גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד-חמלניק, שחר בהירי / צילום: Moonshot
מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד-חמלניק, שחר בהירי / צילום: Moonshot

הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע תחת השרה לשעבר אורית פרקש-הכהן וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל, מגייסת 12 מיליון דולר לחברת סטארט-אפ מפתיעה בשם Moonshot המפתחת מוצר שאפתני: משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים.

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?
קרב החלל הראשון כבר מאחורינו. מה צפוי בהמשך?

מדובר במאיץ אלקטרו-מגנטי שמיועדת לשיגור מטענים לחלל במהירות היפרסונית, ובשל התאוצה הגבוהה שבה הוא משתמש איננו מתאים לשיגור נוסעים. מאחורי הפיתוח עומדת הכוונה להיכנס לנישת שיגור המטענים לחלל, בשלב הראשון לטווח המעוף הנמוך (400-800 ק"מ) שבו משייטים לווינים נמוכי-מעוף (LEO), אך בחברה סבורים כי יוכלו בהמשך לשגר חפצים אשר ישייטו בעזרת מנוע גם לטווחי המעוף הלווייניים הגבוהים יותר ובהמשך אף למאמצי כרייה על הירח.

את הגיוס בחברה הובילה אנגולר ונצ'רס של גיל דיבנר, משקיע ישראלי המתגורר בלונדון, כאשר מתוכו מיליון דולר ניתנו כמענק מרשות החדשנות.

את החברה הקימה חדד-חמלניק יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, חברת התוכנה המונפקת בנאסד"ק; ושחר בהירי, מחברת התחבורה החכמה ולריאן. אליהם הצטרפו כמה בכירים לשעבר ממערכת הביטחון ומשרדי ממשלה - בהם גיל עילם, לשעבר מהנדס המערכת של מערכת היירוט לטווח בינוני קלע-דוד; אלון אושפיז, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בהודו; ורן לבנה, לשעבר מנכ"ל קרן רמון וראש המשימה של שיגור האסטרונאוט איתן סטיבה לחלל.

שיגור חדשני לחלל

Moonshot מתמקדת באמצעי שיגור חדשני לחלל שאיננו משתמש בהנעה רקטית כמקובל בנאס"א או ב-SpaceX, אלא בכוח האינרציה בלבד - המבוסס על חשמל בלבד. מדובר במאיץ אלקטרו-מגנטי רב-עוצמה, שנבנה לטובת האצת גופים למהירויות היפרסוניות של עד 8 קילומטר בשנייה (28,800 קמ"ש), בזמן קצר ובשימוש בחשמל בלבד.

באמצעות אינדוקציה, המשגר מרחף על מסילת הרכבת המזדקרת לשמיים, באופן המזכיר מונורייל ומנתק את החללית בשיא המהירות אל הגובה. בשל העובדה שרקטות שיגור אינן מעורבות, והחללית לא צריכה לשאת דלק לצורך כך, ניתן לשגר עצמים בקלות רבה יותר ולעשות שימוש מושכל יותר בכוח האינרציה, ובנוסף גם לפנות מקום רב יותר למטען - חוק האצבע אומר שכל רקטה המשוגרת לחלל יכולה לשאת רק 4% ממשקלה כמטען. מהרגע שבו אותה קפסולה משוגרת עוברת את רף המהירות של 2.5 ק"מ לשנייה, היא תגיע למסלול סובב סביב כדור הארץ.

זירה שהופכת צפופה

חדד-חמלניק מסבירה על הנישה המתהווה לטיסות מטען לחלל, זירה שהולכת והופכת צפופה ותשמש בעתיד גם לתחום הלוחמה, אחסון מידע וכרייה. "כמו שלא תשלח מכולות של בקבוקי מים במחלקת ביזנס, אין צורך לשלוח מטען ברקטות שיגור לחלל, אלא אפשר להסתפק באמצעי זול יותר, גם אם הוא נעשה בתאוצה גבוהה שאינה מיועדת לבני אדם," אומרת חדד-חמלניק.

"הקונספט של שיגור חלליות לינארי קיים כבר מאז ימי ז'ול ורן ולא השתנה בהרבה מאז", היא אומרת. "מה שהפך את זה לישים אחרי יותר מ-100 שנה היא אוסף של טכנולוגיות שהבשילו: אחסנת אנרגיה, פריקה מהירה שלה, כוח מחשוב יוצא דופן לבצע פריקת אנרגיה בקבועי זמן קצרים. חלק מהטכנולוגיות הללו פותחו לטובת מאיצי חלקיקים, והגענו לרגע שבו אפשר לקיים אותם במחירים ובגודל סביר".

בחברה מסבירים כי אין להם כוונה להתחרות במשגרים של SpaceX של אילון מאסק או באלה של בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס. "אנחנו משלמים אותם אותם באמצעות משגר ייעודי לאספקה עבור צורכי תעשיית החלל המתרחבת: דלקים, חומרי גלם וציוד למערכות חלל הפועלות במסלול, ייצור בסביבת אפס כבידה, תחנות חלל פרטיות, תיירות, דאטה סנטרים, ואינטרנט לווייני מהיר".

מתמקדים בבניית אבטיפוס

מונשוט ספייס חתמה על הסכמים ראשוניים עם חברות בתחום הלוגיסטיקה והתדלוק בחלל, בהן D-Orbit האיטלקית ו-Orbit Fab האמריקאית.

בינתיים מתמקדים בחברה בבנייה של אבטיפוס - דגם מוקטן שיסע על מסילה של כמה עשרות מטרים בלבד, שישמש גם את התעשיות הצבאיות בישראל בניסויים לכלי טיס ומערכות היפרסוניות. המאיץ צפוי להאיץ גופים למהירויות של פי 6 ממהירות הקול (7,200 קמ"ש).

"על רקע מירוץ הפיתוח ההיפרסוני הבינלאומי, שבו ארה"ב משקיעה בתוכנית 'כיפת הזהב', וישראל בולטת בזכות מערכות כמו חץ 3 וקלע-דוד, נאלצים המהנדסים להסתפק בסימולציות חלקיות, מנהרות רוח מסורבלות וטילים יקרים, כדי לפתח את המערכות. המאיץ של מונשוט צפוי לאפשר האצה של קצב הניסויים מניסוי אחד בשבוע למספר ניסויים ביום ובעלות נמוכה", נמסר מהחברה.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51