מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
קטאר פועלת כדי לנצל את ההזדמנות שנוצרה מהסחבת באישור הממשלה לעסקת הענק בסך 35 מיליארד דולר למכירת גז טבעי ממאגר "לוויתן" למצרים, כדי לנסות לשכנע את קהיר לרכוש ממנה LNG (גז טבעי מונזל) בהיקפי ענק. כך נודע לגלובס מפי בכיר מצרי ובכיר ישראלי.
● תחרות לגז הישראלי? ארה"ב תייצא גז למצרים ב-4 מיליארד דולר
● הפסקת האש פותחת דלת לשורה של עסקאות ענק בתחום הביטחון
באוגוסט השנה נחתמה עסקת בין מצרים לשותפות לוויתן ליצוא גז טבעי בשווי 35 מיליארד דולר, דבר שצפוי לממן את הרחבת ההפקה ממאגר לוויתן והקמת צינור יצוא חדש למצרים בניצנה.
הציפייה הייתה שתוך כחודשיים יגיע אישור, אבל אז החלה סחבת שלא נראתה כמותה בעסקאות קודמות עם מצרים או ירדן, וברגע האחרון, במשרד האנרגיה החליטו לעכב את היתר היצוא הסופי.
חלק מהותי מהסחבת נובע מדרישות חדשות שהגיעו ממשרד האנרגיה: עבור היצוא למצרים - שותפות לוויתן נדרשות לפרוס את היצוא אל מעבר ל־2040, מועד שמעוגן בחוזה המקורי, במטרה למכור למשק המקומי במחיר נמוך אף יותר מזה שנקבע במתווה הגז, שפקע לפני כארבע שנים.
ההצעה הקטארית
כעת, "קטאר יושבת למצרים על הראש עם המסר 'כמה שאתם רוצים, נספק לכם'. ראש הממשלה בנימין נתניהו מבטיח שוב ושוב לאמריקאים ולמצרים כי זה תכף נגמר, אבל הסחבת נמשכת שלושה חודשים", מספר בכיר ישראלי המעורב בנושא. "מה יוכלו להגיד נתניהו ושר האנרגיה אלי כהן במקרה שקטאר תהיה ספקית אנרגיה של כ-20% מהחשמל המצרי, ולא ישראל? עלולים לאבד ערך אסטרטגי, אבל הפתרון צפוי להגיע מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הוא עוד עלול לצייץ על כך, ולהביך את כולם".
בכיר מצרי הוסיף כי "אנחנו זועמים. אנחנו לא אויבים ולא חברים, אלא שותפים עסקיים - משום שאנחנו לא רואים סוגיות רבות עין בעין. אם בישראל בוחרים לפגוע ביחסים בין המדינות עבור הפוליטיקה הפנימית, זו בחירה שלהם. את המסרים שהיו לנו דאגנו להעביר בצינורות המקובלים. אינכם השוק היחיד. יש גם את קטאר, ארה"ב ואחרות".
הסיבה המרכזית שנשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי לא שש לפנות לקטאר היא העובדה שהאמיר תמים א־ת'אני הוא מבכירי תנועת האחים המוסלמים, שגם מאיימת על א-סיסי מבית. קודמו, מוחמד מורסי, היה איש אחים מוסלמים מובהק. במקום זאת, קהיר פנתה לאחרונה להסכם LNG עם "הארטרי פרטנרס" האמריקאית, בסך כ־4 מיליארד דולר. ואולם, זהו אינו היקף שמתקרב ל־130 BCM (מיליארד מ"ק) המיועדים מלוויתן, שמהווים כ־22% מהמאגר וקרוב ל־13% מכלל קיבולת הגז של ישראל.
לגלובס נודע כי שורת בכירים אמריקאים, בראשות טראמפ, מעורבים בניסיון לפתור את הפלונטר. תחת נשיא ארה"ב מעורבים בנושא השגריר בירושלים מייק האקבי, ומזכיר האנרגיה כריס רייט, שביטל לפני כחודש את ביקורו המיועד בישראל עבור טקס החתימה ברגע האחרון, בגין סירוב ישראל לאשר את העסקה. אחת הסוגיות שבהן מטפלים בכירי וושינגטון היא לדאוג שהענקית האמריקאית שברון, שמחזיקה ב־39.66% מלוויתן, תישאר מחויבת לעסקה. החברה מחזיקה בנכסים משמעותיים בהרבה בארה"ב, בקזחסטן ובאוסטרליה, ועל כן במסדרונותיה החלו להישמע קולות כי ייתכן שנכון להפנות את ההשקעה המיועדת לכיוון אחר.
