עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock
הלב דופק כששותים קפה? אולי זה דווקא לטובה
קפה נמצא בשנים האחרונות כבעל תועלות בריאותיות שונות. למרות היותו, למעשה, סם ממריץ, נמצא במחקרים כי הוא במתאם שלילי עם סוכרת, מחלות לב, פרקינסון, אלצהיימר ומחלות כבד, כבעל פעילות נוגדת חימצון ובסך הכל כמקושר לתוחלת חיים ארוכה יותר. אולם, כיוון שהקפה גורם לעלייה מורגשת בקצב הלב, הוא לא הומלץ לאנשים עם הפרעה בקצב הלב. כעת מחקר חדש מאתגר תפיסה זו.
● מעשנים רק שתי סיגריות ביום? זו ההשפעה על הבריאות שלכם
● חברת המכשור הרפואי שגייסה מיליוני דולרים וחתמה על הסכם הפצה
המחקר, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, שפורסם בכתב העת הרפואי המוביל JAMA ובמקביל הוצג גם בכנס של התאחדות הלב האמריקאית, בחן את ההשפעה של קפה על כ־200 מטופלים הסובלים מקצב לב לא סדיר - מצב המקושר לעלייה בסיכון לאי־ספיקת לב, קרישי דם ושבץ.
אולם, לנבדקים שהתבקשו לשתות קפה במהלך תקופת המעקב - שישה חודשים - היה סיכון נמוך במובהק לאירועים של אי־סדירות קצב הלב, בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים סיכמו את ממצאי המחקר בזהירות בכך שאפשר לתת גם למטופלים עם הפרעות קצב לב לצרוך כמות מתונה של קפאין. בשורה התחתונה, הקפאין מפחית את הסיכון להפרעות בקצב הלב.
מניית חברת שיח עולה למרות קיטון בהכנסות
מניית חברת הקנאביס שיח מדיקל עלתה 13% מיום חמישי שעבר בעקבות פרסום דוחות הרבעון השלישי של 2025. החברה נסחרת לפי שווי של כ־98 מיליון שקל.
הדוחות מעידים על ירידה בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך על שיפור ברווחיות. הכנסות החברה בתשעה החודשים הראשונים של השנה עמדו על 119 מיליון שקל, קיטון של 6.7% לעומת התקופה המקבילה, וברבעון הן עמדו על 40.9 מיליון שקל, קיטון של 3.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אך גידול של 4.8% לעומת הרבעון השני של 2025.
החברה מציינת כי הקיטון בהכנסות נובע מקיטון במטופלי הקנאביס במהלך התקופה, וכן מירידה במחירים כתוצאה מתחרות בענף ושינוי בטעמי הצרכן - גורמים שקשה לחברה לפעול נגדם. עם זאת, הקיטון נובע גם מכשלים שחווה המפיץ של מוצרי החברה, נובולוג, בעקבות כשל מערכות המחשוב שלו. בעיה זו של נובולוג צפויה להסתדר, ושיח התקשרה במקביל עם מפיץ נוסף.
העלייה במניה נובעת ככל הנראה מכך שלמרות הירידה בהכנסות, הרווחיות השתפרה, עם רווח תפעולי של 11.8 מיליון שקל בתשעת החודשים, גידול של 14% ורווח נקי של 8.5 מיליון שקל, גידול של 29% לעומת התרופה המקבילה. שיח חילקה דיבידנד על בסיס רווחי 2024, כך שעם הגידול ברווחים היא עשויה לעשות זאת שוב עבור 2025.
שיח מקווה לשינוי רגולטורי שעשוי לפעול לטובתה: התקדמות במהלך להטלת היטל היצף על קנאביס מיובא מקנדה - מהלך ששר הכלכלה ניר ברקת תומך בו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ מתנגד לו. הסוגיה הועברה לבחינת הייעוץ המשפטי לממשלה במקביל לעתירה של מספר יצרנים מקומיים לבית המשפט שתומכת בעמד שר הכלכלה. כרגע לא ברור מה יעלה בגורל ההיטל.
לעומת זאת, אם היה מי שקיווה לראות הצפת ערך משמעותית מהרחבת פעילותה של החברה לחו"ל, הרי שהיא מציינת בדוחותיה כי היא ממוקדת היום בשוק הישראלי. אמנם היא הייתה מחלוצות יצוא הקנאביס מישראל כבר ב־2020 ומאז הכנסותיה מאירופה ומאוסטרליה הולכות וצומחות, אולם לדברי החברה הן אינן מהוות חלק משמעותי בהכנסותיה.
מפתחת ה"אף המלאכותי" הישראלית זכתה בתחרות יוקרתית
חברת Nanose Medical זכתה במקום הראשון הכפול - דירוג השופטים ודירוג הקהל - בתחרות ה-Healthcare Innovation World Cup, שהתקיימה בתערוכת MEDICA בגרמניה, תערוכת הטכנולוגיה הרפואית הגדולה בעולם. בתחרות השתתפות מעל 250 סטארט אפים מ-60 מדינות, ובגמר השתתפו 13 חברות, כאשר ננוז הישראלית הייתה כאמור הזוכה.
ננוז מממשת את חזון ה"אף המלאכותי" של פרופ' חוסאם חייק מהטכניון, מכשיר שיכול לנתח דגימת אוויר ולזהות מולקולות קטנות הנמצאות בתוכה. החיישן של החברה מפיק אות חשמלי בעת חשיפה למגוון רחב של מולקולות נדיפות. המכשיר של ננוז משתמש ביכולת הזו כדי לנתח את תוצרי השאיפה של בני אדם ולאבחן מחלות - כולל סרטן ריאות. בשני התחומים הללו, קיבלה מענקי פיתוח מהאיחוד האירופי.
מספר חברות ברחבי העולם כבר פועלות בתחום ניטור הנשימה ביניהן חברת אקסלנז הישראלית שנמכרה ב-169 מיליון שקל ב-2020 לחברת מרידיאן האמריקאית, לאחר שהפסידה כ-50 מיליון דולר. משקיע הביומד מורי ארקין האמין בחברה, אולם היא לא הצליחה להתבסס בשוק האמריקאי עם המוצר שלה לאבחון חיידק הה. פילורי, ונכשלה בניסוי לאבחון מחלות כבד, אחת ההתוויות אליהן מכוונת גם ננוז.
ישנן מספר חברות נוספות המפתחות מכשירים לניתוח תוצרי הנשיפה לאבחון מחלות. קיים מוצר מאושר לאבחון חומרתה של מחלת אסטמה, ומוצרים נוספים נועדו לאבחון של סרטן בתוצרי הנשימה, אך הם עדיין אינם מאושרים על ידי ה-FDA. חברת לומן הישראלית מנתחת תוצרי נשימה לצורך אבחון הדפוסים המטבוליים של המשתמשים, אולם מוצר זה נחשב כמוצר מתחום איכות החיים ולא נועד כרגע לאבחון מחלה ספציפית.
ננוז מסרה כי המכשיר שלה תוכנן להיות נגיש, קל להפעלה, עם יעילות כלכלית גבוהה, כך שאפשר להשתמש בו ברפואה הראשונית ובקהילה. זאת לעומת חלק מן המוצרים האחרים, שהם מכשירים גדולים המתאימים רק לקליניקות מקצועיות ובתי חולים. החברה נמצאת בשלב הניסויים להוכחת יעילות ודיוק הטכנולוגיה.
ריג'נטיס שוב דוחה את ההנפקה - והשוק נראה ספקני
חברת שיקום הרקמות Regentis Biomaterials המנוהלת על בכירים לשעבר בקרן הון הסיכון מדיקה ובראשם ד"ר אהוד גלר, הודיעה בשבוע שעבר כי הנפקתה בנאסד"ק תיערך ב־26.11. כעת נראה כי התאריך נדחה ל־5.12. החברה תכננה לגייס 11 מיליון דולר לפי שווי של 61 מיליון דולר. מהחברה נמסר כי המהלך עדיין על הפרק.
