גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד והאם יש צורך בהודאה באשמה

רה"מ בנימין נתניהו יצר רעידת אדמה כשהחליט להגיש באופן רשמי בקשת חנינה לנשיא המדינה ● מה המשמעויות, וכיצד תתקבל ההכרעה? ● גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר היום (א'), באמצעות בא-כוחו עו"ד עמית חדד, בקשת חנינה באורך 14 עמודים ללשכת נשיא המדינה יצחק הרצוג. אבל עוד לפני שצוללים לבקשה כולה, רצוי לדעת כיצד פועל מנגנון החנינה, ואילו תרחישים אפשריים במסגרתו. גלובס עושה סדר.

תקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של ראש הממשלה
דעה | נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"
האם דרישת החנינה של טראמפ ממלכדת את נתניהו?
חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

מי רשאי להעניק חנינה?

המקום היחידי בספר החוקים הישראלי בו החנינה מוזכרת היא בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה: "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על-ידי הפחתתם או המרתם". כלומר, מי שצריך לקבל את ההחלטה הסופית לגבי החנינה לנתניהו הוא הנשיא הרצוג.

עם זאת, בקשת החנינה היא רק תחילת הדרך. לאחר מכן החנינה תעבור במחלקת החנינות של משרד המשפטים, שם ייאסף חומר לבחינת הבקשה של נתניהו על-מנת לגבש חוות-דעת. רק אז הבקשה תעבור להחלטה סופית של הנשיא. ברוב המקרים הנשיא מקבל את חוות-הדעת של משרד המשפטים, אך הוא לא מחויב אליה.

למה היה צריך את הבקשה של נתניהו?

לפי אתר משרד המשפטים, "מגיש הבקשה (לחנינה) יכול להיות המבקש הנדון, בא-כוחו או קרוב משפחתו מדרגה ראשונה". הדבר הביא לכך שכאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כתב להרצוג שיש לחון את נתניהו, נשיא המדינה השיב כי על ראש הממשלה להגיש בקשה בזכות עצמו. כעת, משבקשה זו הוגשה לפי הספר, תהליך שקילת החנינה יוכל להתחיל.

האם יש צורך בהודאה באשמה לצורך קבלת החנינה?

לא. כפי שמוסבר במאמרה של ד"ר דנה בלאנדר במכון הישראלי לדמוקרטיה, "חנינה היא מעשה של חמלה וצדק הנעשה משיקולים לגופו של אדם ובהתחשב בנסיבות הייחודיות והאישיות של כל מבקש חנינה. לכן אין תנאים מוקדמים לחנינה, והחוק אינו קובע מה צריכים להיות שיקוליו של הנשיא בבואו לדון בבקשות החנינה". בהתאם, גם הודאה באשמה אינה נדרשת.

למעשה, כך אומר סעיף 3 לבקשת החנינה של נתניהו: "ראש הממשלה סבר מתחילת הדרך, והוא סבור גם עתה, כי אם ההליך המשפטי יתנהל עד סופו, הוא יסתיים בזיכוי מלא".

האם יש צורך שנתניהו יורשע כדי להעניק לו חנינה?

עקרונית, סעיף 11(ב) מדבר על חנינת "עבריינים" - כלומר מי שהורשעו בדין. ואולם כבר ישנו תקדים להענקת חנינה טרם הרשעה: בפרשת קו 300 בשנות ה-80. אז, הנשיא חיים הרצוג חנן את אנשי השב"כ המעורבים בפרשה עוד טרם עמדו בדין, לאחר שאלה הודו באשמה, וראש השב"כ התפטר. "עשיתי זאת מתוך מטרה לסיים את מחול השדים סביב הפרשה ולמנוע פגיעה קשה נוספת בשרות הביטחון הכללי", נימק הנשיא. "החלטתי ניתנה מתוך הכרה עמוקה שטובת הציבור בהמשך הפרשה וטובת המדינה מחייבים להגן על ביטחוננו ולהציל את שרות הביטחון הכללי מן הנזק הכרוך בהמשך הפרשה".

הדבר הגיע לפתחו של בג"ץ, שקבע כי במקרים נדירים ניתן להעניק חנינה עוד לפני הרשעה, אך רק בהינתן "נסיבות חריגות לחלוטין, בהן עולים אינטרס ציבורי עליון או נסיבות אישיות קיצוניות ביותר, ואשר בהן לא נחזה פתרון סביר אחר". בהתאם, הנחיית יועמ"ש 4.4000 קובעת כי "כלל, אין נשיא המדינה מטפל אלא בבקשות המתייחסות לאדם שהורשע. טיפול בבקשות טרם הרשעה לא יהיה אלא במקרים נדירים".

בדומה לנימוק של הרצוג, כך גם בקשת החנינה של נתניהו מבססת את הצורך בחנינה על האינטרס הציבורי: "ראש הממשלה נכון לצעוד בדרך זאת של בקשת חנינה מכבודו, למרות שבכך הוא יוותר על זכותו לנהל את ההליך המשפטי בעניינו עד תום, וזאת כאמור מתוך ראיית האינטרס הציבורי בכללותו. טובת העם והמדינה תמיד הייתה ותמיד תהיה לנגד עיניו של ראש הממשלה, וכך גם עתה". אבל - כפי שאמר לנו בעבר פרופ' מרדכי קרמניצר, מומחה למשפט פלילי מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה - בהינתן קיומה של האפשרות להסדר טיעון, קשה לטעון כי אין "פתרון סביר אחר", כלשון בג"ץ.

האם יש ביקורת שיפוטית על מתן החנינה?

סעיף 13(א) לחוק יסוד: נשיא המדינה קובע: "לא ייתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה".

עם זאת, נקבע כבר בפסיקה כי ישנה אפשרות לביקורת שיפוטית מצומצמת ביותר, שניתנת רק במקרים חריגים, גם על פעולות הנשיא או על גורמים אחרים שמעורבים בהחלטה.

בלם נוסף על פעולות הנשיא הוא חתימת הקיום, שבענייני חנינות לרוב ניתנת על-ידי שר המשפטים. ברוב המקרים השר מספק את חתימת הקיום, ובהתחשב במצב הפוליטי ניתן להניח שכך יהיה גם כעת, אבל במקרים חריגים הוא כן יכול להימנע מלספק אותה. דרך אחת לפנות לבג"ץ תהיה עתירה נגד חתימת קיום מצדו של השר יריב לוין, אם כי לא בטוח שזו תתקבל.

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ריבאונד בוול סטריט: הירידות מתמתנות, הנאסד"ק עבר לעלייה

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה כעת בכ-0.3% ● אנבידיה מטפסת בכ-3% ● מחירי הנפט מזנקים במעל 7% ● הביטקוין מתאושש גם הוא ומתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קופצות ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עולה, מחיר הכסף צונח ● הדולר מתחזק מול המטבעות בעולם

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר