גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חץ 3 תהפוך השבוע למבצעית בגרמניה, ובשוק מדברים על גל ההזמנות שבדרך

מערכת ההגנה האווירית חץ 3 של התעשייה האווירית תחל לפעול באופן חלקי כבר השבוע בברלין ותספק לגרמניה הגנה מול טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ● "באירופה יש צורך אקוטי במערכות כאלו", אומרים בתעשיות המקומיות ● אילו עוד עסקאות בדרך?

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון
שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

ישראל תגיע ביום רביעי לנקודת ציון היסטורית, 80 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה: ברלין תסיים את השלב הראשון במבצוע חץ 3, המערכת האסטרטגית פרי פיתוח התעשייה האווירית בישראל, שמיועדת לספק הגנה אווירית לגרמניה ואף למדינות אירופיות אחרות. כל זאת, על אף אתגרי מלחמת חרבות ברזל והאספקות למערכת הביטחון הישראלית.

דוחות התעשייה האווירית: צמיחה בכל היבשות, שיאים חדשים
ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה

בועז לוי, שכיהן בעבר כמהנדס הראשי של החץ, ראש התוכנית, וכיום מכהן כמנכ"ל התעשייה האווירית, סוגר כמה מעגלים - מקצועיים ואישיים: "על אף שנתיים קשות לעם ישראל ולמדינת ישראל, עבדנו לילות כימים כדי לעמוד בזמנים. אנשים רבים עבדו בתנאים קשים מאוד במטרה לעמוד באספקת המערכות. כשהגרמנים חתמו הם ידעו כי הם רוכשים מערכת טובה, אבל לאחר השנתיים האחרונות הם התרשמו יותר.

"כראש תוכנית חץ 3 הובלתי אותה מרעיון ליירט בשכבה גבוהה יותר, וזו הוכיחה את עצמה במלחמה מול החות'ים ומול איראן. המעגל הנוסף הוא אישי: אני דור שני לשואה, ואזרחים יהודים שעברו את השואה רואים כעת כיצד דווקא בגרמניה, שבה הומצא הטיל הבליסטי הראשון, אנחנו מציבים את המענה האולטימטיבי ברמה העולמית".

עסקאות מיירטים ומל"טים בדרך

המערכת הישראלית שהוכיחה את עצמה במלחמת חרבות ברזל, נרכשה בעסקה היסטורית ב־2023, עוד בטרם המלחמה, תמורת כ־3.5 מיליארד דולר. אל העסקה הזו, כפי שנחשף לאחרונה בגלובס, צפויה להתווסף עסקאות נוספות עם התעשייה האווירית לרכש מיירטים ומל"טים, שצפויות להסתכם לכמה מיליארדים נוספים. "זה לא פחות ממדהים", אומר תא"ל (מיל') רן כוכב, לשעבר מפקד מערך ההגנה אווירית של ישראל, וכיום מומחה בינלאומי להגנה אווירית רב־שכבתית.

חץ 3, מערכת הגנה שפיתחו במשותף מנהלת "חומה" במשרד הביטחון והסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA) ובייצור התעשייה האווירית, תתווסף למערך ההגנה הרב־שכבתי של גרמניה שמתבסס על מערכות מתוצרת מדינות שונות. זו הישראלית תגן מפני טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, ותמוקם מעל המערכות האחרות.

רן כוכב מגדיר את חץ 3 כ"חללית מתאבדת": "היכולת לפגוע ברזל בברזל (Hit-to-Kill) מחוץ לאטמוספירה, בחלל, במהירויות היפר־סוניות, היא מדע בדיוני שהפך למציאות בזכות המהנדסים הישראלים וזה המקום להצדיע למהנדסי מפעל מל"מ של התעשייה האווירית, לאנשי אלתא, יצרני המכ"ם המשוכלל בעולם ולמנהלת 'חומה' במפא"ת. בדרך כלל אני מפרגן ללוחמות וללוחמי ההגנ"א וכעת נכון לציין לטובה את מהנדסי התעשייה האווירית: האנשים האלו, הם הלוחמים האלמונים שמצילים חיים".

תחרות בטווחי היירוט השונים

עבור טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה ימשיכו הגרמנים להשתמש במערכות אחרות כדוגמת פטריוט מתוצרת ריית'און האמריקאית. בטווח הבינוני, מפעילים את מערכת IRIS-T הגרמנית־שבדית, ובטווחים הקצרים מופעלות מערכות שונות כדוגמת סטינגר.

הסיטואציה בין החברות הישראליות לבין האמריקאיות מסקרנת משום שמדובר בשותפות וביריבות עסקית בעת ובעונה אחת. בעת שארה"ב מעניקה במסגרת מזכר ההבנות עם ישראל חצי מיליארד דולר למחקר ופיתוח בתחום ההגנה האווירית, חברות אמריקאיות נוטלות חלק במיזמים כמו המערכת שעבדה קשה מכולן במלחמה, כיפת ברזל, וחץ 3. עם זאת, יש גם יריבות עסקיות, כמו לוקהיד מרטין.

"מאבק אימתנים בין התעשיות הביטחוניות בעולם"

כוכב, ששימש בין השאר כמפקד יחידת החץ בעבר, התייחס גם להשלכות המלחמה באוקראינה על הביקושים למערכות ישראליות. לדבריו, "ישנו צורך אקוטי, שנובע מהמבט על שני העימותים הפעילים: בישראל ובאירופה. תחום ההגנה האווירית הפך למאבק איתנים בין התעשיות בעולם, אך למערכת הביטחון הישראלית ובכללותה לתעשייה האווירית ולמערך ההגנה האווירית, יש ניסיון מבצעי וידע הנדסי שאין בשום מקום בעולם".

מערך ההגנה המגוון של גרמניה משקף במידה רבה מסקנות שעולות ממאמר שחיבר תא"ל כוכב לפני שחרורו מצה"ל ביחד עם ד"ר סידהרת' קאושל במסגרת המכון המלכותי לביטחון לאומי (RUSI).

כפי שמאז 7 באוקטובר מתמודדת ישראל עם איומי הרקטות, הטילים והכטב"מים עם מערך רב־שכבתי שכולל את כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 וחץ 3, המחברים מציינים המחברים כי זה נדרש כחלק אינטרלי בכל מקום מול האיום המודרני.

בה בעת, בעולם שבו פונים לכלכלת חימושים כולל, למשל, בישראל עם מערכת אור איתן הישראלית להגנה באמצעות לייזר - מפקד מערך ההגנה האווירית הישראלית לשעבר וד"ר קאושל ממליצים לתכנן את המיירטים באופן שבו נדרש להתאים חימוש ייעודי למטרה כך שטילי החץ (2-3-4-5) יושקעו במטרות המאתגרות ביותר.

"המסירה ההיסטורית השבוע היא גם סגירת מעגל עבורי - כמפקד לשעבר של היחידה ושל המערך כולו, וכחוקר שבחן את האיומים הללו בזירה האקדמית הבינלאומית, במיוחד בהקשר האירופי", מספר כוכב. "הפתרון שגרמניה מאמצת היום הוא יישום ישיר של הלקחים שניתחנו ב-RUSI: הגנה אקטיבית, שכבה עליונה קטלנית, וראייה מערכתית כוללת".

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

הפער הגדול בין ההצלחה באוקראינה לישראל

היתרון המהותי של ישראל משתקף מהחיבור בין צורך בינלאומי גובר להגנה אווירית לבין ניסיון מבצעי מוצלח ישראלי שאין לו אח ורע בעולם. במאמר שחיבר ד"ר קאושל במכון RUSI עם סאם קראני־אוונס, השניים ציטטו נתונים שפרסם החוקר האוקראיני פטרו איבניוק ומכון CSIS אימתו, כי החל מפרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה בפברואר 2022 ועד 24 באוקטובר השנה, מערך ההגנה האווירית האוקראיני הצליח ליירט רק 24% מ־939 טילי איסקנדר וקינז'ל רוסיים ששוגרו לשטחם. לצורך ההשוואה, במבצע עם כלביא, מערך ההגנה האווירית הישראלי יירט כ־84% מהטילים הבליסטיים האיראניים, כאשר כ־63 טילים "בלבד" הצליחו לחדור. חץ 3, כמובן, הוכיחה את עצמה גם במתקפות הטילים האיראניות המסיביות באפריל ובאוקטובר אשתקד.

