עו''ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
האם אחד ממקורות ההכנסה של עורכי דין בישראל עומד להיסגר? החלטה של ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין מאיימת לשים קץ לשיטה שאפשרה לעורכי דין להמליץ ללקוח שלהם על יועץ חיצוני, לדוגמה בנושאי נדל"ן או מסים - ואז לגזור קופון מהתשלום לאותו יועץ.
● בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד והאם יש צורך בהודאה באשמה
● המאבק בין חברות התעופה הזרות למשרד התחבורה מגיע לבג"ץ
לפי ועדת האתיקה, עסקה כזו נגועה בניגוד עניינים. "החשש הוא שעורכי הדין ימליצו על בעלי מקצוע ספציפיים לא בשל כישוריהם או ניסיונם, אלא אך בשל התמורה שהם הסכימו לשלם לעורכי הדין. דבר זה עלול להוביל לכך שעורכי הדין יתעדפו אותם על פני בעלי מקצוע אחרים, מתאימים יותר, שלא הסכימו לשלם לעורכי הדין חלק משכר-טרחתם", כך נכתב בהחלטה.
הוועדה קבעה כי מדובר בהתנהלות אסורה לפי כללי האתיקה. המשמעות: עורך דין שהוגשה נגדו תלונה לוועדת האתיקה אחרי ש"חיבר" בין הלקוח ליועץ חיצוני, וקיבל על כך תשלום מאותו יועץ, עלול למצוא את עצמו נתון להליכים משמעתיים. הוועדה מוסמכת להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי של הלשכה, וזה עשוי להשית עונשים הנעים החל מאזהרה, דרך קנס וכלה בהשעיה.
המהלך של הלשכה יצא לדרך כבר לפני למעלה משנה והתייחס תחילה רק לעורכי דין בענף ההתחדשות העירונית. אלה עשויים לסייע לבעלי דירות באיתור בעלי מקצוע כגון שמאים, מפקחים ויועצי מס, שנועדו ללוות את הפרויקט, ואשר נבחרים לעתים במכרז.
פנייה לוועדת האתיקה חשפה כי ישנם עורכי דין הפונים לבעלי מקצוע בפרויקט ודורשים לקבל אחוזים מהתשלום המועבר להם. כך, עורך הדין מקבל לא רק את התשלום שסוכם עם נציגות הדיירים, אלא גם תמורה מבעלי המקצועות שעליהם המליץ, ושפעל כדי שייבחרו על-ידי בעלי הדירות. בהחלטה מאוגוסט 2024 אסרה ועדת האתיקה על גביית התשלום, מחשש לניגוד עניינים.
"פרקטיקה פסולה"
עו"ד רועי חרש, שותף במשרד חרש, ששון העוסק בנדל"ן ומלווה דיירים בהתחדשות עירונית, מסביר כי "הפרקטיקה הפסולה הזו הפכה להיות כל-כך מושרשת, עד שלא פעם נתקלנו ביועצים שהופתעו לגלות שאנחנו לא מבקשים מהם תשלום או 'עמלה' עבור ההשתלבות בפרויקט".
עו"ד אברהם בבג'נוב, המתמחה אף הוא בנדל"ן, מסכים כי "מדובר ברעה חולה. בימים האחרונים פנו אליי מפקחים, ולא לראשונה, שביקשו שאמליץ עליהם לפרויקטים תמורת עמלה, וטענו שזה מקובל. בעיניי זו שערורייה. עורך דין צריך לקבל אך ורק שכר-טרחה ולא לערב שיקולים זרים".
ברוח הביקורת הזו, האיסור של לשכת עורכי הדין עולה כעת מדרגה. ועדת האתיקה בראשות עו"ד מנחם מושקוביץ קיבלה פניות לגבי ניגודי עניינים החורגים מתחום ההתחדשות העירונית, וקבעה כי יש להרחיב את ההחלטה הקודמת "כך שתחול על כלל תחומי המשפט".
עו"ד חרש מברך על ההחמרה ומציין כי הניסיון שנצבר בתחום ההתחדשות העירונית מלמד כי השיטה "גורמת לעיוות בשיקול-הדעת המקצועי של עורך הדין בבחירת היועצים המקצועיים, וגורמת להעמסת עלויות נוספות ומיותרות על גב הפרויקט".
עו"ד רפי שדמי, המתמחה בדיני משפחה, אומר כי ההחלטה מקדמת שקיפות. כחלק מחובת הנאמנות המוטלת על עורך הדין, הוא נדרש לגלות ללקוח על התשלום שיקבל מהיועץ. לדבריו, הדברים צריכים להיות מובנים מאליהם, כך ש"עורך הדין צריך להבהיר ללקוח כי מדובר בהמלצה, והלקוח לא חייב להסכים לה. הכול צריך להיעשות בשקיפות".
"פגיעה בעורכי הדין"
עם זאת, המהלך מעורר גם התנגדות. "מדובר בהחלטה גורפת, הפוגעת מדי בעורכי הדין", אומרת ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי דין ע"ש וינר במסלול האקדמי, המכללה למינהל. לדבריה, "בהתחדשות עירונית הייתה הצדקה לאיסור. שם יש חשש שההתקשרות עם בעלי מקצוע אחרים דרך עורך הדין, ותוך שהוא מקבל עמלות, תפגע בחובת הנאמנות לכל הדיירים. אך מה ההצדקה כאשר מדובר בעורך דין לדיני משפחה המפנה לאקטואר או לחוקר פרטי שאיתו הוא עובד? או עורך דין מקרקעין המפנה לשמאי?".
זר-גוטמן מסבירה כי בניגוד להתחדשות עירונית, בענפי משפט אחרים "יש קשר ישיר בין הלקוח הבודד לעורך הדין, והלקוח יכול לברר מדוע עורך הדין ממליץ דווקא על בעל מקצוע מסוים".
עם זאת, נראה כי הדרך ליישום ההחלטה עוד ארוכה. בראש ובראשונה, ועדת האתיקה השאירה לעורכי הדין פתח להוסיף ולקבל תשלום מהיועצים שעליהם המליצו, אם הלקוח ייתן לכך אישור בכתב.