שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף
במשרד האוצר פנו הבוקר (ג') למנכ"לי משרדי הממשלה בדרישה להציג צעדי התייעלות שיאושרו יחד עם הצעת התקציב בממשלה בעוד יומיים, וזאת לנוכח הדרישות התקציביות של מערכת הביטחון. ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשי משרדו הבהירו בדיונים כי בכוונתו להוביל הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון, ב-250-350 מיליארד שקל במשך עשור.
● ביטחון, חלב ומס על קרקעות: המחלוקות שמאיימות על אישור תקציב המדינה
● נתניהו נוטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. באוצר תוקפים: "יוביל למסים חדשים"
במכתב שחתום על-ידי "הנהלת אגף התקציבים" נכתב כי "בימים אלה מתקיימים דיונים על תקציב משרד הביטחון בשנת 2026 ובשנים הבאות. מהדיונים עולה כי צורכי מערכת הביטחון יהיו גבוהים במיוחד... על-מנת לתעדף את תקציב מערכת הביטחון, שמירה על מדיניות פיסקלית בת-קיימא תחייב דחיקה של יתר ההוצאות בתקציב המדינה".
עוד פירטו במכתב כי "לאחר שלוש שנים שבהן הועמקו הגירעונות בתקציב המדינה באופן דרמטי נוכח המלחמה, ישנה חשיבות מכרעת בהפחתה מדורגת יחס החוב לתוצר, שזינק מאז פרוץ המלחמה בכמעט 10 נקודות האחוז. זאת, על-מנת שלא לפגוע באמון המשקיעים ובפרופיל האשראי של המדינה, דבר העלול להוביל לסחרור כלכלי".
בנוסף, נכתב כי "בהשוואה לשנים טרום המלחמה, הרכב ההוצאה בתקציב המדינה השתנה לבלי היכר, כאשר הוצאות הביטחון והריבית זינקו לרמה גבוהה במיוחד באופן פרמננטי, כך שלא צפויה הקלה בתחומי הוצאה אלה בטווח הזמן הנראה לעין. כך, שחיקת חלקן של הוצאות הביטחון והריבית מהתקציב, שאפיינה את שני העשורים שקדמו למלחמה ובכך 'פינתה מקום' להוצאות אזרחיות, איננה עוד מנת חלקו של תקציב המדינה, כי אם להפך. הוצאות הביטחון והריבית מגבילות באופן משמעותי את יכולת הממשלה להגדיל את יתר ההוצאות".
לעמדת אגף התקציבים, הצעות ההתייעלות יסייעו "בתקווה" לקבוע מסגרות תקציב שקולות ואחראיות.
פערים של עשרות מיליארדי שקלים
במהלך דיוני התקציב בין משרד האוצר למערכת הביטחון עומק הפערים נע בין 40-50 מיליארד שקל רק ביחס לשנת 2026. הסכום המסוכם בין הצדדים עומד על 93 מיליארד שקל, אלא שהוא לא כולל דרישות נוספות של מערכת הביטחון, ובהן למשל תגבור הביטחון השוטף בעלות של 37 מיליארד שקל.
בדיונים שנערכו אצל ראש הממשלה נתניהו, הצדדים נשלחו להמשך משא-ומתן על תקציב 2026, אלא שנפל כאן פור משמעותי ביחס לתקציב הביטחון לשנים הבאות, כשנתניהו הודיע כי בכוונתו להגדיל את תקציב הביטחון בעשור 2027-2037 ב-350 מיליארד שקל, בהשוואה ל-133 מיליארד שקל עליהם המליצה ועדת נגל לבחינת תקציב מערכת הביטחון, ועדה שמינתה הממשלה והגישה את מסקנותיה רק בנובמבר בשנה שעברה, ולעומת דרישה של 450 מיליארד שקל מטעם מערכת הביטחון.
לאחר החלטת נתניהו, גורמים באוצר אמרו כי "הכיוון אליו הולך ראש הממשלה ללא תיאום יוצר פערים תקציביים שלא ברור איך בכוונתו לגשר עליהם. הטלת מסים בהיקף שתדרוש המדיניות הזו תוביל לדיכוי כלכלת ישראל ולהכבדה בלתי אפשרית בעול המסים על אזרחי ישראל. נראה כי לשר האוצר אין כוונה להשלים עם המהלך. הדברים עוד צפויים להתלבן בין ראש הממשלה לבין שר האוצר שדורש תשובות מראש הממשלה".
במשרד האוצר שאפו באסטרטגיה לעשור הבא להוריד את יחס החוב תוצר ב-0.8% בכל שנה כדי לחזור לרמתו לפני המלחמה בעוד עשור. לשם כך הגירעון צריך לעמוד על כ-3.2%, וספק אם זה יקרה לנוכח דרישות מערכת הביטחון.
כעת נראה כי במשרד האוצר שולפים קלף נוסף לפני תקציב הבחירות, ובו במקום לנהל משא-ומתן על תוספות תקציביות בהתאם לתקציב שנכתב בשנת בחירות - מבקשים צעדי התייעלות ממשרדי הממשלה, לאחר שנים שצורכיהם נדחו בפני הצרכים הביטחוניים של המדינה.