על כן, אין סיבה להיות מופתעים כי מדינות מזרח ואף צפון אירופה מתעניינות ואף רוכשות מערכות הגנה אווירית ישראליות. אחת מהראשונות והבולטות שבהן הייתה פינלנד, שגובלת ברוסיה ורכשה את קלע דוד של רפאל תמורת כ־366 מיליון דולר. בדומה לחץ 3, עסקה זו נסגרה עוד בטרם המלחמה, בזכות מכרז חריג אפילו במושגי טכנולוגיות ההגנה האווירית הישראליות: מתוך עשר חברות בינלאומיות בתחילת הדרך, שתיים ישראליות הגיעו לשלב הסופי - רפאל עם קלע דוד והתעשייה האווירית עם ברק MX.

קלע דוד וספיידר: פריצת דרך בשוק ההגנה האווירית

במהלך חרבות ברזל, קלע דוד הופעלה בכל זירות הלחימה בטווחים הבינוניים, מה שהביא להתגברות העניין בה. המערכת מסקרנת בזירה העולמית הן בזכות יכולות התמרון שלה, הן בזכות הרלוונטיות לטילים וכטב"מים, והן בזכות עלות המיירטים: בעוד פטריוט PAC 3 עולה 6 מיליון דולר, קלע דוד מוערך בכשישית מחיר. ככלל, מחירי המיירטים הישראליים - מכל הסוגים - הם זולים לאין שיעור ביחס למקביליהם בעולם.

ייחודיות של טכנולוגיות ההגנה האווירית הישראליות היא שלא בהכרח יש צורך כי מערכת תהיה חלק אינטגרלי מהמערך של צה"ל, כדי שהיא תהיה מבוקשת. מערכת ספיידר של רפאל נמכרה לאורך השנים למדינות, לפי פרסומים, כמו צ'כיה, פיליפינים, וייטנאם, סינגפור, הודו ואזרבייג'ן, תוך שהיא מיועדת ליירוט מל"טים, מטוסים, מסוקים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים באמצעות שתי משפחות מיירטים מתוצרת רפאל: פיתון (PYTHON) ודרבי (DERBY).

אל כל אלו התווספה ביוני האחרון, כשהמלחמה עוד הייתה בעיצומה, רומניה עם החלטה לרכוש את ספיידר תמורת כ־2.2 מיליארד דולר. המכרז בו זכתה רפאל אושר בפרלמנט בבוקרשט ב־2023, והליך הראכש החל ב־2023. מעבר לעצם העסקה שעדיין לא נחתמה ולשוויה הגבוה, רפאל רשמה הישג בעצם היריבות העסקיות שעליהן גברה במכרז: החברה הקוריאנית ליג NEX1 הודחה מההליך כבר בשנה שעברה, בשל בעיות במסמכי המכרז, אבל משמעותיות ממנה היו הענקית האירופית MBDA וחברת דיהל הגרמנית. MBDA שהמטה שלה יושב בפריז הציעה את "מיסטרל 3", ואילו דיהל את IRIS.

חץ 3 צפויה להשתלב ביוזמת "מגן השמיים האירופי" (ESSI) ולהגן לא רק על ברלין, אלא על שטח רחב ביבשת. לצד פריסת מערכות ישראליות נוספות במדינות האיחוד האירופי, עולה השאלה אם אירופה תצליח להקים מערך הגנה רב־שכבתי אזורי, בדומה למערך שבנתה ישראל.

תא"ל (במיל') רן כוכב מעריך כי הקמת מערכת הגנה רב־שכבתית אירופית בשליטת נאט"ו או האיחוד האירופי עשויה להימשך בין 5 ל־15 שנים. לדבריו, "ישראל רחוקה מאיראן יותר מאשר גרמניה ממוסקבה, ולכן נדרשות מערכות הגנה אווירית מתקדמות".

עוד כתבות

בדיקה טכנולוגית / צילום: Shutterstock

האם המודל החדש של ג'מיני מצדיק את ההתלהבות?