מצב חמור במשק המצרי
הבסיס לאותה עסקת ענק הוא הסיטואציה החמורה שבה שרוי משק האנרגיה המצרי. החיבור בין צמיחת אוכלוסין בקצב גבוה במיוחד, מכ־44 מיליון איש ב־1981 לכ־100 מיליון איש ב־2020, ההתחממות הגלובלית, ובמיוחד כישלון מהותי בניהול משאבי האנרגיה המקומיים - הביאו את קהיר לסיטואציה שבה הם מסכימים לחתום על הסכם שכזה עוד בזמן המלחמה. "קראו לנו בוגדים, כרגיל, אבל לא הפריע לנו", אומר הבכיר המצרי. "זה מה שהמדינה שלנו צריכה".
ב־2021 הגיע קצב ההפקה המצרי השנתי לשיא של 71 BCM. עם זאת, תקלות שנבעו מהפקה לא אחראית בקצבים גבוהים מדי הביאה לצניחת הפקה בקצב שנתי ממוצע של 14%, עד ל־45 BCM בלבד ב־2024, זאת בזמן שהתצרוכת השנתית המצרית עומדת על כ־70 BCM. זוהי סיטואציה שמשטר א־סיסי אינו מסוגל להתמודד איתה.
ברמה האסטרטגית הישראלית, עסקת היצוא מיועדת לממן שני מיזמי תשתית משמעותיים ללוויתן: צינור מהמאגר לאסדת ההפקה, שיגדיל את קצב ההפקה השנתי מ־12 ל־14 BCM בשנה, וחיבור קו ההולכה אשקלון־אשדוד, שיגדיל ב־2 BCM את יכולת ההולכת מאשקלון לאל־עריש במצרים. בטווח הארוך, עבור ניו מד (45.33%) ויתר השותפות, זהו עוגן שיאפשר הרחבת יכולות ההפקה מלוויתן לכ־23-21 BCM בשנה - כפול מקצב ההפקה אשתקד.
אם כך, כיצד הגיעו לסיטואציה חריגה שבה עסקה אסטרטגית שכזו תקועה? תחילת התהליך ביולי 2023, כשהשותפות, ובהן כמובן גם רציו (15% מהאחזקות), קיבלו החלטת השקעה על ביצוע שלב ב' בלוויתן בתקציב של כ־568 מיליון דולר, ופנו למדינה להנחיות. ביוני 2024, משרד האנרגיה הוציא היתר ראשוני ליצוא 145-118 BCM מהמאגר, וכחודש לאחר מכן הודיעו השותפות על השקעה בסך 429 מיליון דולר לתכנון הנדסי להרחבת יכולות ההפקה מ־12 BCM ל־21.
בנוסף, בין חברת החשמל ומאגר תמר קיים חוזה בתוקף עד 2030, הכולל כמה מועדים שבהם המחיר יכול להשתנות בעד 10% למעלה או למטה. מחיר הגז הממוצע לחברת החשמל עמד נכון לשנה שעברה על 4.7 דולרים ליחידת חום, לעומת כ־7.5 דולרים ליחידת חום במחיר הממוצע למצרים. לפני כמה חודשים חתמו הצדדים על מזכר הבנות שכלל הארכת חוזה עד 2035 והורדת מחיר של כמיליארד שקל לאורך השנים, עד שישראמקו החליטה בספטמבר שלא להאריך את ההסכם, והוחלט ללכת לבוררות בבית דין בלונדון שיפסוק מחיר.
ממשרד האנרגיה נמסר: "השיח בין הצדדים נמשך במטרה לגבש פתרונות שיבטיחו את צורכי המשק המקומי, לצד אפשרות ליצוא למדינות האזור. מעבר לכך ובשלב הזה, לא נרחיב". ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.