ריג'נטיס כבר הייתה קרובה להיות מונפקת פעמיים. לפני קצת יותר משנתיים הודיעה על כוונתה להתמזג לתוך הספאק OceanTech Acquisition Corp , שבועות ספורים לפני תאריך הפקיעה של הספאק. שוויה של ריג'נטיס בעסקה הזו היה אמור להיות 95 מיליון דולר. עוד לפני כן תכננה ריג'נטיס לצאת להנפקה ולגייס 15 מיליון דולר, אך כשעלתה האפשרות להתמזג לספאק, היא העדיפה אותה. אלא שביוני 2024 הודיעה חברת הספאק על ביטול המיזוג, והחזרת הכסף למשקיעה, וזאת למרות שבעלי המניות שלה אישרו את המיזוג. בתחילת 2025 חודשו תוכניות ההנפקה של ריג'נטיס.
ריג'נטיס פיתחה שתלים המשלבים חומר פולימרי עם חלבון, אשר מעודדים התחדשות של רקמות פגועות. היא הוקמה ב-2004 על ידי ד"ר יחיאל טל, היום מנכ"ל קולפלנט, יחד עם פרופ' דרור סליקטר מהטכניון. היום בעלי המניות העיקריים שלה הם Haisthera Scientific Fund, קרן בבעלות חלקית של חברת פארמה סינית שהשקיעה במספר חברות ביומד ישראליות, ומחזיקה 15% מהחברה, והקרנות ויטהלייף, DSM Venturing ו-Ocotian Fund שכל אחת מהן מחזיקה סביב 7% בחברה, וכן קרן מדיקה המחזיקה גם היא כ־7%, ובכיריה לשעבר מנהלים כאמור את החברה.
ריג'נטיס פיתחה מוצר לשיקום סחוס ברך, שאושר לשיווק באירופה ב־2017. על פי התשקיף להנפקה הנוכחית, היא מחפשת מפיץ עבור המוצר. זה בערך המצב בו הייתה החברה כאשר ביקשה להתמזג לספאק. על פי השתקיף, לחברה כמעט ואין מזומנים, והיא צברה הפסדים של כ-42 מיליון דולר עד היום.
מיקרוסופט תציע את כלי ה-AI שלה גם לאחים ואחיות
מיקרוסופט הודיעה על הרחבת עוזר הבינה המלאכותית לתחום הרפואה והבריאות (Microsoft Dragon Copilot) והתאימה אותן לדרישותיהן של צוותי הסיעוד, ולא רק של הרופאים. לפיתוח המוצר היה שותף צוות מיקרוסופט ישראל, שהוא אחד הצוותים המובילים בפיתוח בוטים מבוססי בינה מלאכותית בחברה, וספציפית בתחום הבריאות, המנוהל במיקרוסופט ישראל על ידי הדס ביטרן.
מהחברה נמסר כי המהלך נולד מתוך צורך דחוף: לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, עד שנת 2030 צפוי מחסור עולמי של כ-4.8 מיליון אחים ואחיות, והעומס הקיים רק הולך וגדל. צוותי הסיעוד נאלצים להקדיש שעות ארוכות לתיעוד וקלדנות במקום לטיפול ישיר במטופלים.
הכלי מבוסס Ambient AI - בינה מלאכותית "סביבתית" המאזינה לאינטראקציה בין אחות למטופל, משלבת הכתבה קולית ופרשנות לפי הקשר וממירה את השיחה לתיעוד מובנה. האחות יכולה לערוך ולאשר את המידע, והוא משולב בתיק הרפואי. בנוסף, הבוט מאפשר גישה מיידית למידע רפואי, נהלים והנחיות טיפול - בלי לעזוב את סביבת העבודה.
לפי משתמשות ראשונות, הכלי חוסך כשעתיים תיעוד במשמרת של 12 שעות, משפר את הקשר עם המטופלים, ומפחית שחיקה לאורך זמן.