתה של עו"ד שגית אפיק, ועדת הכלכלה היא הוועדה המוסמכת והמתאימה לדון בהצעת חוק השידורים של השר שלמה קרעי, והעברת החוק לוועדה מיוחדת - שנועדה לעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן - תהווה פגם מהותי בהליך החקיקה

ח''כ דוד ביטן ושר התקשורת ד''ר שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

למרות התנגדות הייעוץ המשפטי: חוק השידורים בדרך לוועדה מיוחדת

ועדת הכנסת תדון ביצירת מסלול עוקף לקידום הצעת החוק של שר התקשורת שלמה קרעי, ובכך תדלג על ההתנגדות שהוביל יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן ● בענף מביעים חשש מפוליטיזציה

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

מסלול אחד הניב תשואה של מעל 20% השנה: מה עשה החיסכון שלכם?

החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתוספת תשואה חיובית ממוצעת של 1% בנובמבר, בעוד החוסכים במסלולי המניות צפויים ליהנות מתשואה חזקה מעט יותר של 1.3% ● בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, גופים ומסלולים שהיו חשופים יותר לישראל הרוויחו יותר, ואלו שהיו מוטים למדדי ארה"ב נהנו פחות

שיפור דירוג אשראי בתשלום / צילום: Shutterstock

קיבלתם הצעה לשפר את דירוג האשראי? זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת

פרצה במודל דירוג האשראי של חברת D&B מתדלקת תופעה מטרידה: גופים פרטיים מבטיחים שיפור דירוג בתשלום - אך בפועל מוחקים נתונים חיוביים ושליליים ומותירים את הלקוח בסיכון לקבלת הלוואות ● חוק ההסדרים כולל הצעה להתמודד עם הבעיה דרך תקופת צינון

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

מושגים לאזרחות מיודעת. נימבוס / צילום: Shutterstock

הטכנולוגיה העוצמתית שבידי הממשלה: מהו נימבוס, ואיך הוא ישפיע על חיינו?

תחום הבינה המלאכותית חודר לכל תחומי החיים, האם הוא סוף־סוף יגיע גם לממשלה? ● זאת התשתית שאמורה לאפשר את המהפכה הדיגיטלית במגזר הציבורי ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אהרון סנקרי / צילום: פרטי

"הייתי בן 21 וחשבתי שאני מרוויח בענק": כך איבד משקיע צעיר את הכסף בפרויקט בחו"ל

אהרון סנקרי הוא רק אחד ממאות משקיעים שטוענים כי הולכו שולל בפרשת בראשית־סיגנצ'ר, שבה גויסו לכאורה כ־44 מיליון שקל במרמה ● מה אפשר ללמוד מסיפורו על זהירות בהשקעות בכלל ובחו"ל בפרט

משרדי הרצוג, פוקס, נאמן / צילום: תמר מצפי

23 קומות בפרויקט תאומי רובנשטיין: הרצוג פוקס נאמן מרחיב את שטחו

הרצוג פוקס נאמן, אחד משלושת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, ישכור ארבע קומות נוספות במגדל המערבי של פרויקט תאומי רובינשטיין בת"א ● ההסכם החדש כולל שכירות נוספת בשטח של כ־5,000 מ"ר