גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

המסמך שהגיש רה"מ לנשיא המדינה לא כולל הודאה באשמה ומבהיר כי לא יפרוש ● היועמ"שית צפויה להתנגד, אבל הנשיא הרצוג עשוי לתמוך – ובאקלים הנוכחי המהלך עשוי אף לקבל את ברכת בג"ץ ● התנהלות שופטי נתניהו מבהירה כי גם זיכוי על הפרק

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

לא בכדי נעדרת הכותרת "בקשת חנינה" מהמסמך שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא יצחק הרצוג, ובמקומה מתנוסס שמו של ראש הממשלה. למרות תוכנו, המסמך הוא הכול חוץ מבקשת חנינה. אין בו הודאה באשמה, אין בו לקיחת אחריות ולו מינימלית על המעשים שבגינם הואשם ראש הממשלה בשלוש פרשות פליליות, ואין בו הכאה על חטא לגבי מחול השדים שמובילים נתניהו והכוורת שלו נגד מערכת המשפט מאז פרצו לחיינו תיקי האלפים.

בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד והאם יש צורך בהודאה באשמה
תקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של ראש הממשלה
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג

מה כן מופיע במסמך? חזרה על ההאשמות המוכרות נגד החוקרים והפרקליטות, האדרה עצמית ותיאור החנינה כטובה שנתניהו עושה למערכת - שכן האינטרס האישי שלו הוא בכלל להמשיך את המשפט (ממנו הוא פועל במרץ להיעדר) עד לזיכוי המלא. במילים אחרות - התמהיל המוכר לעייפה של התקרבנות, פולחן אישיות ודה-לגיטימציה כלפי שומרי הסף.

נתניהו אף שב ומבהיר במסמך כי פניו להמשך הכהונה כראש הממשלה, והוא כלל אינו מעלה על הדעת לפרוש. החנינה נועדה אפוא להסיר מעליו את עננת האישומים, וקבלתה ללא לקיחת אחריות צפויה רק להעצים את מעמדו הציבורי של ראש הממשלה ולהעניק לו תחמושת יקרה מפז להמשיך את המערכה נגד מערכת המשפט - הפעם עם חותמת הכשר לאמירתו ש"התיקים התפורים קרסו".

ועדיין, החלק המדאיג באמת בבקשת החנינה הוא דווקא תגובתו של הנשיא הרצוג. למרות מופרכות הבקשה, הנשיא מיהר להודיע כי ישקול אותה "באחריות ובכובד-ראש". הרצוג רמז כבר בעבר כי הוא עשוי לחון את ראש הממשלה, והודעתו כעת מצטרפת לקו הפושר שמוביל הנשיא לנוכח הפגיעה במערכת המשפט, ומבשרת כי אין לתלות ציפיות באזרח מספר 1 בכל הנוגע לעמידה איתנה על שלטון החוק.

מה יקרה בבג"ץ?

סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, מסתמך - ובצדק מבחינתו - על פרשת קו 300 כתקדים למתן חנינה עוד בטרם הרשעה. היה זה לא אחר מאשר הנשיא חיים הרצוג, אביו של הנשיא המכהן, שהעניק אז חנינה לראשי השב"כ על מעורבותם ברצח מחבלים שנתפסו חיים עוד בטרם הורשעו. בג"ץ בראשות נשיא העליון דאז, מאיר שמגר, אישר את המהלך - נגד דעת המיעוט של השופט ולימים הנשיא, אהרן ברק. מאז, המקרה מוסיף ללוות כצל את הדמוקרטיה הישראלית.

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, המובילה ביחד עם פרקליטות מיסוי וכלכלה את התביעה נגד ראש הממשלה - ואשר דחתה בעבר את קריאת שופטי נתניהו לפרקליטות למשוך את האישום נגד ראש הממשלה בשוחד בתיק 4000 - צפויה להתנגד לחנינה במתכונתה הנוכחית. אלא שהרצוג עשוי כאמור לפעול בניגוד להמלצתה.

במקרה כזה, התיק צפוי להגיע לבג"ץ. באקלים הנוכחי, לא יהיה זה קשה לדמיין את בית המשפט, שהכשיר את מינויו מועמדו של נתניהו לראש השב"כ ואת התערבות שר המשפטים יריב לוין בחקירת הפצ"רית, סומך את ידיו גם על מתן חנינה בטרם הרשעה.

כמה סמלי יהיה זה אם הפגיעה שחוותה הדמוקרטיה השברירית שלנו לפני 40 שנה בפסק הדין של קו 300 (הידוע כ"הלכת ברזילי"), תכשיר את המהלומה האנושה שתונחת עליה אם נתניהו יזכה לפטור רשמי מהאישומים נגדו מבלי ליטול ולו גרם של אחריות.

גם אופציית הזיכוי על השולחן

גם אם מהלך החנינה לא יבשיל, והמשפט יימשך, לנתניהו יש סיבות טובות לחייך. מי שהזדמן לאולם בית המשפט מאז שנפתחה החקירה הנגדית של ראש הממשלה על-ידי הפרקליטות, יכול היה להתרשם משתי מגמות הפוכות: הראשונה - תשובותיו של נתניהו לשאלות התביעה הן לא אחת סותרות, מסורבלות ולפרקים מביכות, והוא חוזר להפליג בנאומים היסטוריים במקום לספק תשובות. המגמה השנייה - הדבר אינו משנה לשופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, שמתעקשים לרוב להפגין אהדה לקו ההגנה של נתניהו.

דוגמה בולטת לכך היא החקירה הנגדית של ראש הממשלה בתיק 1000. זהו תיק המתנות, אשר לגביו נטען כי נתניהו לא יוכל לחמוק בו מאחריות כי אין מחלוקת שקיבל הטבות במאות אלפי שקלים מבעלי הון. אלא שהדינמיקה הנחשפת בפני מי שפוקד את אולם בית המשפט מעידה כי השופטים רחוקים מלהשתכנע כי התנהלותו של נתניהו אפילו בפרשה המובהקת הזו הייתה בעייתית.

כך, בתחילת עדותו, נתניהו ניסה להגחיך את האישומים ולתאר את הפרקליטות כמי שרודפת אותו בגלל "בובת באגס באני" שקיבל בנו יאיר לפני שנים בניו יורק מארנון מילצ'ן. ניתן היה לצפות מהשופטים שיבינו כי מדובר בהמחשה אחת מיני רבות ליחסי התן-וקח שניהל נתניהו עם מיטיביו ולזרם הבלתי פוסק של דרישות למתנות ולטובות הנאה שהפנו בני הזוג נתניהו לבעלי הון כבר משנות ה-90'. אלא שהשופטים בחרו דווקא "לזרום" עם הקו המגחיך של נתניהו, ודרשו מהתובע, עו"ד יהונתן תדמור, לעבור הלאה, תוך שהם מסמנים כי אין מקום לדון עוד "בבאגס באני".

גם כאשר החקירה הנגדית עברה לתיק 4000, והתובעת, עו"ד יהודית תירוש, עימתה את נתניהו עם טענותיו כי מעולם לא התעניין במיוחד בסיקור התקשורתי שלו, נתניהו בחר להשיב בהרצאה ארוכה לגבי תמיכת התקשורת במדינה פלסטינית ולגבי מדיניותו לעודד את "גיוון התקשורת".

השופטת פרידמן-פלדמן אומנם תהתה קצרות "איך זה עונה לשאלה", אך בהמשך הצטרפה לחבריה להרכב, וביחד הם אסרו על עו"ד תירוש להציג דברים שאמר שלדון אדלסון המנוח לגבי החשיבות שייחס נתניהו לתקשורת. השופטים גם בלמו שאלות לגבי מעורבותה של שרה נתניהו בדרישה להטיית הסיקור.

יש הסבורים כי השופטים יוצאים מגדרם לתת לנתניהו "את יומו בבית המשפט", רק כדי שלא ניתן יהיה לבוא אליהם בטענות בעתיד, כאשר ירשיעו אותו. הסברה הזו מנותקת מהמתרחש באולם. שם, כבר חמש וחצי שנים שהשופטים מקרינים בהתנהלותם שהפרשנות שמציג נתניהו לעובדות נשמעת להם לכל הפחות לגיטימית, אם לא עדיפה. מכאן שהאפשרות שהמשפט יסתיים בזיכוי, כולל בתיק 1000, מצויה לגמרי על השולחן. ואם כך יקרה, מי צריך חנינה?

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

המתיחות מול איראן: "ארה"ב שלחה עוד 18 מטוסי F-35 לאזור"

בעקבות ה=תקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר