גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בועז ביסמוט, יו''ר ועדת חוץ וביטחון / צילום: ראובן קסטרו- פול וואלה

באגף התקציבים באוצר מתנגדים להצעת החוק לפטור מגיוס של חרדים וטוענים כי "מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים מקרב אוכלוסיית הגברים החרדים, ולא יאפשר את צמצום היקף ימי המילואים במשק והפחתת הנטל על המשרתים בצה"ל". במכתב שנשלח ליועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון, צוין כי החוק יביא להפסד של עשרות מיליארדי שקלים למשק מדי שנה ולהכבדת הנטל על משרתי המילואים.

● נתניהו נוטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. באוצר תוקפים: ״יוביל למסים חדשים״
● צוות צללים באוצר מציג תחזיות פסימיות לגירעון ולצמיחה

ביום חמישי שעבר יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת בועז ביסמוט הגיש את טיוטת החוק לפטור מגיוס. ההצעה, שמטרתה היא "להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות", הוגשה לאחר אישור ראש הממשלה בנימין נתניהו ולאחר שבג"ץ קבע כי בתוך 45 יום על הממשלה לגבש סנקציות כלכליות ואזרחיות על מי שלא מתגייס.

לעומת הטיוטה הקודמת, בהצעת החוק של ביסמוט בוטלה הדרישה למכסה של לוחמים קרביים, וסנקציות כמו איסור הוצאת רשיון נהיגה ואיסור יציאה לחו"ל עד גיל 26. הצעת החוק נתקלה בביקורת ציבורית, שחצתה גם את גבולות הקואליציה.

באגף התקציבים מסבירים כי "המתווה מביא להשבה מיידית של מרבית ההטבות הכלכליות הנשללות כיום מחייבי הגיוס, באופן שיפגע במערך התמריצים לשירות בצבא. יתרה מכך, אנו סבורים כי מנגנון הסנקציות, שתכליתו לתמרץ ולהניע את הצעירים החרדים להתגייס לצה"ל, לא ישיג את מטרתו, לאור השימוש ביעדי גיוס קהילתיים, סוג הסנקציות הנכללות במתווה, מועדי תחולת ותפוגת הסנקציות ולקונות נוספות".

עוד הוסיפו כי "קיים חשש מהותי כי מתווה זה עשוי להצטייר כמנגנון המכיל סנקציות אפקטיביות, אך בפועל פועל בכיוון ההפוך - מחליש את מערך התמריצים הקיים ופוגע ביכולת לספק מענה לצורכי כוח האדם האקוטיים של צה"ל. כמו כן, במתווה מוכלים מנגנונים הצפויים לפגוע באופן ניכר בהשתלבותם של אוכלוסיית הגברים החרדים בפעילות הכלכלית ובשוק העבודה. כפועל יוצא מכך, למתווה זה השלכות כלכליות שליליות משמעותיות על המשק, הנאמדות בעשרות מיליארדי שקלים בשנה, וכן השפעות שליליות מתמשכות על הכלכלה הישראלית במבט צופה פני עתיד".

באגף מזכירים כי על פי נציגי צה"ל, יש צורך מיידי בהרחבת משרתי החובה בהיקף של 12 אלף חיילים נוספים. צרכים אלו מקבלים מענה כעת על ידי הרחבת גיוס המילואים, כשהעלות הכלכלית למשק לכל חודש של משרת מילואים בודד הוא 50 אלף ש"ח. "העלות המשקית השנתית צפויה לעמוד על עשרות מיליארדי ש"ח. זאת, מעבר לעלויות הכבדות שכבר הצטברו נוכח היקף שירות המילואים מתחילת המלחמה, הנאמדות בכ-120 מיליארד ש"ח בגין אובדן הפעילות הכלכלית, ומעל לכ-70 מיליארד ש"ח עבור העלות התקציבית הישירה למימון שירות המילואים", נכתב.

"תמריץ להגדלה מלאכותית של היקף הנספרים"

באגף כאמור גם מותחים ביקורת חריפה על מתווה הסנקציות, כך שהשפעה וודאית ומיידית הצפויה מהחלת המתווה היא מתן זכאות לחייבי הגיוס עבור מחצית משווי קצבת האברך. תוספת ההטבות הללו שקולה להגדלת ההכנסה בעשרות אלפי שקלים לשנה למשק הבית.

בנוסף, מתנגדים שם לקביעת מכסת גיוס כללית אשר מרוקנת מתוכן את חובת הגיוס האישית. "בהמשך ישיר לכך, נדרש כי החלת הסנקציות תותנה בפעולתו של הפרט בלבד, ולא באי עמידה ביעדים קולקטיביים אשר פורמים את הקשר החד - ערכי בין פעולותיו של הפרט ובין ההשלכות של מעשיו", נכתב.

שיטה זו אף עשויה, לעמדת האגף ,להוביל למניפולציות במספרים. "יודגש כי עצם התניית הסנקציות בהיקף המתגייסים בפועל מייצרת תמריץ להגדלה מלאכותית של היקף הנספרים לעניין העמידה ביעד, באמצעות שינויים שונים שניתן לערוך במתודולוגיות הספירה, אשר חלקם כבר הוטמעו בתזכיר החוק, לרבות: הכללת משרתי השירות הלאומי-בטחוני, היעדר יעד מוגדר לתפקידי לוחמה, הגדרת 'מיהו חרדי', הכללת ישיבות מהציבור הציוני-דתי ועוד".

בנוסף, הסנקציות עצמן לא מותאמות לחברה החרדית שכן במהלך תקופת הפטור חל איסור לעבוד או ללמוד. "המתווה משמר את השימוש במנגנון גיל הפטור, האוסר על הצעיר החרדי להשתלב בשוק העבודה או לרכוש השכלה או הכשרה מקצועית עד להגעה לגיל זה. מנגנון זה הביא להשלכות כלכליות הרסניות רחבות היקף, ותרם באופן משמעותי לפער העצום בהיקפי התעסוקה והפריון הקיימים כיום בשוק העבודה".

לסיכום, הבהירו באגף כי "מתווה זה עשוי להצטייר כמנגנון המכיל סנקציות אפקטיביות, אך בפועל פועל בכיוון ההפוך, מחליש את מערך התמריצים הקיים ופוגע ביכולת לספק מענה לצרכי כוח האדם האקוטיים של צה"ל. לאור זאת, צה"ל יידרש להמשיך ולהתבסס על שירות מילואים בהיקף נרחב, באופן שמייצר עלויות משקיות הנאמדות בעשרות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות. זאת, לצד מנגנוני דחיית השירות וגיל הפטור, המהווים חלק אינהרנטי מההסדר ומייצרים השפעות שליליות מתמשכות על הכלכלה הישראלית במבט צופה פני עתיד".