מודל הבינה המלאכותית החדש של גוגל, ג'מיני 3, מציע מספר מצבים - מהיר, חושב וקנבס - עולה 20 דולר בחודש ומהווה שדרוג משמעותי לעומת הדור הקודם ● עם זאת, גם כעת לא מומלץ לסמוך עליו בעיניים עצומות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מניות הבנייה והבנקים קפצו

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● מדדי הבנייה והבנקים התקדמו בכ-1.5% ● טבע חצתה במהלך יום המסחר שווי שוק של 100 מיליארד שקל ● וול סטריט מסכמת שבוע חיובי של עליות, והציפיות להורדת ריבית בדצמבר הולכות וגוברות ● וגם: ההחלטה שתקבע אם יתרחש ראלי של סוף־שנה בשווקים שמעבר לים

רצועת עזה מוצפת באייפון הכי חדש, והתושבים חושדים בישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: רוסיה רוצה להחזיר את ההשפעה שלה על סוריה, חיזבאללה וישראל עלולות להילחם שוב, ורצועת עזה מוצפת במכשירי אייפון חדשים ● כותרות העיתונים בעולם

פרויקט ''אינדיאנה צפון'' של חברת דוראל / צילום: באדיבות דוראל

חברת האנרגיה הבטיחה להפוך פחות מ־100 מיליון דולר ל־850. היא תצליח?

דוחות דוראל הזניקו את המניה, שהשלימה עלייה של כ־140% בשנה ● צמד הבעלים כמעט והפך למיליארדרים על הנייר ● האם הפרויקטים בארה"ב יממשו את תחזית הרווח השאפתנית?

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

לפנות בוקר: עשרות עצורים בפשיטה על ארגוני פרוטקשן

המשטרה פשטה לפנות בוקר על עשרות יעדים של ארגוני הפשיעה חרירי ואבו לטיף, אשר חלק מהעומדים בראשם כבר מרצים עונשי מאסר ● עשרות חשודים נעצרו, כולל בשטחים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

המסמך שהגיש רה"מ לנשיא המדינה לא כולל הודאה באשמה ומבהיר כי לא יפרוש ● היועמ"שית צפויה להתנגד, אבל הנשיא הרצוג עשוי לתמוך – ובאקלים הנוכחי המהלך עשוי אף לקבל את ברכת בג"ץ ● התנהלות שופטי נתניהו מבהירה כי גם זיכוי על הפרק

מימין: אורי וטרמן, רם גב, יפית גריאני / צילום: טלי בוגדנובסקי, יונתן בלום, כדיה לוי, צילום מסך

מינוי מנכ"ל כאל בישורת האחרונה: אלה שלושת המועמדים המובילים

זהות מנכ"ל כאל החדש תוכרע בימים הקרובים בצל עסקת המכירה שדיסקונט מוביל, אשר עדיין ממתינה לאישורים רגולוטריים חשובים ● מי שייבחר יידרש להציג ביצועים בתקופת אי־ודאות שתקבע את שווי חברת האשראי לבעלים החדשים ● הבכירים בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר: יפית גריאני, שפרשה לאחרונה מישראכרט; אורי וטרמן, מנכ"ל שופרסל לשעבר; ורם גב מבנק הפועלים

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

4 מחבלים מתבצרים חוסלו כשיצאו ממנהרה ברפיח

דיווחים בעזה: צה"ל תוקף בח'אן יונס ● מתקיימים חיפושים אחר חלל חטוף בבית לאהיא ● קטאר רומזת שיש להתקדם לשלב ב' בהסכם בין ישראל לחמאס: "זה שנותרו שני חטופים חללים - הישג אמיתי" ● גילויים חדשים על כישלון חיל האוויר ב-7 באוקטובר: "לא תקפו" ● הרמטכ"ל מקים צוות חקירה ייעודי למחדל "חומת יריחו" ● עדכונים שוטפים

ח''כ דוד ביטן ושר התקשורת ד''ר שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

למרות התנגדות הייעוץ המשפטי: חוק השידורים בדרך לוועדה מיוחדת

ועדת הכנסת תדון ביצירת מסלול עוקף לקידום הצעת החוק של שר התקשורת שלמה קרעי, ובכך תדלג על ההתנגדות שהוביל יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן ● בענף מביעים חשש מפוליטיזציה

מימין: אלי גליקמן, ראסל אלוונגר, יוס שירן / צילום: ענבל מרמרי, יח''צ, עינת לברון

מאבק השליטה שמקפיץ את צים, והישראלית שטסה ב-160% תוך חצי שנה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● מניית צים השלימה קפיצה של כ-20% מאז פורסם מאבק השליטה הרשמי על החברה ● אבן קיסר המריאה, לאחר שהודיעה על צעדי התייעלות שתקיים ● ויצרנית השבבים טאואר טסה ב-160% על רקע בום ה-AI

חימושים של אלביט בדרך למשימת הפצצה באיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שלוש ישראליות ברשימת 100 החברות הביטחוניות הכי גדולות. ומי הראשונה?

אלביט, התעשייה האווירית ורפאל מדורגות ב-34 המקומות הבכירים בעולם ב-2024 ● בראייה כלל־אזורית, תשע חברות מהמזרח התיכון נכנסו לרשימה, כשההכנסות שלהם יחד עמדו על כ־31 מיליארד דולר ● ומי מובילה את הרשימה?

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

מה מסתתר במבול תשקיפי הנדל''ן בבורסה בת''א / איור: גיל ג'יבלי

6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

בסוף שבוע אחד, 6 חברות נדל"ן חדשות פרסמו תשקיף לקראת הנפקת מניות או אג"ח ● לכולן יש מכנה משותף: גירעון בהון החוזר, שמלמד על צורך גובר בנזילות ● מהלכי ההנפקה מקודמים ימים ספורים אחרי הורדת הריבית של בנק ישראל ● גלובס צלל לתשקיפים ומביא את התוצאות והסיבות להנפקות החדשות של ת"א

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

מסלול אחד הניב תשואה של מעל 20% השנה: מה עשה החיסכון שלכם?

החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתוספת תשואה חיובית ממוצעת של 1% בנובמבר, בעוד החוסכים במסלולי המניות צפויים ליהנות מתשואה חזקה מעט יותר של 1.3% ● בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, גופים ומסלולים שהיו חשופים יותר לישראל הרוויחו יותר, ואלו שהיו מוטים למדדי ארה"ב נהנו פחות

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

ישראייר רשמה שיא במספר המטוסים שהפעילה ברבעון; הרווח הנקי זינק ב-75%

הכנסות ישראייר ברבעון השלישי זינקו ב-55% והסתכמו ב-258 מיליון דולר ● מניית החברה נסחרת בעלייה של 1.3% בבורסה, אך מתחילת השנה עדיין ירדה בכ-4% ● שווי השוק המגולם לחברה עומד על 488 מיליון שקל

מבצעי בלאק פריידי בישראל / צילום: שירה ספיר

כך מתמודדים הישראלים עם המחיר האמיתי של בלאק פריידי: בעיית ההחזרות

המחיר האמיתי של הקמעונאים ייחשף רק בינואר, כשהצרכנים יבקשו החזרים על מוצרים שקנו בהנחות הבלאק פריידי ● לראשונה: בית קפה צפוי להיפתח באולם המזוודות של טרמינל 3 בנתב"ג ● תקציב מותג הרכב החשמלי מקסוס עובר למשרד הפרסום זרמון ● וזה המינוי החדש בצמרת בנק ישראל ● אירועים ומינויים

עו''ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

היועצת המשפטית לכנסת מתנגדת להקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים

לעמדתה של עו"ד שגית אפיק, ועדת הכלכלה היא הוועדה המוסמכת והמתאימה לדון בהצעת חוק השידורים של השר שלמה קרעי, והעברת החוק לוועדה מיוחדת - שנועדה לעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן - תהווה פגם מהותי בהליך החקיקה

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג

סנגורו של נתניהו כתב להרצוג כי "על רקע הצורך להביא לאיחוד העם ואיחוי הקרעים, ראש הממשלה נכון לצעוד בדרך זאת של בקשת חנינה, למרות שבכך הוא יוותר על זכותו לנהל את ההליך המשפטי בעניינו עד תום - וזאת מתוך ראיית האינטרס הציבורי" ● בית הנשיא: "מדובר בבקשת חנינה יוצאת דופן, שתישקל באחריות ובכובד-ראש"