גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

רשות ניירות ערך מבקשת להסדיר ולצמצם את ההמלצות ואת השיווק של קרנות נאמנות ברשתות החברתיות. מעתה, מנהלי קרנות לא יוכלו להגיב לפרסומים ברשתות הנוגעים לקרנותיהם, וכך גם מי שמקבל כסף מטעם הקרנות. בכך, מקווים ברשות למנוע הצגת נתונים שגויים או מטעים מצד "משפיענים" המקבלים תמורה ממנהלי הקרנות.

● "המהפכה השנייה בפנסיה" יוצאת לדרך: מערכת שליטה אישית לציבור על כספי החיסכון
● תמיר מנדובסקי מזהיר: הרגולציה החדשה "תשאיר רק את הנוכלים במגרש"

בעמדת סגל שפרסמה היום (א') מבהירה הרשות, בין היתר, כי כל גורם המקבל תמורה מהקרן, לרבות משפיעני רשת, ייחשב כ"ידו הארוכה" של מנהל הקרן ויחויב לעמוד בכללי הפרסום החלים על מנהלי הקרנות.

עוד מבהירה הרשות כי פעולות כגון "שיתוף" ושימוש בלחצני "רגשות" (כגון "לייק") מצד מנהלי קרנות ביחס לתכנים העוסקים בקרנות שבניהולם, עשויות להיחשב כפעולת פרסום, וגם עליהם יחולו כללים אלה.

הרשות מבהירה בעמדת הסגל כי מנהלי קרנות שירצו לפרסם מידע הנוגע לקרן שבניהולם, יוכלו לעשות זאת בהתאם לתבניות פרסום קבועות שיאושרו מראש על-ידי נאמן הקרן, כך שכל שיידרש מהם הוא להציב את נתוני הקרן בהתאם לתבנית שאושרה מראש. מדובר בהקלה משמעותית על מנהלי הקרנות, שכן היא מייתרת את הצורך לאשר מראש כל פרסום עם הנאמן.

עוד מבהירה הרשות כי מנהל קרן שירצה לפרסם מידע שאינו בהתאם לתבניות שאושרו מראש על-ידי הנאמן, יחויב באישור נפרד של נאמן הקרן. נאמן הקרן יהיה אחראי לוודא אחת לתקופה כי הפרסומים של מנהל הקרן נעשו על בסיס התבניות שאושרו מראש ובהתאם לנהלים שאפשרו את פרסומם. הרשות מדגישה כי ההקלה אינה פוטרת את מנהל הקרן מאחריות בכל מקרה של פרסום שגוי או מטעה מטעמו.

הרשות גם קובעת כי כללי הפרסום המוטלים על מנהלי הקרנות חלים גם על כל גורם המקבל מהם תמורה כספית (ישירה או עקיפה) עבור פרסומים הקשורים לקרן - כגון משפיעני רשת, עורכי מדדים ויעצים לקרן. כך, לדוגמה, נאסר על גורמים חיצוניים אלה לפרסם תשואה של הקרן המחושבת באופן שונה מאופן החישוב המחייב את מנהלי הקרנות או לפרסם תשואה המתייחסת לתקופת זמן שונה מהמותר למנהלי הקרנות. פרסומים של גורמים חיצוניים הקשורים למנהל הקרן ביחס לקרן יחויבו גם הם להתבצע בהתאם לאישור הנאמן או לנהלי הפרסום שאישר מראש.

לבסוף מציינת הרשות כי כללי הפרסום של קרנות נאמנות חלים גם על תגובות של מנהלי הקרן לתוכן של משתתפים אחרים - כגון שיתוף בפייסבוק של פוסט של משתתף אחר, ציוץ חוזר בטוויטר, סימון "לייק" בפייסבוק או "לב" באינסטגרם. על-פי עמדת הסגל, מנהל הקרן המגיב לפרסום של אחר עושה בו שימוש לטובת פרסום הקרנות שבניהולו, ולכן על פעולה זו חלים כללי הפרסום של קרנות הנאמנות, כפי שהם חלים על תוכן שמנהל הקרן יצר בעצמו.

"הסדרת הפרסום של קרנות הנאמנות ברשתות החברתיות היא נדבך נוסף במדיניות שהרשות מקדמת כדי להבטיח הגנה על המשקיעים ושמירה על האמון בשוק ההון בעידן שבו קל מאי-פעם לפרסם מידע שגוי ואף שקרי ברשתות החברתיות. עמדה זו מצטרפת לצעדים נוספים שאנו מקדמים, כגון קידום חוק הייעוץ הכללי ומניעת הונאות פיננסיות באמצעות פרסום ממומן ברשתות החברתיות בדרך של חקיקה או הסדרה עם הרשתות החברתיות", מסר עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך.

ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, הוסיפה כי "עמדת הסגל מתאימה את כללי הפרסום של קרנות נאמנות, שהוסדרו בחוק לפני הקמת הרשתות החברתיות, כאשר הפרסומים התבצעו בעיקר בכלי התקשורת המסורתיים - למרחב המקוון, ומבהירה את כללי המותר והאסור בשיווק קרנות נאמנות ברשתות החברתיות. זאת, על-מנת להבטיח כי הפרסום של קרנות הנאמנות ברשתות יכלול מידע אמין, מדויק ושאינו מטעה. הכללים חלים על קרנות ישראליות וזרות כאחד".

הלחץ של הקרנות הישראליות עבד

פרסום עמדת הרשות מגיעה בין היתר לאחר פנייה מצד איגוד מנהלי קרנות להשקעות בנאמנות, בניהולו של אלי בבלי. במכתב ששלחו לרשות בתחילת השנה שעברה נכתב כי "מזה תקופה ארוכה מפרסמים גורמים שונים, שאינם מנהלי קרנות ישראליים, מגוון פרסומים במדיות האינטרנטיות השונות... הנוגעים לקרנות הנאמנות בישראל, אך אינם מקיימים את הכללים אליהם כפופים מנהלי הקרנות בסוגיית הפרסומים. עובדה זו הופכת את האפשרות של מנהלי הקרנות הישראליים להתייחס לפרסומים כאמור ולהתמודד עימם לקשה ביותר עד בלתי אפשרית".

בהקשר זה התייחסו באיגוד לשיח שהתעורר ברשתות החברתיות ובבלוגים שונים, "במסגרתו מוצגות קרנות נאמנות איריות שיחידותיהן מוצעות לציבור בישראל, המחקות מדדים שונים, כעדיפות על פני השקעה בבקרנות נאמנות ישראליות המחקות את אותן מדדים, תוך הצגת נתונים שגויים ואף מטעים".

כך, בין השאר הם הציגו פרסומים מהבלוגים "Simplyfynance" ו"אקספרט", כמו גם "קהילת המשקיעים הפסיביים של ישראל" בפייסבוק. באיגוד אומנם לא האשימו באופן ישיר את הכותבים בקבלת כסף ממנהלי הקרנות האיריות, אך טענו כי הנתונים שהוצגו מוטעים, וכי אין ביכולתם להגיב אליהם.