מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס
עסקת יצוא הגז העצומה מישראל למצרים, בשווי 35 מיליארד דולר, תצא לדרך בקרוב? לגלובס נודע על התקדמות משמעותית במגעים בין משרד האנרגיה לבין חברות הגז. על פי המתווה שנידון כעת, חברות הגז יתחייבו לספק גז למשק המקומי במחיר נמוך יותר, שיוצמדו למה שנקבע במתווה הגז. העסקה נבלמה לאחרונה בידי שר האנרגיה אלי כהן, לאחר שנחתמה כבר באוגוסט. המרוויחים הגדולים: תחנות הכוח הפרטיות החדשות, וכנראה גם מחירי החשמל צפויים לרדת. במובנים רבים, נראה כי מתווה הגז חוזר.
● תחרות לגז הישראלי? ארה"ב תייצא גז למצרים ב-4 מיליארד דולר
● הפסקת האש פותחת דלת לשורה של עסקאות ענק בתחום הביטחון
שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, ביטל בתחילת נובמבר את ביקורו בישראל בשל עיכוב היתר היצוא של מאגר לוויתן למצרים. האמריקאים תומכים מאוד בעסקה, לאחת הסיבות לאישורה היא לחץ שהפעיל טראמפ.
שר האנרגיה אלי כהן אמר בתחילת החודש שבלימת היצוא תימשך "עד שיוסכם על מחיר הוגן לשוק הישראלי". כעת, נראה שהתנאים לכך הושגו: מחירי הגז יוצמדו לנוסחאות שנקבעו במקור במתווה הגז. זה צפוי להוריד את המחירים עבור יצרני החשמל הפרטיים שעוד לא חתמו על הסכם גז: ריינדיר (קרן ג'נריישן), OPC חדרה (OPC) ודוראד (אדלטק ואלומיי-לוזון).
זה, בתקווה, יאפשר גם מחירי חשמל נמוכים יותר בהמשך, או לפחות ימנע את עלייתם. חברות הגז יפסידו, כמובן, ממחירים נמוכים יותר לשוק המקומי, אך הן יקבלו את הוודאות שהסכם היצוא שצפוי להניב להן הרבה יותר יאושר, ובמובנים מסוימים יסבסד את המחירים למשק המקומי.
מתווה הגז קבע תקרה למחיר הגז, ב-4 חלופות תמחור שונות, כמו הצמדה לנפט והצמדה לתעריף החשמל. זאת עד דצמבר 2021, שאז התמחור בשוק היה אמור לצאת למו"מ חופשי. אמנם, בעקבות עסקת היצוא הגדולה של לוויתן וחתימה על חוזים במלוא ההספק של מאגרי אנרג'יאן המתחרים, נוצר מצב בו מאגר תמר נותר כמעט לבדו כשחקן במשק המקומי. זה הוביל לקריסת עסקת הגז הגדולה ביותר בישראל מול חברת החשמל, בשל מחלוקות על המחיר. קריסת העסקה עוררה דאגה במשק לגבי מחירי הגז הזולים מהם נהנה עד כה, וכך נבלמה עסקת יצוא הגז.
במצרים זועמים על העיכוב: "אנחנו שותפים עסקיים, לא חברים"
פרטי העסקה בין המדינה לבין מאגרי הגז טרם הושלמו, אך יש ציפייה שהיא תיחתם עוד השבוע. היא כוללת בין השאר הגנות על המשק המקומי למקרה שכמויות הגז במאגרים יתבררו כנמוכות מהצפוי, וטרם ברור עד מתי יימשך פיקוח המחירים החוזר כמו שהיה מקובל בתקופת מתווה הגז. בנוסף, עוד לא ברור מה תהיה ההשפעה על העסקה של מאגר תמר עם חברת החשמל, שהייתה חלק ניכר מהסיבה לכל בלימת היצוא מלכתחילה.
ברקע עומדת כנראה גם דאגה מהאלטרנטיבות של מצרים לגז טבעי שהיא זקוקה לו כמעט נואשות: גז נוזלי מקטאר. כפי שפרסמנו בגלובס, קטאר פועלת כדי לנצל את ההזדמנות שנוצרה מהסחבת באישור הממשלה לעסקת הענק בסך 35 מיליארד דולר למכירת גז טבעי ממאגר "לוויתן" למצרים, כדי לנסות לשכנע את קהיר לרכוש ממנה LNG (גז טבעי מונזל) בהיקפי ענק. זה יהיה כנראה יקר בהרבה עבור מצרים, ובכל זאת הם זקוקים לגז ומוכנים לשלם עליו.
על פי בכיר מצרי, הם "זועמים" על העיכוב, "אנחנו לא אויבים ולא חברים, אלא שותפים עסקיים" הם מדגישים, "ישראל אינה השוק היחיד. יש גם את קטאר, ארה"ב ואחרות". לכל הפחות, מדובר באמצעי לחץ על ישראל. ללחץ זה הצטרפה גם ארה"ב, שכאמור מעוניינת בעסקה בין בנות בריתה במזה"ת.
סגן שר החוץ האמריקאי בירך לאחרונה על חתימת עסקה קטנה יותר בין חברה אמריקאית לבין מצרים. ייתכן שזו הייתה אחת הסיבות לכך שהעסקה מתקדמת כעת במהירות ועשויה להיחתם עוד השבוע - כך יובטח שהגז הטבעי שיזין את הכלכלה המצרית יהיה ישראלי ולא קטארי.
משרד האנרגיה מסר בתגובה: "השיח בין הצדדים נמשך במטרה לגבש פתרונות שיבטיחו את צורכי המשק המקומי, לצד אפשרות לייצוא למדינות האזור. מעבר לכך ובשלב הזה, לא נרחיב".
שר האנרגיה אלי כהן סירב להתייחס.